בני עקיבא

תנועת נוער ציונית דתית בינלאומית

בני עקיבא היא תנועת נוער ציונית-דתית בינלאומית, הדוגלת בערכי תורה ועבודה. בני עקיבא בישראל היא תנועת הנוער המרכזית של הציבור הדתי לאומי בישראל ותנועת הנוער השלישית בגודלה בישראל[1]. מזכ"ל התנועה בישראל הוא יאיר שחל. מזכ"ל תנועת בני עקיבא העולמית הוא אוהד טל.

בני עקיבא
סמל התנועה. האותיות בלוחות מסמלות את המילים תורה עבודה.
סמל התנועה.
האותיות בלוחות מסמלות את המילים תורה עבודה.
תאריך ייסוד ה'תרפ"ט, 1929
ארגון גג הפועל המזרחי
מספר חניכים (על פי התנועה) כ-70,000
מספר חניכים (על פי משרד החינוך) 52,967[1]
אישים בולטים הרב משה צבי נריה, יחיאל אליאש, הרב חיים דרוקמן
מזכיר כללי יאיר שחל
מיקום המטה יהושע יבין 15, ירושלים
מוטו קדש חייך בתורה וטהרם בעבודה
Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של תנועת בני עקיבא בישראל

שם, המנון וסמל התנועהעריכה

שמה של התנועה נגזר משמו של רבי עקיבא. הוא מסמל הן את הגבורה היהודית והן את לימוד התורה. השם הוצע על ידי אברהם קסטנבוים[2]. סמל התנועה מבטא את האתוס המרכזי שלה, "תורה ועבודה": לוחות הברית ולצדם עלי זית ו-שעורה ומעליהם חרמש וקלשון, על הלוח הימני כתובה האות ת', המסמלת את התורה, ועל הלוח השמאלי האות ע', המסמלת את העבודה. המוטו ברוח זו המהווה אבן פינה באידאולוגיית התנועה הוא "קדש חייך בתורה וטהרם בעבודה", שנטבע על ידי שלמה זלמן שרגאי. שמו של ביטאונה הרשמי הוא "זרעים", המבטא מצד אחד קשר לתורה (סדר זרעים הוא הסדר הראשון בסדרי המשנה) ומצד שני קשר לעבודת החקלאות.

את המנון התנועה חיבר הרב משה צבי נריה בשנת תרצ"ב 1932, והלחין אותו מיכאל פרלמן:

יד אחים לכם שלוחה, הנוער החביב
על דגלנו כולכם חנו מסביב
יזהיר לכם כוכב תורה
דרככם סוגה בעבודה
בלב אמיץ, בעזרת ה', עלה נעלה!
קדימה, בני עקיבא, הידד במעלה!

מולדת זו ארץ אבות, ארצנו הקדושה
מידי אביר יעקב לנו מורשה
ראשינו בעמקי תורתה
כפינו ברגבי אדמתה
בלב אמיץ, בעזרת ה', עלה נעלה!
קדימה, בני עקיבא, הידד במעלה!

היסטוריה ואידאולוגיהעריכה

 
תעודת חברות בבני עקיבא משנת 1945

התנועה הוקמה בכ"ו אדר א' תרפ"ט, אך רק בל"ג בעומר באותה השנה, עמד מספר החברים בתנועה על 80 אנשים. על כן הוחלט שיום זה יוגדר כיום ההקמה הרשמי. בירושלים על ידי יחיאל אליאש, באותה עת בן 21, מנחם חרובי (חרובסקי) וגורמים נוספים מהפועל המזרחי. התנועה הוקמה כתנועת נוער דתית מעורבת לבנים ולבנות. במהלך השנים התפצלה מבני עקיבא תנועת אריאל, בעקבות חילוקי דעות פנימיים.

סמוך להקמתה הצטרף לתנועה הרב משה צבי נריה בעידודו הנלהב של רבו, הראי"ה קוק, שרחש חיבה יתירה ועמוקה לתנועה[3]. לימים הפך הרב נריה לרב התנועה. התחברותו של הרב נריה לבני עקיבא משכה את התנועה לכיוון התורני של הרב קוק והובילה, בהמשך, לייסוד ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה בשנת 1939. הרב נריה חיבר את המנון התנועה ב-1932, ערך במשך שנים רבות את ביטאונה, "זרעים", וככלל, התווה את דרכה החינוכית-תורנית-אמונית.

בעבר היה לתנועה אופי חלוצי-התיישבותי, ומכאן הקשר שלה לקיבוץ הדתי. עם הזמן חל שינוי בתפיסת עולמה של התנועה, בייחוד לאחר מלחמת ששת הימים, ויעד ההגשמה הורחב למושבים שיתופיים. במקביל לכך הודגש בתנועה ערך ההתיישבות ביהודה והשומרון וחבל עזה, ולתנועה היה חלק מרכזי בהקמת ההתנחלויות בשטחים אלה. השפעתן של ישיבת מרכז הרב ותנועת גוש אמונים על התנועה עלתה מאוד, וכך גם הכיוון הפוליטי של התנועה נמשך לכיוון הימין הדתי. במועצה הארצית "עושים הגשמה" (שנת תשע"א) היה רוב במליאה הכללית שהתנועה תוכר כתנועה ימנית פוליטית.

במקביל הושם דגש בתנועה על לימוד תורה וחינוך, והשירות בנח"ל הפך לנפוץ פחות. בעקבות הצלחתם של ישיבות ההסדר והמכינות הקדם צבאיות, המדרשות הגבוהות לבנות והשירות הלאומי, עבר במידה רבה המוקד בתנועה לאפיקים אלו. עם זאת, בתחילת העשור השני של המאה ה-21, קבעה הוועידה הארצית של התנועה כי יש לחזור לדרכי ההגשמה דרך צוותי עשייה - נח"ל, נחשון, של"פ ועוד. במקביל הרחיבה הנהלת התנועה את המחלקה העוסקת בנושאי ההגשמה בגילאים הבוגרים. בהמשך העשור הוקם מוסד המועצות הארציות של התנועה, שמטרתו לעסוק בנושאים אלו.

מבנה הפעילותעריכה

לתנועה מתקבלים החל מכיתה ג' לחודש הכנה, ולאחר החודש הופכים לחלק ממשי מהתנועה. לכל שכבת גיל מכיתה ג' עד כיתה ח' ישנו שם שבט, המשותף לכל החניכים בישראל ובעולם בני אותה שכבה.

שמות השבטים הם:

  • זרעים/הכנה (כיתה ג'),
  • נבטים (כיתה ד'),
  • ניצנים (כיתה ה'),
  • מעלות (כיתה ו'),
  • מעפילים (כיתה ז'),
  • הרא"ה (כיתה ח').

החניכים בגילאים אלו מכונים חבריא א'. במעבר לכיתה ט', עוברים החניכים למה שמכונה חבריא ב', ואז ניתן לשכבת הגיל שלהם בכל הארץ שם קבוע[4], המלווה את הבוגרים לכל חייהם. במסגרת חבריא ב' החניכים מגשימים את הערכים שספגו במשך שנותיהם בתנועה, לדוגמה, בפעילות הדרכה, של"פ (שמיניסטים לעיירות פיתוח) או בצוותי נחשון וצוותי ההגשמה למיניהם. ישנם סניפים שמתחילים את הפעילות משבט נבטים.

המעבר לשבט גבוה יותר מתבצע לאחר מערך פעולות הנקרא "חודש ארגון", המתקיים בכל הארץ במשך חודש חשוון, ובמהלכו עוסקים המדריכים והחניכים בפעילות דידקטית סביב נושא שנקבע על ידי ההנהלה הארצית. גם ניקוי, צביעת הסניף וקישוטו באותו חודש סובבים סביב אותו נושא. בסיום "חודש הארגון" מתקיימת "שבת ארגון" חגיגית (פרשת ויצא), בה החניכים מציגים את הפעילות שהתבצעה במהלך החודש. במוצאי השבת, נוהגים רוב סניפי בני עקיבא לקיים הופעות חגיגיות שכוללות הצגה וריקודים. עד שנת תשע"ה התקיימה שבת הארגון בשבת 'פרשת תולדות', אך בשנה זו הוחלט לדחותה בשבוע כדי שגם החוגגים את חג הסיגד, שנערך בסוף חשוון, יוכלו להשתתף בחגיגות שבת הארגון. במוצאי אותה שבת מתקיים טקס בו מתבצע המעבר לשבט הגבוה. שיאו של טקס זה הוא מתן שם השבט הקבוע לחניכים העולים ל"חבריא ב'". שם השבט החדש נקבע בידי המליאה של בני עקיבא, המתכנסת כשבוע קודם לכן.

הפעילות הקבועה בבני עקיבא נערכת במהלך השנה באמצע השבוע ובשבתות. בדרך כלל במהלך השבוע נערכת פעולה או שתיים לחבריא א' בשעות אחר הצהריים, ואחת בשבת אחרי הצהריים. בערב שבת נערכת פעולה קבועה, בדרך כלל, לחבריא ב'. בתחילת הפעילות בשבת לחבריא א' מתבצע "מפקד", שבו מונים את מספר החניכים, ושרים את המנון התנועה.

לאורך השנה מתקיימים גם אירועי שיא לחברי התנועה. בכלל זה נטיעות בט"ו בשבט ו"מסעות" בסוכות מסע של יום אחד ובפסח שאורכו כיומיים. כמו כן, בקיץ מתקיימים מחנות קיץ כלל ארציים לפי שכבת גיל, המתחלקים לשלושה סבבים לפי תת-החלוקה לקבוצות מחוזות. המחנות מתקיימים החל משבט נבטים ועד המחנה בשנה שבה השבט כבר קיבל את שמו, "מחנה סיירים".

כל סניף מנוהל בידי קומונר/ית ולעיתים שניים (בסניפים גדולים), אלו מתפקדים למעשה כמנהלי הפעילות בסניף ובידם הסמכות בכל האמור לענייני פנים סניפים. בדרך כלל הקומונרית היא בת שירות לאומי ויש מעט קומונרים בנים. המשמש בתפקיד הקומונר מתחלף על פי רוב כל שנה ולעיתים כל שנתיים. בסניפים מסוימים מצוי גם רב סניפי, הנותן הדרכה תורנית והכוונה בסוגיות הקשורות לפעילות הסניף.
מעליהם מצויה הנהלה מחוזית ומעליה ההנהלה הארצית ובראשה המזכ"ל.

המליאה, הוועידה והמועצה הארציתעריכה

 
בניין ההנהלה הארצית לשעבר וסניף תל אביב מרכז, ברחוב דובנוב 7 בתל אביב, אפריל 2008
 
סניף רמת חן של בני עקיבא ברמת גן

החלטות חשובות לגבי דרכה ועמדותיה של התנועה מתקבלות על ידי המליאה התנועתית, הנקראת גם "הוועדה המתמדת", המורכבת מפעילים בתנועה לצד רבנים, מזכ"לים לשעבר, ואישי ציבור מהציונות הדתית.

בנוסף למליאה עורכת התנועה אחת לשלוש או ארבע שנים ועידה כללית שמטרתה לקבוע את אופי התנועה לשנים הקרובות. בוועידה משתתפים נציגים מחבריא ב' של כל הסניפים בארץ ונציגים מהנהלת התנועה, ויחד הם קובעים החלטות הנוגעות לדרכה של התנועה בהתאם למצב בתנועה, בחברה ובמדינה. הוועידה נותנת כוח רב לנוער עצמו לעצב את דמותה של התנועה, ומעמידה במבחן את יכולתם של בני הנוער לקיים את מה שהצביעו עליו.

על פי חוקת התנועה, ההחלטות המתקבלות לא יכולות לסתור את חוקי התורה, המדינה והתנועה. בשנת הוועידה נערכות גם ועידות מקדימות בסניפים ובמחוזות המכונות "ועידות סניפים" ו"ועידות מחוזיות".

הוועידה האחרונה נערכה בחול המועד פסח תשע"ח. נושא הוועידה היה "מובילים בדרך תורה ועבודה", והיא הייתה הוועידה ה-24 במספרה.

בנוסף, נערכת גם מועצה ארצית אחת לארבע שנים אשר עוסקת בנושא ההגשמה בתנועה ובחבריא ב'. המועצה שונה מהוועידה בכך שדנים בה בנושאים כלליים יותר. בשנת תשע"א נערכה המועצה הראשונה שנקראה "עושים הגשמה". במועצה הראשונה הוחלט על תגבור הפעילות ההגשמתית בחבריא ב', ועל הקמת מחלקה חדשה בהנהלת התנועה שתהיה ממונה על נושא ההגשמה. בשנת תשע"ה נערכה המועצה השנייה שנשאה בשם "חיים בתנועה".

תנועה מעורבת - בדיעבד או לכתחילהעריכה

שאלת הפעילות המעורבת של בנים ובנות גם יחד עלתה מאז הקמתה. ויכוחים רבים התנהלו בין רבנים ומנהיגים בציונות הדתית לגבי פעילות זו.

הפעם הראשונה שבה עלתה שאלה זו לדיון הייתה בוועידה השנייה של תנועת המזרחי, שבה הוחלט על הקמת שתי תנועות נוער: "בני ציון" לבנים ו"בנות ציון" לבנות. עקב כך שרובם של בני הנוער הדתיים לאומיים באותה תקופה הלכו לתנועות נוער חילוניות (ביחוד בית"ר, שבה אף הארוחות היו כשרות), הוחלט לייסד תנועה מעורבת, על מנת שיילכו לתנועת נוער עם ערכים דתיים[דרושה הבהרה][5].

מתנגד בולט לפעילות מעורבת הוא הרב שלמה אבינר, שבשנת 1980 פרסם את החוברת "חסד נעוריך" (שמאוחר יותר הורחבה לספר "גן נעול") לגבי חובת ההפרדה בין בנים לבנות בכל מקום שניתן (כולל בתנועת נוער). מזכ"ל התנועה אמנון שפירא יצא נגד דעתו של הרב אבינר באגד אחר. מצדד נוסף בהפרדה הוא הרב זלמן מלמד. מן הצד השני של המתרס עומדים אנשי הקיבוץ הדתי ורבנים נוספים כמו הרב אליקים אלינסון והרב צפניה דרורי, רבה של קריית שמונה, שצידדו בפעילות מעורבת. בהסכמתו לספר "קדושים תהיו" של הרב שמואל כץ כתב הרב משה צבי נריה, אחד ממקימי התנועה, שהתנועה קמה מעורבת אך פניה מועדות להפרדה מגדרית שתבוא כאשר הרמה הרוחנית תאפשר זאת.

הסממן הראשון להפרדת הפעילות היה סניף "בין החומות" שברובע היהודי בירושלים (שבין מקימיו היה הרב אליעזר מלמד, בנו של הרב זלמן מלמד), שהחל להפריד את פעילותו בשנת 1980. אי קבלתה של התנועה את הסניף הנזכר, ואי הסכמתה לקיום סניפים נפרדים, הביאו לידי כך שהתפצלה ממנה תנועת אריאל, הקרובה לחוגי ישיבת מרכז הרב ודוגלת בהפרדה מלאה בין המינים. לאחר מספר שנים חזר סניף "בין החומות" להיות סניף של תנועת בני עקיבא, במתכונת נפרדת.

בסניפים נוספים של בני עקיבא (בעיקר בהתנחלויות ויישובים אך גם באזורים עירוניים) הופרדה הפעילות בין בנים לבנות, אם כי ברוב המקרים לא לכדי סניפים נפרדים בהווייתם כדוגמת תנועת אריאל. בזמנו של מוטי יוגב כמזכ"ל, בעקבות סניפים שרצו לעבור לתנועת אריאל, בה יש הפרדה בין בנים לבנות, רבו הקולות שנתנו לגיטימציה לפעילות נפרדת, בין השאר על מנת להשאיר סניפים אלו בבני עקיבא. כנגדם, נשמעו קולות המתנגדים להפרדת הסניפים, בהם קולו של הרב יובל שרלו שטען כי אין לחנך לאידיאל של חברה נפרדת, אלא ל"חברה צנועה ומעורבת לכתחילה", ואף הוציא בנושא חוברת במסגרת פרויקט "עצ"ה לדרך" (הנחלת ערכי הציונות הדתית לדור הבא) של תנועות נאמני תורה ועבודה והקיבוץ הדתי (יחד עם רן חורי). מצדד נוסף בעמדה זו הוא הרב יואל בן נון, שטען כי יש לסמוך על דבריו של רבי מרדכי יפה (בעל "הלבוש"), והיתר הרב יחיאל וינברג (ה"שרידי אש") [היתר שניתן לתנועת הנוער "ישורון" בצרפת להוביל פעולות מעורבות חלקית על מנת למשוך את הנוער ולבלום התבוללות] ושהחומרה היתרה שבה מנסים ליצור הפרדה מגדרית בציבור של רווקים, תביא בסופו של דבר להרס גדול. גם בין המצדדים בהפרדה, רבים מקבלים את היתרו של הרב וינברג כהיתר שבדיעבד, וסבורים שכאשר האלטרנטיבה היא שהחניכים לא יבואו לתנועת נוער דתית, יש לקיים סניפים מעורבים. בעמדה זאת צידד הרב משה צבי נריה.

נכון לשנות העשרים של המאה ה-21 ישנם בבני עקיבא סניפים הפועלים בכל רמות ההפרדה, מסניפים נפרדים לגמרי, דרך כאלה שבהם פעילויות שוטפות נערכות בנפרד (אך אירועים שנתיים במתכונת של סניף שלם), כאלה שבהם המפקד וחבריא ב' משותפים, עד סניפים מעורבים לחלוטין, כאשר לכל סניף ישנו חופש בחירה להחליט כיצד תתנהל הפעילות בתחומו. גם במפעלים השונים יצרה התנועה מסגרות לסניפים נפרדים לצד המסגרות לסניפים המעורבים. דוגמאות לסניפים נפרדים לחלוטין הם סניפי נצר אריאל - בעיר אריאל, של קהילת מפוני נצרים בראשות הרב ציון טוויל, מרום נווה ברמת גן (הקשור לישיבת ההסדר רמת גן ולרב יהושע שפירא), נוף איילון, וסניף "בין החומות".

בוועידה הארצית הכ"ד התקבלה החלטה שכל סניף החפץ בכך יוכל לצאת למפעלי התנועה במסלול נפרד.

סוגיית מגבלות האיסור "קול באישה ערווה" שנויה אף היא במחלוקת בקרב התנועה, ועולה לדיון בעיקר באירועים שונים[6][7] או בשאלת קיומו של צוות הווי מעורב.

מחוזות וסניפיםעריכה

 
סניף בני עקיבא ביישוב הושעיה בגליל התחתון

בתנועה קיימים בסך הכל יותר מ-400 סניפים בישראל. בתנועה קיימים שמונה מחוזות, כאשר כל מחוז אחראי על תפקוד הסניפים שבתחומו:

  • מחוז צפון – מונה 53 סניפים
  • מחוז חיפה – מונה 59 סניפים
  • מחוז דן – מונה 41 סניפים
  • מחוז ירושלים – מונה 58 סניפים
  • מחוז יהודה – מונה 46 סניפים
  • מחוז דרום – מונה 56 סניפים
  • מחוז מרכז - מונה 30 סניפים
  • מחוז שרון-שומרון - מונה 60 סניפים

.

פעילות "הגשמה"עריכה

מאז סוף העשור הראשון של המאה ה-21 שמה בני עקיבא דגש על חיזוק תחום הפעילות המעשית והחברתית ("הגשמה") בתנועה, בעיקר בשלב חבריא ב'. להלן רשימה של מסגרות הגשמה ועשייה:

  • סניפי עדה - סניפי פעילות של התנועה הנמצאים בשכונות של העדה האתיופית ועוזרים בקליטת העולים בחברה.
  • שבט יובל[8] - קבוצות פעילות לילדים בעלי צרכים מיוחדים, הן דתיים והן שאינם דתיים.
    • שבט יובל - קבוצת פעילות לילדים צעירים בעלי צרכים מיוחדים, בחלק מהסניפים שבהם ישנם חברי שבט יובל בגיל מבוגר.
  • של"פ - שותפים לעשייה פעילה - תוכנית בה נשלחים חברי התנועה השמיניסטים (תלמידי י"ב) לערי פריפריה ושכונות מצוקה על מנת לחזק את המקום ואת הנוער שבו.
  • פרויקט השחר - פרויקט שמפעילה התנועה שמטרתו פיתוח מנהיגות בקרב הנוער בקהילת ביתא ישראל[9].
  • יחדיו - פרויקט מנהיגות לנוער דובר רוסית.
  • צוותי נחשון - קבוצות הגשמה (מקיימת בפועל ובמעש את ערכי התנועה שעליהם חונכו). הקבוצות נקראות גרעינים וסיסמתן היא "קבוצה לומדת ועושה". לכל גרעין לימוד והתנדבות קבועים. במסגרת הגרעינים יצאו גרעיני שנת שירות אשר עוסקים בעשייה חברתית במקביל ללימוד בישיבות ובמדרשות.
  • גרעיני יונתן - גרעיני נוער משכונות מצוקה לפיתוח מנהיגות צעירה בשכונות חלשות.
  • הנהגת הנוער - קבוצה של מספר חברים מחבריא ב' בכל רחבי הארץ שמטרתה לארגן פרויקטים לחיזוק העשייה בקרב השכבות הבוגרות. ישנה 'הנהגה מחוזית' לרוב מחוזות התנועה, ואף "הנהגה ארצית" לחיזוק העשייה בכלל התנועה.
  • פרויקט דרור - תוכנית הקרויה ע"ש אל"ם דרור וינברג, אשר עוסקת בלימוד ובירור פנימי של סוגיות ציבוריות בחיי המדינה מנקודת מבט רוחנית, ופועלת בעשייה קבועה במסגרת "גרעיני דרור" בהקמת מועדניות, פעילות בבתי ספר, וסיוע בשכונות מצוקה. במסגרת הפרויקט נשלחים מדריכי השכבה הבוגרת בחבריא א' (שבט הרא"ה) לסמינריון בנושא מנהיגותו של דרור.
  • סיירת תקשורת - קבוצה של מספר חברים מחבריא ב' שתפקידם לתעד את פעילויות התנועה ולפרסם כתבות ותוכן בנושאי התנועה, בין השאר בעלון התנועה, "זרעים".
  • רגבים[8] - שבט לעולים חדשים בגילאים נמוכים, בעיקר גילאי בית ספר יסודי.
  • אחידן[8] - שבטים של עולים חדשים מאתיופיה (שעדיין נמצאים במרכזי קליטה ועוד לא יודעים לדבר עברית). "אחי" - היהודים באתיופיה הם בעצם האחים של כולנו, "דן" - שם השבט מ-12 השבטים שעל פי המסורת ממנו יצאו יהודי אתיופיה.
  • גרעיני נח"ל - חבורות המתגייסות יחד לשירות צבאי המשלב שירות קרבי (ולא קרבי לבעלי פרופיל נמוך) עם פרק משימה לאומית בחינוך ובחקלאות.
  • גרעיני משפחות - גרעינים של משפחות הפועלות לחיזוק ערכי התורה והעבודה של התנועה במספר ערים, כגון יהוד ובאר שבע (בדומה לגרעינים תורניים).
  • גרעיני שנת שירות - בני עקיבא מפעילה גרעיני שנת-שירות ברחבי הארץ בשיתוף עם תנועת הקיבוץ הדתי, בתחומים מגוונים. כמו כן מפעילה גרעין שירות "תורה ועבודה" ברמת עמידר ברמת גן, בו הימים נחלקים לימי התנדבות וימים בהם הבנים הולכים לישיבת "אורות שאול" והבנות למדרשה על מנת ללמוד תורה.
  • מדרשת בני עקיבא - צוות של בנות שירות לאומי באגף חינוך והדרכה של בני עקיבא. צוות זה בונה מערכים וסדנאות ומעביר אותם בכל רחבי הארץ.

כמו כן, התנועה מפתחת מסגרות הגשמה נוספות לבוגרי התנועה.

מדרשת בני עקיבאעריכה

מדרשת בני עקיבא הוקמה בשנת ה'תשע"ג (2013), מתוך גישה שלפיה קיים צורך להקים גוף מקצועי בתנועה העוסק בבניית והעברת תכנים מקצועיים לחבריה, ובחיבור בין החינוך הפורמלי לבלתי פורמלי וייצור רצף חינוכי אחיד.

במדרשה פועלות בנות שירות לאומי. בשנותיה הראשונות הוקצו למדרשה ארבעה תקני שירות לאומי, עד הוספתם של שניים נוספים בשנת ה'תשע"ה. המדרשה פועלת כחלק ממחלקת תוכן בתנועה, ובראשה עומדת רותם עשוש, המנהלת את הפעילות השוטפת של המדרשה ומנחה את פעילותה מבחינה מקצועית.

בנות המדרשה פועלות בכמה מוקדים:

  • לימוד ובירור אישי וכללי - במדרשת הרובע, בסדנאות הכשרה מקצועיות, במפגשים עם אנשי ציבור ורבנים, בלימוד שבועי בחבורה ובלימוד עצמי.
  • בניית סדנאות לבתי ספר ותיכונים בנושאים הקשורים לבני עקיבא, כגון ציונות, חברות בבני עקיבא, הרב משה צבי נריה, העלייה לביריה, שיירת הל"ה ועוד.
  • בניית סדנאות מקצועיות והעברתם לצוותי הסניף - הדרכה, נחשון וארגון - ולסניפים, בנושאים כגון בניית מערך הדרכה, הצבת גבולות, קשר אישי, עבודת צוות ועוד.
  • בניית סיורים שונים סביב מעגל השנה, כגון סיור סליחות בעיר העתיקה וברובע היהודי בירושלים, סיור בהר הרצל סביב יום הזיכרון ויום העצמאות.
  • בניית אירועי תוכן להמונים המועברים לחניכי התנועה במסעות ובמחנות, כגון מסע פסח, מסע סוכות, נטיעות, העלייה לביריה, מחנות הקיץ ועוד.

צוות הוויעריכה

צוות הווי בני עקיבא ירושליםעריכה

הייתה הלהקה הייצוגית של התנועה במחוז ירושלים, אשר ייצגה את התנועה בטקסים ובאירועים רשמיים, עד לפירוקה במהלך שנות ה-2000. הלהקה נוסדה בשנת 1984 על ידי המוזיקאי בוגר התנועה גלעד לרר. חברי הלהקה - בנים ובנות, חניכים ומדריכים בתנועת בני עקיבא. הלהקה הפכה במרוצת השנים מודל לחיקוי על ידי להקות ומקהלות נוער דתיות ברחבי הארץ, והיוותה השראה ל"מהפכה האומנותית הגדולה" של הציונות הדתית - מגמות האמנות בתיכון, מסגרות אקדמיות, גל אומנים חדשים וקבוצות יוצרות. רפרטואר השירים כלל שירי ארץ ישראל, שירים ישראלים חדישים, שירים מן המקורות, שירי תנועה ושירים מקוריים פרי עטם של חברי הצוות.

במהלך שנות קיומה, הופיעה הלהקה במאות הופעות ברחבי הארץ בפני אוכלוסיות שונות במגוון רחב של אירועים ומגזרים - חברתיים וממלכתיים. על דגלה חרתה: "תרבות המערב – אפשר גם אחרת!", תוך קריאה לתרבות ציונית-דתית-שורשית במיטבה, ועם זאת, מסר של אחדות, גשר וסובלנות. הלהקה הוציאה ארבעה אלבומים: "מעט מן האור", "קשת בענן", "סגנון לאומי ואישי", "תמיד בתנועה".

צוות הווי בני עקיבא דןעריכה

היא הלהקה הייצוגית של התנועה במחוז המרכז, שהוקמה בקיץ 1988 על ידי בוגר התנועה מנחם ששון. בלהקה חברים בגילאי 15 - 18 הפעילים בתנועה מסניפים ברחבי מחוז דן ומייצגים את התנועה בהופעותיהם השונות בישראל ובעולם[10]. עם ייסוד הלהקה, שמה לה ההנהלה מטרה כפולה של יכולת מקצועית בשירה, לצד ייצוג ערכי התנועה בבית ומחוצה לו. הלהקה מעלה תוכנית הכוללת שירים משירי ארץ ישראל היפה, שירי להקות, שירי פולקלור ומסורת, לחנים מקוריים פרי עטם של חברי הלהקה ובוגרי התנועה.

מעבר להופעות והפעילות השוטפת של הלהקה, נטל צוות הווי פרויקטים ואירועים מיוחדים ובהם: סרט תדמית על הלהקה שהופק במסגרת המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן, ליווי קולי לזמרים ידועים בהם: דקלון, נתי לוי, צביקה פיק, והשתתפות בסרט גמר עלילתי בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה על שם סם שפיגל ("איך אתה בנקמות"). הלהקה הוציאה שני אלבומים: "שיר למילה" ו"ארץ אהבה ושלום".

בשנת 2009, במסגרת אירועי ה-80 לתנועה, הפיק צוות ההווי של גוש דן דיסק מיוחד, בהשתתפות זמרים אורחים כמו דודו פישר, חיים צינוביץ' ואחרים, אבל כאשר פנתה הלהקה להנהגת בני עקיבא, בראשות הרב בני נכטיילר, בבקשה לקבל סיוע בגיוס תורמים להפצה, היא נתקלה בסירוב תקיף ואף דרישה להתנער כליל מהצוות כולל הסרת כל סממן המזהה את בני עקיבא עמם. זאת בשל התנגדות ההנהלה לעובדה שבצוות שרות גם נשים[11].

מזכ"לי התנועהעריכה

שמות השבטיםעריכה

בשבת ארגון, חניכי שבט הרא"ה עוברים להיות בקבוצת "חבריא ב" ומקבלים במוצאי השבת שם קבוע הנשמר עד לרגע חשיפתו בסודיות. לפני כל החלטה של שם שבט חדש נערכים דיונים והצבעות. השם החדש יהיה לרוב בעל משמעות המשקפת את ערכי התנועה וחזונה [12]

שם השבט שנת לידה

עברית

שנת לידה

לועזית

השחר תשס"ז 2007
רפאל תשס”ו 2006
סיני תשס”ה 2005
דורות תשס”ד 2004
הנני תשס”ג 2003
אורות תשס”ב 2002
מורשה תשס”א 2001
ציון תש”ס 2000
אביחי תשנ”ט 1999
נאמן תשנ”ח 1998
איתן תשנ”ז 1997
נעלה תשנ”ו 1996
להבה תשנ”ה 1995
הגבורה תשנ”ד 1994
דביר תשנ”ג 1993
שבות תשנ”ב 1992
נצח תשנ”א 1991
אחיה תש”נ 1990
לביא תשמ”ט 1989
אלעד תשמ”ח 1988
עמיצור תשמ”ז 1987
קוממיות תשמ”ו 1986
עז תשמ”ה 1985
יחיעם תשמ”ד 1984
התקומה תשמ”ג 1983
נריה תשמ”ב 1982
שלם תשמ”א 1981
אמונה תש”מ 1980
אחדות תשל”ט 1979
ברמה תשל”ח 1978
נחלה תשל”ז 1977
עמישב תשל”ו 1976
המבשר תשל”ה 1975
הצבי תשל”ד 1974
עצמאות תשל”ג 1973
דרור תשל”ב 1972
החלוץ תשל”א 1971
ידידיה תש”ל 1970
אחוה תשכ”ט 1969
אלישיב תשכ”ח 1968
עמיעד תשכ”ז 1967
צוריאל תשכ”ו 1966
התחיה תשכ”ה 1965
היובל תשכ”ד 1964
אריאל תשכ”ג 1963
עמיחי תשכ”ב 1962
רעות תשכ”א 1961
גולן תש”כ 1960
כיסופים תשי”ט 1959
ישורון תשי”ח 1958
שובה תשי”ז 1957
שחם תשט”ז 1956
צורים תשט”ו 1955
הראל תשי”ד 1954
מוריה תשי”ג 1953
יחדיו תשי”ב 1952
להגשמה תשי”א 1951
נחשון תש”י 1950
גלבוע תש”ט 1949
מגשימים תש”ח 1948
שחל תש”ז 1947
אורים תש”ו 1946
עלומים תש”ה 1945
נטעים תש”ד 1944
חלוצים תש”ג 1943
מרחבים תש”ב 1942
נחלים תש”א 1941
יבנה ת”ש 1940
אמונים תרצ”ט 1939
הטירה תרצ”ח 1938
מתנחלים תרצ”ז 1937
איתנים תרצ”ו 1936
גאולים תרצ”ה 1935
עציון תרצ”ד 1934
נתיבות תרצ”ג 1933

תנועת בני עקיבא העולמיתעריכה

  ערך מורחב – בני עקיבא העולמית

בני עקיבא מפעילה בתפוצות תנועת בת בשם בני עקיבא העולמית אשר בין מטרותיה בניית מנהיגות יהודית צעירה בקהילות בתפוצות, עידוד עלייה לארץ ישראל ומניעת התבוללות. עיקר הפעילות מתבצעת על ידי שליחים מהארץ, אך השאיפה היא שאת הפעילות יובילו בני הנוער או הסטודנטים בוגרי התנועה העולמית. למרות השם המשותף תנועת בני עקיבא העולמית איננה קשורה בקשר ישיר לבני עקיבא ישראל ואינה מחויבת להחלטותיה, ולעיתים אף מתגלים חילוקי דעות בין מנהיגי התנועות. הקשר העיקרי בין התנועות נעשה בפגישת עדכון חודשית בין המזכ"לים שלהן.

תנועת הבוגרים של בני עקיבאעריכה

תנועת הבוגרים של בני עקיבא נמצאת כעת בהקמה ובהתפתחות מתמדת. תנועת הבוגרים כוללת למעלה מ-20 גרעיני סטודנטים ושבעה גרעיני משפחות.

בוועידה ה-14 של בני עקיבא שהתקיימה ב-1979 הוחלט בין השאר, כי "תוקם מסגרת חברתית חדשה בבני-עקיבא, המיועדת לבוגרים לאחר שירות לאומי המזדהים עם דרכה החלוצית של התנועה. מסגרת זו תיקרא חבריה ד'... חבריה ד' תשאף להגשמה עצמית ותפעל לשימוש רעיון 'חבורת ההגשמה' על פי יעדים שיוצגו על ידי ההנהלה הארצית". מאז החלטות הוועידה נעשו ניסיונות רבים לייצר מסגרת אשר תאגד את כל בוגרי התנועה ודרכה יצאו להגשים את ערכיה כקבוצות, כמו שהיה בימיה הראשונים של התנועה. בעקבות שינויים שעברה בני עקיבא במהלך השנים, הרעיון נזנח.

בתחילת שנות האלפיים, החליטו כמה זוגות צעירים שהיו בעלי תפקידים בבני עקיבא ל"התיישב" בעיר יהוד, וכך למעשה החזירו את "ההגשמה" לתנועה. לאחר מכן בנ"ע בשיתוף עם עמותת "בת עמי" יצרו מסגרת שירות לאומי בבת ים לבוגרות התנועה, הבנות השתלבו בפעילות חברתית קהילתית בעיר ובכל יצרו את מסגרת "גרעיני השירות החברתיים" מאז הוקמו עוד מספר לא מבוטל של גרעיני שירות לאומי, בשכונות מצוקה רבות ברחבי הארץ.

בשנת 2007, הקימו כ-11 מבוגרי התנועה, בנים ובנות, את גרעין הש"ש (שנת שירות) הראשון בתנועה. הש"ש פועל בעיר רמת גן.

גרעיני הש"ש והשירות הלאומי מהווים את החוט המקשר בין חניכי תנועת הנוער, לתנועת הבוגרים. רבים מבין בוגרי המסגרות הנ"ל ממשיכים לקחת חלק הן בתנועת הנוער והן בהקמתה של תנועת הבוגרים, על ידי השתלבות בגרעינים השונים.

בשנת 2009 הקימו כמה מבוגרי התנועה גרעין סטודנטים בבר-אילן. הגרעין הוקם מתוך מטרה ליצור חבורה סביב שיח משמעותי שמוביל לעשייה ותרומה של הגרעין היכן שיבחרו חבריו. מאז התפתחו והתרחבו כפרי הסטודנטים לפעילות בכל רחבי הארץ: אריאל, באר שבע, ירושלים (4 כפרים), לוד (4 כפרים), נתיבות, עכו, ערד, קריית שמונה, רחובות ועוד.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בני עקיבא בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 תנועות הנוער בישראל - 2015
  2. ^ מחלקת הדרכה, ‏יחיאל אליאש, באתר כיפה, 11 בפברואר 2003
  3. ^ לקוטי הראי"ה עמ' 466 - 467
  4. ^ שמות השבטים
  5. ^ הרב שלמה אבינר, תנועות נוער - נפרדות או מעורבות?, שיעורי הרב שלמה אבינר, ‏י"ט באייר תשע"א
  6. ^ קובי נחשוני, צעדת הל"ה: הלהקה הופיעה, רוב החניכים עזבו, באתר ynet, 29 בינואר 2010
  7. ^ חגית רוטנברג, ‏הידד במעלה התורני, באתר בשבע - ערוץ 7
  8. ^ 1 2 3 קיים בחלק מהסניפים
  9. ^ עפרה לקס, ‏השחר העולה, באתר בשבע - ערוץ 7
  10. ^ אתר צוות הווי דן
  11. ^ "קול בלי אשה. תופעה ותיקה בתנועה", באתר דתילי, 24 בינואר 2010
  12. ^ אתר בני עקיבא