פתיחת התפריט הראשי

שפות ברבריות

קבוצת שפות המדוברות בעיקר במרוקו ובאלג'יריה
(הופנה מהדף ברברית)
השפות הברבריות בכלל השפות האפרו־אסיאתיות
חלוקת השפות הברבריות. בירוק בהיר שפות ברבריות אחרות
המילה "תמאזיגת"

השפות הבֶּרְבֶּרְיוֹת הן קבוצת שפות המדוברות בעיקר בפי הברברים במרוקו ובאלג'יריה. כמו כן יש קבוצות הדוברות שפות אלו לכל אורך הסהרה, וגם באזור האפריקאי שמדרום למדבר סהרה. שפות אלו שייכות למשפחת השפות האפרו־אסיאתיות. יש המבקשים להכיר בקבוצת שפות אלו כקבוצה בפני עצמה, ללא קשר לשפות האפרו־אסיאתיות.

עם השפות הברבריות העיקריות נמנות: תאמאזיגת (מדוברת במרכז מרוקו), תאריפית או ריפי (מדוברת בצפון מרוקו), תַשֶלְחִית (מדוברת בדרום מרוקו), קבילית (מדוברת בחלקים נרחבים של אלג'יריה), ותאשאוית או שאויה (מדוברת בצפון־מזרח אלג'יריה). תמאזיגת הייתה שפה כתובה בהפסקות למשך כ־3,000 שנה.

הכתב שונה עם הזמן, לפי העמים שישבו בארצות שדוברו בהן שפות אלו. תחילה נכתבה השפה בכתב התיפינאג, שעודנו בשימוש אצל הטוארגים. הממצא הקדום ביותר של כתב זה מתוארך ל־200 לפנה"ס. בין שנת 1000 לשנת 1500 נכתבה השפה בכתב הערביתשלחית של מרוקו נכתבת כך גם בימינו); יש הכותבים שפות אלו באלפבית הלטיני, בייחוד דוברי הקבילית. כתב התיפינאג הפך באחרונה לרשמי במרוקו והכתב הלטיני הפך רשמי באלג'יריה, מאלי וניז'ר. אף על פי כן, בכתבי התיפינאג והערבית נעשה שימוש רב במאלי ובניז'ר, בשעה שהכתבים הלטיני והערבי עודם בשימוש רב במרוקו.

האוכלוסייה הדוברת שפות ברבריותעריכה

  • מרוקו — בשנת 1960 הוערכה האוכלוסייה הדוברת שפות ברבריות במרוקו בכ־34 אחוזים מכלל האוכלוסייה. בשנים 19911995 היו במרוקו כ־35 אחוזים מהאוכלוסייה שדיברו שפות ברבריות אולם רק כ־28 אחוזים מהם דיברו שפות אלו כשפת אם (או במספרים — 7.5 מיליון דוברים שפות אלו כשפת אם). הרוב הגדול של דוברי שפות אלו התחלק לשפות:
  • אלג'יריה — בשנת 1906 הוערכה קהילת דוברי השפות הברבריות באלג'יריה בכ־1,305,730 דוברים מתוך 4,447,149 תושבים (באחוזים — 29 אחוזים). בשנת 1911 נמדד מספר הדוברים ב־1,084,702 דוברים מתוך 4,740,526 תושבים במדינה (23 אחוזים), אך יש הטוענים כי מידע זה לא היה מדויק בשנה זו, מכיוון שלדעת החוקרים לא נכללה אוכלוסיית השאויה במדינה ברשימת דוברי השפות הברבריות. מספר הדוברים לא היה קבוע כי למעט גידול טבעי במספר התושבים חלו גם השפעות של קבוצות אתניות זו על זו. כך למשל, במקום שהייתה בו קהילה דוברת שפה ברברית ומסביבה דוברי ערבית, היו התושבים משנים לפעמים את שפתם לערבית ולהפך. בשנת 1952 הוערכה האוכלוסייה הדוברת שפה ברברית בכשליש מהאוכלוסייה, בשנת 1966 היא הוערכה בכ־19 אחוזים, בשנת 1980 היא הוערכה בכ־20 אחוזים, בשנת 1991 היא הוערכה בכ־19 אחוזים ובשנת 1996 הוערכה בכ־29 אחוזים. כיום האוכלוסייה הדוברת שפות אלו מוערכת בכ־4 מיליון דוברים, או כ־15 אחוזים מכלל האוכלוסייה. החלוקה של הדוברים לפי שפות היא כך:
  • תוניסיה — בשנים 1952 ו־1968, שנערכו בהן הערכות לגבי מספר דוברי הניב הברברי בתוניסיה, נמצא כי רק כאחוז אחד מכלל האוכלוסייה דובר אותו. כיום יש המעריכים את מספר דוברי הניב הברברי התוניסאי בכ־26 אלף דוברים. הם מרוכזים בכמה כפרים קטנים בודדים בדרום תוניסיה; בעיקר בכפרים: שְנִינִי, דְוִּירֶת (הנמצאים ממזרח לעיר טאטאוין), תַמְזַרְת, זְרַאוַּה, תַאוּזְ'ז'וּת (הנמצאים ממזרח לעיר מטמאטה), ובכפר קַלְלַאלַה (שבדרום האי ג'רבה) — אשר בו ישנו בית הספר היחיד בכל תוניסיה ששפת ההוראה בו היא ברברית. הניב הברברי התוניסאי נקרא "שֶלְחַה" בפי דובריו.
  • לוב — נכון לשנים 1991 ו־1996 הוערכה קהילת הלובים שאינם דוברים ערבית בכ־4 אחוזים, אולם סך הדוברים שפות ברבריות בלוב הוא 3 אחוזים (162 אלף תושבים), המתחלקים ל:
  • מצרים — בנווה המדבר סיווה הצמוד לגבול מצרים־לוב חיה קהילה דוברת שפה ברברית ושמה סיווית. נכון להיום חיים במקום כ־5,000 דוברי שפה זו, כאשר בשנת 1907 היו שם רק 3,884 דוברים.
  • מאוריטניה — במאוריטניה חיים כיום רק כ־200‒300 דוברי שפות ברבריות, ורובם דוברי זנאגה. יש גם קהילה קטנה מאוד מתוכם הדוברים גם את השפה התמשקית, אך קבוצה זו קטנה מאוד.
  • מאלי — בשנת 1991 נספרו במאלי כ־440 אלף טוארגים הדוברים:
  • ניז'ר — בשנת 1998 נמנו בניז'ר כ־720 אלף טוארגים הדוברים:
  • בורקינה פאסו — בשנת 1991 נספרו בבורקינה פאסו כ־20—30 אלף טוארגים הדוברים קידל תמשק.
  • ניגריה — ישנם טוארגים מעטים בניגריה, הדוברים תואלאמאת תמג'ק.
  • צרפת — בצרפת חיים נכון להיום כ־537 אלף דוברי קבילית, 150 אלף דוברי תמאזיגת של האטלס התיכון ומעט דוברי תאריפית ותַשֶלְחִית. בשאר אירופה לא ידוע על קהילות דוברות שפות ברבריות.
  • סאוטה ומלייה — רוב אוכלוסיית מלייה ומיעוט אוכלוסיית סאוטה דוברים שפות ברבריות.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שפות ברבריות בוויקישיתוף