ברוך ויסבקר

ראש ישיבות "בית מתתיהו" "מאור יצחק"-חמד

הרב ברוך ויסבקר (כ' בחשוון ה'תש"א, 21 בנובמבר 1940כ"ג בשבט ה'תשפ"ד, 2 בפברואר 2024) היה ראש ישיבת בית מתתיהו בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה.

הרב ברוך ויסבקר
הרב ברוך ויסבקר (ינואר 2014)
הרב ברוך ויסבקר (ינואר 2014)
לידה 21 בנובמבר 1940
כ' בחשוון ה'תש"א
תל אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בפברואר 2024 (בגיל 83)
כ"ג בשבט ה'תשפ"ד
מרכז רפואי מעיני הישועה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקום מגורים בני ברק
מקום פעילות ראש ישיבת בית מתתיהו, בני ברק
תקופת הפעילות ? – 2 בפברואר 2024 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חרדים ליטאים עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב שמואל רוזובסקי, הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב משה צבי נריה
חיבוריו

קונטרס 'כפרת החטא והחוטא'- עוסק בעניין גדרי ומהות מצות התשובה

חוברות שיעורים כלליים- סיכומים של השיעורים שנמסרו לבני הישיבה, בד"כ ביסודות ובבסיס הסוגיא.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרב ברוך ויסבקר בשיעור כללי בהיכל ישיבת בית מתתיהו

ביוגרפיה עריכה

נולד בשכונת נחלת יצחק בתל אביב למשה וצביה ויסבקר. למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, ולאחר מכן בעידודו של הרב משה צבי נריה המשיך את לימודיו בישיבת פוניבז' בבני ברק והיה תלמידם של ראשי הישיבה הרב שך והרב שמואל רוזובסקי. בהיותו בחור מבוגר שימש גם ה"אילן" (חברותא בוגר של תלמיד צעיר) של הרב שמואל מרקוביץ', מראשי ישיבת פוניבז'. כאברך למד בחברותא עם הרב אליהו ברוך פינקל, מראשי ישיבת מיר.

בתחילת שנות השישים נישא לשרה לאה דרבקין, בתו של הרב אליהו ירוחם דרבקין, שכיהן כרבה של הוד השרון ואחותו של הרב צבי דרבקין ראש ישיבת גרודנא באר יעקב.

בתחילת דרכו שימש הרב ויסבקר 12 שנה כר"מ בישיבת קול תורה שבשכונת בית וגן בירושלים. בשנת ה'תשמ"ב הקים את ישיבת בית מתתיהו.

הרב ויסבקר הקים שתי ישיבות נוספות, האחת היא מאור יצחק שבמושב חמ"ד, בראשה עומד חתנו הרב מנחם יעקובזון, והשנייה היא ישיבת תפארת חיים המיועדת לבני עדות המזרח, אשר שכנה במוסדות ישיבת הרמב"ם בתל אביב ונסגרה בתשע"ד.

בחודש תמוז תשע"ט נעדר מהישיבה בעקבות כאבים עזים בגבו.[1] בהמשך אושפז לבדיקות בבית החולים מעיני הישועה בבני ברק, לצורך קביעת דרך הטיפול במחלתו,[2] ולאחר מכן חשף במכתב לבני הישיבה כי הוא חולה בסרטן וביקש מהבחורים לא לעשן, לאחר שטיפול שהוצע לו התברר כלא רלוונטי עבורו משום שבעברו נחשף למעשנים.[3] בחודש תשרי תש"פ אושפז שוב בשל חשש לאירוע מוחי קל[4] ובחודש חשוון נותח בגבו לצורך הסרת הגידול בבית החולים אסותא.[5]

בכסלו תשפ"א מונה לחבר במועצת גדולי התורה.[6]

נפטר בליל כ"ג בשבט ה'תשפ"ד, 1 בפברואר 2024, בבית החולים מעייני הישועה, לאחר מחלה ממושכת.[7]

דרכו החינוכית והלימודית עריכה

שיטת הלימוד של הרב ויסבקר התאפיינה בדגש רב בלימוד עיון על פני לימוד בקיאות, בעוד ישיבות רבות אחרות שמות דגש רב יותר על ההספק הלימודי ועל היקף נרחב יותר של הש"ס.[דרוש מקור][מפני ש...] שיטת העיון שלו התבססה על תפיסות כלליות בסדרי נשים ונזיקין, ולא על עיון בכל סוגיה בנפרד.[דרוש מקור][מפני ש...]

הרב ויסבקר פיקח אישית על תלמידיו[דרוש מקור], ומילא במידה מסוימת גם תפקידים שבישיבות אחרות מוטלים על המשגיח[דרוש מקור]. בישיבתו קיימת מדיניות פיקוח מחמירה (באופן יחסי) הכוללת איסור גורף על שימוש במכשירי טלפון סלולרי (כולל כאלו המאושרים על ידי ועדת הרבנים לענייני תקשורת), איסור הוצאת רישיון נהיגה, הקפדה על תפילה בישיבה, איסור על נסיעה מחוץ לישראל ואיסור על עישון סיגריות לבני השיעורים הנמוכים. לדעתו, הקפדות אלה תורמות להתעלותם הרוחנית ולהתמדתם של התלמידים.

תלמידיו הדפיסו קונטרסים שונים של שיעורים ושיחות שלו.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה