פתיחת התפריט הראשי

בְּנֵי קְטוּרָה הם זִמְרָן, יָקְשָׁן, מְדָן, מדין, יִשְׁבָּק וְשׁוּחַ - ששת בניו של אברהם שנולדו לו מאשתו השלישית - קטורה. דבר לידתם מופיע בספר בראשית, פרק כ"ה (סוף פרשת חיי שרה).

הסיפור במקראעריכה

זהותה של קטורהעריכה

סיפור לקיחת קטורה מופיע בסוף פרשת חיי שרה[1]: "וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה, וּשְׁמָהּ קְטוּרָה" בפשטות הדברים מדובר באשה שלישית שנשא אברהם לעת זקנתו, לאחר שכבר שילח את הגר ושרה נפטרה, אך במדרש[2] מובא שקטורה היא הגר עצמה, ואברהם החזיר אותה לאחר שגירשה עם ישמעאל - ונקראת קטורה "על שם שנאים מעשיה כקטֹרת; ושקשרה פתחה, שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם"[3].

בני קטורהעריכה

כאמור, קטורה ילדה לאברהם שישה בנים, וחלקם הם אבותיהם של עמים המוזכרים בהמשך התנ"ך:

  • זמרן.
  • יקשן - שילד את שבא ודדן, המוזכרים במקרא כמה פעמים[4]. עם זאת, ייתכן שהכוונה לזוג אחים אחר הנקרא שבא ודדן: בני רעמא, נכדו של חם בן נֹח[5]. בני דדן הם האשורים, הלטושים והלאומים.
  • מדן - ייתכן שהוא אבי המדנים, הנזכרים גם הם במספר מקומות[6].
  • מדין, אבי האומה המדינית - מוזכרים חמשת בניו: עיפה, עפר, חנוך, אבידע ואלדעה.
  • ישבק.
  • שוח - גם העם השוחי מוזכר עוד בתנ"ך[7].

פרשית בני קטורה מסתיימת: "וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק. וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם"[8] - מזרחית לארץ כנען.

חובתם בברית מילה ביום השמיניעריכה

הרמב"ם הלכות מלכים פרק י הלכה ח פוסק שבני קטורה חייבים בברית מילה ביום השמיני. והוסיף שמכיוון שבני ישמעאל התערבו בבני קטורה, אף בני ישמעאל חייבים למול ביום השמיני.


הערות שולייםעריכה