בעל שם
בעל שֵׁם הוא כינוי ביהדות לאדם שמיוחסת לו הכרה בשמותיו המפורשים של האלוהים, ויכולת להשתמש בכוחם לטוב או לרע.
בעלי השם היו מקובלים, מרפאים עממיים שנעזרו בעבודתם בשמות קדושים, בקבלה מעשית, בהשבעות ובקמיעות. כינוי זה ניתן להם בשל עיסוקם בצירופי שמות. בעלי השם נפוצו בעיקר במזרח אירופה. בראשית החסידות הפכו חלק מבעלי השם לצדיקים, והנהיגו קבוצות חסידים. בעל השם המפורסם ביותר הוא הבעל שם טוב, מסופר שהיה מחלק קמעות שעליהם שמו בלבד. בגרמניה נודע רבי יצחק אריה וורמסר ממיכלשטאט, הידוע בכינויו "הבעל שם ממיכלשטאט".
בעלי שם נודעים נוספים:
- אהרן מבגדד המוזכר במגילת אחימעץ ברבי פלטיאל[דרוש מקור]
- רבי בנימין בן זרח הפייטן
- רבי אליהו בעל שם מחלם, תלמיד המהרש"ל
- רבי אליהו לואנץ, התפרסם בכינויו "רבי אליהו בעל שם"
- רבי יואל בעל שם מזאמושץ'
- רבי יואל היילפרין (בעל שם) מזאמושץ' (אנ'), נכדו של רבי יואל בעל שם הראשון
- רבי אדם בעל שם
- ד"ר חיים שמואל יעקב פאלק מלונדון
- משה דוד מפאדהייץ (פודהייץ)
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- מיכל אורון, מ'בעל שד' ל'בעל שם': שמואל פאלק, 'הבעל שם מלונדון', מוסד ביאליק, ירושלים תשס"ג
קישורים חיצוניים
עריכה
- בעל שם באתר דעת
- קאופמן קוהלר, לוי גינצבורג, "בעל שם", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- בעל שם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
