פתיחת התפריט הראשי

בנק צפון אמריקה

בנק צפון אמריקה היה בנק שהוקם בינואר 1978 על בסיס חברת אוצר חיסכון. באוגוסט 1985 השתלט בנק ישראל על הבנק בעקבות משיכות חריגות מהבנק שהתבררו כמעילה בהיקף של כמאה מיליון שקלים, שהיוו פי שלושה מההון העצמי של הבנק. מנהלי הבנק הורשעו בגניבה וזיוף ונדונו למאסר, והדירקטורים של הבנק נדרשו, בפסק דין תקדימי של השופט יעקב בזק, לפצות את הבנק על התרשלותם בביקורת על התנהלות הבנק.

הקמה ובעלותעריכה

ראשיתו של הבנק במוסד פיננסי בשם "אלכסנדר עליאש ושות' בע"מ"[1] שמראשית שנות ה-30 נשא את השם בנק[2]. הבנק פעל בבניין סנסור ושירת את עשירי ירושלים בימי המנדט הבריטי. מוסד פיננסי זה המשיך לפעול בשנים הראשונות של מדינת ישראל[3] ונרכש על ידי חברת "אוצר חיסכון" שהוקם על ידי יהושע הלפרין במחצית השנייה של שנות ה-60[4][5]. אוצר חיסכון שירת קהל לקוחות חרדי בירושלים. מנהלי אוצר חיסכון היו יהושע הלפרין, משה שטרן ואליעזר אפשטיין[6] ובהמשך גם גדליה בוכבינדר.

בשנת 1977 הגיעו יהושע הלפרין ומשה שטרן, מנהלי אוצר חיסכון, להסכם עם קבוצות משקיעים מצפון אמריקה בראשות איירה גילדן ונסים גאון, על הקמת בנק צפון אמריקה ששליש מהבעלות בו תהיה בידי אוצר חיסכון[7]. בסוף 1980 הוגדל ההון העצמי של הבנק מ-3 מיליון דולר ל-6.5 מיליון דולר[8]. באוגוסט 1982 הונפק הבנק בבורסה של תל אביב והנפקה נוספת התבצעה בספטמבר 1983 ובעקבות זאת הגיע הונה העצמי ל-16 מיליון דולר[9]. כרוב הבנקים האחרים בישראל, השתתף בנק צפון אמריקה בויסות מניותיו. אולם מכיוון שרק 40% ממניות הבנק הוחזקו בידי הציבור, נמנע הבנק מהצטרפות להסדר מניות הבנקים לאחר התפוצצות משבר מניות הבנקים. עם זאת, כדי למנוע את קריסת הבנק, קיבלה חברת נא"ב, בעלת השליטה בבנק, מבנק הפועלים, על פי המלצת משרד האוצר, הלוואה בסך 10 מיליון דולר שנועדה למנוע את קריסת הבנק[10]. אולם למרות השימוש בהלוואה המשיכו המניות לרדת והנהלת הבנק פעלה לוויסות המניות מכספי הבנק בעוד 4.2 מיליון דולר[11]. כך, באמצע שנת 1984 נמנה הבנק בין עשרת החברות החופשיות הגדולות בבורסה, עם הערכת שווי של 54 מיליון דולר[12].

פעילות הבנקעריכה

במאי 1980 הקים הבנק קרן נאמנות בשם מאור שיועד לביצוע השקעות כשרות בלבד[13]. בסוף אותה שנה היו לבנק שלושה סניפים, בתל אביב, ירושלים ובני ברק[8] ועד שנת 1985 נפתחו שלושה סניפים נוספים באשדוד, באר שבע וסניף נוסף בירושלים. הבנק נודע כבנק של החרדים[14].

הדמויות הדומיננטיות בבנק היו המנכ"ל דוד צפריר שנפטר בנובמבר 1984, יהושע הלפרין שהיה יו"ר מועצת המנהלים, שמואל ברזל היועץ המשפטי של הבנק שייצג במועצת המנהלים את גילדן, הדסה מונסה שניהלה את הבנק בפועל לאחר פטירת צפריר ומשה שטרן שניהל את סניף ירושלים. הם, ביחד עם דן ברזילי, שלא התערב בענייני הבנק וראה בתפקידו מינוי של כבוד, היוו את המנהלה המצומצמת של הבנק[15].

המעילהעריכה

בעקבות משיכות חריגות של כספים מהבנק, שהעלו חשד למעילה, תפסה המפקחת על הבנקים, גליה מאור, את הבנק ב-13 באוגוסט 1985 ומינתה מועצת מנהלים חדשה לבנק, בראשות אברהם ורדיגר. הבורסה עצרה בעקבות הפרסומים על חשד למעילה את המסחר במניות הבנק[16]. נגיד בנק ישראל, משה מנדלבאום, הוציא כתב ערבות לכל פיקדונות הציבור בבנק[17], שהופעל על פי הסדר עם הבנק הבינלאומי. בעיתונות פורסם שכבר ביולי עלו חשדות למעילה בבנק, אבל רק כאשר המשיכות גדלו להיקפים גדולים התערבה המפקחת על הבנקים. נטען אז שההתערבות המהירה מנעה תהליך התדרדרות חמור ביותר[18]. ב-28 באוגוסט 1985 מונה לבנק מנהל מורשה. הבנק המשיך לפעול עד 29 באוקטובר 1987 אז הוגש בקשה לפירוקו מחמת חדלות פרעון.

על פי קביעת בית המשפט, הבנק פשט את הרגל בגלל הסיבות הבאות[19]:

  • מעילה שמעל שטרן בסך 16 מיליון ש"ח
  • מתן הלוואות ללא ביטחונות בסך 5 מיליון ש"ח למספר חברות שלהלפרין וברזל היה אינטרס כלכלי בהן
  • הוצאות של ויסות מניות הבנק בסך 27 מיליון ש"ח

פליליםעריכה

בינואר 1987 נדונה מנהלת הבנק, הדסה מונסה, לחמש שנות מאסר במסגרת עסקת טיעון בו הודתה באישומים של זיוף ומרמה, אך מכתב האישום נמחקו טענות של גניבה והתביעה הצהירה כי אין לה ראיות שמונסה לקחה מכספי המעילה[20]. במסגרת הסדר הטיעון מונסה הייתה לעדת מדינה נגד הלפרין וברזל. משה שטרן שהה בארצות הברית בעת התפוצצות הפרשה. הוא נלכד בינואר 1986 בצרפת[21] והועמד לדין ונדון במסגרת עסקת טיעון[22] לשבע שנות מאסר. הלפרין וברזל הועמדו לדין וניהלו משפט מלא וזוכו מחלק מהאישומים שהועלו נגדם. על האישומים בהם הורשעו נדון הלפרין ל-7 שנות מאסר וברזל לשנת מאסר[23].

פעילות כונס הנכסיםעריכה

כונס הנכסים פעל במישורים שונים לכסות את הפסדי הבנק. הוא תבע את חברות הביטוח שביטחו את הבנק, אולם תביעתו לא צלחה[24]. לעומת זאת, תביעתו כנגד דירקטוריון הבנק צלחה והשופט יעקב בזק חייב את חברי הדירקטוריון לפצות את הבנק על הנזקים שנגרמו בגלל התרשלותם בפיקוח על פעילות הבנק[25]. במשך השנים פעל הכונס לגבות את הפיצוי שנקבע בפסק הדין והוא הצליח לגבות חלק מהסכומים במסגרת מספר הסדרי פשרה[26].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אלכסנדר עליאש ושות' בע"מ, דבר, 12 באוגוסט 1928 (מודעה)
  2. ^ בנק, דבר, 11 בינואר 1932 (מודעה)
  3. ^ Fidelity, מעריב, 13 בדצמבר 1967 (מודעה)
  4. ^ אריה בנדר, יהושע הלפרין: בנו של פועל בתנובה, מעריב, 28 באוגוסט 1985
  5. ^ בנק אלכסנדר עליאש ושות' בערבון מוגבל, אתר ברלב ושות' רואי חשבון
  6. ^ אוצר חסכון בע"מ, דבר, 3 בדצמבר 1971
  7. ^ אוצר חסכון בע"מ, דבר, 14 באוגוסט 1978 (מודעה)
  8. ^ 8.0 8.1 הוגדל ההון העצמי של בנק צפון אמריקה ב-3.5 מליון דולר, דבר, 8 בדצמבר 1980
  9. ^ ע"פ מס' 752/90, שמואל ברזל ויהושע הלפרין נגד מדינת ישראל, סעיף 2
  10. ^ ע"פ מס' 752/90, שמואל ברזל ויהושע הלפרין נגד מדינת ישראל, סעיפים 17-30
  11. ^ ע"פ מס' 752/90, שמואל ברזל ויהושע הלפרין נגד מדינת ישראל, סעיפים 67-68
  12. ^ ירידה של 100 מליון דולר בשווי החברות בבורסה, מעריב, 2 ביולי 1984
  13. ^ קרן נאמנות חדשה להשקעות כשרות בלבד, דבר, 16 במאי 1980
  14. ^ עמירם פליישר, בנק צפון אמריקה - בנק של חרדים, מעריב, 16 באוגוסט 1985
  15. ^ ע"פ מס' 752/90, שמואל ברזל ויהושע הלפרין נגד מדינת ישראל, סעיף 7
  16. ^ גברה הנהירה למניות, מעריב, 16 באוגוסט 1985
  17. ^ עודד שורר ואבינועם בר יוסף, שטרן לא יחזיר את הכסף החסר, מעריב, 20 באוגוסט 1985
  18. ^ כבר לפני חודש היו סימנים שמשהו חשוד מתבשל בבנק צפון אמריקה, מעריב, 18 באוגוסט 1985
  19. ^ ע"פ מס' 752/90, שמואל ברזל ויהושע הלפרין נגד מדינת ישראל, סעיף 8
  20. ^ הדסה מונסה נדונה למאסר חמש שנים, מעריב, 12 בינואר 1987
  21. ^ אילן בכר, משה שטרן נלכד במארב משטרתי ליד פאריס, מעריב, 20 בינואר 1986; המשך
  22. ^ הסכם טיעון הושג בין משה שטרן לבין התביעה, מעריב, 16 ביוני 1986
  23. ^ ע"פ מס' 752/90, שמואל ברזל ויהושע הלפרין נגד מדינת ישראל
  24. ^ ע"א 7276/07 כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ נ' אשורנס גנרל דה פרנס ואחרים
  25. ^ ע"א 610/94 גדליה בוכבינדר נ' הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה
  26. ^ הילה רז, הסתיימה פרשת בנק צפון אמריקה; משפחת גאון תשלם 3 מיליון יורו, באתר TheMarker‏, 11 באוגוסט 2008