בנימין צינקר

(הופנה מהדף בני צינקר)

בנימין (בני) צינקר (צין) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, שירת כטייס קרב בחיל האוויר הישראלי, פיקד על בסיס רמון ובסיס תל נוף.

בנימין צינקר
בני צינקר
בני צינקר
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19651994 (כ־29 שנים)
דרגה תת-אלוף (אוויר) תת-אלוף
תפקידים בשירות
מפקד טייסת 140
מפקד טייסת 133
מפקד בית הספר לטיסה
מפקד בסיס רמון
מפקד בסיס תל נוף
נספח אווירי בארצות הברית
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע אופרה
מלחמת לבנון  מלחמת לבנון
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל קרדן שירותים וקרדן תקשורת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
צינקר (ראשון משמאל) עם עמיתיו למבצע אופרה, יאיר רחמילביץ (שני משמאל), דובי יפה, מוהר

חייו עריכה

צינקר למד בבית הספר הריאלי ובפנימייה הצבאית לפיקוד בחיפה[1]. התגייס לקורס טיס אותו סיים במגמת קרב ב-1967. במלחמת ששת הימים שירת בטייסת הפוגות של בית הספר לטיסה, את טבילת האש שלו עשה בגיחת הפצצת המכ"ם המצרי באל עריש, בהמשך המלחמה השתתף בגיחות מבצעיות נוספות. לאחר המלחמה הוצב בטייסת מיסטרים והשתתף במלחמת ההתשה. בהמשך עבר להדריך בבית הספר לטיסה והיה חבר בצוות האווירובטי של חיל האוויר. ב-1970 עבר לטייסת 69 ("הפטישים") בה עבר הסבה למטוסי פנטום והשתתף בגיחות עומק במצרים. ב-1973 עבר לטייסת סקייהוק. במלחמת יום הכיפורים נפגע מטוסו והוא נאלץ לנחות נחיתת אונס ברפידים, בהמשך המלחמה השתתף בגיחות רבות ואף נפצע בגיחת סיוע לכוחות קרקע ברמת הגולן[2].

לאחר המלחמה שירת צינקר בתפקידי מטה. ב-1976 היה חבר במשלחת הראשונה שיצאה לקלוט את מטוסי ה-F-15 איגל לחיל האוויר, יחד עם איתן בן-אליהו, משה מלניק, יואל פלדשו ושאול סיימון. הוא שירת כסמ"ט א' של הטייסת החדשה שהוקמה, טייסת 133 ("אבירי הזנב הכפול"). ב-1977 מונה למפקד טייסת 140, טייסת סקייהוק ובמאי 1979 מונה למפקד טייסת 133. הוא פיקד על הטייסת עד מאי 1981, תקופה בה הפילה הטייסת 13 מטוסי מיג. ב-13 בפברואר 1981 רשם את הפלת הבכורה העולמית של מטוס מיג-25. צינקר הוזנק לעבר המיג הסורי שניסה ליירט מטוס צילום ישראלי מדגם פנטום והפילו באמצעות ירי טילי לביד בשמי סוריה[3]. במבצע אופרה היה מספר שתיים במבנה מטוסי הטייסת שחיפה על מטוסי ה-F-16 שהפציצו את הכור העיראקי[4]

במבצע שלום הגליל שירת בתפקיד מטה ובהצבת חירום בטייסת 133, במהלך המלחמה הפיל מטוס מיג 23 סורי[5]. ב-1983 מונה לעוזר הנספח האווירי בוושינגטון וב-1984 מונה למפקד בית הספר לטיסה בבסיס חצרים. ב-1986 מונה למפקד בסיס רמון ומיולי 1990 עד אוקטובר 1992 שירת כמפקד בסיס תל נוף בדרגת תת-אלוף. בתפקידו האחרון בשירות הקבע כיהן כנספח האווירי בארצות הברית.

לאחר שירותו הצבאי מונה ב-1997 למנכ"ל קרדן שירותים וב-1999 למנכ"ל קרדן תקשורת.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה