בצלאל זאב שפרן

הרב בצלאל זאב שַפְרַן (שאפראן; בראשי תיבות: רַבָּ"ז; ה'תרכ"ז, 1867[1]י"ד בכסלו ה'תר"ץ, 16 בדצמבר 1929) היה רב ופוסק ברומניה. פעל רוב שנות חייו בעיר בקאו שבחבל מולדובה.

הרב בצלאל זרב שפרן
Bețalel Zeev Șafran
תמונה שפורסמה בשנת 1933
תמונה שפורסמה בשנת 1933
לידה 1867
ה'תרכ"ז
האימפריה האוסטריתהאימפריה האוסטרית פומוריאני, ממלכת גליציה ולודומריה, כתר אוסטריה, האימפריה האוסטרית
פטירה 16 בדצמבר 1929 (בגיל 62 בערך)
י"ד בכסלו ה'תר"ץ
רומניהרומניה בקאו, רומניה
כינוי הגאון מבקאו
מדינה רומניהרומניה  רומניה
השכלה ישיבת שטפנשט
מקום פעילות בקאו
תקופת הפעילות 18871929 (כ־42 שנים)
השתייכות יהדות רומניה
תפקידים נוספים בהנהגת איגוד הרבנים של רומניה
רבותיו רבי יצחק אהרן איטינגא
רבי יעקב ווידנפלד
רבי אברהם מתתיהו פרידמן
תלמידיו הרב אלכסנדר שפרן
בני דורו הרב יעקב יצחק נימירובר
הרב יהודה לייב צירלסון
חיבוריו "שו"ת הרב"ז"
אב ר' חנוך הניך שפרן
אם אלטה רבקה
צאצאים ר' חנוך הניך שפרן
ר' מנחם קווה דב שפרן
ר' אלכסנד שפרן
ר' יוסף שפרן

ביוגרפיהעריכה

נולד בשנת 1867 לר' חנוך הניך שפרן ולאלטה רבקה, בפמורן (Pomorzany) שבגליציה, באותה תקופה חלק של האימפריה האוסטרית. נסמך לרבנות על ידי רבי יצחק אהרן איטינגא ורבי יעקב ווידנפלד. בה'תרמ"ז (1887) החל לכהן ברבנות בסקולן ברומניה, ובתרמ"ט (1887) בשטפנשט, בה למד מ"הרב הגדול משטפנשט", הרב אברהם מתתיהו פרידמן. משנת תרס"ה (1905) החל לשמש כרב בבקאו, שם שימש כרב עד פטירתו, וממנה קיבל את תוארו ה"גאון מבקאו". בארבעים שנות כהונתו ברומניה, נחשב לאחד מגדולי הרבנים שבה, ורוב הרבנים האורתודוקסיים במדינה זו הוסמכו על ידו. ענה לתשובות הלכתיות רבות שהופנו אליו מרחבי המדינה ומחוצה לה. דחה את ההצעה להתמנות לרב ראשי של יהודי צ'רנוביץ והעדיף להישאר בבקאו.

היה ממייסדי אגודת הרבנים ברומניה. אהד את הציונות בכלל ואת הציונות הדתית בפרט. נלחם בהתבוללות ובעזיבת הדת של הדור הצעיר.

תשובותיו נאספו בכרכי "שו"ת הרב"ז" בשלשה כרכים. הכרך הראשון יצא בוורשה בשנת תר"ץ, מיד לאחר פטירתו. שני כרכים נוספים יצאו לאור על ידי בניו בישראל. בתשובותיו ענה לשאלות הלכתיות רבות שהופנו אליו מרחבי המדינה ומחוצה לה. עסק רבות גם בהתרת עגונות שבעליהן נעדרו עקב מלחמת העולם הראשונה. נפטר בבקאו ממחלה בשנת 1929. בהלווייה הספיד אותו הרב הראשי של רומניה, יעקב יצחק נימירובר

משפחתועריכה

אשתו הראשונה הייתה בתו של הרב דוד מרמור מטרנופול אשתו השנייה ואלמנתו, הייתה פינקל לבית ריינהרץ, נפטרה בישראל ב-1955.[2]

ילדיו:

מאשתו הראשונה:

  • ר' חנוך הניך שפרן – רב ואב"ד בבוקרשט - עלה לישראל
  • ר' פנחס זעליג שפרן
  • ר' אברהם יהושע השל שפרן
  • בתו זיסל מאיר
  • בתו עלקא דרברמיקרץ בעלה השני היה ר' אלטר חיים ביריברייער, שנספה בטרנסניסטריה.
  • בתו חוה פכטהלט

מאשתו השנייה:

  • בתו רבקה רוזנבך

הנצחתועריכה

בי"ד בכסלו ה'תשע"ז יום השנה ה-87 לפטירתו, נקרא על שמו רחוב הרב שפרן בירושלים.

קישורים חיצונייםעריכה

" שאלות ותשובות הרב"ז, הוצאת "מרחבים" ירושלים, תשע"ח

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יש גרסה[דרושה הבהרה] שנולד בתרכ"ד, 1864
  2. ^ פינקל שפרן, הצופה, מודעת אבל, 13 בדצמבר 1955.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.