בנדיגאמוס הוא מזמור ששרים לאחר הסעודה על פי המסורת של היהודים הספרדים-פורטוגזים ויהודי טורקיה. השיר דומה ברוחו לברכת המזון, והוא נאמר בנוסף לה, לפניה או מיד אחריה. הטקסט של בנדיגאמוס הוא בספרדית מודרנית ולא בלאדינו. מנגינת השיר היא אחת מהמנגינות האהובות והמוכרות מתוך המנגינות של הקהילה הספרדית-פורטוגזית. מנגינת בנדיגאמוס משמשת גם לשירת הים (שנאמרת בתפילת שחרית של שבת), ובדרך כלל גם בקריאת ההלל.

כיום שרים את בנדיגאמוס בקהילת שארית ישראל בניו יורק במהלך חג הסוכות, כמו גם בהזדמנויות אחרות ובארוחות שבת בבתיהם של חברי הקהילה. שרים את בנדיגאמוס גם בכל שבת בקהילות הספרדיות והפורטוגזיות של בריטניה ופילדלפיה, אף על פי שזה לא היה ידוע בלונדון לפני שנות השישים. שרים את בנדיגאמוס גם בקהילות היהודיות בצפון ברזיל (מנאוס ובלם), שהביאו את הלחן ממרוקו במאה ה-19, במהלך ההגירה היהודית הקדומה ביותר לאמזונאס.

מקורו של השיר הוא כנראה אצל היהודים דוברי הספרדית של בורדו, שם מושר השיר בצרפתית בתרגום מאת דוד לוי אלברס. מצרפת השיר בנדיגאמוס הובא ככל הנראה למערב הודו ההולנדית (קוראסאו) באמצע המאה התשע עשרה ומשם נלקח לניו יורק ולאמסטרדם. לחלופין ייתכן שמקורו של השיר הוא אצל היהודים הספרדים שחיו בספרד, שהיגרו לטורקיה או יישובים אחרים באימפריה העות'מאנית ובהולנד. יכול להיות שהשיר נכתב במקור כדרך סודית לומר את ברכת המזון לאחר שאסרו לומר אותה ביהדות בספרד ובפורטוגל במאה החמש עשרה.

מילות השיר עם תרגום לעברית עריכה

עברית: ספרדית:

הבה נברך

ברך את העליון,

לאדון שגידל אותנו,

בואו נודה

עבור הדברים הטובים שהוא נתן לנו.


שבח את שמו הקדוש,

כי הוא תמיד ריחם עלינו,

שבח את האדון על היותו טוב,

על רחמיו הנצחיים.


ברך את העליון,

על פי חוקו תחילה,

מה שקושר את הגזע שלנו

עם גן עדן מתמשך,


שבח את שמו הקדוש,

כי הוא תמיד ריחם עלינו,

שבח את האדון על היותו טוב,

על רחמיו הנצחיים.


ברך את העליון,

שנית בשביל הלחם,

וגם למעדנים

שאכלנו יחד.


ובכן, אכלנו ושתינו בשמחה

רחמיו מעולם לא היו חסרים.

שבח את האדון על היותו טוב,

על רחמיו הנצחיים.


ברך את זה הבית,

הבית בנוכחותו,

שם אנו מקיימים את סעודתו,

בשמחה ובקביעות.


שבח את שמו הקדוש,

כי הוא תמיד ריחם עלינו,

שבח את האדון על היותו טוב,

על רחמיו הנצחיים.

Bendigamos

Bendigamos al Altísimo,

Al Señor que nos crió,

Démosle agradecimiento

Por los bienes que nos dió.


Alabado sea su Santo Nombre,

Porque siempre nos apiadó.

Load al Señor que es bueno,

Que para siempre su merced.


Bendigamos al Altísimo,

Por su Ley primeramente,

Que liga a nuestra raza

Con el cielo continuamente,


Alabado sea su Santo Nombre,

Porque siempre nos apiadó.

Load al Senor que es bueno,

Que para siempre su merced.


Bendigamos al Altísimo,

Por el pan segundamente,

Y también por los manjares

Que comimos juntamente.


Pues comimos y bebimos alegremente

Su merced nunca nos faltó.

Load al Señor que es bueno,

Que para siempre su merced

.

Bendita sea la casa esta,

El hogar de su presencia,

Donde guardamos su fiesta,

Con alegría y permanencia.


Alabado sea su Santo Nombre,

Porque siempre nos apiadó.

Load al Señor que es bueno,

Que para siempre su merced.

ביטוי אחרון מוכנס בסוף בעברית שחוזר על עצמו פעמיים:" הוֹדוּ לַיָי כִּי־טוֹב כּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ".

טקסט חלופי עריכה

ישנו גם טקסט חלופי, שכנראה ניתן לייחס ליהודים ספרדים באיים הקריביים כמו ג'מייקה וברבדוס. בעוד שההיגוי משתנה, מה שעשוי להשפיע על איות התעתיק, הטקסט זהה.

הבה נברך Bendigamos
ברך את העליון,

לאדון שגידל אותנו,

בואו נודה

עבור הדברים הטובים שהוא נתן לנו.


שבח את שמו הקדוש,

כי הוא תמיד ריחם עלינו,

הוֹדוּ לַיָי כִּי־טוֹב

כּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.


ברך את העליון,

שנית בשביל הלחם,

וגם למעדנים

שאכלנו יחד.


ובכן, אכלנו ושתינו בשמחה

רחמיו מעולם לא היו חסרים.

שבח את האדון על היותו טוב,

על רחמיו הנצחיים.


ברך את זה הבית,

לעולם אין צריך לחסוך בברכה,

אחר הצהריים, בוקר וערב

למעננו למען הילדים של ישראל

Bendigamos al Altisimo,

Al Señor que nos creo,

Demosle agradecimiento,

Por los bienes que nos dio.


Alabado sea su Santo Nombre,

Porque siempre nos apiadó,

(H)Odu Ladonai ki tob,

Ki leolam jasdo


Bendigamos al Altísimo,

Por el pan primeramente,

Y después por los manjares,

Que comimos juntamente.


Pues comimos y bebimos alegremente,

Su merced nunca nos faltó,

Load al Señor que es bueno,

Que para siempre Su merced.


Bendita sea la casa esta

Que nunca manque en ella fiesta,

Tarde, manaña y siesta,

A nos y a los hijos de Israel.