בצלאל אמיר

קצין חינוך ראשי בצה"ל בדרגת תת-אלוף

בצלאל אמיר (צדיקוב) (17 בנובמבר 192515 ביוני 1989) היה קצין חינוך ראשי בצה"ל בדרגת תת-אלוף.

בצלאל אמיר
בצלאל אמיר, 1977
בצלאל אמיר, 1977
לידה 17 בנובמבר 1925
קהיר, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 ביוני 1989 (בגיל 63) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

אמיר נולד כבצלאל זיגמונד צדיקוב בקהיר שבמצרים, לשם ירדה משפחתו מארץ ישראל לאחר שאביו חלה במלריה עשור קודם לכן ונשלח לשם להבריא. אביו, חיים צדיקוב, היה ממייסדי דגניה א' והקבוצה היפואית, ופעיל ציוני במצרים. נקרא על שם סבו, המגיד בצלאל צדיקוב, מאנשי הציונות הדתית. אמו סוניה (שרה דינה) צדיקוב לבית מיכלסון עלתה לארץ ישראל כחלוצה בשנת 1912 עם "קבוצת טרומפלדור", והכירה את אביו בדגניה.[1]

בשנת 1930 חזר אמיר עם משפחתו לארץ ישראל המנדטורית. למד בגימנסיה העברית בירושלים ובבית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה. ביוני 1942 הצטרף לפלמ"ח ושירת בפלוגה ו'. נשלח מטעם ארגון "ההגנה" למצרים, ושם עסק בפעילות מודיעין וההעפלה.

במלחמת העצמאות שירת כמפקד מחלקת ג'יפים בגדוד התשיעי של חטיבת הנגב ואחר כך כקצין המודיעין הגדודי וסגן קצין המודיעין החטיבתי. ב-1949 סיים קורס קצינים בצה"ל ומונה למפקד מצודת אילת. בהמשך שירותו עשה הסבה לשריון ושירת כמפקד פלוגה, ב-1959 מונה למפקד גדוד 9, ואחר כך שירת כסגן מפקד חטיבה וקצין אג"ם של גייסות השריון. בשנים 1965-1968 היה מדריך ומד"ר במכללה לפקוד ומטה. במלחמת ששת הימים היה ראש ענף מבצעים באג"ם/מבצעים.

ב-1968 מונה למזכירו הצבאי של נשיא המדינה, זלמן שזר. ב-1969 יצא ללימודי תואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. במלחמת יום הכיפורים מונה במינוי חירום לממלא מקום מפקד בית הספר לשריון. ביולי 1974 מונה לראש מחלקת היסטוריה במחלקת ההדרכה. בספטמבר 1975 מונה לקצין חינוך ראשי ושירת בתפקיד זה עד 1977. בתפקידו האחרון בצה"ל היה מדריך במכללה לביטחון לאומי.

היה נשוי לבלהה לבית ליפשיץ (נפטרה בשנת 2006) ואב לשלושה: אהוד (אודי), יורם (רמי) ואסף.

נפטר בשנת 1989, בן 63. תרם את גופתו למדע.

בנו אהוד (אודי) אמיר, שהגיע לדרגת אלוף-משנה בצה"ל, כיהן בתפקיד מפקד גדוד 9, כמו אביו לפניו.[2]

בנו יורם (רמי) אמיר, כיהן ככלכלן הראשי של בנק דיסקונט

פרסומיו

עריכה

תרגומיו

עריכה
  • גנרל פון זנגר-אטרלין (von Senger und Etterlin), ללא תקוה וללא פחד: לוחמת שריון באירופה, 1940-45 (מאנגלית: בצלאל אמיר), תל אביב: מערכות, תשל"ג-1973.
  • ג'. פ. צ'. פולר, לוחמת שריון (עריכה מדעית: יהודה ואלך; תרגם מאנגלית: בצלאל אמיר), תל אביב: מערכות, תשמ"ד-1984 (סדרת ’כתבי מופת צבאיים’).

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ד"ר ישראל בנזאב, לזכר נעדרים: שרה צדיקוב (אחרי מותה), דבר, 7 בפברואר 1940.
  2. ^ משה גבעתי, בדרך המדבר והאש: תולדות גדוד 9, תל אביב: מערכות, תשנ"ד 1994, עמ' 10.