בקאו
בקאו (ברומנית: Bacău (מידע • עזרה)) היא עיר ברומניה הנמצאת במרכז-מערב של חבל הארץ מולדובה, למרגלות הקרפטים המזרחיים על גדות הנהר ביסטריצה הנשפך לנהר סירט כ-8 ק"מ מקרום לעיר. היא בירת המחוז בקאו. אוכלוסיית העיר מונה 210,469 תושבים. מעבר גימש(אנ') מחבר את העיר עם טרנסילבניה. בעבר הייתה בבקאו קהילה יהודית גדולה ו-22 בתי כנסת, אך כיום נשארו בעיר 118 יהודים ו-2 בתי כנסת. העיר היא גם המרכז של המיעוט ההונגרי "צ'אנגו".
| |||
 | |||
| מדינה |
 רומניה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | מחוז בקאו | ||
| ראש העיר | קוסמין נקולה | ||
| בירת העיר |
בקאו  | ||
| שטח | 43.10 קמ"ר | ||
| גובה | 165 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 144,307 (נכון ל־31 באוקטובר 2011) | ||
| ‑ במטרופולין | 272,803 (2002) | ||
| ‑ צפיפות | 4,064 נפש לקמ"ר (2002) | ||
| קואורדינטות | 46°35′00″N 26°55′00″E / 46.583333333333°N 26.916666666667°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
| http://www.primariabacau.ro/ | |||
  | |||
שם העירעריכה
בתעודות בשפה הסלבונית מוזכרת העיר תחת שמות כמו "באקו","באקובה" או באקוביה" ונראה כי מקורם בשם פרטי. שמות של אנשים כמו "באקו" היו ידועים בטרנסילבניה של ימי הביניים ובבולגריה של המאה ה-15, וקיימת השערה כי שם זה הוא ממקור טורקי, ייתכן קומני או פצ'נגי. לפי אגדה מקומית לפי תאוריה אחרת שם העיר נגזר ממקור סלאבי, שכן המילה "byk" בפרוטו-סלאבית משמעה "שור" או "פר", והאזור של בקאו התאים לגידול בקר. מילה זו נכנסה גם לשפה הרומנית - בצורת bâc. בגרמנית נקראה העיר "בקאו",בהונגרית "באקו" ובטורקית "באקא"
היסטוריהעריכה
בדומה לערים אחרות בחבל מולדובה, קמה בקאו על מעברה. שרידים ראשונים של יישוב במרכז העיר (על יד חצר הנסיכות Curtea Domnească) תוארכו מהמאות ה-6 וה-7. מדובר ביישוב שקם על חורבות יישוב קודם מן המאה ה-4. נמצאו בה כלים, חלקם מקושטים בצלבים, רמז לקיומה של קהילה נוצרית במקום. במאות ה-10-12 היה עמק הביסטריצה בשליטת קומנים ופצ'נגים.[1] מתיישבים זרים מילאו תפקיד חשוב בפיתוח היישוב.
על התיישבות הונגרית ראשונה באזור מעידים ממצאים ארכאולוגיים - כמה מגורים על האדמה או חצי קבורים בה, בערך מן המאה ה-15 ההונגרים התנחלו בעיקר על גדות השטוחות של הביסטריצה.
ממצאי קרמיקה אפורה מן המאה ה-14 הדומה לזו שנמצאה בצפון אירופה רומזים על נוכחות של מתיישבים גרמנים שבאו מאזורים צפוניים.
קהילה רומית-קתולית התגוררה בקרבת ככר השוק אליה נהרו לעיתים תושבי החלק התחתון של הנהר.
האזכור הראשון של העיר הוא משנת 1408, בזמנו של אלכסנדרו הטוב. האטימולוגיה של השם לא ברורה, אולם יש האומרים כי העיר נקראת על שמו של לוחם הונגרי בשם "באקו".המשמעות של המילה "באקו" בהונגרית היא תליין. בקאו הייתה חלק מנסיכות מולדובה שהייתה למשך כמה מאות שנים בת חסותה של האימפריה העות'מאנית לה שילמה מיסים קבועים. היא שוכנת על דרך מסחר חשובה בחבל מולדובה והחל מן המאה ה-16 זכתה לתנופה כלכלית. במאה ה-17 חלה דעיכה מסוימת. במאות ה-17 ו-18 הייתה העיר מושבם של בישופים.
בימי המלחמה העות'מאנית-רוסית (1768–1774) ניזוקה העיר קשות. ההיסטוריון פרנץ יוזף זולצר תיאר אותה כעיר נטושה. החל מן המאה ה-18 התיישבה בעיר קהילה יהודית.
אישים מפורסמיםעריכה
- אהרן אהרנסון - בוטנאי, אגרונום וראש מחתרת ניל"י
- וסילה אלכסנדרי - מגדולי המשוררים בשפה הרומנית
- ולאד קיריקש - כדורגלן רומני המשחק בנאפולי בעמדת הבלם
- סולומון מרכוס - מתמטיקאי וחבר האקדמיה הרומנית
- מריוס מירקו - עיתונאי, עורך, סופר והיסטוריון יהודי
- דוינה מלינטה - אתלטית רומניה בעברה
- קוסטל פנטילימון - כדורגלן רומני המשחק בווטפורד בעמדת השוער
- לוקרציו פטרשקנו - עורך דין ודוקטור במדעי הכלכלה, משרי המשפטים ברומניה ופרופסור באוניברסיטת בוקרשט
- אלכסנדר שפרן - כיהן כרב הראשי של יהדות רומניה בין השנים 1940 - 1948
- ניקולאיה ורמונט - צייר, גרפיקאי ותחריטן רומני
ערים תאומותעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ Eugen Șendrea 2007 עמ'90-45