פתיחת התפריט הראשי

בנימין מזר

היסטוריון וסופר ישראלי

בנימין מזר (מֵיזלר) (Mazar;‏ 28 ביוני 19069 בספטמבר 1995) היה ארכאולוג וחוקר יהדות, הנחשב לאבי הענף הישראלי של הארכאולוגיה המקראית.

בנימין מזר
Mazar 1936.jpg
לידה 28 ביוני 1906
צ'חנוביץ, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בספטמבר 1995 (בגיל 89)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ארכאולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיה, גרמניה, ישראל
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
פרסים והוקרה
הערות נשיא האוניברסיטה העברית בין השנים 1953–1961
תרומות עיקריות
חפירות בבית שערים ובעופל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בנימין מזר (מימין) מלווה את מזכ"ל האו"ם דאג המרשלד בעת ביקור בספריית האוניברסיטה העברית בשנת 1959

ביוגרפיהעריכה

מזר נולד בשנת 1906 לחיים מייזלר, סוחר טבק עשיר שהתגורר בצ'חנוביץ שבפולין, ולאשתו רבקה שהייתה בת אחיו של ד"ר משה יוסף גליקסון. הוא נולד בפלך גרודנה ברוסיה[1], אזור מוצאה של אמו שהייתה מספצקין שבקרבת גרודנו[2][3]. עד גיל 9 גדל בצ'חנוביץ[4]. בזמן מלחמת העולם הראשונה בעקבות כניסת הגרמנים לצ'חנוביץ, ברחה משפחתו לקורסק ומשם עברה לפאודוסיה בקרים. בעקבות כניסת הקומוניסטים ב-1919 יצא אביו מרוסיה והיגר לוורשה בירת פולין[5]. בשנות ה-20 למד גאוגרפיה, היסטוריה וארכאולוגיה באוניברסיטאות ברלין וגיסן שבגרמניה והוסמך כדוקטור לפילוסופיה בשנת 1928. ב-1929 עלה לארץ ישראל, לאחר שהוריו ואחיו עלו כבר לפניו.

בתחילת 1931 הוא ניהל את החפירות הארכאולוגיות ברמת רחל[6] ובגבעת אליהו הסמוכה לה, מטעם החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה. בחפירות אלו הוא מצא ברמת רחל מערת קבורה מימי בית שני עם ממצאים שונים ובגבעת אליהו מצא שרידי עיר אותה זיהה עם נטופה המקראית[7], זיהוי שפחות מקובל היום[8]. בעקבות החפירות נתגלעו בינו לבין משה שטקליס חילוקי דעות בעניין הקרדיט על פרסום תוצאות החפירות[9][10].

בשנת 1931 גם זכה בפרס פלומר מטעם האוניברסיטה העברית[11].

בשנת 1936 הוזמן על ידי אלכסנדר זייד ביחד עם יצחק בן-צבי לבחון מערה עם כתובות עבריות שגילה במורדות גבעת שייח' אבריק. מזר העלה את ההשערה שמדובר בבית שערים. הוא ניהל את עונות החפירות הארכאולוגיות הראשונות על גבעת בית-שערים בימי המאורעות (1936–1940).

לאחר שנים אחדות שבהן שימש בתור חבר-מחקר, התמנה מזר בשנת 1943 כמדריך לגאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל ולהיסטוריה ישראלית בתקופת המקרא באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1947 היה למרצה, וב-1951 התמנה לפרופסור. ב-1952 מונה לרקטור האוניברסיטה, ובין השנים 1953–1961 כיהן כנשיאהּ.

בשנת 1960 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת 1968 הוענק למזר פרס ישראל במדעי היהדות.

בין השנים 19681978 עמד בראש החפירות שהתבצעו בעופל שמדרום להר הבית.

מזר היה גם מזכיר החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה.

בשנת 1968 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים".

בשנת 1980 קיבל מטעם מוזיאון ישראל את פרס פרשיה שימל ביחד עם פרנק מור קרוס (Frank Moore Cross) מאוניברסיטת הרווארד על תרומתם המיוחדת לארכאולוגיה של ארץ ישראל[12].

בשנת 1984, קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה[13].

נפטר ב-1995, ונקבר בהר המנוחות בירושלים. עיריית ירושלים קראה רחוב על שמו בצמוד לקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים.

גיסו, אחי אשתו דינה, הוא נשיא המדינה השני, יצחק בן-צבי. אחיינו הוא הארכאולוג, חתן פרס ישראל לארכאולוגיה, עמיחי מזר. נכדתו היא הארכאולוגית ד"ר אילת מזר.

מספריועריכה

 
משלחת חפירות בית שערים עם משפחת זייד. משה יפה (עומד משמאל), בנימין מזר (עומד שלישי משמאל), ציפורה זייד (עומדת רביעית משמאל), 1930-1939
  • המסחר, התעשייה והמלאכה בארץ ישראל בימי קדם (קובץ מאמרים), הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1937.
  • בית שערים פרשת החפירות בשנות 1936–1940, הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1957.
  • האבות והשופטים: דברי ימי ישראל מראשיתם עד כינון המלוכה, הוצאת מסדה, תל אביב, 1967.
  • כנען וישראל: מחקרים היסטוריים, הוצאת מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1974.
  • אטלס לתקופת התנ"ך, הוצאת גרפית, תל אביב, 1979.
  • ערים וגלילות בארץ ישראל: מחקרים טופוגרפיים-היסטוריים, הוצאת מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1975.
  • חפירות ותגליות: מסות בארכאולוגיה של ארץ-ישראל, הוצאת מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1986.
  • גבע: תגליות ארכאולוגיות בתל אבו שושה משמר העמק, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988.
  • עין גדי -חפירות ארכאולוגיות בשנים 1961–1962 , (ביחד עם: טרודה דותן ועמנואל דונאייבסקי), ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, שנה כ"ז, א-ב, תשכ"ג, הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, תשכ"ג.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ חתני פרס ישראל תשכ"ח, למרחב, 3 במאי 1968
  2. ^ ספר צ'חנוביץ, עמוד 403
  3. ^ יש מקורות מאוחרים בהם כתוב שהוא נולד בצ'חנוביץ, למשל: בנימין מזר, אתר האקדמיה הלאומית למדעים. אך רוב המקורות מציינים את מקום הולדתו בגרודנה, או פלך גרודנה. ראו למשל: דוד תדהר (עורך), "פרופ' בנימין מזר (מייזלר)", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3088
    פרופ' מזר - רקטור האוניברסיטה, הבוקר, 12 ביוני 1952. לידתו בגרודנה תואמת יותר את הרישום במפקד האוכלוסין בשנת 1946 בו הוא כתב שנולד ברוסיה, ראו: מפקד התושבים היהודים בירושלים תש"ז
  4. ^ כינוס להופעת ספר על צ'חנוביץ, על המשמר, 7 באוגוסט 1964
  5. ^ ספר צ'חנוביץ, עמוד 404
  6. ^ החפירות ברמת רחל, דואר היום, 3 בפברואר 1931
  7. ^ האסיפה השנתית של החברה העברית לחקירת א"י ועתיקותיה, דואר היום, 6 באפריל 1932
  8. ^ מהר לארמון: תהליכים בעיצוב האתר
  9. ^ בעניין חפירות רמת רחל, משה שטקליס, דבר, מכתב למערכת, 9 בנובמבר 1934
  10. ^ תשובה בעניין החפירות ברמת רחל, בנימין מייזלר, דבר, מכתב למערכת, 13 בנובמבר 1934
  11. ^ על הפרס שע"ש לורד פלומר במכללה העברית, דואר היום, 24 בספטמבר 1931
  12. ^ פרס לפרנק מור קרוס ובנימין מזר באתר Biblical Archaeology Society
  13. ^ מקבלי התואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת חיפה