פתיחת התפריט הראשי

בסיס אשדוד הוא הזירה הימית הדרומית שמפקדתה נמצאת בנמל אשדוד מגנה בגזרתה על גבולותיה הימיים של מדינת ישראל, על יישובי הדרום ותושביהם, ועל הנכסים הלאומיים של מדינת ישראל בים ובחוף. הבסיס ממוקם בצדו הדרומי של נמל אשדוד ומשתתף בהגנת נמל אשדוד המהווה שער ימי חשוב למדינת ישראל.

בסיס אשדוד
IsnavAshdbs.jpg
סמל בסיס אשדוד
פרטים
מדינה ישראלישראל  ישראל
שיוך חיל הים הישראליחיל הים הישראלי  חיל הים הישראלי
סוג זירה ימית
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה אוגוסט 1968
מקים היחידה אלוף שלמה אראל מפקד חיל הים.
מלחמות מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע עופרת יצוקה
מבצע עמוד ענן
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
נתוני היחידה
כוח אדם כ-1,200 לוחמים תומכי לחימה וקצינים.
ציוד עיקרי ספינות ביטחון שוטף.
כלי שיט לנחיתה של חיל הים הישראלי
פיקוד
יחידת אם חיל הים הישראליחיל הים הישראלי  חיל הים הישראלי
דרגת המפקד קצין ים בדרגת אל"ם
מפקדים 27 מפקדים עד היום
תג היחידה של בסיס אשדוד

תוכן עניינים

משימות הזירהעריכה

זירת אשדוד פועלת בים ומהים על מנת לשמור על הביטחון ולהגן על הגבולות הימיים של מדינת ישראל, על חופיה, חופש השיט, והנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל בזירה. לפקד ולשלוט בכוחות ימיים ולפעול בשילוב כוחות קרקעיים, אוויריים וגורמי מודיעין על פי הצורך. להכין ולשמור את כשירות הבסיס וכוחותיו למלחמה ולבט"ש. לבנות את התמונה הימית בגבולות השליטה של הזירה. לשמש בסיס פריסה קדמי לכוחות חיל הים. לבנות את תמונת המודיעין הימי ולהשתלב במערך האיסוף וההתראה של צה"ל וכוחות הביטחון.

משימותיה העיקריות של הזירה הן להוות בסיס יציאה לכוחות הימיים למשימות בזירה הדרומית ולסכל פעילות עוינת בתווך הימי. הזירה אחראית על הביטחון השוטף בגזרה הדרומית של חוף ישראל בים התיכון מצפון לנתניה ועד הגבול עם מצרים. גזרת הפעילות העיקרית היא מול חופי רצועת עזה מתבטאת במניעת פעילות חבלנית עוינת וניטור כלי שיט הנמצאים במרחב למניעת הברחות אמצעי לחימה אל הרצועה וממנה.
הזירה מפעילה את תחנות מערך הגילוי החופי בגזרתה. בבסיס פועלות יחידות ימיות ויבשתיות אשר תפקידן להכין את הכוחות ולהגן על הגבולות הימיים בשגרה, חרום ובלחימה.

משימות נוספותעריכה

בסיס אשדוד משתתף בפיתוח מערכות לחימה ומערכות מיוחדות של מדינת ישראל. החל מסגירות השטח הימי מול יחידת ניסויי טילים בעת ניסויים. לניסוי ירי של טיל החץ מנחתת ומכלי שיט. כלי שיט שפעלו במסגרת הבסיס ביצעו מבצעים מיוחדים בתחומים רבים ומגוונים כגון כתחנת מעקב בלב ים ללוויינים ששוגרו מחוף ישראל. ניסויי הירי של טיל הברק בוצעו בזירת אשדוד בניהול הבסיס.

נכסים אסטרטגיים בתחום הזירהעריכה

במרחב הזירה או בקרבתו נמצאים מתקנים אסטרטגיים שיש צורך להגן עליהם מפעילות עוינת בים ומהים. 'ישוב צפוף לאורך קו החוף נמצאים ריכוזי האוכלוסין של מדינת ישראל מנתניה ועד ראשון לציון בצפיפות רבה.
תחנות הכח – על קו החוף נמצאות שלוש תחנות כח המספקות כמחצית האנרגיה של מדינת ישראל. תחנת הכוח רדינג בתל אביב, תחנת הכוח אשכול באשדוד, ותחנת הכוח רוטנברגבאשקלון.
נמל אשדוד – הנמל המשמש פתח כניסה ויציאה חשוב ביותר לכל האספקה והיצוא של מדינת ישראל. את הנמל פוקדות אוניות משיט בינלאומי. חלקן נמצאות בהמתנה בעגינה בקרבת הפתח וכלי שיט של הזירה מבצעים עליהן אבטחה. דגי הדניס בבריכות רשת הנמצאות בצמוד לשובר הגלים הראשי מהווים אטרקציה לאנשים המנסים להתגנב דרך גדרות הבסיס לשובר הגלים כדי לגנוב דגים מבריכות הרשת.[1]
מסופי דלק מול תחנות הכוח והטרמינל של חברת קו צינור אילת אשקלון באשקלון משמשים להעברת דלקים.
מזח הפחם עגינת אוניות צובר כלי שיט של הזירה מבצעים סיורי אבטחה בקרבתם.
הכור האטומיהמרכז למחקר גרעיני - שורק נמצא בטווח הליכה מהחוף ועלול להוות מטרה לפשיטה מהים.
קידוחים ימיים ומתקני הולכת גז - באזור המים החיוניים שבזירה נמצאים מתקני הפקה והולכה של גז.

אזורים המהווים אתגרעריכה

האזור המאתגר ביותר בתחום הזירה הימית הדרומית הוא השטח הימי מול רצועת עזה במקום מתקיימת פעילות דיג אזרחית לצד הברחות ופעולות עוינות רבות. הקמת הנמל בעזה שנעשתה לפי הסכם הוקפאה כאשר הוברר שיהיה פתח הברחת חימוש בכמויות גדולות ביותר.
זירת אשדוד מנטרת את כלל כלי השיט הנעים במרחב הימי של רצועת עזה ומונעת כניסת גורמים שאינם מאושרים לרצועה. פעמים רבות עומדת יעילות זו למבחן על ידי גורמים מחוץ לרצועה המקיימים משטי מחאה. שהמפורסם בהם היה המשט לעזה (2010) בו נעצרה ה'מאווי מרמרה' על ידי כוח ימי שהשתלט עליה. ושנה מאוחר יותר עצירת המשט לעזה (2011).

מבנה הבסיסעריכה

 
 
 
 
 
 
 
 
מפקד הבסיס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נגד הבסיס
 
סגן
מפקד הבסיס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מטה הבסיס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פלגות הבסיס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קצין מודיעין יועץ ארגוני פסיכולוג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פלגת כח האדם
 
פלגה טכנית
 
 
 
פלגת לוגיסטיקה אג"ם ותפעול
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מחלקת מנועיםמחלקת מערכות בקרהמחלקת אלקטרוניקה
מכ"ם, קשר ולוחמה אלקטרונית
 
 
מחלקת נשק ייעודי
טילים ותותחים
מחלקת מחשבים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יחידות הבסיס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פלגה 916
 
 
סנפיר (יחידה)
 
יחידת מעגן
 
פלגת שליטה
 
פלגת נחיתה 921
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מוקד שליטה זירתי
 
 
 
תצפית זיקים

פלגות המטה הזירהעריכה

כוח האדםעריכה

פלגת כוח האדם היא הכתובת הראשית בבסיס לקליטת כל חייל ואיש מילואים אשר מגיע ביחידה. באחריותה מציאת תפקיד מתאים לכל חייל בשיבוצו ביחידה בהתאם לנתוניו האישיים.אחראית על קידום אנשי קבע, מיצוי אוכלוסיות חיילי החובה ופיתוחה (פיקוד וקצונה), מתן שירותי רבנות ורפואה. כמו כן אמונה הפלגה על תחום תנאי השירות והטיפול בחיילים הזכאים, קיום סדרות חינוך ללוחמים ולתומכי הלחימה, פיתוח וקידום אוכלוסיות ייחודיות, קורסי השלמת השכלה, פרויקט "תגלית", ומתן אפשרות לזכאים לגיור באמצעות קורס נתיב צה"לי. בנוסף, אחראית הפלגה על זימון וטיפול באנשי המילואים תוך שימור הקשר עימם בכל זמן נתון.

פלגה טכניתעריכה

הפלגה הטכנית אחראית על התקינות והכשירות הטכנית של כלל כלי השיט ומערך תחנות החוף בזירה. טכנאי הזירה מבצעים אחזקות למערכות השונות תחת אחריותם, נותנים מענה לתקלות מתפתחות, מלווים ומבצעים התקנות משימתיות. הפלגה מחולקת למחלקות על פי תחום העיסוק:
מחלקת מכונה אחראית על כשירות מערכת ההינע כגון מנועים, תשלובות, גנרטורים, מערכות עזר וסניטציה וגם על גוף כלי השיט.
מחלקת מערכות הספק ובקרה – אחראית על כשירות מערכות החשמל, מערכת הניווט, מיזוג אוויר, בקרת מנועים והיגוי בכלי השיט.
מחלקת אלקטרוניקה אחראית על כשירות מערכות האופטיקה (מצלמות, אמצעי ראיה מכ"ם, מערכות נשק מיוצבות ומערכות הקשר המגוונות.
מחלקת חימוש ייעודי אחראית על כשירות מוצבי הנשק בכלי השיט ובעיקר התותח המיוצב.
מחלקת מחשוב אחראית על כשירות מערכות שליטה ובקרה ימיות, רשתות המחשוב בזירה. כולל מערכות שליטה מרחוק ומתן שירותי מחשוב ליחידות הזירה.

לוגיסטיקהעריכה

פלגת לוגיסטיקה אחראית על שרשרת האספקה בזירה בכלל היבטיה בשגרה ובחירום. מנהלת בתחומים: ציוד אישי, חלקי חילוף, נוזלים, חומרי אחזקה, מזון ותחמושת. הפלגה אחראית גם על תחזוקת כל הנשק והרכבים השונים.

תפעולעריכה

פלגת תפעול אחראית על תפעול היחידה, נמצאת תחת פיקודו של סגן מפקד הזירה. כוללת חולית המנופים התומכת בפלגה טכנית בטיפולים בספינות. קצין ביטחון המידע ומחלקת הכושר גופני אשר אחראית על שמירת הכשירות הגופנית של כלל חיילי הזירה.

פלגת אג"םעריכה

פלגת אג"ם אחראית על ניהול הזירה בחירום ובשגרה. הפלגה מתכננת את משימות הזירה, מקצה משאבים ומקשרת עם יחידות שונות של זרוע הים, צה"ל וכוחות הביטחון השונים.

יחידות בבסיסעריכה

פלגת הבט"שעריכה

  ערך מורחב – פלגה 916

פלגה 916 מבוססת באשדוד ותפקידה לתת ביטחון שותף - להגן בצורה רציפה על הגבולות הימיים של המדינה. הפלגה מפעילה ספינות מדגמי "דבורה" ושלדג. 'צרעה' וכלי שיט בלתי מאוישים.
, ספינות הבט"ש של הפלגה מחולקות בין ארבע סיירות סיירת בזק, סיירת כסיף, סיירת טריגון וסיירת כריש. כל סיירת בפיקוד קצין ים בדרגת סרן/רב-סרן מפקד כלי שיט מוסמך.[2]
הפלגה אחראית על הביטחון השוטף של חופי מדינת ישראל והאתרים האסטרטגיים החל מחופי מרכז המדינה וכלה ברצועת עזה, וכן לאורך הגבול הימי עם מצרים. בנוסף מבצעת משימות מיוחדות ומבצעים ימיים ללוחמה בטרור. הפלגה מהווה גורם מרכזי במאמצי המערכת הביטחונית בסיכול ומניעת טרור דרך הים.

יחידת סנפיר נמצאת תחת פיקוד פלגה 916 ואמונה על אבטחת הנמל, בידוק כלי שיט וביצוע משימות ביטחון שוטף הכולל מעצר כלי שיט בים. בנוסף מתמחה בצלילות במים רדודים.

פלגת שליטהעריכה

פלגת השליטה מפעילה מוצב שליטה זירתי המרכז מידע מתחנות הגילוי וההתראה הפרוסות לאורך חופי הזירה ואמצעי גילוי מתוחכמים הפרושים בנקודות תצפית לאורך החוף. אחראית על כיסוי כל התנועה במרחב הימי ובטווח החופי הסמוך לים בעיקר כדי לאתר כל ניסיון חדירה חבלני לתחומי המדינה. הפלגה מפעילה תצפית קדמית בחוף זיקים - ארז לאיתור חדירות בקו הגבול הימי מול רצועת עזה. אחריות השליטה של הזירה הימית הדרומית מתחילה באזור נתניה ונמשכת עד לגבול ישראל מצרים ברפיח.
הפלגה מורכבת משלושה חלקים: מטה הפלגה ומש"ז במפקדת הזירה באשדוד, מש"ז אשדוד ומטה הפלגה ממוקמים בתוך בסיס אשדוד שבנמל אשדוד. מש"א על קו החוף הסמוך לקיבוץ ארז, ממוקם קילומטר וחצי צפונית לגבול רצועת עזה כמוצב קדמי בגזרת הפעילות העמוסה.
במוצבי השליטה מותקנים מערכות ממוחשבות הכוללות מכ"מים ואמצעים מיוחדים. בקריות השליטה הפועלות בהן הן חיילות בשירות סדיר, תפקידן לאתר ולזהות את כלל המטרות הימיות בגזרה. לשם כך מופעלים מכשירי מכ"ם מצלמות ואמצעי תצפית אופטרוניים. בקריות השליטה אחראיות על בניית תמונה מלאה בזמן אמת של כלי השיט בגזרתן, באמצעות מכשירי הגילוי העומדים לרשותן. בקריות שליטה מדורגות לאחמ"שית , ס'מכית ו סמב"צית .
קשל"טים מהווים את שלד הפיקוד במוצבי השליטה. הם משמשים בתפקיד כפול: להוות הגורם הבכיר במשמרת אשר מעביר הנחיות בזמן אמת לכוחות המבצעים בים. ולהוות מפקדיהם הישירים של בקריות השליטה והמוצבים.

יחידות נוספותעריכה

יחידת הנחיתה היחידה להובלת כוחות דרך הים. כלי השיט של היחידה מסוגלים לשאת מספר רב של לוחמים וכלי רכב ולהנחיתם בחוף אויב.

  ערך מורחב – שייטת הנחתות

יחידת מעגן – הכוללת שלוש גוררות מתמחה במשימות ימאות ותמיכה בכלי השיט של הבסיס בנמל ובים. בין משימותיה: גרירת כלי שיט חילוץ והצלה, וביצוע עבודות ימאות מורכבות. היחידה מופעלת בפלגת אג"ם בעבר הייתה חלק מהפלגה הטכנית.

היסטוריהעריכה

צעדים ראשוניםעריכה

בריכת ההשקטה של תחנת הכוח אשכול באשדוד היוותה מקום עגינה זמני לטרפדות וכלי שיט קטנים של חיל הים. הצורך המבצעי לפעילות ביטחונית בקרבה לגבול עם מצרים גרם לכך שעם פתיחת הנמל הימי באשדוד בשנת 1965 החלה בו פעילות כלי שיט של חיל הים.
בניית מחנה הקבע בדרום הנמל החלה בשנת 1965. בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים הוקם, תוך יממה, בסיס קדמי בנמל. למפקד הבסיס מונה סא"ל יקותיאל נץ. ספינות שייטת הנחתות כהכנה למבצע נחיתה בחוף אל עריש. במהלך מלחמת ששת הימים ואחריה נקשרו ספינות מפלגת הטרפדות 914 למצופים ווקיבלו דלק ואספקה.[3]

מחנה הבסיסעריכה

חנוכת מחנה הקבע של הבסיס החדש של חיל הים בנמל אשדוד נערכה ב-13 באוגוסט 1968 במסגרת חגיגות יום חיל הים לציון 20 שנה להיווסדו.[4].
מפקד חיל הים ברך "הבסיס החדש של חיל הים באשדוד מהווה מפתח לשמירת הביטחון השוטף וריבונות ישראל לאורך החופים הדרומיים מצפון סיני ועד מבואות פורט סעיד". הגב' שרה אראל, רעית מפקד חיל הים, התכבדה בגזירת סרט הכניסה לבסיס וניפוץ בקבוק שמפניה בקיר המבנה הראשון.[5]
תקופת מלחמת ההתשה נערכו סיורים רבים בגזרה. בשנת 1969 63 סיורי ספינת משטרה, 116 סיורי נחתות, 73 סיורי אוויר ו-43 סיורי ספינות סער. לאחר סיום הפעילות המלחמתית המשיכה פעילות רבה של סירות דיג מעזה שמגיעות לאזור אשקלון או חורגות מערבה מהקו שהותר להם. פעילות ספינות דיג מצריות מפורט סעיד שחורגות מזרחה או מתקרבות לחוף וספינות דיג ישראליות שחורגות מערבה מהתחום הבטוח.

אזורים רגישים בעברעריכה

מימי חוף צפון סיני – האזור עשיר בדגה והיה מקום פרנסתם של דייגים מתושבי סיני ופורט סעיד. עשרות סירות מצריות דגו באזור מבלי להתחשב בנושא המים טריטוריאליים. דייגים ישראלים זכו באזורי הדיג חדשים שהניבו יפה ופעילותם חייבה הסדרה ואבטחה.
המודיעין המצרי נהג להחדיר ולחלץ חוליות מהאזור. חדירות כלי שיט של הצי המצרי שהתקיימו אחרי מלחמת ששת הימים פסקו לאחר קרב רומני.

מימי תעלת סואץ והאגמים – בחודש שלאחר המלחמה אירעו התכתשויות על השיט בתעלת סואץ במסגרתן נשבו שני שייטים. ובחסות האו"ם נחתם הסכם אי שיט בתעלה. בסיס אשדוד המשיך להחזיק בכוננות סירות גומי וצוותים באזור התעלה. במהלך מלחמת ההתשה בוצעו מארבים ימיים בימת פורט פואד בקרבת מעוז בודפשט.

שנים ראשונותעריכה

בשנת 1967 עם הקמת הבסיס התבססה באשדוד פלגת הטרפדות שכללה 6 טרפדות והלכה והצטמצמה. שייטת הנחתות כללה שש נחתות.
בשנת 1971 כלל סדר הכוחות: פלגה 924 עם 3 נחתות, פלגה 913 עם 3 דבורים. בבסיס דפנה נמצאו שתי צרעות ו-2 יתושים

הבסיס במלחמת יום הכיפוריםעריכה

  ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים

מוצבי הבסיס בסיני היו מעורבים בלחימה. תצפית המכ"ם במוצב בודפשט הוחרבה ושוקמה מחדש במהלך המלחמה. מבצע ליידי לתקיפת פורט סעיד בוצע על ידי לוחמי שייטת 13 בכלי שיט של בסיס אשדוד. תוכננה פשיטה על לשון הים ותותחי החוף של פורט פואד עם שייטת הנחתות אשר לבסוף לא בוצעה. מפקד בסיס אשדוד סא"ל איתן ליפשיץ קבע את מפקדתו הקדמית בחדר המבצעים של בסיס דפנה.
ספינות היתושים של סיירת 919 הופעלו בניסיונות חילוץ של טייסים נפלו לים התיכון. השתתפו במבצע ליידי ובתום הלחימה הועברו לאגם המר לפעילות כנגד הארמייה השלישית המצרית.

תוספת משימות והתפתחות בנין הכחעריכה

 
סא"ל יוסף אלדר מפקד בסיס אשדוד, 1975

גזרת האחריות של הבסיס הייתה רצועה ברוחב 40 מיל ימי מחוף מכמורת בצפון עד גבול מצרים בדרום.
בשנת 1974 נעשתה התארגנות שלאחר מלחמת יום הכיפורים. סדר הכוחות של הבסיס כלל: פלגה 922 עם 3 נחתות 36 מטר שהועברו בדרך היבשה מאילת. שלוש הנחתות 60 מטר יצאו להפלגת ציפור עדן לים האדום. פלגה 913 - סיירת ימית שכללה 5 דבורים. בבסיס דפנה נערכה סיירת ימית 919 עם 9 ספינות יתוש. בשנת 1975 נוספו שתי רחפות ובימת ברדוויל הפעלו שתי סירות תובלה לאספקה והעברת אנשים לבסיס דפנה.
שירותי המעגן לכלי שיט חיל הים בנמל אשדוד סופקו על ידי שתי גוררות. במערך מילואים נרשמו 6 סירות מנוע וכן את גוררות הנמל שניתן לגייסם בזמן חירום.

פלגה 31עריכה

 
נחתות ספינות טילים וספינות ביטחון שוטף, עוגנות בבסיס אשדוד, בשנת 1979.

ספינות טילים התבססו באשדוד, בשנים 1978 עד 1990. הסיבה העיקרית הייתה כמות ספינות הסער שהגיעה לשיא באותם ימים. שיקול נוסף היה לא לסגור את הכלים במקום אחד. הספינות נקראו במסגרת פלגה 31 ונשארו כחלק משייטת ספינות הטילים. בשנת 1979 עברו מבסיס חיפה ארבע ספינות מדגם סער 2 בפיקוד סא"ל אלכס טל.
בשנת 1980 במסגרת פינוי סיני יצאו אח"י עכו ואח"י חיפה (סער 2) לים התיכון והצטרפו לפלגה בבסיס אשדוד.
בשנים 1988-1985 בשנת 1989 פלגה 31 בפיקודו של סא"ל זאב ינובסקי את: אח"י תרשיש (סער 4), אח"י קוממיות, אח"י כידון (סער 4) ואח"י סער. פברואר 1990 עזבה הפלגה את אשדוד והתבססה בחיפה.

מפקדי פלגה 31עריכה

שם תקופת פיקוד הספינות ואירועים מיחדים תמונה[7]
אלכס טל 1979 - 1982 מעבר לאשדוד
בני אריאלי 1982 – 1983 במלחמת של"ג
דודו בן בעש"ט 1983 – אוגוסט 1984
אריה גביש אוגוסט 1984 – אוגוסט 1986 אח"י כידון (סער 4) אח"י קוממיות ואח"י תרשיש (סער 4), אח"י סער ואח"י חנית (סער3)
 
סא"ל אריה גביש מפקד פלגת ספינות סער 31
אהוד סביון מאי 1986 – דצמבר1987
יעקב גואז 1987 – 1989
בני הוד 1989 – 1990
זאב ינובסקי 1990 אח"י כידון (סער 4) אח"י קוממיות ואח"י תרשיש (סער 4), אח"י סער, חזרה לבסיס חיפה

תכנונים וכלי שיט נוספיםעריכה

בשנת 1979 במסגרת הצמצום בזירת ים סוף נקלטה בבסיס סיירת דבורים נוספת "בזק". בחודש יוני נקלטה פלגת הנחתות 921 שכללה שלוש נחתות 60 מטר ואח"י בת שבע. סדר הכוחות עמד על 11 דבורים 6 נחתות 9 יתושים ואניה אח"י מעוז.
בשנת 1980 הוקם באשדוד בית הספר להחפה בהתמחות עיקרית בדיקת חוף לנחיתה.[8]
בסוף אותה שנה ספגה אח"י מעוז 2 נזקים קשים בעת שנשלחה להצלת עובדים שנתקעו בדוברה מחוץ לנמל חדרה.[9]
נמל ב' באשקלון - בתחילת שנות ה-80 קודמה תוכנית לבניית נמל ייעודי לחיל הים בדרום אשקלון. התוכנית קיבלה תמיכה הצהרתית עד דרג ראש הממשלה מנחם בגין אך לא הוקצה לה מימון. באותן שנים לא נעשו השקעות במחנה הבסיס שנחשב כמחנה מעבר. בשנת 1985 נזנחה התוכנית ונמשכה ההתבססות בנמל אשדוד ובמחנה הצמוד אליו.

בשנים 1989-1986 היו אירועים רבים של עצירת ספינות מבריחים בעיקר טורקיות. שנשאו חשיש מלבנון למצרים. המבריחים לא נשמעו לקריאות בחלק מהתקריות והיה צריך להשתמש בירי כך נפגעו מבריחים מדי פעם.

החלת האוטונומיה בעזהעריכה

בשנת 1994 הוחלה תוכנית האוטונומיה על רצועת עזה שעברה לשלטון פלסטיני. מימי החופין של הרצועה חולקו לשלושה אזורים. אזור חיץ צפוני K ברוחב 1.5 מיל ימי ואזור חיץ דרומי –M מקו גבול ישראל מצרים ברוחב 1 מיל ימי ואורך 20 מיל ימי בהם הדיג אסור ולאנשי רצועת עזה אין להמצא בו. האזור ביניהם מותר לדיג L, עד 20 מיל מהחוף.
בספטמבר 2001 הורחב אזור החיץ הדרומי M לשני מיל ימי כדי להוות חציצה ריאלית מגבול מצרים. מאז יש לספינות הבט"שהתעסקות רבה באכיפת הוראות הדיג ובמניעת פיגועים ומניעת קשר עם מצרים בדרך הים.
משנת 1995 נשמר הביטחון השוטף על ידי 5 סיורי דבורים. עם התגברות המהומות בסוף שנת 2000 הועלה ל-7 סיורים שבוצעו על ידי דבורים ולפעמים שולבה גם ספינת טילים.[10]

משימות נוספות והתארגנותעריכה

באותן שנים נוספה לכוננות לחילוץ שרי ממשלה המבקרים את המתיישבים היהודים ברצועה. משימה זאת בוצעה מדי פעם עד מימוש תוכנית ההתנתקות.
בשנת 2003 החלה לפעול ים תטיס דוברת שינוע גז שהופק מקידוחים בים. הדוברה עוגנת 13 מיל ימי מערבית לאשקלון וחייבה סיור אבטחה מיוחד.ספינות הבט"ש עשו בשנה זאת 33,380 שעות ים.
בשנת 2004 כלל סדר כוחות הבסיס: 16 דבורים שעברו שדרוג למדחפי AD וקיבלו תוספת מהירות. במהלך השנה נוספה ספינת שלדג אחת. אוניות עזר, 3 גוררות ו-11 ספינות דיג מועמדות לגיוס, מערך הגילוי כלל 8 תחנות מכ"ם קבועות ו-4 ניידות מכ"ם לפריסה בהתאם לצורך. ספינות הבט"ש של הבסיס ביצעו בשנה זאת 34,934 שעות ים.
שנת 2005 – עמדה בסימן ביצוע תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה. באותה שנה התווספו לסדר הכוחות של חיל הים: 6 דבורה סימן 3 ושתי ספינת שלדג. בים לא חלה הינתקות וספינות הבט"ש המשיכו לאכוף את כללי התנועה בקרבת החוף. אזור L המותר לדיג הוגבל עד 10 מיל ימי מהחוף. אזורי מגבלות השיט עודכנו אזור K הורחב ב-500 מטר צפונה אסור לכניסה לדיג ערבי וישראלי. מתוך אזר L המותר לדיג הוגדרה רצועה ברוחב 3 מיל ימי מהחוף אזור P היסטורית היו אלה המים הטריטוריאליים בתקופת המדט הבריטי. לכניסת כלי שיט של הבט"ש לרצועה זאת נדרש אישור מיוחד.
באותו זמן הגדירו המצרים אזור חיץ מדרום לאזור M בו ביצעו המצרים סיורי ביטחון שוטף שלהם.

מוצבי השליטה בחוף הרצועה - תל רידאן, מוצב האלוף ומוצב ארז פונו. הוקם מוצב שליטה בזיקים. אמצעי גילוי משוכללים הוצבו על מזח הפחם ובארובות תחנות הכח רוטנברג ואשכול.

מלחמת לבנון השנייהעריכה

  ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת לבנון השנייה

שנת 2006 - סד"כ הבסיס כלל 8 דבורים, 4 דבורות, שני שלדגים, 2 אניות ו-3 גוררות.
מאמצע השנה עמדה בסימן מבצע גשמי קיץ ומלחמת לבנון השנייה. המאמץ העיקרי של הביטחון השוטף במשך כל שנת 2006 כולל תקופת המלחמה התרכז לרצועת עזה. לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות בגזרה הדרומית הייתה זו שנה ראשונה בהופעל מוקד שליטה שעבר מארז לזיקים.
הפעילות מול גזרת עזה קיבלה את השם מבצע גשמי קיץ. לחיל הים החלה ב-26 ביוני מועד חטיפתו של גלעד שליט. כללה הטלת סגר על מעגנות רצועת עזה, ירי מהים על ידי שייטת 13 כנגד יעדי חמאס ברצועת עזה., סיורי איסוף מודיעין על ידי ספינות הבט"ש. מטרת הפעולות היו מניעת פח"ע, מניעת הברחות אמצעי לחימה וכדי למנוע אפשרות שחמאס יבריחו את החייל החטוף גלעד שליט המצוי בידיהם למצרים בדרך הים. בפעילות הועסקו שלוש ספינות טילים ספינת דבורה ושלדג מפלגה 916 וקבוצת לוחמי שייטת 13 והיא נמשכה עד 22 באוקטובר 2006.
אח"י תרשיש (סער 4.5) ואח"י חרב (סער 4.5)ביצעו 13 גיחות ירי מהים לעבר יעדי מחבלים במרחבים פתוחים במגמה להרתעה ומניעת ירי רקטות מהם.

היות שנמל חיפה היה בטווח הרקטות שנורו מלבנון, פונו מרבית כלי השיט מבסיס חיפה וחלקם מצאו מחסה בנמל אשדוד. אח"י חנית שנפגעה מטיל חוף ים C-802, בעת שקיימה את ההסגר על החוף הלבנוני, נכנסה לתיקונים בבסיס אשדוד.

המשך פעילות הביטחון השוטףעריכה

  ערך מורחב – הסגר על רצועת עזה

שנת 2007 - סדר הכוחות בשנה זאת כלל 8 דבורים 6 דבורות שתי ספינות שלדג ו-3 צרעות. שילוב אמצעים נוספים של מסוקי קרב ופרוטקטור (כלי שיט) בלתי מאויש.
החל מיוני 2007 השתלט ארגון החמאס על רצועת עזה וגם על המשטרה הימית הפלסטינית. לא ניתן לבצע תיאום והחלה תופעה של ירי מהחוף אל ספינות חיל הים. הוטל סגר או הסגר על רצועת עזה על ידי ישראל ומצרים.
בשנת 2008 עמד סדר הכוחות של הבסיס על: 5 דבורים 10 דבורות, וחמש ספינות שלדג. החלה פעילות עוינת של משלוח אוניות לשבירת המצור הימי על הרצועה בארגון חופש לעזה(אנ') בדצמבר הייתה יכטה "דיגניטי" שביצעה פרובוקציה וחזרה לצור בלבנון.
שנת 2009 מ-27 דצמבר 2008 פתח צה"ל במבצע עופרת יצוקה להפסקת ירי הרקטות מרצועת עזה. בסיס אשדוד בפיקודו של ירון לוי ביצע את הלחימה סגר ימי וסיוע באש מהים. תקיפת מטרות וגבית מחיר מחמאס. עד לסיום המבצע ב-18 בינואר 2009 הותקפו 68 יעדים בחוף במטרה לחסימת תנועה בצירים והמנעה וסיוע לפעילות צה"ל בחוף. אח"י חרב (סער 4.5) אח"י יפו (סער 4.5), אח"י תרשיש (סער 4.5) ואח"י סופה (סער 4.5) התבססו באשדוד וביצעו את התקיפות מול הרצועה.

אכיפת הסגר הימיעריכה

  ערך מורחב – המשט לעזה (2010)

בשנים 2011-2009 נעשה ריכוז מאמץ לחסימת משטים לשבירת הסגר על עזה. במאי התארגן משט של מספר אניות אשר מרביתן עצרו בדרך והאנייה 'מאוי מרמרה' נתפסה על ידי חיל הים. במהלך התפיסה נהרגו פעילי טרור טורקים. הפגנת הנחישות של חיל הים לאכיפת הסגר גרמה לכך שמרבית המשטים הורידו את הציוד באל עריש והוא הועבר לרצועה דרך המעברים. היבשתיים.

  ערך מורחב – המשט לעזה (2011)

עם זאת היה צורך לעצור מספר אוניות שלא נשמעו להוראות. בהם הפליגו פעילים אירופיים וערבים וצוידו באמצעי צילום וציוד תקשורתי. חלק מהאוניות שנעצרו נשאו שמות ליצירת תהודה תקשורתית : 'רייצ'ל קורי', 'פינץ', 'דיגניטי כראמה', 'תחריר', 'צ'אלנג'ר' ו'אוליביה'.

  ערך מורחב – מבצע חוק ברזל

האונייה ויקטוריה נעצרה במרחק רב מהחוף כאשר היא מפליגה לאל-עריש כשהיא נושאת אמצעי לחימה עבור החמאס בעזה. בין האמצעים שנשאה היו טילי חוף ים C-704 מתוצרת אירן. תפיסתם הייתה חשובה להמשך פעילות הביטחון השוטף מול הרצועה

בשנת 2011 הוצאו מרבית הדבורים מהשירות וסדר הכוחות של הבסיס עמד על: דבור אחד, 10 דבורות, 5 שלדגים, 2 אוניות עזר, 2 צרעות ו-3 גוררות.

בשנת 2012 המשיכו כלי השיט של הבסיס בפעילות הסגר. סדר הכוחות הזה לא השתנה גם בשנים הבאות. בנובמבר אותה שנה השתתפו כלי השיט של הבסיס במבצע עמוד ענן מול הרצועה. ולאחר סיומו הורחב אזור המותר לדייג ל-6 מיל ימי כחלק מההבנות שהושגו לסיום המבצע.

חסימת משטי מחאה - הבסיס מתמודד מדי פעם עם משטי מחאה המאורגנים על הפלסטינים ואוהדיהם. ב-5 באוקטובר 2016, עצרו כלי השיט של הבסיס משט מחאה של נשים.לשם כך רוכז צוות מוגבר של חיילות הבסיס על סירת צרעה של יחידת סנפיר. סירת המפגינות נעצרה והובאו לנמל אשדוד ושולחו.

במבצע צוק איתןעריכה

 
ספינת שלדג של פלגה 916 משגרת טיל אל מטרת חמאס בחוף עזה.
  ערך מורחב – אירועי מבצע צוק איתן

במבצע שנערך במטרה להפסיק את ירי הרקטות כנגד תושבי ישראל בחודשים יולי אוגוסט 2014 לקחו חלק כלי השיט של הבסיס. במהלך המבצע פעל מערך השליטה הימית באופן אינטנסיבי בבניית התמונה הימית, אשר כללה גורמי מעקב מאתגר והשתנתה במהירות לאורך כל ימי המבצע. בקריות השליטה אף סייעו בסיכול חדירת מחבלים סמוך לקיבוץ זיקים על ידי כך שעקבו והכווינו כוחות לוחמים אל המחבלים, בניסיונם לחדור לישראל דרך המרחב הימי קרוב לגבול עם רצועת עזה. המחבלים חוסלו על ידי לוחמי זרוע הים וכוחות יבשתיים ואוויריים לאחר שהוקפצו למקום בעקבות הזיהוי.

מוצבי חוץ בעברעריכה

 
פרישת מוצבים חיצוניים ובסיסי משנה של זירת בסיס אשדוד בעבר

כיום השליטה נעשית מרחוק. יש רק את מפקדת הזירה ובסיס האם באשדוד ומוצב אחד בזיקים (ארז) שגם הוא יפונה במהלך 2019, בעבר השליטה בזירה חייבה פרישת בסיסי משנה.

בסיס דפנהעריכה

  ערך מורחב – בסיס דפנה

מטרת בסיס דפנה הייתה קיום תחנת מכ"ם ומגלה שידורי מכ"ם בחוף סיני בים התיכון ובקרבת נמל פורט סעיד. המוצב תרם רבות לשליטה בגזרה זו. הבסיס שהיה למעשה אי בלב המדבר. חייב תנועה רבה של תספוק באמצעות נחתת. האבטחה בימת ברדוויל חייבה תפעול כלי שיט קטנים במרחק רב מהעורף הטכני לוגיסטי. הבסיס פעל משנת 1970 ועד למסירת סיני למצרים במסגרת הסכם השלום בספטמבר 1979. המידע שסיפק במלחמת יום הכיפורים היה חיוני ביותר לקרבות הטילים שהתרחשו במקום. בשנת 1977 הוקם במקום מעגן לדבורים.

בסיס פנרהעריכה

בסיום קרבות מלחמת יום הכיפורים הוקם בגדה המערבית של האגם המר על משבצת הקרקע של מנהלת האגם המר המצרית, בסיס פנארה כיחידת משנה של בסיס אשדוד - יחידה 5533. בפיקודו של רס"ן יצחק שמיר. משימות היחידה היו :אבטחה מפני פיגועים באגם המר, סיוע לוגיסטי לגשרים בתעלת סואץ. מניעת אספקה מחטיבה מצרית שהייתה מנותקת מהצד המצרי בדרום האגם המר וחסימת מעבר מהארמייה השלישית (מצרים) הנצורה. הכח הראשון הגיע מבסיס אשדוד בפיקוד יצחק אלמוג (קורל). בימי הפסקת האש הראשונים הוטסו לאזור כ-30 מלוחמי 707 עם סירות גומי. ארבע ספינות מדגם "יתוש" הועברו מבסיס דפנה ויחד עם סירות גומי החלו לבצע סיורי נוכחות ומארבים. בהמשך נעשתה היחידה אחראית לקשר עם אוניות הסוחר התקועות באגם המר. היחידה התקיימה עד סוף פברואר 1974 שאז פורקה במסגרת הסכמי הפסקת האש עם מצרים.[11]

בסיס עין גדיעריכה

מסוף שנות השישים ובמשך שנים בוצעו "פריסות" של ספינות מסוגים שונים לים המלח, בעיקר בחוף עין גדי הספינות קיימו סיורי ביטחון ששוטף, בהתאם להערכות מצב מודיעיניות של פיקוד המרכז. השהיה לתקופות קצרות בעיקר לקראת חגי תשרי. פסח ויום העצמאות. הצוותים התבססו באוהלי מגורים ומבנים מאולתרים לחדר אוכל. מליחות של המים חייבה טיפולים מיוחדים לכלי השיט. בחוף לא היה שובר גלים שיגן על כל השיט מגלים שמרימה הרוח המזרחית בצהרי כל יום. בתום ההפלגה היה צורך למשות את הספינות מהמים. דבר שנעשה עם עגלה וטרקטור צמוד.
עם התגברות חשד/חשש/ההערכה/ידיעות להברחת פעילי פח"ע, הברחות אמל"ח וסמים בדרך ים המלח גדלו תדירות הדרישות לאבטחה מצד פיקוד המרכז. בשנת 1978 כינס מיכאל ברקאי מפקד חיל הים את סגל הפיקוד על חוף ים המלח והחליט על הקמת בסיס קבע בחוף עין גדי.
הבסיס הוקם תוך מספר חודשים והיווה תשתית לפעילות המערך המבצעי לביטחון שוטף. בגזרת ים המלח. שכללה תחנת מכ"ם קבועה מופעלת על ידי מוכמות וצפ"טיות. 4 יוניות שנקראו יחידה 5599 הופעלו על ידי צוות מילואים, נפרסו כל ערב לנקודות תצפית לאורך החוף. ספינות ברטרם שהוחלפו ביתושים, ביצעו סיורים בלילות בשיתוף פעולה עם חטיבה 417 ועם גדוד 414 של חיל האיסוף הקרבי. את המערך המבצעי תחזקו תומכי לחימה בתחום הטכני והלוגיסטי במקום ובבסיס אשדוד.
במחצית השנייה של 1984 התקבלה החלטה בחיל הים לסגור את בסיס עין גדי, משיקולי תקציב. ב-18 דצמבר 1984 נערך טקס להורדת נס השירות הפעיל לבסיס עין גדי בהשתתפות קציני מפקדת חיל הים. פינוי תכולת הבסיס למעט המגורים הסתיים ביום 21 בינואר 1985 בו הורד דגל חיל הים. בניני המגורים הועברו רשמית לידי פיקוד המרכז שהפך את המקום לאתר נופש לחיילי צה"ל. כעבור שנים מעטות פונו המגורים וכיום אין זכר לקיום בסיס במקום.

מערך הגילוי הזירתיעריכה

המערך הוקם בשנת 1976 לאחר פיגוע כביש החוף וכלל 7 מוצבי שליטה אזוריים: מוצב בית פלדמן בדרום נתניה, מש"א תל אביב, מש"א אשדוד, מש"א ארז הישנה, מש"א תל רידאן . תחנת מכ"ם בבית הממשל באל עריש, ותצפית מכ"ם קדמית במוצב בודפשט.
מוצב האלוף - מוצב תצפית שהוקם במרכז הרצועה לפי דרישת אלוף פיקוד דרום ומאז נקרא מוצב האלוף.הרעיון היה לחלק את הרצועה כדי להגביר שליטה במתרחש בחוף. מאוחר יותר הוקמה גם גדר תיל לתוך הים למניעת מעבר אנשים וכלי שיט מצפון לדרום רצועת עזה.

המוצבים בסיני פורקו עם מסירת חצי האי לידי המצרים. במהלך ביצוע תוכנית ההתנתקות, פורקו המוצבים בתל רידאן ומוצב האלוף. ונבנו שני מוצבים חדשים מש"ז אשדוד חדש, מש"א ארז החדשה. מש"א ארז החדש כלל בתוכו את כלל מוצבי הרצועה: ארז הישנה, תל רידאן ואלוף. ומש"ז אשדוד ספג לתוכו את מוצבי מרכז המדינה תל אביב, אשדוד ובית פלדמן.

ניידות מכ"ם – יחידה 5511 עם 5 יוניות בים התיכון רצועת עזה. ויחידה 5599 בים המלח 4 יוניות. יחידה 199 שהוקמה כדי לגלות ולמנוע פעילות מצרית באגמי תעלת סואץ.

פרסים וציונים לשבחעריכה

בשנת 1984 נערכה בין יחידות חיל הים תחרות לארץ ישראל יפה. בסיס אשדוד הגיע למקום הראשון וזכה בפרס שהיה – מכסחת דשא. אחריו היו בסיס ההדרכה ומספנת חיל הים שלישית. הראשון בין היחידות הקטנות היה בסיס עין גדי והשני אחריו בסיס תל-רידן שניהם יחידות משנה של אשדוד.[13]

ב-31 באוגוסט 1993 העניק מפקד חיל הים עמי איילון ציון לשבח לפלגת הנחתות לדורותיה. התעודה נמסרה ללאל"מ מייק אלדר בנוכחות הרמטכ"ל אהוד ברק.

בסיס אשדוד קיבל שלש פעמים את פרס הרמטכ"ל על התנהלות נכונה:-
ב-19במרץ 2001 מהרמטכ"ל שאול מופז
ב-25 במרץ 2002 מהרמטכ"ל שאול מופז
ב-28 במאי 2007 מהרמטכ"ל גבי אשכנזי

על חסימת החדירה לחוף זיקים, במהלך מבצע צוק איתן זכה מפקד סיירת כריש, סרן אורי נסים, באתר הגבורה בציון לשבח מהרמטכ"ל בני גנץ.
ובקרית השליטה במש"א ארז רב"ט נועה טייטל, באתר הגבורה זכתה בתעודת הערכה ממפקד זרוע הים אלוף רם רוטברג.

מפקד חיל הים, אלוף אלי שרביט העניק לפלגה 916 בחודש יוני 2018 תעודת הערכה על פעילות מבצעית משמעותית שתרמה ישירות לביטחון ישראל, אשר במהלכה הפגינה הפלגה, מקצועיות, שילוביות ומבצעיות.
מפקד פלגה 916 סא"ל בוריס שוסטר, קיבל ממפקד חיל הים, אלוף אלי שרביט, תעודת הערכה על רצף מבצעים חשאיים בשטחי אויב והצלחות מודיעיניות, ב-14 ביוני 2018.

 
האנדרטה יד לחללי חיל הים בגן אלישבע באשדוד.

הנצחהעריכה

הבסיס מסייע בתחזוקת יד לחללי חיל הים ב'גן אלישבע' באשדוד. ומארגן את טקס האזכרה המתחיל את אירועי שבוע חיל הים מדי שנה. חללי הבסיס הם:
סגן ירון גולדשטיין שנמחץ למוות בבטן הנחתת בפיקודו, בים סוער, במרץ 1979. עופר סלומון שנפל לים מסירת גומי ולא נמצא. אלירן אקוקה, אודי רוט ויעקב כהן שנהרגו בתאונות דרכים.

קשר לציבורעריכה

בסיס אשדוד מאומץ על ידי עירית אשדוד מקיים קשר מתמיד עם קהילת העיר אשדוד. אחד המוסדות הנמצאים בקשר מתמיד עם הבסיס הוא בית הספר 'קציני ים אורט אשדוד'. תלמידי בית הספר מצטרפים לאימונים של יחידת הגוררות, ולאימוני הסיירות השונות בפלגה 916. תלמידי העתודה הטכנולוגית בבית הספר, ממומנים על ידי חיל הים, עוברים סיורים והתנסות עם המהנדסים וההנדסאים של הבסיס. כמו כן, באירועים מיוחדים כמו יום חיל הים ויום השואה אף מתקיימים טקסים משותפים של הבסיס ותלמידי בית הספר.

בסיס חיל הים מקיים מדי מספר חודשים אירוח לתלמידי ישיבות ההסדר. בביקור מוצגים כלי השיט ונידוניםתנאי השירות בים. התוצאה יותר מאנשי ישיבות ההסדר מגיעים לשירות צבאי בחיל הים.
מתקיים שיתוף פעולה בין הבסיס לבתי ספר של חינוך מיוחד באשדוד. מדי חודש מגיעים לבסיס תלמידים בגילאים שונים ומשתלבים בפעילות השוטפת של הבסיס. חיילי הבסיס מגיעים גם הם אל בתי הספר ועוזרים לתלמידים בעיסוקיהם השונים.
הבסיס נוהג לפתוח את שעריו ביום העצמאות, ובמועדים אחרים לביקורי קהל.

מפקדי הבסיסעריכה

מהקמת הבסיס ועד שנת 1980 היה מפקד הבסיס קצין ים בדרגת סא"ל. משנה זו ואילך הועלה התקן ומפקדי הבסיס מועלים לדרגת אל"ם לקראת קבלת התפקיד.

שם תקופת פיקוד התפתחות ואירועים מיחדים תמונה
סא"ל יקותיאל נץ מאי יולי 1967 המתנה ומלחמה
ברוך ברושי אוגוסט 1967 – ספטמבר 1969 התארגנות ראשונית ומלחמת ההתשה
 
סא"ל ברוך ברושי 1968
מיכאל ברקאי ספטמבר 1969 – אוגוסט 1971 הקמת בסיס דפנה
דב רם אוגוסט 1971 – מרץ 1973
איתן ליפשיץ מרץ 1973 – מרץ 1974 כולל מלחמת יום הכיפורים והקמת בסיס פנרה
 
איתן ליפשיץ
יוסף אלדר מרץ 1974 – ספטמבר 1976
 
סא"ל יוסף אלדר 1975.
אריה מרמרי דצמבר 1978 – יולי 1979 פינוי דפנה ואל עריש, קליטת פלגת הנחתות, מיסוד הבסיס בעין גדי ואיוש בקריות שליטה במוצב תל רידאן
 
אריה מרמרי
אברהם אשור יולי 1979 – יולי 1982 כולל פעולת הנחיתה במהלך מבצע שלום הגליל
עמי אילון יולי 1982 – ספטמבר 1984
 
אלוף עמי אילון
מוסה לוי ספטמבר 1976 – דצמבר 1978 בניית מעגן בחוף בסיס דפנה
 
רס"ן מוסה לוי
אלכס טל ספטמבר 1984 – יולי 1987 תרגילי נחיתה גדולים עם חיל השריון
עוזי לבנת יולי 1987 – יולי 1989
 
אל"ם עוזי לבנת 1988
יוסי לוי יולי 1989 – מאי 1990
 
תא"ל יוסי לוי, 1990
חיים געש מאי 1990 – יולי 1992 חסימת מתקפת המחבלים במבצע אבק דרכים
 
1990
שי ברוש יולי 1992 – אוגוסט 1994 ניסויי טיל החץ, שילוב המשטרה הימית הפלסטינית בשליטה
 
אל"ם שי ברוש 1993
ניר מאור אוגוסט 1994 – ספטמבר 1996
 
אל"ם ניר מאור, 1995
זאב ינובסקי ספטמבר 1996 – נובמבר 1998
 
אל"ם זאב ינובסקי כמפקד בסיס אשדוד, 1997
שלמה פרומר נובמבר 1998 – מרץ 2001
 
1999
דניאל מעוז מרץ 2001 – פברואר 2003
 
אל"ם דני מעוז, 2002
מנחם לוי פברואר 2003 – ספטמבר 2005
 
אל"ם מנחם לוי, 2004
יורם לקס ספטמבר 2005 – אוגוסט 2008 מבצע גשמי קיץ ומלחמת לבנון השנייה
 
אל"ם יורם לקס, 2006
ירון לוי אוגוסט 2008 – פברואר 2010 מבצע עופרת יצוקה
 
אל"ם ירון לוי 2009
דוד סער סלמה פברואר 2010 – אוגוסט 2011
 
דוד סער סלמה
דרור פרידמן אוגוסט 2011 – מרץ 2014
 
תא"ל דרור פרידמן
עידו בן משה מרץ 2014 - אפריל 2016 מבצע צוק איתן כולל חסימת החדירה לחוף זיקים
 
תא"ל עידו בן משה, 2017
גיא גולדפרב אפריל 2016 – יולי 2017
 
אל"ם גיא גולדפרב 2016
יובל אילון יולי 2017 -
 
אל"ם יובל אילון ביער פולני במסגרת סיור עדים במדים 2016

לוח אירועים בסיס אשדודעריכה

מועד אזור התרחשות פעילות השלמה[14]
13 באוגוסט 1968 בסיס חנוכת הבסיס בנמל אשדוד גזירת סרט על ידי גב' שרה אראל וניפוץ בקבוק שמפניה.[15]
11 במאי 1969 אל עריש פיצוץ מטען נפץ. העקבות הובילו לים לא נגרם נזק
8 ביוני 1969 צפון סיני סיור משולב טרפדות וספינות סער אחד מני רבים
ליל 3-4 בנובמבר 1969 ראש הנקרה טרפדת של בסיס אשדוד בפיקוד דריו ניצן שובה סירת מחבלים החקירות העלו מידע רב.
8 בנובמבר 1969 מול חוף זיקים תפיסת סירת מבריחים מלבנון למצרים
ליל 8-9 נובמבר 1969 מזרחית מפורט סעיד שתי משחתות סקורי מפגיזות את בלוזה ורומני נזק מועט
נובמבר 1969 אל עריש ירי בזוקות מאולתרות על בנין הממשל המצרים הודיעו שבוצע על ידי כוחות מושטים.
נובמבר 1969 בחוף מזרחית לרומאני התגלו עקבות סימני חדירות מכיוון הים הערכה פעילות מודיעין מצרי.
11 בפברואר 1970 ים המלח השטת כח מסיירת חרוב לפשיטה בשפך נחל ארנון נאסף מידע רב על פעילות חבלנית.
מרץ 1970 גדה מזרחית ים המלח סריקות תפיסת 7 סירות גומי חיסול ושבית מחבלים מניעת חדירה עוינת.
13 במאי1970 מול חוף צפון סיני טיבוע ספינת הדיג אורית מתוך ארבעת אנשי הצוות ניצלו שניים שהגיעו בשחייה לחוף.
23 ביוני 1970 חוף צפון סיני הקמת בסיס דפנה עם סירות צרעה וסירות גומי
8-7 באוגוסט 1970 בשרטון מזרחית לבסיס דפנה גלוי עקבות חדירה מהים 3 דייגים נתפסו ואיתם היו עוד שלושה שלא נתפסו.
8 באוגוסט 1970 צפונית לרפיח סד"ג 'אלמוג' העלה ברשתו בזוקות וחמרי חבלה עטופים בפלסטיק נבהל וזרק חזרה לים ללא סימון המקום.
10 באוגוסט 1970 ים המלח חולית מחבלים הצליחה לחדור נתפסה בחוף המערבי.
1 בספטמבר 1970 חוף רצועת עזה סירה שיצאה מלטקיה הגיעה דרומית לאל בלח נורתה והתפוצצה נתפסו שני ימאים ושני מחבלים
16 בספטמבר 1970 מערבית למוצב דפנה מסוק נראה נוחת על החוף לאחר זמן קצר המריא בלא הפרעה.
1 בנובמבר1970 ים המלח הקמת בסיס עין גדי סיורי ברטרם מנעו פעילות חבלנית.
16-17 בנובמבר 1970 ימת ברדוויל נתפסה סירת דיג שהבריחה אנשי מודיעין מצרים מסמכים ומידע שהוביל לתפיסות נוספות
6 בינואר 1971 פתחה מערבית של ימת ברדוויל יתוש מבסיס דפנה תפס סירת מודיעין מצרית שכללה תשעה אנשים 2 מהם נהרגו והשאר נחקרו.
11-12 במרץ 1971 שפך נחל ארנון ספינות ברטרם וסירות גומי הנחיתו את סיירת חרוב פשיטה אחת מני רבות.
9 באפריל 1971 55 מיל ימי מנמל אשדוד אוניית סוחר דיווחה על ספינת דיג מצרית תקועה עם תקלה נשלח דבור שגרר אותה לנמל אשדוד תוקנה ושוחררה.
16 במאי 1971 40 מיל צפונית לאל עריש דבור 883 נשלח לבדיקה וזיהה אוניית ביון רוסית עמדה זמן ארוך והסתלקה
24 במאי 1971 מול אשדוד תפיסת סירת מחבלים על ידי אח"י עכו נעצרו 7 מחבלים אך הנשק והחימוש הושלך על ידם למים.
25 ביוני 1971 מול רצועת עזה דבור 883 זיהה ספינת דיג קפריסאית שבאה לדוג מול אל עריש הסד"ג שוחרר
8 ביולי 1971 31:02 צפון 31:15 מזרח נפילת מסוק יסעור לים עם 10 איש נפתחו חיפושים
אוגוסט 1971 חופי רצועת עזה תחילת הפעלת ניידות מכ"ם – 'יוניות' לתצפיות יחידה 5511 בשליטת פיקוד הדרום
אוגוסט 1971 בסיס דפנה התבססות שתי ספינות 'יתוש' בימת ברדוויל תחזוקה באשדוד שבוע בחודש.
26 בספטמבר 1971 חוף אשקלון שתי ספינות דיג עלו על החוף סד"ג 'נקדימון' חולץ על ידי נחתת מפלגה 924 שנייה התנפצה על הסלעים.
4 בנובמבר 1971 5 מיל מול אשדוד שני מטוסי מיראז' 3 נפלו לים. הטייסים חולצו על ידי מסוק, דבורים חיפשו חלקים ללא תוצאות.
14 בפברואר 1972 מערבית לחוף שפיים דייג נפל למים מספינת הדיג 'כרמל' נערכו חיפושים על ידי אח"י חנית (סער 3) דבור ספינת משטרה ומטוס סיור ללא תוצאות.
15 במאי 1972 9 מיל מחוף הרצועה גוררת ח"י 'גיליה' טבעה בעומק 27 פאדום, במהלך גרירתה מדפנה לאשדוד נמשתה על ידי יחידה 707 ב-21 במאי.
23 ביוני 1972 20 מיל מערבית לאשדוד 2שני מטוסי פנטום נפלו לים, נחתת, דבור ושתי צרעות הוזנקו לחיפוש שלושה אנשי צוות אוויר נמצאו רביעי נעדר.
1 בספטמבר 1972 בקרבת חוף אשדוד מטוס דאסו סופר מיסטר ננטש הטייס נאסף על ידי מסוק דבור צרעות וצוללים ערכו חיפושים אחרי חלקי המסוק.
14-13 אוקטובר 1973 מוצב בודפשט עם הסרת הכיתור נשלחה חולית תיקונים וצוות תחנת המכ"ם הופעלה מחדש.
24 באוקטובר1973 באגם המר בתעלת סואץ התארגנות יחידה 5533: יתושים. סירות גומי. אנשי יחידה 707 ניידות מכ"ם שהועברו מים המלח. לחסימת הארמייה השלישית (מצרים).
20 באוגוסט 1974 סביב אפריקה הנחתת פ-65, בפיקוד רס"ן יוחנן יוסף, יוצאת לדרכה הפלגת ציפור עדן.
22 באוגוסט 1974 סביב אפריקה הנחתת פ-63, בפיקוד רב חובל אמנון תדמור, יוצאת לדרכה הפלגת ציפור עדן.
25 באוגוסט 1974 סביב אפריקה הנחתת פ-61, בפיקוד רס"ן מוסה לוי, יוצאת לדרכה הפלגת ציפור עדן.
1 בספטמבר 1974 ים המלח שתי צרעות ויתוש מועברות בשיירה מאשדוד חידוש פעילות ביטחון שוטף.
22 בפברואר 1975 אל עריש הצפות בכל סיני לוחמי שייטת 13 הופעלו לחילוץ בואדי אל עריש, נחתת פ-55 הונחתה בחוף לפינוי.
6-5 במרץ 1975 חוף תל אביב חדירת מחבלים בסירה הפיגוע במלון סבוי
מרץ 1975 ימת ברדוויל שתי רחפות נוספו לכח הסיור של בסיס דפנה אפשרות להגיע לאזורים רדודים.
25 במאי 1975 5 מיל ימי מול נתניה כפיר (מטוס) נפל לים הנחתת פ-55 ושתי סירות סנונית הוזעקו לחיפוש אך לא נמצא דבר.
13 ביולי 1975 12 מיל צפונית מאל-עריש אנייה לבנונית 'וליד' נסחפה למקום מחוסר דלק. נחתת שבדקה אותה סיפקה דלק ומזון ממנות הקרברב החובל שיגר מכתב תודה לצה"ל.[16]
5-4 באוגוסט 1975 מאשדוד לפורט סעיד פ-55 גררה את הספינה 'קרים' עד 40 מיל צפונית מפורט סעיד משם תרד בכוחות עצמה.
4-2 ספטמבר 1975 אזור אשדוד תרגיל ימי קרב בסיס אשדוד התרגיל הופסק עקב מידע על פיגוע
12 בדצמבר 1975 נמל אשדוד אח"י מעוז בפיקוד גד מנור נכנסה לנמל והצטרפה לבסיס יצאה מסיאטל, ב-30 באוקטובר עם רב חובל מיכה זנד, ועברה בתעלת פנמה ועצרה בנמלי ביניים.
8-7 בינואר 1976 מצפון לחוף סיני זוג יתושים עצר יכטה בריטית שהבריחה חשיש. אחד המבריחים שלף אקדח נורה ונהרג.
25 בספטמבר 1976 חוף תל אביב 5 מצרים שגויסו לפח"ע בסירת מרוץ שהורדה מאניה טורקית. המצרים מסרו את עצמם לידי משטרת ישראל.
21 בפברואר 1977 חוף בסיס דפנה נחתת פ-53 עלתה על שרטון כתוצאה מקריעת כבל העוגן. חולצה על ידי גוררת
22-18 במאי 1977 מערבית לעזה אח"י מעוז אח"י תרשיש שני דבורים ושייטת 13 חיפוש חלקי מסוק יסעור שנפל לים המסוק נמצא וחלקים חשובים נשלו.
16-14 בפברואר 1978 בסיס אשדוד תרגיל ימי קרב של הבסיס כל יחידות הבסיס
12 במרץ – 8 באפריל 1978 מול אשדוד חיפוש שרידי מטוס פנטום שנפל לים נמצאו גופות הטייסים.
12 בדצמבר 1978 נמל אשדוד קליטת סיירת דבורים "בזק" 4 דבורים.
30-27 במאי 1979 נמל אשדוד הגעת פלגה 921 מזירת ים סוף שלוש נחתות 60 מ' ואח"י בת שבע
פברואר 1980 מחנה הבסיס פתיחת מועדון לחיילי הבסיס תרומת האגודה למען החייל
29 בפברואר 1980 100 מיל מהחוף דוברת תחמושת פסולה שגררה אח"י מעוז 2 להטבעה התפוצצה הדוברה טבעה לא היו נפגעים.
10 בדצמבר 1980 בקרבת נמל אשדוד אח"י מעוז 2 בפיקוד רס"ן יגאל בר יוסף, יחד עם אברהם אשור מפקד הבסיס, יצאה בסערה להצלת עובדים במזח הפחם בחדרה וחזרה לנמל. האנייה ספגה נזקים מכניים אך לא היו אבדות.[17]
אפריל 1982 חוף ימית בידוד הגזרה למניעת שיט הפגנתי 4 דבורים בהיערכות
17-4 ביוני 1982 חוף לבנון פעילות נחיתה במבצע שלום הגליל הזירה הימית במלחמת שלום הגליל.
30 בספטמבר 1982 מערבית לאשדוד מטוס פנטום נפל לים דבור 903 אסף את שני הטייסים.
4-3 באוקטובר 1982 מערבית לאשדוד חיפוש חלקי מטוס פנטום שנפל לים אח"י מעוז גוררת וסירות גומי.
23 במאי 1983 חוף ניצנים נחתת פ-65 התיישבה על שבר אניה ונוצר פרצה בקרקעיתה חולצה ב-30 במאי.
5 בינואר 1984 מול אשדוד חייל עופר סלומון נפל למים מדבור 871 בעת סיור נערכו חיפושים על ידי כלי שיט ומסוקים אך החייל לא נמצא ונחשב חלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע.
13 במרץ 1984 תעלת סואץ דבורים 906, 911 ו-912 הפליגו מאשדוד לאילת וחזרו ב-20 במרץ.
14 באפריל 1984 מול חוף נתניה ספינת דיג 'קדש' טבעה הצוות נאסף על ידי הדבור בסיור.
24 באפריל 1984 מול חוף נחשולים מטוס סקייהוק נפל לים חיפושים משתתפת אח"י מעוז ופ-61 עד 17 ביולי.
18 בדצמבר 1984 ים המלח הופסקה הפעילות המבצעית של בסיס עין גדי סיורי יתושים המשיכו להתבצע לפי צורכי צה"ל.
21 בינואר 1985 ים המלח פינוי תכולת בסיס עין גדי המבנים נמסרו לפיקוד המרכז.
31 ביולי 1985 חוף ניצנים תרגיל נחיתה חילי 3 נחתות 8 ספינות טילים צוללת אנית שירות, דבורים וסנוניות.
29-28 באוקטובר 1985 גזרת החוף ימי קרב בסיס אשדוד ספינות טילים, צוללת, זיוונית, שייטת 13 ו-6 דבורים.
13-11 ביוני 1985 מערבית לאשדוד איתור ושלית חלקי מטוס כפיר שנפל לים אנשי ילת"ם עם אח"י מעוז אח"י תמנון וגוררת.
13-11 ביוני 1986 מערבית לאשדוד איתור ושלית חלקי מטוס כפיר שנפל לים אח"י מעוז אח"י תמנון גוררת וילת"ם.
8-7 באפריל 1987 זירת אשדוד תרגיל כולל כוחות הבסיס 4 ספינות טילים, 2 נחתות, כח משייטת 13, 6 דבורים ואנית שירות "אח"י מעוז".
29 באפריל 1987 17 מיל מערבית לתל אביב ספינת דיג טורקית שעסקה בהברחה נעצרה על ידי אח"י מולדת
13 במאי 1987 מול אשדוד כח הזירה השתלט על מרכב 'טורקי 'קולק' והביאו לאשדוד נתפשו 2 טון חשיש.
26-25 באוקטובר 1987 אזור רפיח דבורים 861 ו-864 השתלטו על מכמורתן טורקי נושא חשיש הביאו אות לנמל אשדוד.
23-22 בנובמבר 1987 18 מיל מול גבול מצרים דבור 868 השתלט על ספינת דיג טורקית שעוסקת בהברחה הביא אותה לאשדוד.
11-7 בדצמבר 1987 מאשדוד לאילת נחתת אח"י אכזיב' עשתה הפלגת אימון לקורס חובלים וחזרה ב-18 בדצמבר.
19 באוגוסט 1988 מימי רצועת עזה דבור 873 עצר בירי מכמורתן טורקי אחד נהרג והשני נפצע ופונה במסוק לבית חולים.
21 בספטמבר 1988 38 יל מערבית לארז השתלטות על האניה הלבנוניתפטרה 1 שנחשדה בסיוע למחבלים והבאתה לאשדוד משתתפים: אח"י קשת ודבור 909.
8 באפריל – 1 ביוני 1990 גזרת החוף כוננות למניעת פיגוע בהישט ישיר מלוב סיורי ספינות טילים דבורים ומטוסי סיור.
30 במאי 1990 גזרת החוף מבצע אבק דרכיםמניעת פיגוע גדול בדרך הים מרבית המחבלים נתפסו וארבעה נהרגו.
3 בדצמבר 1990 חוף רצועת עזה 3 דבורים מטוס עגור מסוק אנפה ושני מסוקי קרב קיימו מארב לסירת מחבלים המחבלים נתפסו לאחר מרדף ימי קצר בחוף אל-בלח.
10 בינואר 1991 נמל אשדוד פלגת סטילים 34 נפרשה לבסיס אשדוד בכוננות למלחמת המפרץ אח"י חיפה (סער 2), אח"י עכו, אח"י משגב ואח"י מזנק (סער 2).
24 בינואר1991 נמל אשדוד פלגת סטילים 32 נפרשה גם היא בנמל אשדוד
12 במאי – 26 ביוני1991 בין ג'וניה לאשדוד הנחתות עסקו בהעברת אמצעי לחימה של הכוחות הלבנוניים לפי הסכם פירוק המליציות בלבנון.
16-15 בספטמבר 1991 דרומית מערבית לאשדוד שליית מסוק אנפה שנפל לים אנית שירות, גוררת, אח"י תמנון ואנשי ילת"ם
5-4 בפברואר 1992 בעיר אשדוד אנשי הבסיס סייעו לפנות תושבים משכונות מוצפות עקב הגשמים.
25-24 בפברואר 1992 מאילת לאשדוד שני דבורים הועברו בדרך היבשה הצטרפו לפלגה 916
1 בדצמבר 1992 בסיס אשדוד הפסקת פעילות פלגת הנחתות 921 הנחתות הועמדו למכירה.
31 באוגוסט 1993 מחנה הבסיס הענקת ציון לשבח לפלגת הנחתות לדורותיה בנוכחות הרמטכ"ל אהוד ברק.
11-9 בספטמבר 1993 מאשדוד לאילת הנחתות פ-63 ופ-65 עברו לאילת דרך תעלת סואץ כשלב במכירתן לאריתראה.
18 במאי 1994 מימי רצועת עזה הוחלה אוטונומיה על הרצועה הוגדרו כללי התנהגות ב-3 אזורים
19-15 באוקטובר 1994 10 מיל מערבית לאשקלון שליית מטוס ברק שנפל לים משתתפים: דבורים, אח"י בת גלים 2, גוררת ואח"י תמנון.
10 באוגוסט 1995 חוף רצועת עזה דבור 853 עצר סירת דיג עזתית שחדרה לתחום K הסירה לאנ נשמעה לדבור והוטבעה.
7-4 בדצמבר 1995 מאשדוד לאילת הנחתת פ-61 הפליגה דרך תעלת סואץ הופעלה על ידי חברה ישראלית בקו אילת -עקבה.
27 ביוני 1996 גבול מצרים תפיסת מבוקש שניסה לברוח בשחיה דבור 881 בהכוונת תצפית 'אלוף' מהחוף.
23 ביולי 1997 חוף רצועת עזה חיפוש טובעים פלסטינים בקרבת החוף דבור 905 מסייע לפלסטינים
31 ביולי 1997 חוף רצועת עזה סגר ימי בעקבות הפיגוע בשוק מחנה יהודה (1997)
15 במרץ 1998 בקרבת מכון וינגייט חיפושים אחר מסוק צפע שנפל לים משתתפים: דבורה 818, דבורים 908, 909 ואח"י תמנון המסוק וגופות הטייסים נמצאו, הורם לאח"י מעוז על ידי ילת"ם
26 באוקטובר 1998 חוף עזה יכטה עם ותיקי שייטת 13 שבאו לצלול על האמיר פארוק נעצרה על ידי המשטרה הימית הפלסטינית. למקום הוזעקו 4 דבורים:863, 872, 896 ו-908. לאחר שיחת מפקדים היכטה שוחררה.
16 בנובמבר 1998 בגבול הצפוני של הרצועה מש"א ארז גילו שחיינים מסתננים לישראל דבור 896 הגיע וסייע בתפיסתם.
4 בינואר 2000 לאורך חופי הרצועה סיור הפגנת נוכחות באור יום משתתפים 5 ספינות טילים.
23 ביוני 2000 מול חוף תל ברוך מטוס ססנה נפל לים דבור 851 ואנשי ילת"ם משו גופה מהים.
20 בנובמבר 2000 חוף רצועת עזה ירי מהים אל מבנה של הרשות הפלסטינית
18-17 באפריל 2001 חוף רצועת עזה ירי אל מתקן אמונים פלסטינים בחוף
21-8 באוקטובר 2001 מאשדוד לאילת 4 דבורים: 872, 881, 905 ו-906 הפליגו דרך תעלת סואץ וחזרו לאשדוד.
16 בדצמבר 2002 רצועת עזה סיום הסגר הימי על הרצועה
17 בינואר 2003 5 ק"מ מחוף עזה סיכול ניסיון פיגוע באמצעות רפסודת תופת דבור 853 בפיקוד סגן אייל אופיר, ירה ופיצץ את הרפסודה מרחוק.
6 בפברואר 2003 במרחק רב מהחוף טיבוע אניית המחבלים 'סנטוריני' אח"י תרשיש (סער 4.5) ודבורים 820 ו-821.
25 במרץ 2004 מול דרום רצועת עזה גילוי מחבלים על החוף כוחות החי"ר שהוכוונו למקום חיסלו את המחבלים.
16 ביוני 2004 חוף נתניה תחנת מכ"ם בית פלדמן הוסרה הגזרה מכוסה מתחנות אחרות.
1 באוקטובר 2004 פלגה 916 ספינת שלדג נוספה לסדר הכוחות שולבה בפעילות הביטחון השוטף.
9 נובמבר 2004 חוף ארז בגבול הרצועה מוצב שליטה ארז הבחינה באדם זוחל לחוף ונכנס למים ושוחה צפונה דבור 907 פגע בו והוריד את הגופה לאנשי הממשל בחוף.
אוגוסט 2005 חוף רצועת עזה פינוי מוצבי שליטה תל רידאן, האלוף וארז. התבססות בזיקים.
21 בספטמבר בקרבת גבול מצרים חמש סירות פלסטיניות חצו את הגבול למצרים גורשו בירי.
24 בספטמבר – 7 באוקטובר 2005 חוף רצועת עזה סגר ימי על הרצועה
27 בנובמבר 2005 מגדל אשדוד סגירת מוצב השליטה האזורי המידע מובר למוצב השליטה הזירתי.
30 בנובמבר 2005 דרם הרצועה חסקה מנסה להבריח ממצרים לרצועה ההברחה סוכלה על ידי ספינת שלדג וסירת שייטת 13
3 בדצמבר 2005 דרם הרצועה סירה פלסטינית עמוסה באמצעי לחימה נתגלתה חודרת ממצרים הסירה טובעה על ידי ספינת שלדג 841.
10-7 במאי 2006 מול חוף הרצועה אח"י תמנון וקבוצת צוללי ילת"ם איתרו בים חמרי לחימה שנזרקו למים על ידי חסקה שנעצרה בעת שדבור 896 עצר אותה.
15 במאי 2006 12 מיל ימי מחוף הרצועה חסקה שהובילה חמרי נפץ נעצרה על ידי שלדג 840 ודבור 908 אמצעי הלחימה שנזרקו למים נשלו על ידי צוללי ילת"ם.
30 במאי 2006 אזור היישוב דוגית שפונה כח פשיטה משייטת 13 חיסל מחבלים שעמדו לבצע ירי רקטות
10 ביוני 2006 5 מיל ימי מערבית לנמל אשדוד מל"ט של חיל האוויר נפל לים השברים נאספו על ידי דבור 831, צרעה (כלי שיט) 231, גוררת וחוליה מיחידה 669.
26 ביוני 2006 חוף הרצועה חטיפת גלעד שליט הטלת סגר ימי כולל
22 באוקטובר 2006 חוף הרצועה סיום הסגר הימי
25 בפברואר 2007 מול הרצועה סירה חודרת גורשה פרוטקטור (כלי שיט) בלתי מאויש שהופעל מאח"י בת גלים 3 ביצע ירי אזהרה באוויר.
יוני 2007 רצועת עזה בעקבות השתלטות ארגון החמאס החל הסגר על רצועת עזה אכיפה נעשית על ידי פלגה 916.
18 באוקטובר 2007 בקרבת חוף הרצועה ירי מהחוף לעבר דבור 832 שבדק חסקות דייגים הדבור לא נפגע.
5 בנובמבר 2007 שטח M 800 מטר מהגבול הדרומי ירי מהחוף על שלדג 841 שנכנס לבדוק חסקות חודרות השלדג לא נפגע מסוק תקיפה הוזנק הגיע למקום אך לא ירה.
27 דצמבר 2008 רצועת עזה תחילת מבצע עופרת יצוקה בסיס אשדוד מנהל את החלק הימי
18 בינואר 2009 רצועת עזה סיום מבצע עופרת יצוקה
13 באפריל 2009 גבול אזור K 300 מטר מהחוף סירת דיג ממולכדת התפוצצה בקרבת צרעה 232 הצרעה לא נפגעה.
5 בפברואר 2009 40 מיל מול רצועת עזה השתלטות על האנייה 'טאלי' שמנסה לפרוץ את המצור הנוסעים ובתוכם הבישוף הילריון קפוצ'י הובאו לאשדוד וגורשו.
29 ביוני 2009 40 מיל מול רצועת עזה השתלטות על האנייה 'אוריון' שניסתה לפרוץ את המצור. האנייה הובלה לנמל אשדוד
4 בנובמבר 2009 דרומית לקפריסין מבצע ארבעת המינים האניה FRANCOP שהובילה אמצעי לחימה לחזבאללה. הוכנסה לנמל אשדוד.
10 בפברואר 2010 5 מיל מהחוף טיבוע סירת מנוע חשודה
30-29 בינואר 2010 חופי אשקלון אשדוד ופלמחים התגלו מטעני נפץ צפים שהגיעו לחוף לא נגרם נזק.
30-31 במאי 2010 כ-100 מיל ימי מעזה השתלטות על אוניות המשט לעזה (2010) הפנייתן לנמל אשדוד הריגת מחבלים ב'מרמרה'.
5 ביוני 2010 40 מיל מול אשקלון עצירת האנייה 'רייצ'ל קורי' שניסתה לפרוץ את המצור הובלה לאשדוד משתתפים אח"י להב, אח"י חרב (סער 4.5), אח"י מעוז, דבורה 838 ושלדג 841.
17 בפברואר 2011 בחוף ארז חיסול חולית מחבלים שהתקרבה לגדר מוצב השליטה על ידי ספינת שלדג 844.
16-14 במרץ 2011 200 מיל ימי מהחוף מבצע חוק ברזל עצירת האניה ויקטוריה שנשאה אמצעי לחימה והובאה לאשדוד.
23 במאי 2011 40 מיל מחוף הרצועה עצירת האניה FINCH שניסתה להגיע לרצועה
19 ביולי 2011 32 מיל ימי מעזה השתלטות על היכטה 'דיגניטי כראמה' והובלתה לאשדוד.
4 בנובמבר 2011 40 מיל ימי מהחוף השתלטות על אוניות 'תחריר' ו'צ'אלנג'ר' הבאתן לאשדוד.
21-14 בנובמבר 2012 רצועת עזה מבצע עמוד ענן
8 ביולי 2014 חוף גבול הרצועה החדירה לחוף זיקים זהוי מחבלים חודרים מהים על ידי בקריות מש"א ארז בזיקים. המחבלים חוסלו[18]

מקורות וקריאה נוספתעריכה

  • אריה בר-ציון, נמל אשדוד, 'מערכות ים' בטאון חיל הים, ספטמבר 1962 עמ' 27.
  • אלי שחף, נמל אשדוד מערכות ים, בטאון חיל הים, נובמבר 1964, עמ' 16-13.
  • אורי פורת, בסיס אשדוד, מערכות ים, בטאון חיל הים יולי 1971, עמ' 33-32.
  • ע. עוז, על אנשים, ספינות ומלח – בסיס עין גדי, 'מערכות ים' 108-107, מרץ 1972, עמ' 36.
  • אורלי אזולאי, חיל הים באגם המר, 'בין גלים' דצמבר 1973, עמ' 8.
  • אורלי אזולאי, על אנשים ספינות ומלח, 'בין גלים' אפריל 1975, עמ' 18.
  • בתיה שם-אל, בסיס חיל הים באשדוד 'בין גלים' אוקטובר 1975, עמ' 22.
  • שי בנדמן, הזמן עובר פה מהר, על מוצבי השליטה ארז ותל רידאן, 'בין גלים' יולי 1984, עמ' 43-41.
  • אשדוד ח"י שנים - סיפורו של בסיס אשדוד, בין גלים אפריל 1986.
  • אנני אלרועי, רביב הדר ודוד בר-יוסף, כתבת רוחב 'מבצע צוק איתן: עזה באחריותנו 24/7, עקיצת הדבורה, עיניים פקוחות לרווחה, אורחים קרואים, אח"י יפו, טכנאים במשימה בלתי אפשרית ו100 שנים של שירות בלבן ב "בין גלים" מגזין עמותת חיל הים, גיליון אוקטובר 2014, ע' 49-33.
  • אבי סטרוגו ויהודה דהן, זרי דפנה, זכרונות מבסיס דפנה, ספטמבר 2003.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בסיס אשדוד בוויקישיתוף

ביאוריםעריכה

  1. ^ סא"ל נתן כתרן כמפקד בסיס דפנה ערך בעצמו את ההשתלטות והשיט את הספינה לנמל אשדוד.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ישראל אוחיון, בני מיעוטים חדרו לבסיס אשדוד כדי לדוג אשדוד אונ-ליין 6 אוקטובר 2017.
  2. ^ אנני אלרועי, מתרגלים על רטוב, "בין גלים" מגזין עמותת חיל הים,גיליון אוקטובר 2014. ע' 64-60.
  3. ^ שלמה נקדימון, בסיס נוכח אויב ואורי פורת בסיס תוך יממה חוברת מערכות ים בטאון חיל הים בכוננות ובמלחמה יולי 1967. ע'25-24.
  4. ^ חגיגות בפתיחת בסיס חיל הים באשדוד, דבר, 12 באוגוסט 1968
  5. ^ אלי שחף, 'מערכות ים' בטאון חיל הים, ספטמבר 1968, ע'13-11.
  6. ^ התמונה באדיבות סא"ל נתן כתרן
  7. ^ כוכבי אזרן, מפקדי עבר בחיל הים אוגוסט 2017(בפרסום)
  8. ^ ראובן זאק, בית הספר להחפה באשדוד במשמר המורשת הימית.
  9. ^ יובל מלחי ונתן פוזניאק, כמעט אסון לאח"י מעוז פרק 299 פודקאסט, פורסם 14 במרץ 2019.
  10. ^ ליאת לרר, סיכום פעילות חיל הים שנת 2004 ע' 36.
  11. ^ יצחק שמיר, יחידה 5533 פנרה באתר משמר המורשת הימית.
  12. ^ גבי נוה, אלבום כלי שיט חיל הים, 1992, ע' 111.
  13. ^ חדשות בין גלים בטאון חיילי חיל הים נובמבר 1984.
  14. ^ מקור מרבית הרישומים הוא טבלאות האירועים בסיכומים השנתיים של מדור היסטוריה חיל הים.
  15. ^ אלי שחף, 'מערכות ים' ספטמבר 1968, ע'13.
  16. ^ בין גלים חוברת אוגוסט 1975, ע'15.
  17. ^ עמוס לבב, 65 איטלקים לכודים בדוברה, חשש שתתנפץ אל החוף מעריב, 11 בדצמבר 1980.
  18. ^ יואב זיתון, תיעוד חיסול המחבלים בזיקים אתר ynet 8 ביולי 2014.