פתיחת התפריט הראשי

קורות חייועריכה

נולד בפולין לברוך ושרה זילבר. בצעירותו למד זמן קצר בישיבה בוורשה, משם נסע ללמוד בישיבה בעיר בריסק. כעבור שנתיים עבר לישיבת נובהרדוק במזריץ' והיה מקורב לראש הישיבה הרב דוד בליאכר. בצעירותו דבק בו הכינוי "בנימין הצדיק".

בשנת 1933 עלה לארץ ישראל. למד זמן קצר בישיבת בית יוסף בבני ברק. באותה תקופה התקרב לחזון איש. לאחר חתונתו למד בבית המדרש אוהל תורה בירושלים. בשנת תש"י הוציא את ספרו "מקור הלכה" על מסכת שבת, וקיבל עליו הסכמה מהחזון איש.

בשנת תשט"ז עבר לבני ברק. מעולם לא נשא משרה תורנית. הקדיש את זמנו ללימוד תורה ולחיבור עשרות ספרים תורניים, רובם ככולם בנושאי הלכה ומוסר. מדי שנה נהג לערוך תענית דיבור למשך ארבעים יום, מראש חודש אלול עד יום הכיפורים.

בשנת תשמ"ט היה מהרבנים הליטאים הבודדים שלא הצטרפו לדגל התורה. בעקבות זאת צורף כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל והיה החבר הליטאי היחיד בה. בישיבות המועצה הביע דעות ימניות נחרצות והיה שותף לגילוי הדעת נגד הסכמי אוסלו. בשנותיו האחרונות עבר להתגורר בביתר עילית.

אשתו הראשונה נפטרה בשנת תשמ"ג. לימים נישא בשנית לאלמנתו של הרב עוזיאל משה רוטשטיין, מחבר הספר "נחלת משה".[1] בנו, הרב יחיאל אברהם, מחבר סדרת ספרי ההלכה "בירור הלכה". בנו הרב ברוך, משפיע של בית הכנסת ברסלב בסטמפורד היל, לונדון.

ספריועריכה

  • אז נדברושו"ת (14 חלקים)
  • ברית עולם – הלכות שבת ושביעית (6 חלקים)
  • בית ברוך - על ספר חיי אדם (3 חלקים)
  • פירושים על ספרי רבנו יונה גירונדי: שערי תשובה, שערי העבודה, אגרת התשובה, ספר היראה
  • מקור הלכה - על מסכת שבת, תש"י
  • שביתת הארץ
  • משנת בנימין
  • תורת ההסתכלות

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אחיו של הרב דב צבי רוטשטיין.