בסיס חיל האוויר לוד

בסיס טיסה ותובלת אוויר של חיל האוויר הישראלי

בסיס חיל האוויר לוד (בח"א 27) היה בסיס טיסה ותובלת אוויר של חיל האוויר הישראלי. הבסיס שכן בצמידות לנמל התעופה בן-גוריון והשתמש באותם מסלולי הטיסה של השדה האזרחי. בשנת 2008 החלה סגירתו של הבסיס בשלבים, עד שבינואר 2010 נסגר סופית ורוב יחידותיו הועברו לבסיס נבטים.

בסיס חיל האוויר לוד - בח"א 27 (סגור)
RAF Lydda
סמל הבסיס
סמל הבסיס
סמל הבסיס
נתוני השדה
קוד IATA
TLV
קוד ICAO
LLBG
סוג השדה צבאי ואזרחי
תקופת הפעילות 1965 – ינואר 2010 (כ־45 שנים)
מפעיל חיל האוויר הישראלי
עיר סמוכה לוד
קואורדינטות 32°00′37″N 34°53′54″E / 32.01028°N 34.89833°E / 32.01028; 34.89833
גובה מעל פני הים 41 מטר (135 רגל)
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
03/21 5,840 1,780 אספלט
08/26 11,998 3,657 אספלט
12/30 10,210 3,112 אספלט

היסטוריה

עריכה

הקמת שדה התעופה

עריכה

שדה התעופה המשמש את נמל התעופה האזרחי בן-גוריון ואשר שימש גם את הבסיס הצבאי בח"א 27, תוכנן והוקם על ידי שלטונות המנדט הבריטי בשנות ה-30 של המאה ה-20. בשנת 1934 החלה בניית השדה ובשנת 1937 נחנכו מסלולי הבטון הראשונים שאורך כל אחד מהם עמד על 800 מטר ורוחבם הגיע ל-100 מטר.[1] הבריטים העניקו לשדה את השם "שדה התעופה וילהלמה", על שם המושבה הטמפלרית הסמוכה וילהלמה (לימים מושב בני עטרות).

ציוני דרך בהיסטוריית שדה התעופה והבסיס

עריכה
  • בתחילה שימש שדה התעופה כשדה אזרחי בלבד, אולם במחצית שנת 1942, נסלל בשדה מסלול נוסף על ידי כוחות אמריקאים ומחודש יולי 1942 ועד נובמבר שנת 1943, הוצבו והופעלו מהשדה מטוסי B-17‏ מבצר מעופף ו-B-24 ליברייטור של "חיל האוויר המזרח־תיכוני של צבא ארצות הברית" (US Army, Middle East Air Force) (ראו פירוט נוסף).
  • ב-1 במרץ 1943, בעקבות התפשטות הלחימה במזרח התיכון במסגרת מלחמת העולם השנייה, הוסב לשדה תעופה צבאי של חיל האוויר המלכותי הבריטי, תחת השם "אַר־אֵיי־אֵף לִידָּה" (RAF Lydda).
  • בשנת 1946 שב השדה לפעול במתכונת אזרחית.
  • בחודש אפריל 1948 נפסקה פעילותו האזרחית של השדה במסגרת המנדט הבריטי והוא הועבר לידי הלגיון הערבי.
  • בחודש יולי 1948, במהלך מלחמת העצמאות (במסגרת "מבצע דני"), נכבש שדה התעופה מידי הלגיון הערבי על ידי חטיבה 8 בפיקודו של יצחק שדה.
  • בחודש נובמבר 1948 נפתח השדה, כשדה התעופה הרשמי של מדינת ישראל ושמו שונה ל"שדה התעופה לוד".
  • ב-15 במאי 1963 הוקם בשדה התעופה לוד, גף טיסה צבאי (כשלוחה של טייסת 103) שהיה כפוף לבסיס תל-נוף ושכלל חמישה מטוסי סטרטוקרוזר ("ענק") מדגם אזרחי שנרכשו בארצות הברית, וזוג מטוסי דקוטה. ב-1 ביולי 1964 (טרם הקמת הבח"א) הפך הגף לטייסת "הבינלאומית", היא טייסת 120.
  • בשנת 1965 הוקם בח"א 27 ונפתח באופן רשמי לצד נמל התעופה האזרחי.
  • בחודש מאי 1967, שבועיים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, הובאה טייסת 107 לפריסה בבסיס, כדי שלמטוסי האוראגן קצרי הטווח יהיה קל יותר להגיע לחזית המצרית.
  • ב-1 ביוני 1971 הוקמה טייסת 122, כטייסת דקוטות.
  • ב-14 באוקטובר 1973 הוקמה טייסת 131, כטייסת "קרנפים".
  • ב-15 באוגוסט 1974 הועברה "טייסת 103" לבח"א, מבסיס תל-נוף, וזאת במסגרת ריכוז מטוסי התובלה בשדה, כבסיס מטוסי התובלה הבינונית והכבדה.
  • בשנת 1987 נפתחה בבסיס "טייסת נווטי תובלה ומכוננים" (נתו"ם) שהיא מגמה בקורס הטיס ושלוחה של בית הספר לטיסה.
  • הבסיס, טייסותיו ויחידותיו, היו מעורבים במבצעים והפעולות הבאים (רשימה חלקית מאוד):

שימוש חילות אוויר זרים בשדה

עריכה

החל משנת 1938 ואילך, הוצבו בשדה והופעלו ממנו הטייסות הצבאיות שלהלן: [8][9][10]

סגירת הבסיס

עריכה

ב-25 באוגוסט 2008, כחלק מהמגמה הכלל־צה"לית של העברת בסיסים מהמרכז לנגב, הועברו כמעט כל טייסות התובלה של חיל האוויר וכמעט כל היחידות אשר פעלו בבח"א 27, לבסיס נבטים שבנגב הצפוני.[16][17]

הבסיס היה החלוץ בצה"ל בירידה לנגב, ועלוּת העברתו, ובכך העברת מרבית יחידותיו אל בסיס נבטים, הוערכה ב-1.62 מיליארד שקל נכון לחודש אוגוסט 2008.[18]

הבסיס נסגר בהדרגה. בשלב ראשון, עד 27 באוגוסט 2008 (תאריך שבו התקיים טקס הסגירה הרשמי[19][20]), עברו רוב טייסות ויחידות הבסיס (למעט טייסת 122, יחשת"פ וי"ק 533) אל בסיס נבטים. בשלב שני, ב-8 בפברואר 2009, הועברה גם טייסת 122 לנבטים. בשלב שלישי, עד תחילת ינואר 2010, הועברו היחידות הנותרות משטח הבסיס. יחשת"פ עברה לשני מיקומים חדשים, לבנין הכנרית במטה חיל האוויר ולבסיס פלמחים. י"ק 533 עברה ל"בית הספר להגנה אווירית" (ביסנ"מ לשעבר).

בחודש מרץ 2010, הועבר שטחו של הבסיס (כ-1,500 דונם) לאחריותו של משרד הביטחון, לצורך שיקום המקרקעין והמים, ולאחר מכן לידי מינהל מקרקעי ישראל.[21]

בדצמבר 2014, הודיע משרד הביטחון כי פינוי הבסיס הושלם. במסגרת הפינוי נהרסו חלק מהמבנים וכן פונו 50 אלף מ"ר של גגות אזבסט.[22]

נכון לשנת 2023, עדיין בוצעו סקרי קרקע ובדיקות להמצאות גזים וכימיקלים בעומק האדמה, בכל שטח הבסיס שפונה. בבדיקות וסקרים אלה, נמצאו חריגות של עשרות אחוזים מעל התקנים, בקיומם של כימיקלים וגזים רעילים בקרקע. נכון לחודש אוקטובר 2023, טרם הסתיימה החקירה הכוללת בשטח.[23]

לפי החלטות ממשלה והסכמים בין הגופים השונים, חולק שטח הבסיס בין התעשייה האווירית, שקיבלה את כל השטח הבנוי, ורשות שדות התעופה, שקיבלה את כל שטח רחבות המטוסים ומסלולי ההסעה, מהכביש המנהלתי המקביל למסלול המזרחי, ומערבה.

יחידות הבסיס טרם סגירתו

עריכה
שמות היחידות והגדרתן, מופיעים ברשימה זו כפי שהיו בתקופת היותן בבח"א 27
  • טייסת 103 – "טייסת הפילים"
  • טייסת 120 – "הבינלאומית" (נקראת עכשיו "טייסת ענקי המדבר")
  • טייסת 122 – "טייסת הדקוטה" (נקראת עכשיו "טייסת הנחשון")
  • טייסת 131 – "טייסת הציפור הצהובה" (נקראת עכשיו "טייסת אבירי הציפור הצהובה")
  • י"ק 533 – יחידת הקשר של חיל האוויר (נקראת עכשיו "גדוד הקשר")
  • יחידה 555 – יחידת ל"א מוטסת, פעלה במסגרת טייסת 122, בגף "כוכב חמה" ומאוחר יתר גם במסגרת טייסות תובלה אחרות[24][25]
  • יחידת העמסה 757
  • יחשת"פ 5620 – "היחידה לשיתוף פעולה בין חילות היבשה לבין חיל האוויר"
  • יה"ק 5700 – יחידת הנחתה קדמית[26]
  • אס"מ 5708 – יחידת מודיעין לאיסוף וסימון מטרות[27]. היחידה עסקה בתחום מודיעין אותות אלקטרוניים (SIGINT) על ידי הפעלה של מערכות "אלינט" (ELINT) שהותקנו במטוסי בואינג 707 וכונו בחיל האוויר "ברבור". מערכות אלה מאתרות ומזהות מכ"מים (לרבות סוללות טק"א ומערכות נ"מ אחרות), כמו כן, עסקה היחידה בהפעלת נח"אים (נציגי חיל האוויר) במטוסי בואינג 707 שכונו "טופז" שהיו מטוסי "סיגינט" (SIGINT) של אמ"ן – פלטפורמות המטוסים תוחזקו והוטסו על ידי חיל האוויר, אך המערכות שבתוכן הופעלו על ידי יחידה של אמ"ן ובסיסי יחידה 8200. שני סוגי המטוסים הופעלו מבח"א 27.[28][29]
  • יחידת בינוי 305 – "יחידת בינוי מחוזית" של חיל האוויר שהייתה כפופה פיקודית למפקד בח"א 27, ומקצועית לרמ"ח בינוי במפקדת חיל האוויר. היחידה נתנה שירותי בינוי, אחזקת מבנים ומערכות לבח"א 27 ולבסיסים במרחב המרכז: שדה דב, פלמחים, סירקין, ביסל"ח 314, מחנה "מגדל צדק" (ליד ראש העין), ביסנ"מ 883 בהרצליה, מטה חיל האוויר ומגדלי ה"כנרית" בתל אביב.[30]

סמלי הטייסות התומכות

עריכה

סמלי טייסות ויחידות הבסיס

עריכה
סמלי היחידות ושמותיהן, מופיעים בגלריה זו כפי שהיו בתקופת היותן בבח"א 27

מפקדי הבסיס לדורותיו

עריכה
 
מפקדי בח"א 27 לדורותיהם, בבסיס נבטים - משכן מורשת והנצחה

להלן שמות מפקדי הבסיס: [31]

שם תקופת כהונה הערות
אל"ם משה פלד (פלדמן) 1967 מפקד הבסיס במלחמת ששת הימים.
אל"ם אליהו שושני 1967 - 1968
סא"ל שמואל כסלו 1968 - 1971 מפקד הבסיס במלחמת ההתשה, לאחר מכן, ב-1971 מונה למנהל נמל התעופה
אל"ם מנחם זהבי 1971 - 1975 מפקד הבסיס במלחמת יום הכיפורים
אל"ם עזרא דותן 1975
אל"ם עמי איילון 1975 - 1978 מפקד הבסיס במבצע יונתן
אל"ם יהושע (שיקי) שני 1978 - 1982 מוביל מבנה ההרקולסים במבצע יונתן, לימים נספח צה"ל בארצות הברית בדרגת תת-אלוף
אל"ם אבינעם מימון 1982 - 1985
אל"ם בני ליבנה 1985 - 1987
אל"ם נתן דביר 1987 - 1989 טייס במבצע יונתן ובמבצע משה, העלאת יהודי אתיופיה מסודאן
אל"ם אסף אגמון 1989 - 1991 לימים נספח צה"ל ביפן ובקוריאה הדרומית בדרגת תת-אלוף
אל"ם מנשה טרם 1991 - 1993
אל"ם יצחק ברנדט 1993 - 1995
אל"ם נחמיה שלם 1995 - 1997
אל"ם אמיר השכל 1997 - 1999 לימים ראש להק כוח האדם בדרגת תת-אלוף
אל"ם נתן ברזילי 1999 - 2001
אל"ם דני גנות 2001 - 2004 לימים ראש להק כוח האדם בדרגת תת-אלוף
אל"ם אודי בר-עוז 2004 - 2006 לימים תת-אלוף
אל"ם דניאל שלייפר 2006 - 2008 מפקדו האחרון של הבסיס

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שנות ה-30, באתר רשות שדות התעופה – מאורכב בארכיון האינטרנט.
  2. ^ 34 שנה למבצע "אנטבה", באתר חיל האוויר.
  3. ^ משנה מקום, באתר דובר צה"ל – מאורכב בארכיון האינטרנט.
  4. ^ מעבדות לחירות, באתר חיל האוויר.
  5. ^ מבצע "ניצני תקווה", באתר חיל האוויר, 24 באפריל 1994 – מאורכב בארכיון האינטרנט.
  6. ^ אבינעם מיסניקוב, ‏מבצע “ניצני תקווה”, באתר "מרקיע שחקים".
  7. ^ מטוסי חיל-האוויר מטיסים את המשלחת הרפואית של צה"ל למקדוניה, באתר חיל האוויר, 6 באפריל 1999 – מאורכב בארכיון האינטרנט.
  8. ^ Jefford, Wing Commander C.G., MBE,BA,RAF (Retd). RAF Squadrons, a Comprehensive Record of the Movement and Equipment of all RAF Squadrons and their Antecedents since 1912. Shrewsbury, Shropshire, UK: Airlife Publishing, 2001. ISBN 1-84037-141-2.
  9. ^ Sturtivant, Ray, ISO, and John Hamlin. RAF Flying Training And Support Units since 1912. Tonbridge, Kent, UK: Air-Britain (Historians) Ltd., 2007. ISBN 0-85130-365-X.
  10. ^ מטוסי מדינות הציר בשמי א"י במלחמת העולם השנייה, דני עוזיאל, מאמר באתר "מרקיע שחקים" – מאורכב בארכיון האינטרנט
  11. ^ מספר הטייסת "200" ניתן לה בישראל, ואין לבלבלו עם טייסת 200 שקיימת היום בחיל האוויר הישראלי.
  12. ^ בהגייה צרפתית, לא הוגים בשם Dizier את העיצור ר'.
  13. ^ המילים Escadron ו- Chasse מקוצרות כאן ל-EC.; בעברית אין מילה מקבילה שמתארת במדוייק את המונח הצבאי הצרפתי Escadron. המשמעות היא "טייסת־על" או להק המורכב ממספר טייסות־משנה או גפים (המכונים בצרפתית Escadrille או SPA) שייעודם הוא אחיד, כמו להק־יירוט (Escadron de Chasse), להק־סיור (Escadron de Reconnaissance) או להק־תובלה (Escadron de Transport). שיטת האירגון של חיל האוויר הצרפתי השתנתה מספר פעמים מאז הוּקם החיל, כך שטייסות־על אלו, הורכבו לעיתים מ-2 טייסות משנה ולעיתים מ-3 טייסות משנה.
  14. ^ אבינעם מיסניקוב, מבצע מוסקיטר, באתר "מרחב אווירי" הישן.
  15. ^ מבצע “מוסקיטר”, באתר "מרקיע שחקים".
  16. ^ בסיס התובלה המרכזי של חיה"א בלוד עובר לנגב - גלי צה"ל.
  17. ^ ההרקולסים יעזבו את לוד בפעם האחרונה, באתר nrg,‏25 באוגוסט 2008, מאורכב בארכיון האינטרנט.
  18. ^ בלעדי: עלות מעבר בסיס חיל האוויר בלוד לנבטים - 1.6 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 8 באוגוסט 2008.
  19. ^ הרמטכ"ל: "זהו יום חג לחיל האוויר", באתר דובר צה"ל – מאורכב בארכיון האינטרנט.
  20. ^ נעמה סיקולר, "כלכליסט", עלות מעבר בסיס ח"א מלוד - 1.6 מיליארד ש', באתר ynet, 10 באוגוסט 2008.
  21. ^ החלטות מועצת מקרקעי ישראל 27.1.08.
  22. ^ הילה ציאון, הושלם פינוי בסיס חיל האוויר בנתב"ג, באתר ynet, 28 בדצמבר 2014.
  23. ^ בח"א 27 (בסיס חיל האוויר לוד), באתר אֶבֶן דֶרֶך – הפרוייקט הלאומי לשיקום קרקעות המדינה, ינואר 2023.
  24. ^ עמית דרנגר, ‏ל"א רואים, ל"א שומעים, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 באפריל 2008.
  25. ^ יחידת לוחמה אלקטרונית 555, באתר פרש.
  26. ^ יה"ק 5700 - באתר חיל האוויר.
  27. ^ מלאו אס"מינו - באתר חיל האוויר.
  28. ^ כתב־עת מבטמל"מ, גליון 92, עמ' 20, ספטמבר 2022
  29. ^ אודי עציון, "יום אחד גם קרבות אוויר יתבצעו עם מל"טים חמושים", באתר ynet, 14 באוגוסט 2022
  30. ^ בח"א 27 – 1965-2007, ההוצאה לאור – משרד הביטחון, שנת 2008, עמ' 118, באתר "הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר".
  31. ^ בח"א 27 – 1965-2007, ההוצאה לאור – משרד הביטחון, שנת 2008, עמ' 120-121, באתר "הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר".