בסיס חצור

בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי

בסיס חיל האוויר חָצוֹר (בשמו הרשמי: כנף 4, בשמו המנדטורי "קסטינה", RAF Qastina) הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי השוכן בשפלה הדרומית, סמוך לקיבוץ חצור אשדוד. הבסיס שוכן בשטח מישורי, התחום בין נחל האלה ונחל ברקאי.

בסיס חצור
Kanaf 4 Hatsor insignia since 2019.png
פרטים
מדינה ישראלישראל  ישראל
שיוך Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צה"ל
סוג בסיס טיסה
פיקוד
יחידת אם Israeli Air Force - Coat of arms.svg  חיל האוויר הישראלי
יחידות בת
דרגת המפקד אלוף-משנה (אוויר) אלוף-משנה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
חצור - כנף 4
נתוני השדה
קוד IATA
‏אין‏
קוד ICAO
‏LLHS‏
סוג השדה צבאי
תאריך הקמה 1948 עריכת הנתון בוויקינתונים
מפעיל Israeli Air Force - Coat of arms.svg  חיל האוויר הישראלי
עיר סמוכה אשדוד
קואורדינטות 31°45′45″N 34°43′38″E / 31.76250°N 34.72722°E / 31.76250; 34.72722
גובה מעל פני הים 45 מטר (148 רגל)
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
05/23 7,905 2,409 אספלט
11R/29L 8,040 2,451 אספלט
11L/29R 8,005 2,440 אספלט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

השדה בתקופת המנדט הבריטיעריכה

שדה התעופה הוקם ב-1942, בתקופת המנדט הבריטי ובמהלך מלחמת העולם השנייה, על ידי חיל האוויר המלכותי הבריטי. שמו המקורי של השדה היה "קסטינה" ("RAF Qastina") על שם היישוב הערבי קסטינה והמחנה הצבאי הבריטי, "מחנה קסטינה" שהיו בקרבת מקום.

ב-25 בפברואר 1946 הותקף שדה התעופה על ידי האצ"ל, במסגרת תנועת המרי העברי. כ-20 מטוסים בריטיים הושמדו בהתקפה, ביניהם מפציצים מסוג "הליפקס". ב-15 במרץ 1948 פינה הצבא הבריטי את המקום, וכוחות ההגנה השתלטו עליו ללא קרב.

במלחמת העצמאות, בתקרית האוויר הישראלית-בריטית, המריאה מחצור רביעיית מטוסי ספיטפייר, בהובלתו של עזר ויצמן, שהפילה 5 ספיטפיירים בריטיים מעל קיבוץ נירים. בנובמבר 1948 הועברה למקום טייסת 101 ("טייסת הקרב הראשונה") מבסיסה הראשון שהיה בשדה התעופה הרצליה. הבסיס נקרא אז "שדה שמואל", לזכרו של סאם (שמואל) פומרנץ, שנהרג ב"מבצע ולווטה", כאשר העביר מטוס ספיטפייר מצ'כוסלובקיה לישראל.

השדה בתקופת שליטה ישראליתעריכה

הבסיס נסגר במהלך 1949 וכנף 4 הועברה לעקרון. הכנף חזרה לחצור ב-1951. בשנת 1952 קיבלה טייסת 109 ("טייסת העמק") 25 מטוסי מוסקיטו, עברה מבסיס תל נוף לבסיס חצור והפכה לטייסת התקיפה הראשונה של חיל האוויר. טייסת 109 פעלה בבסיס עד שנת 1956. ב-2 באוגוסט 1953 הוקמה בחצור טייסת 110 ("טייסת אבירי הצפון") אשר הפעילה מטוסי מוסקיטו. טייסת זו פעלה בבסיס עד 5 באוקטובר 1955[1]. בשנת 1955 הוקמה בבסיס טייסת 113 ("טייסת הצרעה") שפעלה בו ברציפות עד שנת 1986.

בשבת, 7 באפריל 1962, נחתו בחצור שני המיראז'ים הראשונים של חיל האוויר הישראלי. המטוסים נקלטו בטייסת 101 שהפכה לאחת משתי הטייסות הראשונות שהפעילו את המטוס.

ב-19 בינואר 1964, בשעה 10:37 לפי שעון ישראל, נחת בחצור מטוס אימון מסוג יאק-11 שהוטס על ידי קפטן מחמוד עבאס חילמי, רווק בן 26 ששימש כמדריך בבית הספר לטיסה של חיל האוויר המצרי. עם נחיתתו הודיע חילמי: "באתי הנה מרצוני החופשי, אני מבקש מקלט מדיני"[2]. ב-15 באוגוסט 1966 נחת בחצור מטוס מיג-21 עיראקי שהובא ארצה על ידי מוניר רדפא, עריק מחיל האוויר העיראקי, במבצע שאורגן על ידי "המוסד".

במלחמת ששת הימים פיקד על הבסיס בני פלד, לימים מפקד חיל האוויר. הבסיס נטל חלק נכבד בפעילות של חיל האוויר במלחמה זו. בשנת 1968 הוקמה בבסיס טייסת 102 (הנמר המעופף") שהטיסה מטוסי סקייהוק. במהלך מלחמת ההתשה, עברה הטייסת לבסיס חצרים. ב-17 באוגוסט 1969 הוקמה בבסיס טייסת 201 ("האחת") תחת פיקודו של רס"ן שמואל חץ, וב-5 בספטמבר קלטה את ארבעת מטוסי ה-F-4 פנטום ("קורנס") הראשונים שקיבל חיל האוויר הישראלי. במלחמת יום הכיפורים פיקד על הבסיס אל"ם עמוס לפידות, לימים מפקד חיל האוויר.

ב-31 בדצמבר 1987 נחת בבסיס מטוס ה-F-16D ("ברק 1" דו-מושבי) הראשון שנמסר לחיל האוויר הישראלי[3]. המטוס נקלט בטייסת 101. בעקבות שינויי הערכות בחיל האוויר, הועברה טייסת 201 ב-19 ביוני 1988 מבסיס חצור לתל נוף.

ב-1 ביולי 2019 עברו כל היחידות מבסיס שדה דב (שנסגר) לבסיס חצור.

בקיץ 2021, טייסות הברק F16-C/D עברו לבסיס רמת דוד בעקבות השינוי הארגוני בהחלטת מפקד חיל האוויר.

הצפות בבסיסעריכה

בגלל מיקומו של הבסיס באזור התחום בין שני הנחלים נחל האלה ונחל ברקאי, מועד הבסיס להצפות במקרים של ספיקות חזקות בנחלים הסובבים אותו. הצפות כאלו אירעו בחורף 1991-1992[4], ב־2013[5] וב־2020[6], ובהם הוצפו מסלולי המראה, דירים תת-קרקעיים וניזוקו מטוסי קרב וסוללת כיפת ברזל. בעקבות ההצפה ב-2020 התפטר מפקד הבסיס מתפקידו, ושלושה מפקדי טייסות ננזפו[7]. שיפוץ המטוסים שניזוקו הסתיים לאחר חמישה חודשים[8].

טייסות ויחידותעריכה

בבסיס חצור קיימות מגוון טייסות.

מהקמת הבסיס ועד שנת 2021 יעוד הכנף היה בסיס קרב, ועברו בו טייסות קרב רבות.

החל מהשינוי הארגוני[9] בהחלטת מפקד חיל האוויר, בקיץ 2021, טייסות הברק (טייסת 101, טייסת 105) עברו לבסיס רמת דוד. ולכן, מאז, ייעוד הכנף הוא איסוף מודיעין והדרכה.

בנוסף, חברת עיט תעופה מפעילה טיסות עבור חיילי חיל האוויר מבסיס חצור לבסיסי רמת דוד, נבטים, רמון ועובדה בעזרת מטוסי האמבראר ERJ 145.

טייסות פעילותעריכה

יחידות נוספות הממוקמות בבסיסעריכה

  • בבסיס קיימות היחידות התומכות:
    • טייסת תעופה
    • טייסת תחזוקה
    • טייסת מנהלה
    • יחידת בינוי 304
  • יחידות הגנה אווירית
    •   גדוד 66
    •   גדוד 947
  • יחידות שיתוף פעולה אמריקאי (ג'וניפר קוברה)
טקס סיום התרגיל המשותף לצה"ל ופיקוד אירופה של ארצות הברית, ג'וניפר קוברה, בבסיס חצור. 3 במרץ 2016

טייסות ויחידות בעברעריכה

טייסות עבר מחיל האוויר הישראליעריכה

טייסות חיל האוויר הבריטיעריכה

סמל הבסיסעריכה

עד שנת 1956 שימש הבסיס ככנף הפצצה ולכן כלל סמלו ציור פצצה במרכזו.

עם תחילת עידן הסילון בבסיס, שונה יעודו ולכן גם סמלו בהתאם, כאשר ציור הפצצה במרכז הסמל הוחלף בצללית מטוס סילון.

ביולי 2019 שונה סמל הכנף שוב, לאחר סגירת בסיס שדה דב, ומעבר היחידות אל הכנף. בכך שינה הבסיס את ייעודו מבסיס קרב, לבסיס המשלב קרב ותובלה. הסמל החדש הנוכחי עוצב על ידי יגאל גבאי.

מפקדי הבסיס והכנףעריכה

שם תקופת כהונה הערות
מודי אלון מאי 1948 מפקד טייסת 101
סיד כהן אוגוסט 1948 – אוקטובר 1948 מפקד טייסת 101
ארנולד אילוויט יולי 1949 – אוקטובר 1949 מפקדה הראשון של כנף 4 בעקרון
סם פלדמן אוקטובר 1949 – מפקד כנף 4 בעקרון
יעקב בן חיים ("בלק") מרץ 1951 – מפקד כנף 4 בעקרון
סא"ל שלמה להט (לנדאו) אוקטובר 1951 – אפריל 1953
סא"ל יוסף (ג'ו) רענן אפריל 1953 – ספטמבר 1954
לסלי איסטרמן ספטמבר 1954 – פברואר 1956
אל"ם עזר ויצמן פברואר 1956 – דצמבר 1956 לימים מפקד חיל האוויר ונשיא המדינה השביעי
אל"ם מוטי הוד 1956 – 1959 לימים מפקד חיל האוויר
אל"ם משה פלד (פלדמן) אוגוסט 1959 – מאי 1964
אל"ם בני פלד 1964 – 1968 מפקד הבסיס במלחמת ששת הימים, לימים מפקד חיל האוויר
אל"ם יעקב (יאק) נבו 1968 – יוני 1970
אל"ם רפי הר-לב יוני 1970 – 1973
אל"ם עמוס לפידות 1973 – 1975 מפקד הבסיס במלחמת יום הכיפורים. לימים מפקד חיל האוויר
אל"ם עמוס עמיר 1975 – 1977
אל"ם אביהו בן-נון 1977 – 1979 לימים מפקד חיל האוויר
אל"ם יורם אגמון 1979 – 1982
אל"ם רן גורן 1982 – 1985 לימים ראש אכ"א
אל"ם גיורא גורן 1985 – 1987
אל"ם יואל פלדשו 1987 – 1989
אל"ם גדעון שפר (שפורר) 1989 – 1991 לימים ראש אכ"א
אל"ם דן חלוץ 1991 – 1993 לימים מפקד חיל האוויר והרמטכ"ל ה-18
אל"ם אורי בקל 1993 – 1995
אל"ם ישראל (רליק) שפיר 1995 – 1997
אל"ם עידו נחושתן 1997 – 1999 לימים מפקד חיל האוויר
אל"ם אביב תמיר 1999 – 2001
אל"ם בני צוקר 2001 – 2003
אל"ם רונן דן 2003 – 2006
אל"ם אריאל בריקמן 2006 – 2009 מפקד הבסיס במלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה
אל"ם אורי אורון 2009 – 2011
אל"ם דן טורטן 2011 – 2014 מפקד הבסיס במבצע צוק איתן
אל"ם איל גרינבוים 2014 – 2016
אל"ם אור לנדבר 2016 – 2018
אל"ם ע' אוגוסט 2018 – פברואר 2020 התפטר בעקבות הצפת מטוסים[7].

בתקופתו כמפקד הבסיס נקלטו יותר מ-400 חיילים בעיקר מבסיס שדה דב בעקבות סגירתו, וכן מבסיסים נוספים שנעשו בהן רפורמות, ושונה סמל הבסיס בפעם הראשונה זה 71 שנים.

אל"ם ת' פברואר 2020 – הווה בתקופתו כמפקד הבסיס, נסגר מערך הקרב והתבצע השינוי המבנה הארגוני.

שיכון משפחותעריכה

מחנה מרים
מחוז הדרום
מועצה אזורית באר טוביה
סוג יישוב שיכון משפחות בבסיס של חיל האוויר

שיכון המשפחות של הבסיס נחשב באופן רשמי ליישוב ששמו מחנה מרים.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בסיס חצור בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה