פתיחת התפריט הראשי

בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ היא מצוות עשה מהתורה המחייבת לשפוט בצדק וביושר, ולא להטות את הדין משיקולים שונים.

בצדק תשפוט עמיתך
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ט"ו
תלמוד בבלי תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף ל', עמוד א'
משנה תורה הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק כ"א
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, עשה קע"ז
ספר החינוך, מצווה רל"ה
מקורות נוספים חפץ חיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

דיני המצווהעריכה

מקור המצווה בפסוק: "לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא-תִשָּׂא פְנֵי-דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ"[1].

וכן למדו חכמים[2] שחובה על הדיינים להשוות את שני בעלי הדין בכל דבר שלא יהא אחד מאריך בדיבורו ולאחד יאמרו לו קצר דברך, שלא יסבירו הדינים פנים לאחד וידבר אליו רכות, ולאחר ירעו פנים וידבר אליו קשות. ואם אחד לבוש בגדים מכובדים והשני בגדים בזויים על הדיינים לומר למכובד או הלבישו כמותך או לבוש כמוהו. וכן שלא יהיו בעלי הדינים אחד יושב ואחד עומד אלא שניהם עומדים או שניהם יושבים.[3].

לדון לכף זכותעריכה

עוד דרשו חכמים שכוונת הפסוק לכלול גם את החובה על כל אדם לשפוט כל מעשה של אדם אחר[4] בפרשנות חיובית[5], כנאמר במשנה: "הוי דן את כל האדם לכף זכות"[6]. וניתנו מספר טעמים למצוה זו א. כדי להימנע משנאת חינם[7], ב. כדי שלא יחסר לו במצוות ואהבת לרעך כמוך[8], ג. שעל ידי שידון את חברו לכף זכות ימנע מלחטוא שלא ירצה להיות חוטא יחיד במקום שכולם צדיקים בעיניו[9].

נחלקו הראשונים האם זו חובה או מידת חסידות בספר החינוך[10] כתב שזו חובה, וכן כתב בספר המצוות[11], אך הרמב"ם בפירושו למשנה[12] ובמשנה תורה[13] כתב שהיא מידת חסידות שאינה חובה[14].

והפליגו חכמים[15] בשכרו של הדן לכף זכות שאוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, ודנים אותו מן השמים לזכות[16]. וכתב בספר של"ה[17] "כל אדם ירגיל עצמו במדה זו לדון חבירו לכף זכות בכל מה שאפשר אפילו בדרך רחוק שבנוסף על זה שמסלק קטטה ונותן שלום בארץ, מרבה כבוד שמים, והקדוש ברוך הוא חפץ מאוד בזה, ולא רק שדנים אותו למעלה לכף זכות אלא אף בעולם הזה הקדוש ברוך הוא מראה לו חיבה יתרה".

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ט"ו
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף ל', עמוד א'
  3. ^ שולחן ערוך חושן משפט יז, א,
  4. ^ שלא הוחזק כרשע.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף ל', עמוד א'
  6. ^ משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ו'
  7. ^ ספר החינוך מצווה רל"ה
  8. ^ סמ"ק מצווה ח, שמירת הלשון שער התבונה פרק ה, יסוד ושורש העבודה שער ראשון פ"ז
  9. ^ שו"ת מהרי"ל דיסקין חלק א' עמ' נד
  10. ^ מצווה קל"ה
  11. ^ ספר המצוות להרמב"ם מצות עשה קע"ז
  12. ^ אבות א' א'
  13. ^ הלכות דעות ה' ז'
  14. ^ בספר חפץ חיים עשין ג' מקור חיים סק"ג, כתב שכלפי אדם שאינו יודע מה טיבו אם הוא צדיק או רשע הרי זו מידת חסידות אך את חברו או אדם שמכירו שאינו רשע חובה לדונו לכף זכות.
  15. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קכ"ז, עמוד ב'
  16. ^ ביאר בספר ארחות יושר פרק ד' על פי הגמ' (שבת ל"ב.) שאפילו תשע מאות ותשעים ותשעה מלאכים מלמדים עליו חובה ואחד מלמד עליו זכות ניצול.
  17. ^ שער האותיות, אות כ'
  ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.