בקשה היא פנייה מילולית לאחר, על מנת שזה יבצע פעולה או ייתן מידע למבקש, מתוך בחירה חופשית, כלומר לא מתוך פחד או אשמה, ובאופן שמאפשר לו לסרב ללא השלכות מאיימות לגביו.

בקשה היא אחד מכללי הנימוס החברתיים, ולפיכך נחשבת הדרך המנומסת לקבל דבר-מה מהזולת.

לפי גישת התקשורת הלא אלימה[1], ככל שבקשה ברורה וספציפית יותר, קונקרטית ומעשית יותר, מנוסחת בחיוב ("עשה" לעומת "אל-תעשה"), ויותר בזמן הווה (לעומת עתיד), וככל שהיא מגיעה מתוך "חיבור" (הבנה הדדית של הצרכים והרגשות של שני הצדדים) עמוק יותר - כך גובר הסיכוי שהיא תישמע כבקשה על ידי האחר (ולא כדרישה או איום, למשל), ולפיכך גובר הסיכוי שהוא ימלא אותה.

לעיתים קרובות, התבטאויות שאינן בקשות, מנוסחות כבקשה. למשל: איומים, תביעות, דרישות, ביקורת וכדומה.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא סוציולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.