בנציון בולי
בנציון בּוּלִי (וגם די-בּוּלִי, בסרבית: Бенцион Були; 21 במאי 1867, בלגרד, נסיכות סרביה - 21 באוגוסט 1933, וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה) היה איש ציבור יהודי, תעשיין ופוליטיקאי סרבי-יוגוסלבי, ראשון היהודים שנבחר לכהן כחבר פרלמנט בסרביה.
 | |
| בנציון בולי | |
| לידה |
21 במאי 1867 בלגרד, .svg){kind=small} נסיכות סרביה |
|---|---|
| פטירה |
21 באוגוסט 1933 (בגיל 66) וינה,  הרפובליקה האוסטרית הראשונה |
| מדינה | ממלכת סרביה, ממלכת יוגוסלביה |
| פעילות בולטת | מנכבדי יהדות בלגרד, בנקאי, תעשיין |
| ידוע בשל | היהודי הראשון שנבחר מטעם מפלגה פוליטית לכהן כחבר פרלמנט בממלכת סרביה |
| תקופת הפעילות | 1912–1933 (כ־21 שנים) |
| מפלגה | מפלגת העם הרדיקאלית (אנ') |
קורות חיים עריכה
בנציון בולי נולד בבלגרד לידידיה בולי נשיא הקהילה הספרדית וללאה. הוא רכש השכלה יסודית ותיכונית בעירו, ויצא ללימודי מסחר בווינה. לאחר שובו ניהל את עסקי הבנקאות של אביו, ופתח מפעל טקסטיל. היה חבר מועצת המנהלים של מספר בנקים בבלגרד, וכן של הבורסה לניירות ערך. ב-1912 נכנס לחיים הפוליטיים, הצטרף למפלגת העם הרדיקלית של סרביה, ונבחר לחבר הפרלמנט הסרבי מטעמה. בכך היה ליהודי הראשון שנבחר לפרלמנט הסרבי.
במהלך מלחמת העולם הראשונה כיהן בפרלמנט הסרבי הגולה כחבר ועדת הכספים, ופעל רבות ועל חשבונו לסייע לפליטים סרביים ויהודים שנטשו את ביתם מחמת הקרבות. הקים שני בתי מחסה לפליטים בניש ובסקופיה. לאחר כינון ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים עזב את החיים הפוליטיים וחזר לעסקיו הפרטיים. ב-1920 התמנה ליושב ראש איגוד יצרני הטקסטיל בבלגרד. בהמשך, נבחר לנשיא הקהילה הספרדית בעיר. לאחר פרעות תרפ"ט ארגן מגבית בקרב הקהילה היהודית והכספים נשלחו לארץ ישראל לסיוע לנפגעי הפרעות. זכה למספר עיטורים על פועלו לקידום הבנקאות והמסחר בבלגרד.
נפטר בווינה ב-1933 והובא לקבורה בבבית הקברות היהודי בבלגרד. הוריש את כל הונו לאוניברסיטת בלגרד ולקהילה היהודית. פארק בפאתי בלגרד נושא את שמו.[1][2]
הערות שוליים עריכה
- ^ יהודים נודעים בסרביה, באתר savezscg.org/12_zanimljivosti (בסרבית).
- ^ ג'ני לבל, עד הפתרון הסופי, היהודים בבלגראד 1541–1942, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006, עמוד 190–191, 203-202.