ברוך הגבר (ספר)

"ברוך הגבר - ספר זיכרון לקדוש ד"ר ברוך גולדשטיין הי"ד" הוא ספר לזכרו של ברוך גולדשטיין, מבצע טבח מערת המכפלה, שבו גם נהרג. שם הספר מבוסס על הפסוק: ”בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ” (ירמיהו, י"ז, ז'). הספר הופץ במהדורה אחת. זהו הספר היחיד במדינת ישראל שעורכיו הועמדו לדין והורשעו בהסתה לגזענות.

ברוך הגבר

עטיפת הספר "ברוך הגבר". בתצלום: טקס הענקת תעודת הוקרה לצוותי הרפואה בקריית ארבע ובהם ברוך גולדשטיין מטעם חיל הרפואה (אל"ם אריה אלדד מימינו), על טיפולם בחיילים שנפצעו בהיתקלות עם מחבלים
מידע כללי
שפת המקור	עברית, מדור אחד באנגלית
סוגה	אלימות דתית ; הנצחת טרור
הוצאה
הוצאה	שלום על ישראל, גולן
תאריך הוצאה	1995
מספר עמודים	533, XIV עמודים
עורך	מיכאל בן חורין
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	001318296

תוכן הספר

הספר הוא בעל מבנה דומה לספרי זיכרון המוצאים לאור על ידי אנשים מהציבור הדתי והוא מכיל ארבעה חלקים:

• עיונים תורניים הלכתיים ואמוניים, בעיקר בנושאי גאולה, בית המקדש והיחס לערבים, כמו דין הבא להורגך השכם להורגו, הקרובים להשקפת עולמו של גולדשטיין.

בין המאמרים בחלק זה נכללים:

• אמת מה' תצמח - הרב מאיר כהנא, ראש תנועת כך
• לעשות נקמה בגויים - הרב דוד כהן
• "הר הבית" דורש אין לו - הרב יוסף אלבוים
• חידוש הסנהדרין בימינו - הרב ידידיה צור
• מאמר של אבישי רביב, בטרם נחשף כסוכן שב"כ, שלטענת העורך היה מבוסס על דברים שהוא כתב.
• "בירור הלכות הריגת גוי", הרב עידוא אלבה. בית המשפט העליון פסק כי מאמר זה מהווה הסתה לגזענות.

במבוא לספר מתואר חלק זה כאוסף מאמרים "תורניים-הלכתיים ומחשבתיים, החושפים את המעיין היהודי השופע ממנו שאב אחינו המומת בימי הרעה, עוז כזה, תעצומות נפש".

• הספדים ומאמרים לזכרו של גולדשטיין. חלק זה כולל סיפורים על חייו, פעילותו כרופא ומעשי חסד שלו, שנכתבו בעיקר על ידי תושבי קריית ארבע והר חברון.
• כתבים של ברוך גולדשטיין ובהם דרשת בר המצווה שלו והספד שכתב על הרב מאיר כהנא.
• עדויות על מצב מתוח בחברון בימים שלפני הטבח והטענה שהערבים התכוונו לבצע פיגוע גדול שנמנע בעקבות הטבח.

הוצאתו לאור

את הספר ערך מיכאל בן חורין וסייעו לו נתנאל עוזרי, יואל לרנר ויוסף דיין (שהוגדרו בכריכת הספר "עורך משנה", "יועץ לשוני" ו"יועץ", בהתאמה). בית משפט השלום, שהרשיע את הארבעה בפרסום הסתה לגזענות ובעידוד לאלימות, קבע כי בן חורין "הינו הרוח החיה מאחרי הספר, הוא טרח הרבה מעבר לשלושה אחרים באיסוף החומר, ריכוזו ועריכתו, הנאשמים האחרים סייעו בידו פה ושם וחלקם קטן בהרבה". לטענת בן חורין הוא בכוונה פרסם את שמו כעורך הספר כדי להראות שהוא אינו מפחד לכתוב ספר זיכרון לידידו. הספר יצא לאור בפורים ה'תשנ"ה, ביום השנה לטבח מערת המכפלה ולמותו של גולדשטיין.

שם הספר נלקח משמה של חוברת בשם זהה ובה שיעור של הרב יצחק גינזבורג. השם הוא משחק מילים, המקובל במתן שמות לספרות תורנית: הוא מתבסס על הפסוק "ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו", הכולל את שמו הפרטי של גולדשטיין.

עם הוצאת הספר הושמעו גינויים כלפיו מרחבי הקשת הפוליטית בישראל, בטענה שהוא מסית כנגד ערבים.

אחת ממטרותיו המוצהרות של הספר הייתה לגרום לציבור החרדי והדתי לעסוק בפן ההלכתי של דיני "הבא להורגך השכם להורגו", מצוות נקמה בגויים, מצוות גאולת ארץ ישראל וכו'.

משפטם של עורכי הספר

לאחר פרסום הספר הועמדו ארבעת עורכיו לדין, בבית משפט השלום הורשעו בהסתה לגזענות ובעידוד לאלימות. בגזר הדין קבע השופט יעקב צבן:

בפרסום הספר והפצתו על תוכנו עשו הנאשמים מעשה חמור, שכן הספר הופך מעשה טבח למעשה גבורה והצלה, ואת מבצעו לקדוש. אנשים הקוראים בספר יכולים ללמוד ולהבין כי מדובר במעשה ראוי ואף למעלה מכך, מעשה המקרב את המבצע טבח בערבים למעלות קדושים ולזכות להיות מונצח כאדם בדרגה גבוהה במיוחד. אין הבדל עקרוני בין מעשי הנאשמים ששיבחו טבח זה במערת המכפלה ובין קנאים מוסלמים המשבחים אנשי חמאס המתפוצצים ברחובותינו. גם אלה וגם אלה מעודדים לעשות מעשי רצח נוראיים על מנת שהמבצע יהפוך לקדוש. חברה תרבותית ומסודרת לא יכולה להרשות לעצמה כי מעשי טבח יזכו להנצחה וכי הטובח ייחשב כקדוש. לעמנו קמו במשך השנים צוררים רבים מספור אשר פגעו בו רק בגלל היותנו עם אחר, שונה ונפרד, ולא משום סיבה אחרת. עם שכה סבל אינו יכול להרשות לעצמו כי מתוכו יקומו משבחים כאלה ומעודדים כאלה בלא שייענשו.

בית המשפט המחוזי, בפניו בא הערעור, דחה את הערעור, תוך שהוא מצטט דברים שכתב בית משפט השלום על אודות הספר:

עיון בספר מעלה כי הכותבים מתייחסים לברוך גולדשטיין כטהור וקדוש, מעשיו הועלו על נס וזכו להנצחה כגיבור. מעשה הטבח זכה לגיבוי ופירוש מושכל במאמרים של רבנים המסתמכים, לדעתם, על ההלכה היהודית. טבח המתפללים בני עם אחר מתואר כהכרעה אישית ברגע של התגלות פנימית ופגישה עם יכולתו של המבצע לחוש אלוהות ולכוון לרצון ה' (ראה מאמרו של הרב יצחק גינזבורג בעמ' 46 לת/ 1).

וישאל השואל: האם אלוהים מכוון את ברוך גולדשטיין לירות באותם אנשים אשר אותה עת מתפללים אליו?

בעסקת טיעון שנערכה בערעורם של חלק מהמורשעים לבית המשפט העליון, זוכו לרנר, דיין ועוזרי מההרשעה בעידוד לאלימות, אך ההרשעה בהסתה לגזענות נותרה על כנה.

המשטרה חקרה גם חלק מכותבי המאמרים לספר, אולם איש מהם לא הועמד לדין (הרב עידו אלבה אמנם הורשע ונדון למאסר בשל מאמרו הנכלל בספר, "בירור הלכות הריגת גוי", אך זאת בשל גרסה של המאמר שפורסמה עוד קודם לפרסום הספר).

ראו גם

• פסק דין אלבה נגד מדינת ישראל
• תורת המלך