פתיחת התפריט הראשי

רבי ברוך הגר (סיוון ה'תר"ה, קאסוב - כ' בכסלו ה'תרנ"ג) היה האדמו"ר השני בחסידות ויז'ניץ והרביעי בשושלת קוסוב-ויז'ניץ.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

נולד לרבי מנחם מנדל הגר מוויז'ניץ, ועל פי בקשת סבו רבי ישראל מרוז'ין הוא נקרא על שמו של רבי ברוך ממז'יבוז'. נישא לצפורה בתו של רבי אריה לייב מז'יטומיר בנו של רבי שמואל אבא מסלאוויטא נכדו של רבי פנחס מקוריץ.

בשנת תרמ"ה הוא החל לשמש כאדמו"ר, אך סירב לנהוג בגינונים כמנהג אביו.

ככל בית קוסוב-ויז'ניץ, פיזר מכספו לצדקה. מסופר שפעם נתן לעשיר שירד מנכסיו וביקש מהרבי שיסייע בידו להשיא את בתו קופסת טבק - כסגולה להצלחה, אך קודם שנתנה לו הניח בה בסתר 200 רובל, וכשהגיע ה"יורד" לאכסנייתו וראה את הכסף בקופסה מיהר לרבי להשיב את הכסף, אולם הרבי דחהו בעדינות רבה ואמר לו: "רואה אני, כי ברכתי כבר נתקיימה בך"...

כאביו וכזקנו המשיך בפיקוח על מצב הדת באזור. הוא אסר את שחיטתו של שוחט מסיגט, דבר שגרם למחלוקת חריפה עם רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים מסיגט שבהונגריה (כיום ברומניה), בעל ה"קדושת יום טוב" (אביו של רבי יואל טייטלבוים מחסידות סאטמר). לימינו של הרב מסיגט עמדו רבני הונגריה, ולימינו של הרבי מוויז'ניץ עמדו רבי יצחק אהרן איטינגא מלבוב, רבי יצחק שמלקיס מלבוב, רבי נפתלי צבי יהודה ברלין מוולוז'ין, רבי אברהם בנימין קלוגר מבראד ורבנים נוספים. אגב, אותו שוחט גרם למחלוקת נוספת בין בנו של ה"קדושת יום טוב", ובין בנו של רבי ברוך, רבי ישראל מוויז'ניץ. מחלוקת זו הונצחה בספרים מלחמת מצווה[1] מצד רבה של סיגט, ואוהב משפט[2] מצד ויז'ניץ.

חיבורועריכה

הרב הגר כתב את הספר אמרי ברוך - ספר דרושים על פרשת השבוע, תנ"ך ומועדי ישראל. נדפס לראשונה בקולומיאה ה'תרע"ב.

שושלתועריכה

רוב חסידיו פנו אל בנו רבי ישראל אך חלקם פנו לשאר בניו, שכיהנו גם הם כאדמו"רים בבוקובינה וגליציה.

ספריועריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

תקופת חייו של הרב ברוך הגר על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים 


הערות שולייםעריכה