ברוך בן שמואל מפינסק

ר׳ ברוך בן שמואל מפינסק (נרצח בשנת 1834) היה הרפתקן ורופא. מתלמידי ר׳ ישראל משקלוב (מנהיג עדת הפרושים תלמידי הגאון מווילנא בצפת).

ביוגרפיהעריכה

ברוך נולד בפינסק, עלה לארץ ישראל בשנת 1819 והתיישב בצפת. דיווחיו של השד״ר שיצא מצפת לתימן וחזרה בשנת 1825, נתנו דרור לאגדות פלאיות על יהודי משבט דן, שלכאורה הכיר השליח בתימן, וכן סיפורים על בני משה ועל עשרת השבטים. קהילת צפת החליטה לשלוח שד״ר ליהודים רחוקים אלו ולבקשם לבוא לעזרת אחיהם שבארץ ישראל. אנשי צפת בחרו את ר׳ ברוך, שלדעתם החזיק ביכולות הנדרשות עבור משימה קשה זו. הם נתנו בידו איגרת עבור עשרת השבטים והשביעו אותו להקדיש את כל כוחותיו לשליחות זו.

ר׳ ברוך התחיל את מסעו ב-1831. במסעותיו עבר בדמשק, חלב, כורדיסטן, מסופוטמיה, בגדד, בצרה, בושהר, מסקט ועדן. לקראת סוף 1833, ר׳ ברוך הגיע לתימן. רבני צנעא קיבלוהו בלבביות (מארי יוסף קארה הנחה אותו כיצד להישמר מהתושבים המוסלמים, אך הוא לא שעה לעצותיו) ואחד מחברי הקהילה (מארי יחיא אל-אביץ' הדיין) ליווה אותו לחיידאן, בקצה הצפוני של תימן, היכן, שלפי השמועה, חי שבט דן. ר׳ ברוך ומלווהו עשו את דרכם למדבר, שם פגשו רועה צאן שנדמה בעיניהם לאחד מבני שבט דן. הם נתנו לו את האיגרת והוא הבטיח להחזיר להם תשובה בחיידאן. אחר כך, ר׳ ברוך ומלווהו מיהרו חזרה לצנעא לרגל חגי תשרי. יהודי חידאן הבטיחו להעביר את התשובה המיוחלת לצנעא, אך זאת לעולם לא הגיעה.

כשר׳ ברוך חזר לצנעא, הציעו לו לרפא את האימאם החולה של תימן, אלמהדי. עקב כך, ר׳ ברוך קיווה לגייס את האימאם לעזרתו בהשלמת משימתו. לאחר החלמתו, מינה האימאם את ר׳ ברוך לרופא החצר. ר׳ ברוך החל להתנשא מעל המוסלמים ולפיכך עורר את איבתם וקנאתם. ב-1834, איברהים פאשה ממצרים, תקף את תימן וכבש את מוח׳א. ר׳ ברוך הבטיח לאימאם שאם הוא ייתן לו צבא הוא יסלק את הכובש בתנאי שאחר כך הוא ימונה למושל העיר. הצעה זו שימשה כעילה לאויבי ר׳ ברוך, על מנת להאשימו בריגול למען מצרים. האימאם האמין להאשמה שקרית זו ובפברואר 1834, בזמן הטיול היומי בגן עם ר׳ ברוך, האימאם ירה ברופאו. ר׳ ברוך הגוסס חזה שהאימאם ומשפחתו יאבדו את מלכותם. תחזיתו התממשה תוך פחות משנה.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה