בסיס חצור

בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי

בסיס חיל האוויר חָצוֹר (בשמו הרשמי: כנף 4, בשמו המנדטורי "קסטינה", RAF Qastina) הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי השוכן בשפלה הדרומית, סמוך לקיבוץ חצור אשדוד. הבסיס שוכן בשטח מישורי, התחום בין נחל האלה ונחל ברקאי.

בסיס חצור – כנף 4
סמל הבסיס
סמל הבסיס
סמל הבסיס
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
סוג בסיס טיסה
פיקוד
יחידת אם חיל האוויר הישראלי
יחידות בת
דרגת המפקד אלוף-משנה (אוויר) אלוף-משנה

טייסות ויחידות

עריכה

טייסות פעילות

עריכה
  •   טייסת 100 ("טייסת הגמל המעופף", "הטייסת הראשונה"), החל מ-1 ביולי 2019, עם פינוי בסיס שדה דב וכלל יחידותיו במסגרת התוכנית ממשלתית לפינוי בסיסי צה"ל מאזורי הביקוש. מפעילה מטוסי קינג אייר B-200 ("צופית") ובוננזה A36 ("חופית") ומתמקדת באיסוף מודיעין.
  •   טייסת 144 ("טייסת עוף החול"), טייסת כלי טיס מאויש מרחוק (כטמ"ם), מפעילה הטייסת כטמ"ם מסוג "ניצוץ", ושהפעילה בעבר מטוסי קרב מבסיס חצור בין השנים 1988–2005. בגלגוליה השונים לאורך השנים הפעילה הטייסת מטוסי נשר, כפיר ו-F-16A/B ("נץ"). נפתחה מחדש ב-1 באוגוסט 2022 בבסיס חצור לאחר כ-17 שנים.
  •   טייסת 200 ("טייסת המל"טים הראשונה"), טייסת כלי טיס מאויש מרחוק (כטמ"ם), מפעילה כטמ"ם מסוג הרון־1 ("שובל"). הטייסת עברה ב-29 בינואר 2023 מבסיס פלמחים לבסיס חצור.
  •   טייסת 420 ("טייסת מאמני קרב") המפעילה מאמני טיסה (סימולטור) לטובת הדרכה ואימון טייסים. הטייסת נחנכה בבסיס בשנת 2010, ומפעילה סימולטור למצבי חירום למטוסים מדגמי מקדונל דאגלס F-15 ("בז"), מכל הדגמים (A,‏ B,‏ C,‏ ו-D)‏, F-15I ("רעם"), F-16 ("ברק") ו-F-16I ("סופה")[1].

יחידות נוספות הממוקמות בבסיס

עריכה
  • יחידות תומכות:
    • תת־יחידות של מפקדת הבסיס
      • טייסת מנהלה
      • טייסת תחזוקה
      • טייסת תעופה
    • יחידת בינוי 304
טקס סיום התרגיל המשותף לצה"ל ופיקוד אירופה של ארצות הברית, ג'וניפר קוברה, בבסיס חצור. 3 במרץ 2016

עיט תעופה

עריכה
חצור – כנף 4
 
נתוני השדה
קוד IATA
‏אין‏
קוד ICAO
‏LLHS‏
סוג השדה צבאי
תקופת הפעילות 1948–הווה (כ־76 שנים)  
מפעיל   חיל האוויר הישראלי
עיר סמוכה אשדוד
קואורדינטות 31°45′45″N 34°43′38″E / 31.76250°N 34.72722°E / 31.76250; 34.72722
גובה מעל פני הים 45 מטר (148 רגל)
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
05/23 7,905 2,409 אספלט
11R/29L 8,040 2,451 אספלט
11L/29R 8,005 2,440 אספלט
   

היסטוריה

עריכה

השדה בתקופת המנדט הבריטי

עריכה

שדה התעופה הוקם ב-1942, בתקופת המנדט הבריטי ובמהלך מלחמת העולם השנייה, על ידי חיל האוויר המלכותי הבריטי. שמו המקורי של השדה היה "קסטינה" ("RAF Qastina") על שם היישוב הערבי קסטינה והמחנה הצבאי הבריטי, "מחנה קסטינה" שהיו בקרבת מקום.

ב-25 בפברואר 1946 הותקף שדה התעופה על ידי האצ"ל, במסגרת תנועת המרי העברי. כ-20 מטוסים בריטיים הושמדו בהתקפה, ביניהם מפציצים מסוג "הליפקס". ב-15 במרץ 1948 פינה הצבא הבריטי את המקום, וכוחות ההגנה השתלטו עליו ללא קרב.

במלחמת העצמאות, בתקרית האוויר הישראלית-בריטית, המריאה מחצור רביעיית מטוסי ספיטפייר, בהובלתו של עזר ויצמן, שהפילה 5 ספיטפיירים בריטיים מעל קיבוץ נירים. בנובמבר 1948 הועברה למקום טייסת 101 ("טייסת הקרב הראשונה") מבסיסה הראשון שהיה בשדה התעופה הרצליה. הבסיס נקרא אז "שדה שמואל", לזכרו של סאם (שמואל) פומרנץ, שנהרג ב"מבצע ולווטה", כאשר העביר מטוס ספיטפייר מצ'כוסלובקיה לישראל.

השדה בתקופת שליטה ישראלית

עריכה

הבסיס נסגר במהלך 1949 וכנף 4 הועברה לעקרון. הכנף חזרה לחצור ב-1951. בשנת 1952 קיבלה טייסת 109 ("טייסת העמק") 25 מטוסי מוסקיטו, עברה מבסיס תל נוף לבסיס חצור והפכה לטייסת התקיפה הראשונה של חיל האוויר. טייסת 109 פעלה בבסיס עד שנת 1956. ב-2 באוגוסט 1953 הוקמה בחצור טייסת 110 ("טייסת אבירי הצפון") אשר הפעילה מטוסי מוסקיטו. טייסת זו פעלה בבסיס עד 5 באוקטובר 1955[2]. בשנת 1955 הוקמה בבסיס טייסת 113 ("טייסת הצרעה") שפעלה בו ברציפות עד שנת 1986.

בשבת, 7 באפריל 1962, נחתו בחצור שני המיראז'ים הראשונים של חיל האוויר הישראלי. המטוסים נקלטו בטייסת 101 שהפכה לאחת משתי הטייסות הראשונות שהפעילו את המטוס.

ב-19 בינואר 1964, בשעה 10:37 לפי שעון ישראל, נחת בחצור מטוס אימון מסוג יאק-11 שהוטס על ידי קפטן מחמוד עבאס חילמי, רווק בן 26 ששימש כמדריך בבית הספר לטיסה של חיל האוויר המצרי. עם נחיתתו הודיע חילמי: "באתי הנה מרצוני החופשי, אני מבקש מקלט מדיני"[3]. ב-15 באוגוסט 1966 נחת בחצור מטוס מיג-21 עיראקי שהובא ארצה על ידי מוניר רדפא, עריק מחיל האוויר העיראקי, במבצע שאורגן על ידי המוסד.

במלחמת ששת הימים פיקד על הבסיס בני פלד, לימים מפקד חיל האוויר. הבסיס נטל חלק נכבד בפעילות של חיל האוויר במלחמה זו. בשנת 1968 הוקמה בבסיס טייסת 102 (הנמר המעופף") שהטיסה מטוסי סקייהוק. במהלך מלחמת ההתשה, עברה הטייסת לבסיס חצרים. ב-17 באוגוסט 1969 הוקמה בבסיס טייסת 201 ("האחת") תחת פיקודו של רס"ן שמואל חץ, וב-5 בספטמבר קלטה את ארבעת מטוסי ה-F-4 פנטום ("קורנס") הראשונים שקיבל חיל האוויר הישראלי. במלחמת יום הכיפורים פיקד על הבסיס אל"ם עמוס לפידות, לימים מפקד חיל האוויר.

ב-31 בדצמבר 1987 נחת בבסיס מטוס ה-F-16D ("ברק 1" דו-מושבי) הראשון שנמסר לחיל האוויר הישראלי[4]. המטוס נקלט בטייסת 101. בעקבות שינויי הערכות בחיל האוויר, הועברה טייסת 201 ב-19 ביוני 1988 מבסיס חצור לתל נוף.

ב-1 ביולי 2019 עברו כל היחידות מבסיס שדה דב (שנסגר) לבסיס חצור.

בקיץ 2021, טייסות הברק F-16C/D (טייסת 101 וטייסת 105) עברו לבסיס רמת דוד בעקבות השינוי הארגוני בהחלטת מפקד חיל האוויר.

באוגוסט 2022 נפתחה בבסיס מחדש טייסת 144 כטייסת כלי טיס בלתי מאוישים,

בינואר 2023 טייסת 200 ("טייסת המל"טים הראשונה") עברה לחצור מבסיס פלמחים.

הצפות בבסיס

עריכה

בגלל מיקומו של הבסיס באזור התחום בין שני הנחלים נחל האלה ונחל ברקאי, מועד הבסיס להצפות במקרים של ספיקות חזקות בנחלים הסובבים אותו. הצפות כאלו אירעו בחורף 1991–1992[5], ב־2013[6] וב־2020[7], ובהם הוצפו מסלולי המראה, דירים תת-קרקעיים וניזוקו מטוסי קרב וסוללת כיפת ברזל. בעקבות ההצפה ב-2020 התפטר מפקד הבסיס מתפקידו, ושלושה מפקדי טייסות ננזפו[8]. שיפוץ המטוסים שניזוקו הסתיים לאחר חמישה חודשים[9].

טייסות ויחידות בעבר

עריכה

טייסות עבר מחיל האוויר הישראלי

עריכה

טייסות חיל האוויר הבריטי

עריכה

היסטוריה של המבנה ארגוני של הבסיס

עריכה

בבסיס חצור קיימות מגוון טייסות.

מהקמת הבסיס ועד שנת 2021 יעוד הכנף היה בסיס קרב, ועברו בו טייסות קרב רבות.

  • בקיץ 2019 נסגר בסיס שדה דב, וטייסת 100, טייסת התובלה והמודיעין, עברה לבסיס חצור.

החל מהשינוי הארגוני[11] בהחלטת מפקד חיל האוויר:

לכן מאז, ייעוד הכנף הוא איסוף מודיעין והדרכה.

סמל הבסיס

עריכה

עד שנת 1956 שימש הבסיס ככנף הפצצה ולכן כלל סמלו ציור פצצה במרכזו.

עם תחילת עידן הסילון בבסיס, שונה יעודו ולכן גם סמלו בהתאם, כאשר ציור הפצצה במרכז הסמל הוחלף בצללית מטוס סילון.

ביולי 2019 שונה סמל הכנף שוב, לאחר סגירת בסיס שדה דב, ומעבר היחידות אל הכנף. בכך שינה הבסיס את ייעודו מבסיס קרב, לבסיס המשלב קרב ותובלה. הסמל החדש הנוכחי עוצב על ידי יגאל גבאי.

מפקדי הבסיס והכנף

עריכה
שם תקופת כהונה הערות
מודי אלון מאי 1948 מפקד טייסת 101
סיד כהן אוגוסט 1948 – אוקטובר 1948 מפקד טייסת 101
ארנולד אילוויט יולי 1949 – אוקטובר 1949 מפקדה הראשון של כנף 4 בעקרון
סם פלדמן אוקטובר 1949– מפקד כנף 4 בעקרון
יעקב בן חיים ("בלק") מרץ 1951– מפקד כנף 4 בעקרון
סא"ל שלמה להט (לנדאו) אוקטובר 1951 – אפריל 1953
סא"ל יוסף (ג'ו) רענן אפריל 1953 – ספטמבר 1954
סא"ל לסלי איסטרמן ספטמבר 1954 – פברואר 1956
אל"ם עזר ויצמן פברואר 1956 – דצמבר 1956 לימים מפקד חיל האוויר ונשיא המדינה השביעי
אל"ם מוטי הוד 1956–1959 לימים מפקד חיל האוויר
אל"ם משה פלד (פלדמן) אוגוסט 1959 – מאי 1964
אל"ם בני פלד 1964–1968 מפקד הבסיס במלחמת ששת הימים, לימים מפקד חיל האוויר
אל"ם יעקב (יאק) נבו 1968 – יוני 1970
אל"ם רפי הר-לב יוני 1970–1973
אל"ם עמוס לפידות 1973–1975 מפקד הבסיס במלחמת יום הכיפורים. לימים מפקד חיל האוויר
אל"ם עמוס עמיר 1975–1977
אל"ם אביהו בן-נון 1977–1979 לימים מפקד חיל האוויר
אל"ם יורם אגמון 1979–1982
אל"ם רן גורן 1982–1985 לימים ראש אכ"א
אל"ם גיורא גורן 1985–1987
אל"ם יואל פלדשו 1987–1989
אל"ם גדעון שפר (שפורר) 1989–1991 לימים ראש אכ"א
אל"ם דן חלוץ 1991–1993 לימים מפקד חיל האוויר והרמטכ"ל ה-18
אל"ם אורי בקל 1993–1995
אל"ם ישראל (רליק) שפיר 1995– 1997
אל"ם עידו נחושתן 1997–1999 לימים מפקד חיל האוויר
אל"ם אביב תמיר 1999–2001
אל"ם בני צוקר 2001–2003
אל"ם רונן דן 2003–2006
אל"ם אריאל בריקמן 2006–2009 מפקד הבסיס במלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה
אל"ם אורי אורון 2009–2011
אל"ם ד"ר דן טורטן 2011–2014 מפקד הבסיס במבצע צוק איתן
אל"ם איל גרינבוים 2014–2016
אל"ם אור יצחק לנדבר 2016–2018
אל"ם עמית אביטן אוגוסט 2018 – פברואר 2020 סיים את תפקידו בבסיס באופן מוקדם לאחר נזיפה ממפקד חיל האוויר, בעקבות רשלנות שגרמה להצפה בבסיס וטביעת מטוסים וציוד[8].

לימים נספח הגנה בצרפת.

בתקופתו כמפקד הבסיס נקלטו יותר מ-400 חיילים בעיקר מבסיס שדה דב בעקבות סגירתו, וכן מבסיסים נוספים שנעשו בהן רפורמות, ושונה סמל הבסיס בפעם הראשונה זה 71 שנים.

אל"ם תומר דגני פברואר 2020 – אוגוסט 2022 בתקופתו כמפקד הבסיס, התבצע שינוי המבנה הארגוני בבסיס, נסגר מערך הקרב ובוצעה ההיערכות לקליטת מערך הכטמ"ם בבסיס.

לימים ראש להק אוויר

אל"ם ח'[12] אוגוסט 2022 – הווה מפקד הבסיס במלחמת חרבות הברזל

שיכון משפחות

עריכה
מחנה מרים
מדינה ישראל  ישראל
מחוז הדרום
מועצה אזורית באר טוביה
סוג יישוב שיכון משפחות בבסיס של חיל האוויר

שיכון המשפחות של הבסיס נחשב באופן רשמי ליישוב ששמו מחנה מרים.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא בסיס חצור בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יובל אזולאי, הסימולטורים של אלביט מערכות סידרו לה 800 מיליון שקל בתוך שבוע, באתר כלכליסט, 10 בינואר 2023
  2. ^ טייסת "אבירי הצפון", באתר חיל האוויר הישראלי
  3. ^ מדוע נמלט מחמוד חילמי לישראל, בטאון חיל האוויר 64, מרץ 1964, עמ' 16–20, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
  4. ^ Airframe Details for F-16 #87-1695, www.f-16.net
  5. ^ מערכת ישראל היום, "לנזקי ההצפה הייתה משמעות מבצעית", באתר ישראל היום, 13 בינואר 2020
  6. ^ אור הלר, ‏תקלה חמורה: סוללת "כיפת ברזל" הושבתה בשל הצפות, באתר "IsraelDefense‏", 26 בפברואר 2013
  7. ^ יואב זיתון, בכיר בחיל האוויר מודה: "טעינו שלא פינינו את מטוסי הקרב", באתר ynet, 13 בינואר 2020
  8. ^ 1 2 יואב זיתון, הצפת מטוסי ה-F-16: מפקד הבסיס עוזב, קצינים ננזפו, באתר ynet, 4 בפברואר 2020
  9. ^ דור פלקוביץ, ‏"אין אתגר שלא נעמוד בו": מטוסי ה"ברק" שניזוקו באירוע ההצפה בבסיס חצור – חזרו לטוס, באתר חיל האוויר הישראלי, 11 ביוני 2020
  10. ^ אבינעם מיסניקוב, ‏מיסטר 07, באתר "מרקיע שחקים"
  11. ^ נעה שנברון, נעה שנברון, מתכוננות למעבר: טייסות 101 ו-105 פורסות לרמת-דוד, באתר חיל האוויר הישראלי, באתר חיל האוויר הישראלי, ‏10 במרץ 2021
  12. ^   מפקד חדש לבסיס חיל האוויר חצור (כנף 4), באתר צה"ל, 15 באוגוסט 2022