בני לוי

פילוסוף צרפתי

בני לוי (מכונה פייר ויקטור, 28 באוגוסט 194515 באוקטובר 2003) היה פילוסוף והוגה דעות יהודי-צרפתי, בצעירותו מאואיסט אדוק ושותף פעיל במרד הסטודנטים בצרפת, לאחר מכן תלמידם של הפילוסופים ז'אן-פול סארטר ועמנואל לוינס, ובסוף ימיו יהודי חרדי, מנהל מכון לוינס בירושלים, ותלמידו של הרב משה שפירא.

בני לוי
Benny Lévy
בני לוי
בני לוי
לידה 28 באוגוסט 1945
קהיר, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 באוקטובר 2003 (בגיל 58)
ירושלים, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אקול נורמל סופרייר, תיכון לואי הגדול עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט Pierre Thillet עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות ליברסיון עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסוף, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ מרקס, סארטר, אלתוסר, דרידה, לוינס הרב משה שפירא.
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

לוי נולד במצרים למשפחה יהודית מיוצאי חלב כילד חסר כל מודעות יהודית. בגיל 11 היגר לצרפת. הוא היה תלמיד מבריק וסיים את לימודיו באקול נורמל סופרייר אצל הוגים כלואי אלתוסר וז'אק דרידה. בתוך כך התמסר לרוחות הרדיקליות שנשבו באותם ימים ונעשה מאואיסט. כשעמדו הסטודנטים הצרפתים למוטט את משטרו של הנשיא שארל דה-גול במאי 1968 היה בני לוי, תחת שמו המחתרתי פייר ויקטור, פעיל מרכזי במרד הסטודנטים.

כעורך הביטאון הרדיקלי של השמאל הפרולטרי "דבר העם" נעצר פעם אחר פעם עם עמיתיו בידי המשטרה הצרפתית, שהייתה נחושה לשים קץ לתסיסה שאיימה על הסדר הטוב. בשנת 1970, כשגברה תדירות המעצרים, החליטו העורכים לפנות לעזרת אדם שהיה חסין מפני הטרדות המשטרה, הפילוסוף ז'אן-פול סארטר. סארטר צירף את שמו לרשימת העורכים והמשטרה אכן הרפתה מהם. היה פרופסור חבר באוניברסיטת פריז VII.

בשנת 1973 החליט בני לוי לפרק את "השמאל הפרולטרי" מתוך חשש שהארגון יהפוך לתנועת טרור כדוגמת ארגונים דומים באיטליה ובגרמניה. באותה שנה ייסד לוי את "ליברסיון" (Libération), עיתון שמאלני מתון, שלימים התבסס כאחד היומונים המובילים של צרפת לצד לה מונד ולה פיגרו. בשלב זה התגלה לשלטונות שמנהיג השמאל הפרולטרי, פייר ויקטור, הוא פליט נטול אזרחות. הדרכון שניפק לו האו"ם הוחרם והוא חויב להתייצב בתחנת המשטרה אחת לשבועיים עם קרוביו ועורך דין. כשהתהדקו היחסים בין עורכי העיתון לסארטר סיפר לו עמיתו על ההטרדות. בתגובה פרש סארטר את חסותו על לוי והזמין אותו לשמש כמזכירו האישי.

שש שנים עבד ויקטור עם סארטר, ועבודתם המשותפת הניבה ארבעה ספרים עד מותו של סארטר ב-1980. במחקריו עם סארטר החל לגלות את היהדות דרך מחקר קבלי שערכו יחדיו. במחקרם הגיעו השניים למסקנות בדבר נס הישרדותם של היהודים כאירוע מטאפיזי מובהק. במסגרת הלימוד המשותף ביניהם את קורות ההיסטוריה, הם הגיעו למסקנה שישנו מקום נכבד לתקווה של עתיד טוב יותר לאנושות כולה, מה שמביא את שניהם לצדקת רעיון הגאולה היהודית. עם זאת, בקרב החוג שסבב את סארטר, היו שפקפקו באמינות הדברים, ולא האמינו שסארטר אימץ השקפות חדשות שכללו שימוש במושגים דתיים ויהודיים של גאולה ומשיחיות, ולוי הואשם, בין השאר על ידי סימון דה-בובואר, ב"חטיפת הישיש" ובזיוף כתביו.

בעקבות גישושיו המחקריים החל לוי גם בתהליך של הכרת היהדות כחוויה אישית, ובסופו של דבר חזר בתשובה ולמד בישיבת הסטודנטים (בראשות הרב אליהו אבוטבול) בשטרסבורג. במקביל הפך לתלמידו של הפילוסוף היהודי עמנואל לוינס. בשלב מאוחר יותר עלה לישראל והתגורר בשכונת בית וגן בירושלים בה גר בשכנות למורו ורבו הרב משה שפירא.[1]

הקים ברחביה, יחד עם ברנאר-אנרי לוי ואחרים, את מכון לוינס והיה פעיל כדובר היהדות באירועים אקדמיים בצרפת. נפטר בפתאומיות בחול המועד סוכות 2003, ונקבר בהר המנוחות בירושלים, מכיוון שנפטר בחג לא הוספד.

סביב דמותו של בני לוי נרקם הסיפור "גלגל חוזר בעולם" מאת קרוב משפחתו הרב חיים סבתו (בתוך הספר "אמת מארץ תצמח"), אף על פי שהשניים לא הכירו לפני כן ונפגשו לראשונה באירוע לכבוד פרסום הספר.[2]

לקריאה נוספת עריכה

  • בני לוי וז'אן-פול סארטר, תקווה עכשיו - השיחות מ-1980 (שיחות בין בני לוי וז'אן-פול סארטר), עם אחרית דבר מאת אלי שיינפלד (הוצ' כרמל, 2009)
  • רוני קליין, אות, גוף, קהילה - עיונים בהגות יהודית-צרפתית בת זמננו, רסלינג, 2014, הפרק "היציאה מתפיסת העולם הפוליטית: בני לוי", עמ' 153–168.
  • Foucault, M., "On Popular Justice: A Discussion with Maoists", in Power/Knowledge: Selected Interviews and Other Writings 1972-1977 (ed. C. Gordon), Brighton: Harvester 1980 – שיחה בין מישל פוקו ופייר ויקטור (בני לוי) על צדק עממי

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ על קשר זה ראה יעקב ב. פרידמן "הביאני המלך חדריו" ע' 246, פרידמן הביא ציטוט של לוי על הקשר של עם הרב שפירא "אדם כי ימות באוהל - המיתה שבכאן היא הנטייה מפשוטם של החיים לעומקם של החיים ולתוך תוכם".
  2. ^ הרב חיים סבתו, לא כך היה המעשה? (ארכיון)