ברוך בר ליבוביץ

רב בלארוסי
(הופנה מהדף ברוך בר ליבוביץ')

הרב ברוך דוב בֶּר (בער) ליבוביץ (תרכ"ו, 1866[1] - ה' בכסלו ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת כנסת בית יצחק, מחבר ספר ברכת שמואל וממנחילי דרך הלימוד בעולם הישיבות.

ברוך בר ליבוביץ
לידה 1866
תרכ"ו
Slutsk Uyezd, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1939 (בגיל 73 בערך)
ה' בכסלו ת"ש
ליטא עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1939 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים ראש ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק
תלמידיו הרב נח שימנוביץ, הרב נחום פרצוביץ, הרב ראובן גרוזובסקי, הרב יהודה גרשוני, הרב ישראל בארי, הרב שלמה היימן, הרב אליהו חזן
חיבוריו ברכת שמואל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדות חייו

עריכה

נולד בפולדובצה, פרבר של סלוצק, שם למד ונודע כעילוי. בבחרותו הלך ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם הפך לתלמידו המובהק של רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק.

נשא לאשה את פייגא, בתו של הרב אברהם יצחק צימרמן, אב"ד הלוסק. אחר שחותנו עבר לקרמנצ'וג תפס את מקומו ופתח שם ישיבה. בשנת תרס"ד התמנה לראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה. בשנת תרפ"א העביר את הישיבה יחד עם חתנו, הרב ראובן גרוזובסקי לווילנה, ובתרפ"ו לקמניץ. נסע לארצות הברית למשך מספר שנים כדי לגייס כספים לישיבתו.

על פטירתו סיפרו שני תלמידיו המקורבים, הרב נח שימנוביץ והרב מאיר פנטל שהיו לידו בשעת חוליו: שכשעתיים לפני מותו אמר "הרבי בא" וביקש לומר להם דבר תורה ששמע מרבו, רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק. התאמץ לעמוד על רגליו נפל על המיטה ובעוד פיו ממלמל את דברי רבו, נפטר.

 
ר' ברוך בער ליבוביץ עם תלמידיו.

דרכו הלימודית

עריכה

במקום להדגיש תירוץ קושיות או סתירת תירוצים, הדגיש דרך הלימוד שכללה איך להקשות קושיה, כיצד לתרץ תירוץ ואיך להטיל ספק. הוא הדגיש תמיד כי התורה אינה נקנית על פי כללי הלוגיקה של השכל האנושי, אלא את התורה צריכים ללמוד על פי כללי ודרכי התורה, ולכן יש לפתח את השכל על פי התורה ולא את התורה על פי שכלו של האדם[2]. כשהיה מזכיר שם של אחד האמוראים או הראשונים היה מזכירו בחרדה אומר "דער היילגער (הקדוש) רבא" "דער היילגער (הקדוש) רשב"א", וכן הלאה[3].

היה תלמידו של רבי חיים סולובייצ'יק בכל נפשו ומהותו, התבטל בפניו לחלוטין ובספריו עוסק רבות בביאור דבריו. הקפיד מאוד על לימוד מפי רב, היה אומר כי אינו יכול להבין איך יכול אדם לחיות ללא רב, וראה את האושר הכי גדול לאדם שזכה לרב. הוא ראה ברב את המשכיות התורה מדור לדור מרב לרב עד משה רבנו[2]. הקפיד על בחורים שהקשו באמצע השיעור, ופעם אחת אמר:

בשעה שמו"ר הגאון זיע"א (הרב חיים מבריסק) היה מגיד השיעור ואנכי הקשבתי רב לכל מילה, רעד היה עובר בעצמותיי... עד שלא יכולתי להוציא הגה מפי. ואיך יתיימר בן ישיבה לפרוק באמצע השיעור?!

(עדות תלמידו הרב ישראל בארי בהקדמת ספרו משנת ראשונים חלק א')

משפחתו

עריכה

עץ משפחה

עריכה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב ברוך בר ליבוביץ
 
 
 
פייגא צימרמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לייב ליבוביץ (נספה בשואה)
 
הרב יעקב משה ליבוביץ
 
סימה רוטשטיין
 
נחמה
 
הרב משה ברנשטיין
 
בת
 
הרב יצחק טורץ
 
חיה שרה מרים
 
הרב ראובן גרוזובסקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב חיים שלמה ליבוביץ
 
הרב יצחק שיינר
 
אסתר לאה
 
בת
 
הרב אשר ליכטשטיין
 
אסתר
 
הרב דן אונגרישר
 
חיים גרוזובסקי
 
?רחל לאה
 
הרב לוי קרופני
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב ירחמיאל אונגרישר
 
הרב יצחק ליכטנשטיין
 
בת
 

ספריו

עריכה
  ערך מורחב – ברכת שמואל
  • ברכת שמואל - 4 חלקים, פירוש על סוגיות שונות בש"ס.
    ברכת שמואל הוא בין הספרים הנלמדים בעיון בישיבות. בעוד שבעל פה היה רבי ברוך בער אומן ההסברה, הרי שסגנונו הכתוב קשה לפעמים להבנה. מתוך כך מקובל להשתמש ברשימות שונות שרשמו תלמידיו ושהתפרסמו מאוחר יותר.

ספרים שהוצאו מכתביו

עריכה
  • כתבי ברכת שמואל על מסכת שבת חידושים על מסכת שבת, יצא לאור בחשוון תשע"ח על ידי נכדו הרב עוזיאל ליבוביץ.

ספרי שיעוריו שנכתבו על ידי תלמידים

עריכה
  • שעורי הרב ברוך בער ליבוביץ על הש"ס - על מסכת נדרים, גיטין, בבא בתרא, תשי"ב.
  • חידושי ושיעורי מרן רבי ברוך בער - על מסכתות כתובות, בבא קמא, בבא בתרא, תשמ"ח.
  • שעורי הרה"ג ר’ ברוך בער ליבוביץ - על מסכתות בבא קמא, בבא מציעא, חולין, יבמות, כתובות, קידושין, נדרים, גיטין, בבא בתרא, תש"מ, תש"נ, תשנ"א.
  • שעורי הגרב"ד - על מסכתות יבמות, נדרים, גיטין, קידושין, בבא מציעא, מתוך כתבי תלמידיו, מהדורת ידידיה הלוי פרנקל, תשנ"א.
  • עדות ליוסף - שיעורי רבי ברוך דב ליבוביץ על מסכתות יבמות, גיטין, בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא, מרשימות תלמידו הרב יוסף ליס, תשס"ז.

ניגוניו

עריכה

הרב ליבוביץ הלחין ניגונים רבים. בעת מלחמת העולם הראשונה שהה עם ישיבתו במינסק. ברצונו לעודד את הבחורים, החל ללמדם משיריו, באישורו של רבו רבי חיים סולובייצ'יק, ששהה אף הוא במינסק. רבי חיים אף נהג לבקר את ניגוניו. ניגוניו השתמרו על ידי משפחתו, וכן על ידי הרב משה שמואל שפירא ששמע ממנו בעת חתונת בנו רבי יעקב משה, שנערכה בברנוביץ', שם למד הרב שפירא. בין ניגוניו: "קול דודי", "שים שלום" ו"צור ישראל-ועתה בנים"[4] [5].

חלק מניגוניו יצאו בדיסק "ניגוני רבי ברוך בר ליבוביץ'", תשע"ד, על ידי ה"מגיד מישרים" הרב לוי יצחק שושן.

לקריאה נוספת

עריכה
  • הרב יצחק אדלשטיין, רבי ברוך בער
  • הרב ש"י זוין, אישים ושיטות
  • הרב חיים שלמה רוזנטל, הרב הדומה למלאך, תשס"ה
  • הרב ישראל בארי בהקדמה לספרו משנת ראשונים

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ברוך בר ליבוביץ בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Sefer yizkor li-ḳehilot Ḳamenits de-Liṭa, Zasṭavyah ṿeha-ḳolonyot | Yiddish Book Center (עמ' 64), www.yiddishbookcenter.org
  2. ^ 1 2 רבי ראובן גרוזובסקי, בהקדמה ל"ברכת שמואל".
  3. ^ עדות תלמידו הרב ישראל בארי בהקדמת ספרו משנת ראשונים חלק א.
  4. ^ על ניגון זה העיר רבי חיים שהמילים "קומה קומה" נשמעים כחוצפה כלפי שמים ורבי ברוך בער הפסיק לשיר את הניגון. הרב שפירא שינה את המילים ל"ועתה בנים" מתוך אופן לחג השבועות.
  5. ^ נחשף ניגון חדש, באתר כיכר השבת.


תקופת חייו של הרב ברוך בר ליבוביץ על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן