ברברים (מונח)

אדם שנתפס כלא תרבותי או פרימיטיבי

ברבריםיוונית עתיקה: βάρβαρος, בארבארוס) הוא מונח מן העת העתיקה, המתייחס בזלזול כנגד עם הנחות בעיני הדובר. אז התייחס לעמים הגרמאניים, קלטיים וסלאביים שהיו במגע עם רומא העתיקה, ובמידה פחותה עם יוון העתיקה. מקור המילה בחיקוי לעגני של לשונם הזרה והלא-מובנת של בני העם האחר (בדומה לביטוי "פטפטן" או אולי לביטויים הסלנג העברי "צ'חצ'ח" וווזווז"). מקובל שהשימוש המקורי במושג התייחס, בעיקר, להיותם של בני הקבוצה שכונתה "ברברית" כאנשים שלא דוברים את השפה היוונית.

בזיזת רומא על ידי הברברים ב-410 (ציור של ז'וזף נואל סילבסטר מ-1890)

כיום, מתייחס המונח לנוכרי אשר איננו בעל המאפיינים התרבותיים של הדובר, ומבטא לרוב יחס מזלזל ולעגני כלפי העם או הקבוצה האתנית אליה הוא שייך. עמים שונים עשו שימוש נרחב בכינוי "ברברים" על מנת לפטור את עצמם מהגדרת תרבויות זרות ולא מובנות.

קבוצות אתניות רבות, התייחסו לקבוצות שונות מהן בכינוי "ברברים", היוונים כינו כך את הגאלים המזרחים ולסקיתים. הרומאים- את ההונים והשבטים הקלטים וגם את השבטים הגרמאנים. האחרונים כינו את שבטי הצפון הסקנדינבים והנורדים באותו הכינוי. הסינים התייחסו למונגולים, לטטארים, לטורקים ולאירופאים כאל ברברים. היפנים קראו לאירופאים "נאנבאן" שפירושו "ברברים הבאים מהדרום", מאחר שספינות הפורטוגזים הגיעו מכיוון דרום.

תרבויות יוון ורומא העתיקה, התייחסו לברברים כאל אנשים נחותים ופרועים, וכך התגלגל המונח לאורך השנים, וגם כיום הוא משמש לתיאור אדם אלים, פרימיטיבי, טיפש וחסר תרבות.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ברברים בוויקישיתוף
  ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.