ברברה קינגסולבר
ברברה קינגסולבר (באנגלית: Barbara Kingsolver; ילידת ה-8 באפריל 1955) היא סופרת, משוררת ומסאית אמריקאית.
 | |
| לידה |
8 באפריל 1955 (בת 64) אנאפוליס, ארצות הברית  |
|---|---|
| עיסוק |
מחברת רומנים, משוררת, מסאית, סופרת |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת אריזונה, אוניברסיטת דפאו |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| יצירות בולטות |
תורת עץ הרעל, Animal, Vegetable, Miracle: A Year of Food Life |
| פרסים והוקרה |
המדליה הלאומית למדעי הרוח (2000) |
|
www | |
  | |
ביוגרפיהעריכה
קינגסולבר נולדה באנאפוליס שבמרילנד, וגדלה בעיירה קרלייל שבקנטקי. בגיל 7 אביה, רופא במקצועו, העביר את המשפחה ללאופולדוויל שבקונגו, כיום קינשאסה, בירת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. הוריה עבדו בתפקידי בריאות ציבוריים והמשפחה חיה בתנאים בסיסיים, ללא חשמל או מים זורמים.
לאחר שסיימה את לימודיה התיכוניים החלה בלימודי פסנתר קלאסיים באוניברסיטת דהפאוו באינדיאנה, אך עברה ללימודי ביולוגיה, וקיבלה תואר ראשון בשנת 1977. במהלך לימודיה הייתה מעורבת במחאות סטודנטים נגד מלחמת וייטנאם. לאחר קבלת התואר עברה לצרפת לשנה ולאחר מכן השתקעה בטוסון אריזונה, שם נרשמה בשנת 1980 ללימודי תואר שני באקולוגיה וביולוגיה התפתחותית.
באמצע שנות ה-80 החלה לכתוב, בתחילה ככתבת מדעית עבור מגזין מקומי, ולאחר מכן גם בכתיבה בדיונית, לאחר זכייתה בתחרות סיפורים קצרים בעיתון מפניקס.
ב-1985 נישאה לראשונה ומנישואים אלה יש לה בת. במהלך מלחמת המפרץ עברה לטנריפה, בין היתר בגלל ההתנגדות להשתתפות האמריקאית בלוחמה. ב-1992 חזרה לארצות הברית והתגרשה מבעלה. בשנת 1994 קיבלה תואר דוקטור של כבוד מהאלמה מאטר שלה, וכן נישאה בשנית, וילדה בת גם לבעלה השני. בשנת 2004 עברה עם משפחתה לחווה במחוז וושינגטון בווירג'יניה, שם הם מתגוררים עד היום. בשנת 2008 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד נוסף מאוניברסיטת דיוק.
בסוף שנות ה-90 הייתה בין החברים המייסדים של להקת Rock Bottom Remainders, להקת רוק המורכבת מסופרים, לצד אמי טאן, סטיבן קינג, סטיב ברי ומאט גריינינג. במסגרת הלהקה ניגנה על קלידים. כיום איננה חברה פעילה בהרכב.
בשנת 2005 היא ומשפחתה פצחו בניסוי בן שנה שבמסגרתו אכלו רק תוצרת מקומית, וניסוי זה תועד בממואר רב המכר שלה Animal, Vegetable, Miracle (טרם תורגם לעברית).
כתיבתהעריכה
הידע המדעי של קינגסולבר ניכר בכתיבתה, והיא נוטה לכתוב על מקומות בהם חיה בעבר. עם זאת, כתיבתה איננה אוטוביוגרפית והיא מרבה להדגיש זאת בראיונות. יצירותיה הן אידיאליסטיות ברובן וזיקתה לאקטיביזם מורגשת בהן.
קינגסולבר זכתה במספר רב של פרסים, לרבות המדליה הלאומית למדעי הרוח, פרס אורנג'[1], פרס בייליז לסיפורת מאת נשים ופרס הלוס אנג'לס טיימס לספרות והייתה מועמדת לפרס פוליצר. כל אחד מספריה מאז 1993 כיכב ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס.
בשנת 2000 ייסדה בעצמה פרס ספרותי בשם פרס בלוות'ר (אנ'), שמטרתו לקדם ספרות הקוראת לשינוי חברתי. הפרס, על סך 25 אלף דולרים במימון פרטי מלא של קינגסולבר, מוענק בשנים זוגיות לסופרים שטרם פרסמו מיצירתם, וכולל גם התחייבות לפרסום בהוצאה גדולה.
ביקורתעריכה
המבקר לי סיגל כינה את קינגסולבר אמנית "כתיבת אסונות" מעל לדפי הניו ריפבליק, ואמר עליה כי היא מציעה "רק מראית עין של טוב לב כתחליף לאמנות כנה". כמו כן אפיין אותה בתור "כותבת קלה, הומוריסטית, מיומנת, ודביקה שהועלתה לדרגת הכותבים הפוליטיים הגדולים של דורנו"[2].
קינגסולבר נחשפה לקיתונות של ביקורת פוליטית בעקבות טור דעה שכתבה עבור הלוס אנג'לס טיימס כנגד הפלישה האמריקאית לאפגניסטן.
ספריה שתורגמו לעבריתעריכה
- חזירים ברקיע, רומן, מאנגלית: תרצה גור-אריה, הוצאת מעריב, 1995 (ספר המשך לרומן הביכורים The Bean Trees, שלא תורגם)
- תורת עץ הרעל, רומן, מאנגלית: עדית פז, הוצאת מעריב, 2001
- הלקונה, רומן, מאנגלית: צילה אלעזר, הוצאת מודן, 2012
- כיוון הנדידה, רומן, מאנגלית: יעל סלע-שפירו, הוצאת כתר, 2014
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ברברה קינגסולבר (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ ברברה קינגסולבר זכתה בפרס אורנג', אתר ynet
- ^ לי סיגל, Swett and Low, ניו ריפבליק, 22 במרץ 1999