בסיס חצור
בסיס חיל האוויר חָצוֹר (בשמו הרשמי: כנף 4, בשמו המנדטורי "קסטינה", RAF Qastina) הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי השוכן בשפלה הדרומית, סמוך לקיבוץ חצור אשדוד. הבסיס שוכן בשטח מישורי, התחום בין נחל האלה ונחל ברקאי.
סמל הבסיס | |
פרטים | |
---|---|
מדינה | ישראל |
שיוך | צה"ל |
סוג | בסיס טיסה |
פיקוד | |
יחידת אם | חיל האוויר הישראלי |
יחידות בת | |
דרגת המפקד | אלוף-משנה |
טייסות ויחידות
עריכהטייסות פעילות
עריכה- טייסת 100 ("טייסת הגמל המעופף", "הטייסת הראשונה"), החל מ-1 ביולי 2019, עם פינוי בסיס שדה דב וכלל יחידותיו במסגרת התוכנית ממשלתית לפינוי בסיסי צה"ל מאזורי הביקוש. מפעילה מטוסי קינג אייר B-200 ("צופית") ובוננזה A36 ("חופית") ומתמקדת באיסוף מודיעין.
- טייסת 144 ("טייסת עוף החול"), טייסת כלי טיס מאויש מרחוק (כטמ"ם), מפעילה הטייסת כטמ"ם מסוג "ניצוץ", ושהפעילה בעבר מטוסי קרב מבסיס חצור בין השנים 1988–2005. בגלגוליה השונים לאורך השנים הפעילה הטייסת מטוסי נשר, כפיר ו-F-16A/B ("נץ"). נפתחה מחדש ב-1 באוגוסט 2022 בבסיס חצור לאחר כ-17 שנים.
- טייסת 200 ("טייסת המל"טים הראשונה"), טייסת כלי טיס מאויש מרחוק (כטמ"ם), מפעילה כטמ"ם מסוג הרון־1 ("שובל"). הטייסת עברה ב-29 בינואר 2023 מבסיס פלמחים לבסיס חצור.
- טייסת 420 ("טייסת מאמני קרב") המפעילה מאמני טיסה (סימולטור) לטובת הדרכה ואימון טייסים. הטייסת נחנכה בבסיס בשנת 2010, ומפעילה סימולטור למצבי חירום למטוסים מדגמי מקדונל דאגלס F-15 ("בז"), מכל הדגמים (A, B, C, ו-D), F-15I ("רעם"), F-16 ("ברק") ו-F-16I ("סופה")[1].
יחידות נוספות הממוקמות בבסיס
עריכה- יחידות תומכות:
- תת־יחידות של מפקדת הבסיס
- טייסת מנהלה
- טייסת תחזוקה
- טייסת תעופה
- יחידת בינוי 304
- תת־יחידות של מפקדת הבסיס
-
סמל טייסת מנהלה
-
סמל טייסת תחזוקה
-
סמל טייסת תעופה
-
סמל יחידת בינוי 304
- יחידות הגנה אווירית
- יחידות שיתוף פעולה אמריקאי (ג'וניפר קוברה)
עיט תעופה
עריכה- עיט תעופה לאחר שזכתה חברת התעופה עיט במכרז של חיל האוויר לתובלות חיילים בין בסיסי החיל, היא החלה להשתמש בחצור בתור בסיס נוסף ומפעילה ממנו טיסות יומיות לרמת דוד, בסיס רמון, נבטים ועובדה, במטוסי האמבראר 145.[דרוש מקור]
נתוני השדה | |||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||
סוג השדה | צבאי | ||||||||||||||||||
תקופת הפעילות | 1948–הווה (כ־76 שנים) | ||||||||||||||||||
מפעיל | חיל האוויר הישראלי | ||||||||||||||||||
עיר סמוכה | אשדוד | ||||||||||||||||||
קואורדינטות | 31°45′45″N 34°43′38″E / 31.76250°N 34.72722°E | ||||||||||||||||||
גובה מעל פני הים | 45 מטר (148 רגל) | ||||||||||||||||||
מסלולי טיסה | |||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
היסטוריה
עריכההשדה בתקופת המנדט הבריטי
עריכהשדה התעופה הוקם ב-1942, בתקופת המנדט הבריטי ובמהלך מלחמת העולם השנייה, על ידי חיל האוויר המלכותי הבריטי. שמו המקורי של השדה היה "קסטינה" ("RAF Qastina") על שם היישוב הערבי קסטינה והמחנה הצבאי הבריטי, "מחנה קסטינה" שהיו בקרבת מקום.
ב-25 בפברואר 1946 הותקף שדה התעופה על ידי האצ"ל, במסגרת תנועת המרי העברי. כ-20 מטוסים בריטיים הושמדו בהתקפה, ביניהם מפציצים מסוג "הליפקס". ב-15 במרץ 1948 פינה הצבא הבריטי את המקום, וכוחות ההגנה השתלטו עליו ללא קרב.
במלחמת העצמאות, בתקרית האוויר הישראלית-בריטית, המריאה מחצור רביעיית מטוסי ספיטפייר, בהובלתו של עזר ויצמן, שהפילה 5 ספיטפיירים בריטיים מעל קיבוץ נירים. בנובמבר 1948 הועברה למקום טייסת 101 ("טייסת הקרב הראשונה") מבסיסה הראשון שהיה בשדה התעופה הרצליה. הבסיס נקרא אז "שדה שמואל", לזכרו של סאם (שמואל) פומרנץ, שנהרג ב"מבצע ולווטה", כאשר העביר מטוס ספיטפייר מצ'כוסלובקיה לישראל.
השדה בתקופת שליטה ישראלית
עריכההבסיס נסגר במהלך 1949 וכנף 4 הועברה לעקרון. הכנף חזרה לחצור ב-1951. בשנת 1952 קיבלה טייסת 109 ("טייסת העמק") 25 מטוסי מוסקיטו, עברה מבסיס תל נוף לבסיס חצור והפכה לטייסת התקיפה הראשונה של חיל האוויר. טייסת 109 פעלה בבסיס עד שנת 1956. ב-2 באוגוסט 1953 הוקמה בחצור טייסת 110 ("טייסת אבירי הצפון") אשר הפעילה מטוסי מוסקיטו. טייסת זו פעלה בבסיס עד 5 באוקטובר 1955[2]. בשנת 1955 הוקמה בבסיס טייסת 113 ("טייסת הצרעה") שפעלה בו ברציפות עד שנת 1986.
בשבת, 7 באפריל 1962, נחתו בחצור שני המיראז'ים הראשונים של חיל האוויר הישראלי. המטוסים נקלטו בטייסת 101 שהפכה לאחת משתי הטייסות הראשונות שהפעילו את המטוס.
ב-19 בינואר 1964, בשעה 10:37 לפי שעון ישראל, נחת בחצור מטוס אימון מסוג יאק-11 שהוטס על ידי קפטן מחמוד עבאס חילמי, רווק בן 26 ששימש כמדריך בבית הספר לטיסה של חיל האוויר המצרי. עם נחיתתו הודיע חילמי: "באתי הנה מרצוני החופשי, אני מבקש מקלט מדיני"[3]. ב-15 באוגוסט 1966 נחת בחצור מטוס מיג-21 עיראקי שהובא ארצה על ידי מוניר רדפא, עריק מחיל האוויר העיראקי, במבצע שאורגן על ידי המוסד.
במלחמת ששת הימים פיקד על הבסיס בני פלד, לימים מפקד חיל האוויר. הבסיס נטל חלק נכבד בפעילות של חיל האוויר במלחמה זו. בשנת 1968 הוקמה בבסיס טייסת 102 (הנמר המעופף") שהטיסה מטוסי סקייהוק. במהלך מלחמת ההתשה, עברה הטייסת לבסיס חצרים. ב-17 באוגוסט 1969 הוקמה בבסיס טייסת 201 ("האחת") תחת פיקודו של רס"ן שמואל חץ, וב-5 בספטמבר קלטה את ארבעת מטוסי ה-F-4 פנטום ("קורנס") הראשונים שקיבל חיל האוויר הישראלי. במלחמת יום הכיפורים פיקד על הבסיס אל"ם עמוס לפידות, לימים מפקד חיל האוויר.
ב-31 בדצמבר 1987 נחת בבסיס מטוס ה-F-16D ("ברק 1" דו-מושבי) הראשון שנמסר לחיל האוויר הישראלי[4]. המטוס נקלט בטייסת 101. בעקבות שינויי הערכות בחיל האוויר, הועברה טייסת 201 ב-19 ביוני 1988 מבסיס חצור לתל נוף.
ב-1 ביולי 2019 עברו כל היחידות מבסיס שדה דב (שנסגר) לבסיס חצור.
בקיץ 2021, טייסות הברק F-16C/D (טייסת 101 וטייסת 105) עברו לבסיס רמת דוד בעקבות השינוי הארגוני בהחלטת מפקד חיל האוויר.
באוגוסט 2022 נפתחה בבסיס מחדש טייסת 144 כטייסת כלי טיס בלתי מאוישים,
בינואר 2023 טייסת 200 ("טייסת המל"טים הראשונה") עברה לחצור מבסיס פלמחים.
הצפות בבסיס
עריכהבגלל מיקומו של הבסיס באזור התחום בין שני הנחלים נחל האלה ונחל ברקאי, מועד הבסיס להצפות במקרים של ספיקות חזקות בנחלים הסובבים אותו. הצפות כאלו אירעו בחורף 1991–1992[5], ב־2013[6] וב־2020[7], ובהם הוצפו מסלולי המראה, דירים תת-קרקעיים וניזוקו מטוסי קרב וסוללת כיפת ברזל. בעקבות ההצפה ב-2020 התפטר מפקד הבסיס מתפקידו, ושלושה מפקדי טייסות ננזפו[8]. שיפוץ המטוסים שניזוקו הסתיים לאחר חמישה חודשים[9].
-
הצפות בבסיס חצור בחורף ינואר 2020
טייסות ויחידות בעבר
עריכהטייסות עבר מחיל האוויר הישראלי
עריכה- טייסת 101 ("טייסת הקרב הראשונה״ / ״הגולגולת"), מטוסי F16C (ברק חד-מושבי), 1956–2021
- טייסת 102 ("הנמר המעופף"), מטוסי דאגלס A-4 סקייהוק, 1968–1969
- טייסת 105 ("העקרב"), מטוסי F16D (ברק דו-מושבי). 1956–2021
- טייסת 109 ("העמק"), מטוסי דה הבילנד מוסקיטו, 1952–1956
- טייסת 110 ("אבירי הצפון"), מטוסי דה הבילנד מוסקיטו, 1953–1955
- טייסת 113 ("הצרעה"), מטוסי דאסו אוראגן, 1955–1986
- טייסת 149 ("התוכי המנפץ"), מטוסי כפיר C-2, 1988–1992
- טייסת 201 ("האחת"), מטוסי מקדונל דאגלס F-4 פנטום, 1969–1988
טייסות חיל האוויר הבריטי
עריכה- טייסת 47 (אנ'), מטוסי הנדלי פייג' הליפקס, דגמי A.7 ו-A.9, 1946
- טייסת 512 (אנ'), מטוסי דאגלס דקוטה, 1945
- טייסת 644 (אנ'), מטוסי הנדלי פייג' הליפקס A.7 והנדלי פייג' הליפקס A.9, מוסבים לתובלה, 1945–1946. שמה שונה לטייסת 47
- טייסת 651 (אנ'), מטוסי אוסטר AOP6
היסטוריה של המבנה ארגוני של הבסיס
עריכהבבסיס חצור קיימות מגוון טייסות.
מהקמת הבסיס ועד שנת 2021 יעוד הכנף היה בסיס קרב, ועברו בו טייסות קרב רבות.
- בקיץ 2019 נסגר בסיס שדה דב, וטייסת 100, טייסת התובלה והמודיעין, עברה לבסיס חצור.
החל מהשינוי הארגוני[11] בהחלטת מפקד חיל האוויר:
- בקיץ 2021 שתי טייסות הברק (טייסת 101, טייסת 105) עברו לבסיס רמת דוד.
- בשנים 2022–2023 נקלטו בבסיס שתי טייסות כטמ"ם (טייסת 144, טייסת 200).
לכן מאז, ייעוד הכנף הוא איסוף מודיעין והדרכה.
סמל הבסיס
עריכהעד שנת 1956 שימש הבסיס ככנף הפצצה ולכן כלל סמלו ציור פצצה במרכזו.
עם תחילת עידן הסילון בבסיס, שונה יעודו ולכן גם סמלו בהתאם, כאשר ציור הפצצה במרכז הסמל הוחלף בצללית מטוס סילון.
ביולי 2019 שונה סמל הכנף שוב, לאחר סגירת בסיס שדה דב, ומעבר היחידות אל הכנף. בכך שינה הבסיס את ייעודו מבסיס קרב, לבסיס המשלב קרב ותובלה. הסמל החדש הנוכחי עוצב על ידי יגאל גבאי.
-
סמל הבסיס
עת שימש ככנף הפצצה
1948–1956 -
סמל הבסיס
מתחילת עידן הסילון
1956–2019
מפקדי הבסיס והכנף
עריכהשם | תקופת כהונה | הערות |
מודי אלון | מאי 1948 | מפקד טייסת 101 |
סיד כהן | אוגוסט 1948 – אוקטובר 1948 | מפקד טייסת 101 |
ארנולד אילוויט | יולי 1949 – אוקטובר 1949 | מפקדה הראשון של כנף 4 בעקרון |
סם פלדמן | אוקטובר 1949– | מפקד כנף 4 בעקרון |
יעקב בן חיים ("בלק") | מרץ 1951– | מפקד כנף 4 בעקרון |
סא"ל שלמה להט (לנדאו) | אוקטובר 1951 – אפריל 1953 | |
סא"ל יוסף (ג'ו) רענן | אפריל 1953 – ספטמבר 1954 | |
סא"ל לסלי איסטרמן | ספטמבר 1954 – פברואר 1956 | |
אל"ם עזר ויצמן | פברואר 1956 – דצמבר 1956 | לימים מפקד חיל האוויר ונשיא המדינה השביעי |
אל"ם מוטי הוד | 1956–1959 | לימים מפקד חיל האוויר |
אל"ם משה פלד (פלדמן) | אוגוסט 1959 – מאי 1964 | |
אל"ם בני פלד | 1964–1968 | מפקד הבסיס במלחמת ששת הימים, לימים מפקד חיל האוויר |
אל"ם יעקב (יאק) נבו | 1968 – יוני 1970 | |
אל"ם רפי הר-לב | יוני 1970–1973 | |
אל"ם עמוס לפידות | 1973–1975 | מפקד הבסיס במלחמת יום הכיפורים. לימים מפקד חיל האוויר |
אל"ם עמוס עמיר | 1975–1977 | |
אל"ם אביהו בן-נון | 1977–1979 | לימים מפקד חיל האוויר |
אל"ם יורם אגמון | 1979–1982 | |
אל"ם רן גורן | 1982–1985 | לימים ראש אכ"א |
אל"ם גיורא גורן | 1985–1987 | |
אל"ם יואל פלדשו | 1987–1989 | |
אל"ם גדעון שפר (שפורר) | 1989–1991 | לימים ראש אכ"א |
אל"ם דן חלוץ | 1991–1993 | לימים מפקד חיל האוויר והרמטכ"ל ה-18 |
אל"ם אורי בקל | 1993–1995 | |
אל"ם ישראל (רליק) שפיר | 1995– 1997 | |
אל"ם עידו נחושתן | 1997–1999 | לימים מפקד חיל האוויר |
אל"ם אביב תמיר | 1999–2001 | |
אל"ם בני צוקר | 2001–2003 | |
אל"ם רונן דן | 2003–2006 | |
אל"ם אריאל בריקמן | 2006–2009 | מפקד הבסיס במלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה |
אל"ם אורי אורון | 2009–2011 | |
אל"ם ד"ר דן טורטן | 2011–2014 | מפקד הבסיס במבצע צוק איתן |
אל"ם איל גרינבוים | 2014–2016 | |
אל"ם אור יצחק לנדבר | 2016–2018 | |
אל"ם עמית אביטן | אוגוסט 2018 – פברואר 2020 | סיים את תפקידו בבסיס באופן מוקדם לאחר נזיפה ממפקד חיל האוויר, בעקבות רשלנות שגרמה להצפה בבסיס וטביעת מטוסים וציוד[8].
לימים נספח הגנה בצרפת. בתקופתו כמפקד הבסיס נקלטו יותר מ-400 חיילים בעיקר מבסיס שדה דב בעקבות סגירתו, וכן מבסיסים נוספים שנעשו בהן רפורמות, ושונה סמל הבסיס בפעם הראשונה זה 71 שנים. |
אל"ם תומר דגני | פברואר 2020 – אוגוסט 2022 | בתקופתו כמפקד הבסיס, התבצע שינוי המבנה הארגוני בבסיס, נסגר מערך הקרב ובוצעה ההיערכות לקליטת מערך הכטמ"ם בבסיס.
לימים ראש להק אוויר |
אל"ם ח'[12] | אוגוסט 2022 – הווה | מפקד הבסיס במלחמת חרבות הברזל |
שיכון משפחות
עריכהמדינה | ישראל |
מחוז | הדרום |
מועצה אזורית | באר טוביה |
סוג יישוב | שיכון משפחות בבסיס של חיל האוויר |
שיכון המשפחות של הבסיס נחשב באופן רשמי ליישוב ששמו מחנה מרים.
קישורים חיצוניים
עריכה- בסיס חצור, באתר חיל האוויר הישראלי
- בסיס חיל-האוויר חצור, באתר Global Security
- בסיס חצור, באתר "מרחב אווירי"
הערות שוליים
עריכה- ^ יובל אזולאי, הסימולטורים של אלביט מערכות סידרו לה 800 מיליון שקל בתוך שבוע, באתר כלכליסט, 10 בינואר 2023
- ^ טייסת "אבירי הצפון", באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ מדוע נמלט מחמוד חילמי לישראל, בטאון חיל האוויר 64, מרץ 1964, עמ' 16–20, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
- ^ Airframe Details for F-16 #87-1695, www.f-16.net
- ^ מערכת ישראל היום, "לנזקי ההצפה הייתה משמעות מבצעית", באתר ישראל היום, 13 בינואר 2020
- ^ אור הלר, תקלה חמורה: סוללת "כיפת ברזל" הושבתה בשל הצפות, באתר "IsraelDefense", 26 בפברואר 2013
- ^ יואב זיתון, בכיר בחיל האוויר מודה: "טעינו שלא פינינו את מטוסי הקרב", באתר ynet, 13 בינואר 2020
- ^ 1 2 יואב זיתון, הצפת מטוסי ה-F-16: מפקד הבסיס עוזב, קצינים ננזפו, באתר ynet, 4 בפברואר 2020
- ^ דור פלקוביץ, "אין אתגר שלא נעמוד בו": מטוסי ה"ברק" שניזוקו באירוע ההצפה בבסיס חצור – חזרו לטוס, באתר חיל האוויר הישראלי, 11 ביוני 2020
- ^ אבינעם מיסניקוב, מיסטר 07, באתר "מרקיע שחקים"
- ^ נעה שנברון, נעה שנברון, מתכוננות למעבר: טייסות 101 ו-105 פורסות לרמת-דוד, באתר חיל האוויר הישראלי, באתר חיל האוויר הישראלי, 10 במרץ 2021
- ^ מפקד חדש לבסיס חיל האוויר חצור (כנף 4), באתר צה"ל, 15 באוגוסט 2022