פתיחת התפריט הראשי

קורות חייועריכה

נולד בפולין בשנת 1530 לרבי אברהם מהעיר סלוניקי, (ומכאן שם משפחתם) מצאצאי דון יצחק אברבנאל. היה תלמידם של הרמ"א, המהרש"ל, הרב שלמה מלובלין (מהר"ש השני) והמהר"ם מלובלין. בצעירותו, לימד תורה בקראקא. בהמשך שימש זמן קצר כרב מדינת שלזיה, ולאחר מכן התמנה לרב ואב"ד בקהילת פודהייצה, תפקיד אותו מילא כ-40 שנה. נמנה בין חברי ועד ארבע ארצות, ולאחר מכן התמנה לראש הוועד. נפטר בשנת 1620 ונטמן בעיר פודהייצה. בניו שימשו אחריו ברבנות העיר.

ספריועריכה

שו"ת משאת בנימיןעריכה

התפרסם כמורה הוראה ושאלות הלכתיות נשלחו אליו מכל תפוצות ישראל. חיבר מספר ספרים, אך המפורסם בהם הוא ספר השו"ת (שאלות ותשובות) משאת בנימין. בספר 112 שאלות ותשובות הלכתיות. יש בו תשובות מאת גדולי דורו מהם: רבי יהושע פלק כץ, מהר"ם מלובלין, רבי מרדכי יפה ורבי משה מאט.

הוא יצא לראשונה בקראקא בשנת 1633. הספר נחשב בר סמכא, וספרים תורניים אחרים מסתמכים על דברים הכתובים בו. מקור השם בפסוק מספר בראשית - "ותרב משאת בנימין ממשאות כולם חמש ידות" (ספר בראשית, פרק מ"ג, פסוק ל"ד).

מצוות נשיםעריכה

הרב סלניק התפרסם ברבים גם בזכות ספרו "סדר מצוות הנשים" שנכתב בשפת היידיש העתיקה ונדפס במהדורות רבות באירופה של אותה תקופה, ואף תורגם לאיטלקית על ידי הרב יעקב הלפרין בשנת 1616. לאחרונה תורגם החיבור לאנגלית ונדפס במהדורה ביקורתית בידי אדוארד פראם.

הספר תורגם לעברית על ידי ש. צוויבל ויצא לאור בהוצאת זיכרון אהרן, ירושלים תשע"ג.

משפחתועריכה

בנו, הרב יעקב סלניק שימש אחריו ברבנות העיר פודהייצה, גם הוא השתתף בוועד ארבע ארצות, יחד עם רבי יום-טוב ליפמן הלר, חיבר את הספר 'נחלת יעקב', על פירוש רש"י לתורה נפטר בשנת ת"ג.

בנו, הרב אברהם סלניק כיהן כרבה של טרנופול, ומאוחר יותר כראש ישיבה בבריסק. חתנו, הרב מנחם מאן שימש כרב וכראש ישיבה בעיר וינה.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה