בעל שֵׁם הוא כינוי ביהדות לאדם שמכיר את שמותיו המפורשים של הקב"ה, ויודע לעשות בכוחם שימוש לטוב או לרע.

בעלי השם היו מקובלים, מרפאים עממיים שנעזרו בעבודתם בשמות קדושים, בקבלה מעשית, בהשבעות ובקמיעות. כינוי זה ניתן להם בשל עיסוקם בצירופי שמות. בעלי השם נפוצו בעיקר במזרח אירופה. בראשית החסידות הפכו חלק מבעלי השם לצדיקים, והנהיגו קבוצות חסידים. בעל השם המפורסם ביותר הוא הבעל שם טוב, ובגרמניה נודע הבעל שם ממיכלשטאט.

מבין בעלי השם הנודעים:

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • מיכל אורון, מ'בעל שד' ל'בעל שם': שמואל פאלק, 'הבעל שם מלונדון', מוסד ביאליק, ירושלים תשס"ג

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בעל שם בוויקישיתוף
  ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.