בצלאל אשכנזי

הרב בצלאל אשכנזי

רבי בצלאל אשכנזי (15201594 לערך) היה שד"ר, מגדולי חכמי ורבני ירושלים ומצרים בתקופתו, מחבר "שיטה מקובצת", ומראשוני האחרונים.

בצלאל אשכנזי
לידה 1520 לערך
פטירה 1594 לערך
תקופת הפעילות ?–1592 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק פרשן תלמוד, פוסק
רבותיו ר' דוד בן זמרא (הרדב"ז), ר' ישראל די קוריאל
תלמידיו האר"י (ר' יצחק לוריא), ר' שלמה עדני (בעל פירוש המשנה, 'מלאכת שלמה')
בני דורו ר' ישראל נג'ארה
חיבוריו שיטה מקובצת או 'אספת זקנים' על מסכתות התלמוד, וכן ספר 'כללי התלמוד'. כמו כן חיבר ספר שאלות ותשובות, ודרשותיו ומאמריו נלקטו אף הם לספר נפרד.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדות חייו

עריכה

על שנותיו הראשונות של רבי בצלאל כמעט ואין ידוע דבר. אביו אברהם עלה לארץ ישראל מאשכנז, והתיישב בירושלים או בצפת. באותה תקופה נולד רבי בצלאל. אחד מרבותיו באותה תקופה הוא רבי ישראל די קוריאל (מחכמי צפת במאה ה16, וסבו של רבי ישראל נג'ארה). לאחר מכן ירד אביו מסיבה לא ידועה למצרים והשתקע שם. במצרים למד רבי בצלאל אצל הרדב"ז, שהיה רבה הראשי של הקהילה שם. לאחר שעלה הרדב"ז לארץ ישראל, החליפו רבי בצלאל בהנהגת הקהילה במצרים.

בסביבות שנת ה'ש"ם[1] בעקבות מאבק שערך רבי בצלאל לטובת הקהילה כנגד אדם שבא להשתרר על הקהל, הוא נאלץ לעזוב ולעלות לארץ ישראל. בירושלים נתקבל בכבוד רב ונבחר לעמוד בראש הקהל, הן מצד קהילת הספרדים והן מצד קהילת האשכנזים. רבי בצלאל היה בקי בשפת השלטון וידע לייצג את הקהילה היהודית בפני השרים. ניסה להציל את בית כנסת הרמב"ן מידי הערבים אולם לא הצליח בכך. כמו כן שלח שליחים, ואף יצא בעצמו למצרים, סוריה וטורקיה כשד"ר כדי לאסוף כספים לצורכי הקהל, בדמשק התקין מגביות שנתיות קבועות לטובת ירושלים ומינה גבאים מיוחדים לשם כך. הרבה לעסוק גם בהשכנת שלום בין העדות השונות בקהילה. בסביבות שנת ה'שמ"ה, שב למצרים, שם שהה עד סביבות ה'שמ"ח, אז עלה שוב לירושלים שוב, ושם שהה עד לפטירתו[2].

נפטר[3] בערך בשנת 1592 ה'שנ"ב. מקום קברו איננו ידוע.

מוצאו

עריכה

לאור העובדה שחונך בשיטה הספרדית על ידי רבנים ספרדים, וסגנון כתיבתו הספרדי, הדעות על מוצאו חלוקות. בשער חיבורו שהודפס לאחר פטירתו מוזכר אביו כאחיו של הרב יצחק בצלאל'ס, הרב של כל אשכנז, כמו כן רבי מאיר גאביזון מביא בתשובתו שהקל בשעת הדחק לעבור על חרם רבינו גרשום, מה שמוכיח את מוצאו האשכנזי, כי הספרדים כלל לא הקפידו על כך[4]. מנגד, הרב יום טוב צהלון, בהתייחסו לפסיקתו של הרב אשכנזי, שדרשה לחייב את האשכנזים בירושלים להשתתף בהוצאות שהטילו השלטונות העות'מאנים על יהודי העיר, כתב "כי באמת לא יעלה על לב לומר שחכם אחד ספרדי יגזור גזרות על חכמי אשכנז", כשכוונתו לרב אשכנזי. לדידו של אליאב שוחטמן, הביטוי "חכם אחד ספרדי" הוא רב המשמש כרבו של ציבור ספרדי, ללא קשר למוצאו. לפי החוקרת ד"ר שלי אלקיים, היה מוצאו של הרב אשכנזי חצי ספרדי וחצי אשכנזי[5].

חיבוריו

עריכה

חיבורו העיקרי של רבי בצלאל הוא 'שיטה מקובצת', או "אספת זקנים". בחיבור זה אסף פירושי הראשונים על מסכתות הש"ס וסידרם. כמו כן, נדפסו בשם זה הגהותיו לתלמוד, בעיקר על סדר קדשים שבו נוסחת הגמרא משובשת ביותר, והגהותיו על פי כתבי יד שהיו ברשותו וכמו כן הגהותיו שהגיה מדעתו הרחבה, מהוות עזר רב ללומדים. בהוצאת מכון עוז והדר הוציאו לאור את מסכת בכורות על פי נוסחת רבנו בצלאל אשכנזי.

רבי בצלאל היה מגדולי המשיבים בתקופתו. תשובותיו נאספו ונדפסו לראשונה בוונציה בשנת ה'שנ"ה (1595), ושבו ונדפסו כמה פעמים נוספות.

דרשותיו יצאו לאור מכתב יד על ידי הרב יחיאל בוחבוט.

תלמידיו וחבריו

עריכה

תלמידו החשוב והמפורסם ביותר היה רבי יצחק לוריא, הלא הוא האר"י הקדוש. כמו כן, נודע גם תלמידו רבי שלמה עדני, בעל פירוש 'מלאכת שלמה' על המשנה. גם רבי אברהם מונסון, ראש ישיבה ודיין בקהיר, היה תלמידו.

בשנת 1772, ר' יצחק נוניש-בילמונטי, הביא לדפוס את כתביו בליוורנו.

המשורר הנודע רבי ישראל נג'ארה היה חברו הטוב. במות רבי בצלאל, ספד לו: "איש אלקים קדוש, עסקן ורב פעלים. מציל עשוקים ומנהיג גדול".

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ מבוא ל'שיטה מקובצת' ולתולדות חייו, בתוך 'ילקוט מפרשים החדש' הוצאת עוז והדר ירושלים ה'תשפ"א.
תקופת חייו של הרב בצלאל אשכנזי על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ראה הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ מבוא לתולדות הרב בצלאל אשכנזי בתוך מבוא לקובץ מפרשים כתובות הוצאת עוז והדר ירושלים ה'תשפ"ג.
  2. ^ ראה הרב יוסקוביץ במבואו שם, וראה שם שיש אומרים כי נפטר במצרים.
  3. ^ בסוף שנת 1591 מוזכר כי תיקן תקנה במצרים (שו"ת רבי יעקב קאסטרו סימן ס), 'ולקצת ימים נתבקש לישיבה של מעלה' (שם), ובספר 'סדר זמנים' שנדפס בשנת 1594 מוזכרת כבר פטירתו,
  4. ^ שלמה טולידאנו, רבי בצלאל אשכנזי: האיש, מפעלו הספרותי וספרייתו
  5. ^ ערכו באנציקלופדיית דעת