ברוך הגר (מקור ברוך)

רבי ברוך הגר (תרנ"ה, 1895 - ב' בחשוון תשכ"ד, 1963) היה מייסדה והאדמו"ר הראשון של חסידות סרט-ויז'ניץ, וחבר מועצת גדולי התורה. מכונה על שם ספרו "מקור ברוך".

הרב ברוך הגר מסרט ויז'ניץ

לידה	1895 תרנ"ה ויז'ניץ
פטירה	2 באוקטובר 1963 (בגיל 68 בערך) ב' בחשוון תשכ"ד חיפה
מקום קבורה	בית הקברות שומרי שבת
מדינה	רומניה, ישראל
מקום מגורים	קוצמן, סירט, חיפה
תקופת הפעילות	? – 2 באוקטובר 1963
תחומי עיסוק	אגודת ישראל
חיבוריו	מקור ברוך
בת זוג	העני רוקח, צירל הורוביץ-אדלר
אב	רבי ישראל הגר
אם	הינדא
צאצאים	אליעזר הגר משה הגר
אדמו"ר חסידות סרט ויז'ניץ ה־1 סיוון ה'תרצ"ו – ב' בחשוון ה'תשכ"ד רבי אליעזר הגר ←

קורות חייו

נולד לרב ישראל הגר בעל ה"אהבת ישראל" מויזניץ. נסמך לרבנות על ידי הרב מאיר אריק והרב אברהם מנחם מנדל שטיינברג. בשנת תרע"ד נישא להעני, בתו של האדמו"ר רבי ישכר דב רוקח מבעלז ממנה נולד לו בן. לאחר תקופה התגרש ובשנת תרפ"ד נישא בשנית לצירל בת רבי אליעזר ניסן הורוביץ מצפת (בנו של רבי נפתלי חיים הורוביץ), ואלמנת הרב מרדכי יהודה אדלר.

בתרפ"ג (1923) נתמנה לרב חסידי ויז'ניץ בפוליען ריסקווה (חבל מרמורש), במקביל לרב אברהם יששכר בער איזקסון שכיהן כרב חסידי קוסוב. בשנת תרפ"ח (1928) לא היה בידי קהילת פאליען ריסקווה להחזיק שני רבנים, ולכן הוא עבר לכהן כרב בקוצמן. מתרצ"ו (1936) שימש כרב בסירט. הרב ברוך היה רבה האחרון של העיירה סירט בבוקובינה, קודם שגירשו את תושביה היהודים לאוקראינה, בימי השואה. תחת הנהגתו זכו החיים הדתיים בעיר לתנופה רבה, הוא יזם הפעלתו של בית תמחוי לנצרכי העיר, וכן ארגן מגביות עבור משפחות נזקקות. הוא הידק את הפיקוח על שחיטת ושיווק הבשר הכשר, וכן פעל להעלאת רמת הלימודים בתלמוד תורה. הקים את ישיבת "בית ישראל ותמכין דאורייתא" שבה למדו כ-50 תלמידים והתקיימו בה גם קורסים ללימוד מקצועות שונים לצורכי פרנסה.

פעילותו הציבורית החלה עוד ברומניה במסגרת אגודת ישראל, כאשר בין השאר נסע לבוקרשט לפני השואה בראשות משלחת, כדי לדבר על לב הממשל הרומני במטרה שיבוטל האיסור על סגירת חנויות בשבתות. נסיעה ארוכה זו באמצע החורף עלתה לו בבריאותו והשפיעה במיוחד על ריאותיו. בעקבות כך נהג לנסוע מדי קיץ לעיר הקיט דאבוס שבשווייץ.

בימי השואה הוגלה לטרנסניסטריה, וכשנתיים וחצי שהה בדז'ורין, שם הקים מטבח ליהודי הגטו, בסיוע תמיכה שנשלחה אליו מאת אחיו רבי אליעזר. בהשתדלות האחים רבי חיים מאיר ורבי אליעזר נפדה מהגטו והועבר לטשרנוביץ ומשם לברשוב ברומניה. אחרי המלחמה הקים מחדש מוסדות יהודיים בקרב הפליטים, כמו תלמודי תורה ומקוואות. הפליטים שחזרו לסירט ביקשו ממנו לשוב ולכהן כרבם, אך הוא סירב והועיד את פניו לארץ ישראל. בשנת תש"ו שהה באנטוורפן יחד עם אחיו רבי חיים מאיר, שם פעלו לכינון מחדש של אגודת ישראל. באנטוורפן התבקש על ידי תושביה היהודים לכהן כרבם, כשלצורך כך שתי הקהילות "מחזיקי הדת" ו"שומרי הדת" אף היו מוכנים להתאחד תחת הנהגתו כרב ראשי, אך הוא סירב.

בשנת 1947 עלה לארץ ישראל, ובאוגוסט של אותה שנה התיישב בחיפה (קבלת הפנים הייתה בשבת, י"ג באב תש"ז). הוא פתח בית מדרש ברחוב ביל"ו, והקים את ישיבת יחל ישראל. בתחילת שנות ה-50, הגה את הרעיון להקמת "רמת ויז'ניץ" - שכונה לחסידי סרט ויז'ניץ. בשנת 1952 החלו ההכנות להקמת השכונה. שותף פעיל בהקמת המוסדות ובבניית השכונה בחיפה היה בנו-חורגו הרב נפתלי חיים אדלר.

היה חבר מועצת גדולי התורה.

נפטר בב' בחשון תשכ"ד (1963) ונקבר באוהל אדמו"רי ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק. חלק מדרשותיו ודברי תורתו לוקטו והודפסו בספר "מקור ברוך". על שמו נקרא רחוב מקור ברוך בחיפה.

משפחתו

בניו רבי אליעזר ורבי משה

• בנו הרב אליעזר - מילא את מקומו כאדמו"ר מסרט ויז'ניץ, עד פטירתו, כיום ממלא מקומם נכדו - בנו הרב יעקב.
• בנו הרב משה, שימש כראש הישיבה.
• בתו מרים (נפטרה כ"ד באייר תשע"ה) הייתה נשואה להרב אליהו שטרנבוך, אב"ד של קהילת "מחזיקי הדת" באנטוורפן.
• בנו החורג (בן אשתו השנייה) הוא הרב נפתלי חיים אדלר, חתנו של אחיו, רבי חיים מאיר הגר.
• מאשתו הראשונה נולד לו בנו הבכור יחיאל מיכל יעקב (כ"א בניסן תרפ"ב, 1922 - י"ד באדר א' תשנ"ז, 1997) שכשעלה לארץ ישראל ב-1933 שינה את שמו לחלוץ-הגר. היה מקורב לחסידות ויז'ניץ ולחסידות בלז.

לקריאה נוספת

• אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ח, בני ברק, תשמ"ט, עמ' כז-נז.

קישורים חיצוניים

• נתן אליהו רוט, "מקור ברוך" בתוך קדוש ישראל חלק ב' פרק כ"ג באתר היברובוקס.
• אהרן סורסקי, דרך חייו של האדמו"ר ר' ברוכ'ל זצ"ל, בית יעקב, גיליון 165/166, תשרי תשל"ד (1973), עמ' 15–19, באתר היברובוקס
• רות בונדי, המזוזה בשערי חיפה, דבר, 5 בדצמבר 1958, המשך
• ברוך בן ישראל הגר (1895-1963), דף שער בספרייה הלאומית