פתיחת התפריט הראשי

בסיס איתם

שדה תעופה בסיני (לשעבר של חיל האוויר הישראלי)

בסיס חיל האוויר איתם (כנף 25), היה בסיס הטיסה האחרון שהוקם בחצי האי סיני על ידי חיל האוויר הישראלי. הבסיס נחנך בדצמבר 1976.

בסיס חיל האוויר איתם (סגור)
Kanaf 25 ramon.png
סמל בסיס חיל האוויר איתם
קוד IATA
‏‏EGH‏
קוד ICAO
‏‏HEGR‏
סוג השדה צבאי
תאריך הקמה 1976
תאריך סגירה 1981
מפעיל Israeli Air Force - Coat of arms.svg  חיל האוויר הישראלי
עיר סמוכה אל עריש
קואורדינטות 31°04′53″N 34°08′10″E / 31.08139°N 34.13611°E / 31.08139; 34.13611
גובה מעל פני הים 100.58 מטר (330 רגל)
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
08/26 7,205 2,196 אספלט
17/35 3,999 1,219 אספלט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הבסיס מוּקם כ־19 ק"מ דרומית לעיר ימית ו־37 ק"מ מזרחית לאל עריש. נבנה כחלק מחשיבה אסטרטגית צבאית ישראלית, שאפיינה את שנות ה־70, שעל פיה אזור אל עריש ישאר בידי ישראל באופן קבע, גם במסגרת הסכמי שלום עתידיים. השטח היווה נקודה אסטרטגית, מכיוון שבמהלך מלחמות ישראל־מצרים השונות, היה אחד מנקודות העימות המרכזיות. בסופו של דבר, להבדיל מבסיסי הטיסה האחרים בסיני, לא השתתף בסיס איתם בלחימה מבצעית, ולא הוכיח את נחיצותו המבצעית.

לצד הבסיס שכנו מבני קבע עבור חיילי ומפקדי הבסיס, בו גרו עם משפחותיהם, מבנים שקיבלו את השם "מחנה נורית" שהיה חלק מחבל ימית.

חיל האוויר הפעיל בסיני באותה התקופה עוד שלושה בסיסים מרכזיים – אופיר, עציון ורפידים, שהקנו לצה"ל הגנה מרחבית על כל שטחו של חצי האי סיני.

בתחילה שימש הבסיס כבסיס־פריסה בלבד, שהפעיל מטוסי F-4 פנטום ומיראז', אך החל מאוקטובר 1976 הופעלה ממנו טייסת 253 ("טייסת הנגב") של מטוסי נשר ואחר כך מיראז' באורח קבע. במקביל לפעילותו הקבועה, המשיך הבסיס לשמש בסיס־פריסות.

בשנת 1979, עם חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים שבו הוסכם על פינוי חצי האי סיני והחזרתו למצרים, פונו הבסיס ומתקניו השונים לבסיס רמון שבנגב, שהוקם על ידי ארצות הברית בעקבות הפינוי, ושקיבל את מספרו של בסיס איתם (25) ואת סמלו. טייסת הקרב האחרונה ששכנה בו, נפרדה מהבסיס באוקטובר 1981.

לאחר פינוי סיני, הופעלה מן הבסיס למשך זמן מה, טייסת מסוקים אוסטרלית כחלק מכוח המשקיפים הרב־לאומי, לצורך מעקב אחר מילוי ההסכם הישראלי־מצרי.

כיום, נקרא שדה התעופה "שדה התעופה אל־גורה", והוא כמעט ואינו פעיל למעט נחיתת מטוסים קלים ומסוקים של כוח המשקיפים הרב־לאומי, שעדיין מוצב במקום.

בסיס אל גורה

לקריאה נוספתעריכה

  • דני שלום, כנפי מלחמה כנפי שלום, עמודים 350–351

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בסיס איתם בוויקישיתוף
  מדיה וקבצים בנושא בסיס אל-גורה בוויקישיתוף