ויקיפדיה

ברוך פוזנר

אביו של רבי שניאור זלמן מלאדי; גיבור ספר הזכרונות
פירוש נוסף ערך זה עוסק באביו של רבי שניאור זלמן מלאדי; גיבור ספר הזכרונות. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו עקיבא ברוך פוזנר.

ישראל ברוך פוזנר (ביידיש: פוזנער; ידוע בכינוי ר' ברוך[ב]; נפטר ב-6 באוקטובר 1791) היה מחסידי הבעל שם טוב. אביו של רבי שניאור זלמן מלאדי ושל הרב יהודה לייב מינוביץ'. גיבור ספר הזכרונות מאת יוסף יצחק שניאורסון.

ישראל ברוך פוזנר
לידה המאה ה־18
האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי ויטבסק, רוסיה הלבנה, האיחוד הפולני-ליטאי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 באוקטובר 1791
ח' בתשרי תקנ"ב
המלוכה ההבסבורגיתהמלוכה ההבסבורגית סבליוש, ממלכת הונגריה ההבסבורגית
כינוי ר' ברוך
מקום קבורה אוקראינהאוקראינה וינוהרדיב, זקרפטיה, אוקראינה
מדינה האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי האיחוד הפולני-ליטאי
תקופת הפעילות ?–1791 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חסידות
תחומי עיסוק

בצעירותו: שואב מים, חוטב עצים, שומר, בנאי

בבגרותו: מלמד
רבותיו הבעל שם טוב
בת זוג רבקה
אב אברהם (שניאור זלמן / קדיש)[א]
אם רחל פוזנר
צאצאים

שניאור זלמן מלאדי
יהודה לייב מינוביץ'
מרדכי פוזנר
משה

לאה (שרה) קאזיק
מספר צאצאים 5
חותנים אברהם
חתנים ישראל קאזיק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ישראל ברוך פוזנר נולד[ג] לאב תלמיד חכם[1] ששימש כ"מלמד", ולאמו רחל[2]. משפחתו באה במקור מהעיר פוזנן שבפולין[3][4][5] שם נולדה בתם הגדולה דבורה לאה. הוריו עזבו את המקום עקב התפשטות תנועת ההשכלה היהודית באזור. הוא נקרא על שם סבו מצד אמו, שכונה "ברוך הבטלן" עקב פרישותו מענייני העולם ודבקותו ברוחניות[3]. בספר הזכרונות נכתב כי ברוך היה ילד בריא והתפתח יפה מבחינה גופנית ונפשית[2], וכי אביו נהג לטייל עמו על גדות נהר הדווינה והשדות, שם התגברה אצל ברוך האהבה לטבע והתשוקה להתבודדות[6].

על פי האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון, ברוך נולד בעיר ויטבסק שבבלארוס שהייתה תחת שלטון האיחוד הפולני-ליטאי[7], בעוד שלפי הסופר מרדכי טייטלבוים הוא נולד בחבל גליציה[8].

בנוגע לשם אביו, מספר מקורות מציינים את השם אברהם[5][9][10] או קדיש[5][9], בעוד יוסף יצחק שניאורסון ואחרים מציינים את השם שניאור זלמן[2][11][12][13][14][15][16]. המצבה המיוחסת לברוך תומכת בטענה כי שם אביו היה אברהם[17][18][19][20][ד], וכן מכתב ההרשמה של בנו לחברה קדישא של ליוזנה[21][22][23][24].

כשהיה ישראל ברוך בן ארבע, מסר אותו אביו ללימודים תורניים אצל ה"מלמד", שם היה חריג בשל גילו הצעיר. כעבור שנה, לאחר שרכש בקיאות בחלקים גדולים מספר התנ"ך, מסרו אביו למלמד אחר על מנת שילמדו תלמוד בבלי, וכשהגיע לגיל שבע צרפו אביו לכיתת הלימוד שלו עצמו כשגם שם למד לצד חבריו ללימודים הגדולים ממנו[2].

בהגיעו לגיל בר מצווה ברוך כבר היה בקיא במספר סדרי משנה, ידע בעל פה מספר מסכתות מן התלמוד הבבלי, והיה מסוגל ללמוד סוגיות תלמודיות בכוחות עצמו. בשל כך איפשר לו אביו ללמוד לבד והסתפק בהנחיות כלליות וקביעת סדר הלימוד שלו, בעוד ברוך היה לומד לבדו[6].

התייתמות ונדודים עריכה

כשהגיע לגיל 14 חלתה אמו במחלת הקדחת ומתה כעבור מספר חודשים, וכעבור חצי שנה מת גם אביו מאותה מחלה. ברוך ואחותו עברו להתגורר בבית דודתם פריידא ובעלה קדיש[6] ששכן בעיר[25]. כעבור תקופה, הודיע ישראל ברוך לפריידא וקדיש על החלטתו לעבור למקום בו יוכל ללמוד תורה בצורה מעמיקה והחל בנדודיו על פני ערים ועיירות בסביבת ויטבסק. כאשר משה, אביו של שלמה זלמן, שמע על מות בנו, הוא שלח שליח אל ויטבסק על מנת להביאם אל ביתו אך באותה עת, הנער ברוך כבר עזב את העיר[25].

נדודיו של ברוך ארכו במשך 3 שנים, ובכל מקום אליו הגיע, נכנס קודם אל בית המדרש על מנת ללמוד. הוא סירב ליהנות מהטבות הקהילות היהודיות שיועדו ללומדים ולמחייתו נהג לעבוד בעבודות מזדמנות כגון חוטב עצים, שואב מים או כעוזר לסוחרים ביום השוק[25][26].

כשהיה בן 17 הגיע ברוך לעיירה ליוזנה, שם התיישב בבית המדרש ולמד בוקר ולילה תוך שהוא משתמש בחסכונות שצבר על מנת לממן את מחייתו. בתקופה זו נהג לסייע לשמש בית המדרש בעבודות הניקיון והתחזוקה של המקום תוך שהוא מסרב לקבל ממנו תמורה כספית[27].

חזרה לליוזנה ונישואים עריכה

לאחר תקופה בה חי חיי דוחק ולאחר שחסכונותיו החלו להיגמר, התיידד ברוך עם גנן בשם אברהם שהציע לו בתמורה למקום מגורים, מזון וכסף לסייע לו בעבודת הגינון וכן לשמש כשומר בפרדס[28][29][30]. בניסן של אותה שנה עזב ברוך את ליוזנה, כשבחג הפסח שהה בדוברומיסל[31][32] ולאחר מכן המשיך לויטבסק[33], שם הצטרף לישיבה בה היה גיסו, יוסף יצחק, אחד מראשיה[34] בעוד שלמחיתו עסק ברוך בבניה[35]. בקיץ של אותה שנה הגיע אברהם אל ויטבסק והציע לברוך את בתו רבקה לאישה[36][37], ברוך הסכים להצעה בתנאי שאברהם יבנה לו ולאשתו בית, שלא יינתן לו נדוניה או מתנות נישואים ושהוא ואשתו יתפרנסו בעצמם וללא עזרתו של אברהם[38]. לבקשת אחותו ודודתו של ברוך, אברהם העניק לחתנו חלקת אדמה באזור ליוזנה על מנת שיוכל לעסוק בגינון כפי שרצה[39].

בשנה שעברה בין השידוך לחתונה נשאר ברוך ללמוד בישיבה בויטבסק כפי שסוכם בשטר התנאים והמשיך לעבוד בעבודות בניה[40][41]. בשנה זו החל גם ללמוד את ספרות המוסר[42][41].

לפי המסורת שסיפר יוסף יצחק שניאורסון, החופה התקיימה בתאריך י"ז באלול תק"ג (6 בספטמבר 1743)[13][16] בעוד סעודת החתונה עצמה הייתה בי"ח באלול על פי בקשתו של ברוך[43][16]. לפי אותה מסורת, לאחר שבמשך שנה לא הצליחו להביא ילד, נסעו הזוג אל הבעל שם טוב באלול תק"ד (1744) על מנת להתברך מפיו. הבעל שם טוב הבטיח לזוג כי בשנה הבאה, בתאריך י"ח באלול תק"ה, ייולד להם בן[44][13].

הולדת בניו עריכה

 
דיוקן של שניאור זלמן מלאדי, בנו של ישראל ברוך ולימים מייסד חסידות חב"ד

ישנן כמה גרסאות לגבי תאריך הולדת בנו הבכור של ישראל ברוך, שניאור זלמן מלאדי. הביוגרף חיים מאיר היילמן נטה לקבוע את תאריך הלידה בי"ז בכסלו תק"ז (30 בנובמבר 1746)[5], וכך גם גם ההיסטוריון עמנואל אטקס והסופר מרדכי טייטלבוים ציינו שנה זו[45][46]. על פי המסורת שסיפר יוסף יצחק שניאורסון, שניאור זלמן נולד בתאריך י"ח באלול תק"ה (15 בספטמבר 1745)[47][48], כך גם ציין האדמו"ר מנחם מנדל שניאורסון[12][49] שהוסיף כי התיארוכים האחרים הם ככל הנראה תוצאה של הערכה שגויה[50]. החוקר יהושע מונדשיין כתב שככל הנראה, שנת תק"ז היא "משנה ראשונה" ואחריה גם תק"ה וכי מעדות שניאור זלמן עצמו בעת מאסרו עולה שנולד בסביבות תק"ט[51]. מספר מקורות מציינים כי הלידה קרתה בליוזנה[46][51], ברשימות מנחם מנדל שניאורסון צוין כי ספק נולד בליוזנה, ספק נולד בפוזנן[52][53], ובמגילת י"ט כסלו נאמר כי הוא נולד בסביבות ליוזנה וויטבסק[47].

על פי מספר מקורות, רוח הקודש נכנסה בברוך וקרא לבנו בשם "שניאור" המסמל שני אורות[5][54][55], אך יש המפקפקים בכך[55].

על פי יוסף יצחק שניאורסון, הבנים מרדכי ומשה נולדו לפני שניאור זלמן[53]. אך ממקורות אחרים מובן כי הבן משה נולד לאחר אלול תקי"ח[56].

בן הזקונים של ישראל ברוך ורבקה היה יהודה לייב מינוביץ'. לדברי יוסף יצחק שניאורסון, בשם אביו רבי שלום דובער, יהודה לייב היה צעיר מאחיו שניאור זלמן בארבע שנים[57], ולפי זה נולד בערך בשנת תק"ט (1749) לפי המסורת הרווחת בקרב החסידים[58].

בניגוד למסורת המקובלת, קיים מקור המציין כי שניאור זלמן היה בן הזקונים במשפחה[51].

אחרית ימיו והמעבר להונגריה עריכה

לאחר שהקים שניאור זלמן את חסידות חב"ד, נהג ישראל ברוך לבקרו כמה פעמים אך ביקש ממנו לא לחשוף את עובדת היותו אביו למעט פעם אחת[59][60].

על פי המסורת המקובלת, ישראל ברוך לא קיבל בעין יפה את העובדה שבנו הבכור חולק לו כבוד ועומד בפניו, משום שטען שאין זה ראוי שאדם ש"שכינה מדברת מתוך גרונו" יעמוד בפניו. לבסוף עזב ברוך את ליוזנה וחזר לנדודים, עד שהגיע לעיר וינוהרדיב (סעליש[ה]) שבממלכת הונגריה, שם נענה להצעה של אחד מהתושבים להתגורר בביתו[62][63][64][18][65][66]. ברוך שימש כמלמד[67], בעוד תושבי המקום לא היו מודעים לזהות בניו[68][69].

על פי ההיסטוריון יקותיאל יהודה גרינוולד, ברוך עזב את אזור ויטבסק משום שלא ראה בעין יפה את התקרבות בניו לתנועת החסידות, ועבר להונגריה, היכן שעוד לא התפשטה תנועת החסידות, שם שימש כמלמד במוקצ'בו ולאחר מכן בוינוהרדיב[70].

פטירתו עריכה

בניגוד לכל שאר המקורות, מיכאל פרומקין מציין בספרו כי ברוך נפטר בעת שבניו היו קטנים[71], אך חוקרים אחרים מציינים כי הדבר נכתב ללא בסיס[72][62][73].

על פי המסורת המקובלת, כשהגיע זמן פטירתו, שאלו אותו האם יש לו בנים כדי להודיע להם וענה להם ברוך כי 4 בנים יש לו, כולם רבנים ונמצאים במדינת רוסיה. לשניים צריך להודיע, לאחד מספיק רק לרמוז, והרביעי יודע כבר ואין צורך להודיע לו[62][74][75]. מסורת אחרת טוענת כי ברוך ענה שיש לו בן אחד שאין צריך להודיע לו, ואותו בן יספר לשאר אחיו[59][75].

לאחר שנפטר בוינוהרדיב ב-6 באוקטובר 1791 (ח' בתשרי תקנ"ב)[18][65][62][76], קברו אותו אנשי העיר בחלקה חשובה והחברה קדישא הקימו מצבה במקום. כשנודע לשניאור זלמן על פטירת אביו הוא שלח שליח שימסור כסף לאדם שאירח את אביו במשך השנים ולחברה קדישא על הוצאות המצבה[74][62][65][77]. מרדכי טייטלבוים כתב כי ברוך נפטר בין תק"מ לתקנ"ה[73].

יחסו לתנועת החסידות עריכה

על פי המסורת, ישראל ברוך היה מחבורת הצדיקים הנסתרים[13] ומתלמידי הבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות[13][76]. ברשימות מנחם מנדל שניאורסון מצוין כי ברוך חשש מלהתיישב בליטא מכיוון שחברי הקהילה היהודית במקום התנגדו לבעל שם טוב[53].

יקותיאל יהודה גרינוולד כתב כי לאחר מותו של ברוך בא שניאור זלמן יחד עם עוד עשרה אנשים וביקש מחילה על גבי קבר אביו, ומוכיח מכך שברוך התנגד לתנועת החסידות בה הלכו בניו[70][18][78]. שלמה אנגלרד הפריך טענה זו וכתב כי בקשת מחילה נהוגה בקרב בנים שלא יכלו להשתתף בהלוויית אביהם, וכן טענת גרינוולד מנוגדת למסורת המקובלת שברוך פגש את הבעל שם טוב[79].

זיהוי מצבתו ושמו המלא עריכה

 
מצבתו של ישראל ברוך פוזנר לפני הקמת האוהל

במספר מקורות שונים הופיע נוסח מצבתו של ברוך עליה נכתב: ”איש תם וישר הרבני המ' והמופלג מ' ישראל ברוך ב"מ אברהם ז"ל, נפ' ח' לחדש תשרי שנ' תקנ"ב”[18][19][20][17].

 
בשנת תשמ"ט נבנה אוהל על גבי מצבתו של ברוך פוזנר

החוקר דוד צבי הילמן פקפק בזיהוי המצבה והביא בתור ראיה כי בכתבי שניאור זלמן הוא מוכר רק בתור "ברוך" ללא שמו השני, כמו כן, שם אביו היה שניאור זלמן ולא אברהם, ובנוסף, הילמן טוען כי שלושה מנכדיו שנקראו על שמו היו בחיים בשנה זו ומכך מוכח שרבי ברוך נפטר לפני שנת תקנ"ב. הילמן מתערך את פטירת ברוך בין תקמ"ב לשנת תק"נ[11][80].

במבוא לספר אגרות קודש - אדמו"ר הזקן הביא העורך שלום דובער לוין בתגובה לטענות לגבי אמינות המציבה את עדותו של רבי ישעיה הורביץ ששמע מאביו על כך ששם אבי שניאור זלמן מלאדי היה "ישראל ברוך" ורק לאחר שנעשה תלמידו של ישראל בן אליעזר חדל מלהשתמש בשם "ישראל" מחשש לעבור על הלכת הרמב"ם "הקורא לרבו בשמו"[81][82][83][84][85][15].

שלמה אנגלרד הביא גם עדויות מפי בני משפחתו של ברוך המציינים גם הם כי שמו היה "ישראל ברוך"[86][87].

בנוגע לשם אביו של ברוך הביא לוין את שכתב חיים מאיר היילמאן בספר בית רבי שיש אומרים שאברהם היה שמו של ברוך. וגם הביא מכתב ההרשמה של שניאור זלמן שניאורסון לחברה קדישא של ליוזנה שם מכונה אביו בתור "ברוך בן אברהם"[21][22][23][24].

בקשר לנכדיו של ברוך הקרואים על שמו בשנת תקנ"ב הוכיח לוין כי אלו לא היו נכדיו, וציין כי ידועים שלושה נכדים שנולדו בין תקמ"ט לשנת תקנ"א שלא נקראו על שם סבם, ומאידך שלושה נכדים אחרים אשר נולדו לאחר תקנ"ב וכן נקראו על שם סבם. מתוך כל זאת קובע לוין כי סביר להניח שזוהי מצבת ברוך, אביו של שניאור זלמן[88][89].

שלמה אנגלרד הוסיף כי אין די בטענות הילמן כדי להפריך את המסורת המושרשת בקרב יהודי וינוהרדיב ומלווה במעשיות ובסיפורים אשר רובם אושרו על ידי אדמו"רי חב"ד[15].

בעת חיבור אגרות קודש - אדמו"ר הזקן ביקש רבי מנחם מנדל שניאורסון מהעורכים למצוא תמונה ממצבת ישראל ברוך פוזנר ולהדפיסה כחלק מהמבוא לספר ובקשתו קוימה[89][82].

בשנת 2012 יצא לאור אגרות קודש - אדמו"ר הזקן במהדורה מחודשת ושולבה בו תמונה ברורה יותר של המצבה. בתשמ"ט נבנה אוהל על גבי קברו של ישראל ברוך[17][90][91][92][93][94].

בנוסף, קיימת מסורת כי ברוך ביקש מהחברה קדישא לפני מותו כי על מצבתו ייכתב רק ”ברוך” וכי כך היה[59][95]. שלמה אנגלרד כותב כי על פי המצבה הידועה לנו, ייתכן שלא קיימו את בקשת ברוך, או שקיימו ושינו לאחר תקופה, אולי בעקבות בקשת בנו[17].

כינוי ושם משפחתו עריכה

בספרות חסידות חב"ד נהוג לכנותו בשם המקוצר, "ר' ברוך"[96][63]. על פי מרדכי טייטלבוים הוא היה ידוע בשמו ובשם אביו בלבד[97], בעוד מספר מקורות אחרים מציינים כי שם שם משפחתו היה פוזנר (במקור: פוזנער)[4][18][5][98], על שם מקור מוצא משפחתו מהעיר פוזנן[4][5][99].

בנו מרדכי וצאצאיו המשיכו לשאת את שם משפחת פוזנר[4][18][100][101], בעוד בנו שניאור זלמן מכונה במסמכים ממשלתיים בתור "שניאור בורוכוביץ" על שמו של אביו[4][102][103].

משפחתו ויחוסו עריכה

יחוסו עריכה

הביוגרף חיים מאיר הילמן בספרו "בית רבי" מונה את ברוך בתור דור שביעי למהר"ל מפראג[5][104][101], בעוד על פי מנחם מנדל שניאורסון הוא נמנה בתור דור שישי למהר"ל[12][18][13][14] אשר מיוחס לדוד בן ישי[12][105][106][107][108][13][ו]. מרדכי טייטלבוים מציין כי יחוס זה אינו מאושר על ידי תעודות רשמיות או כל הוכחה מדויקת אחרת[111][104]. גם שלמה אנגלרד העלה ספקות בנוגע לייחוס ברוך למהר"ל מפראג[112] אך ציין כי מכיוון שברוך הוא נינו של ר' יהודה מקוואלי על פי המסורת המקובלת, אזי הוא מתייחס בכל אופן לדוד המלך[113]. שכן ר' יהודה היה צאצא לרבי יהודה הנשיא המיוחס לדוד המלך[113][114][115][116][117].

על פי עדות אחד ממשפחת שניאורסון, ישראל ברוך יוחס לרבי שלמה יצחקי על פי הצמח צדק וחיים אברהם חקר. בנוסף, סופר כי שמואל שניאורסון הוכיח יחוס זה בעת ששהה בפראג[118][119]. שלמה יצחקי עצמו מיוחס לדוד בן ישי[120][108][121].

ילדיו עריכה

לישראל ולרבקה פוזנר היו ארבעה בנים, כולם נתמנו לרבנים[122][123][65][46][14][124][125]:

בנוסף לארבעת הבנים, ידוע שנולדה לברוך ורבקה עוד בת אחת. בספר "תולדות משפחת הרב מלאדי", "ספר הצאצאים" וספר "שם ושארית" מצוין כי שמה היה "שרה"[126][14][127][128], בעוד ב"אגרות קודש אדמו"ר האמצעי" היא מכונה בשם "לאה"[128]. כל המקורות מודים שאותה בת התחתנה עם ישראל קוזיק[126][53][14][127][128][129][130].

עץ משפחתו עריכה

 
 
 
 
 
משה פוזנר
 
?
 
ברוך "הבטלן"
 
?
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם
(שניאור זלמן / קדיש)
 
 
 
 
 
?
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבקה פוזנר
 
ישראל ברוך פוזנר
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לאה (שרה) קאזיק
 
מרדכי פוזנר
 
שניאור זלמן מלאדי
 
יהודה לייב מינוביץ'
 
משה
 


ישראל ברוך כדמות הגיבור בספר הזכרונות עריכה

 
יוסף יצחק שניאורסון, מנהיגה השישי של חסידות חב"ד וצאצאו של ישראל ברוך, אשר חיבר את "ספר הזכרונות"

ספר הזכרונות הוא ספר בעל שני חלקים שחובר בידי יוסף יצחק שניאורסון, מנהיגה השישי של חסידות חב"ד וצאצא של ישראל ברוך[131]. הספר כולל את זכרונותיו של יוסף יצחק כפי ששמעם מסבתו הרבנית רבקה, ומדודו שניאור זלמן אהרן שניאורסון[132]. פרקי הספר מתמקדים בימיה הראשונים של תנועת החסידות וחסידות חב"ד, ומתאר באריכות את תולדותיו של ברוך מליוזנה, מי שלימים יהיה אביו של מייסד חסידות חב"ד, תוך שהוא מפרט את התהליכים שעבר ברוך בנפשו ומציין אנקדוטות מחייו[133][134].

שניאורסון מתאר כי ישראל ברוך סלל לעצמו דרך אשר רק מעטים מסוגלים לצעוד בה מבלי להינזק, תוך ויתור על כל עזר וסיוע מאדם אחר, ומציין כי ברוך תרם רבות לעיצובה של שיטת חב"ד בצדקתו ובאורח חייו[135]. עוד הוסיף כי ברוך לא נזקק לתשומת לב מאחרים[136] והיה אדם קר[137], עד אשר נחשף לתורת המוסר[138].

את סיפור תולדות ישראל ברוך בנערותו תיאר שניאורסון כדוגמה לקושי דרגתו ולסבל שעובר הצדיק. כמו גם את הסבל שעובר הצדיק עד אשר מגיע לדרגתו הרוחנית. הוא הוסיף כי הוא משמש דוגמה לעקביות, אופי יציב, החלטיות, וקישור גוף עם נשמה, רוחניות עם גשמיות[135]. הוא תואר כמי שידע לחבר בין שני העולמות השונים, הגשמי והרוחני, עולם הנפש ועולם החומר, הגוף והנשמה, בהרמוניה מושלמת[139]. וכן כאחד שהתברך במעלות גופניות, כתפיים רחבות, שרירים חזקים, קומה גבוהה ותואר נאה[140]. עוד צוין כי הוא היה רגיש[141], וכי הוא בורך בשפה ברורה, קול נעים ושלט בשפה הפולנית[140].

השפעת ישראל ברוך על מנהגי חסידות חב"ד עריכה

ישראל ברוך השפיע על כמה ממנהגי חב"ד שיוחסו לו במקור, ביניהם הנוהג לקרוא מספר תהילים בכל הלילה שבין יום הראשון של ראש השנה ללילה השני[142], והנוהג אצל אדמו"רי חב"ד להתחתן ביום השישי[143].

ראו גם עריכה

ביאורים עריכה

  1. ^ להרחבה ראו #ביוגרפיה
  2. ^ להרחבה נוספת בנושא שמו ראו #זיהוי מצבתו ושמו המלא
  3. ^ לגבי יחוסו ראו #משפחתו ויחוסו
  4. ^ יש המוכיחים מכאן שאין זו מצבתו של ברוך, ראו #זיהוי מצבתו ושמו המלא
  5. ^ וינוהרדיב הוא שמה המודרני של העיר סעליש[61]
  6. ^ אלם יש המפקפקים בייחוס זה[105][109][106][110]

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יוסף יצחק שניאורסון, תרגום: טוביה בלוי, י"ח, ספר הזכרונות, כרך א', מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 79. (בלשון הקודש)
  2. ^ 1 2 3 4 יוסף יצחק שניאורסון, תרגום: טוביה בלוי, י', ספר הזכרונות, כרך א', מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 43. (בלשון הקודש)
  3. ^ 1 2 יוסף יצחק שניאורסון, תרגום: טוביה בלוי, י', ספר הזכרונות, כרך א', מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 42. (בלשון הקודש)
  4. ^ 1 2 3 4 5 שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קכ"ט (בלשון הקודש)
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 חיים מאיר היילמן, א', בית רבי, תרס"ב, עמ' א'. (בלשון הקודש)
  6. ^ 1 2 3 יוסף יצחק שניאורסון, תרגום: טוביה בלוי, י', ספר הזכרונות, כרך א', מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 44. (בלשון הקודש)
  7. ^ יוסף יצחק שניאורסון, תרגום: טוביה בלוי, י', ספר הזכרונות, כרך א', מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 42-43. (בלשון הקודש)
  8. ^ מרדכי טייטלבוים, א', הרב מלאדי ומפלגת חב"ד, כרך ראשון, עמ' 2. (בלשון הקודש)
  9. ^ 1 2 שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קל"ז (בלשון הקודש)
  10. ^ מרדכי טייטלבוים, א', הרב מלאדי ומפלגת חב"ד, כרך ראשון, עמ' 2. (בלשון הקודש)
  11. ^ 1 2 דוד צבי הילמן, אגרות בעל התניא ובני דורו, תשי"ג, עמ' א'-ב'
  12. ^ 1 2 3 4 מנחם מנדל שניאורסון, שלשלת היחס וראשי פרקים מתולדות בית חיינו, היום יום, קה"ת, 1942, עמ' 4. (בלשון הקודש ויידיש)
  13. ^ 1 2 3 4 5 6 7 אברהם חנוך גליצנשטיין (ע), א', ספר התולדות אדמו"ר הזקן, קה"ת, עמ' ב'. (בלשון הקודש)
  14. ^ 1 2 3 4 5 לוי גרוסמן, שם ושארית, עמ' מ"ד. (בלשון הקודש)
  15. ^ 1 2 3 שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קל"ט (בלשון הקודש)
  16. ^ 1 2 3 יוסף יצחק שניאורסון, ספר השיחות - תש"ג, קה"ת, עמ' 151. (ביידיש)
  17. ^ 1 2 3 4 שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קל"ח (בלשון הקודש)
  18. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 דוד צבי הילמן, אגרות בעל התניא ובני דורו, תשי"ג, עמ' א'. (בלשון הקודש)
  19. ^ 1 2 שלום דובער לוין (ע), מבוא, אגרות קודש (אדמו"ר הזקן), קה"ת, תשמ"ז, עמ' 9. (בלשון הקודש)
  20. ^ 1 2 יקותיאל יהודה גרינוולד, נספחות, מקורות לקורות ישראל, 1934, עמ' 91. (בלשון הקודש)
  21. ^ 1 2 שלום דובער לוין (ע), מבוא, אגרות קודש (אדמו"ר הזקן), קה"ת, תשמ"ז, עמ' 11. (בלשון הקודש)
  22. ^ 1 2 שלום דובער לוין, ב', תולדות חב“ד ברוסיא הצארית, תש"ע, עמ' ד'-ה'
  23. ^ 1 2 שלום דובער לוין, א', מבית הגנזים, קה"ת, עמ' י"ב, מסת"ב 978-0-8266-0657-0. (בלשון הקודש)
  24. ^ 1 2 שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קמ"א-קמ"ב (בלשון הקודש)
  25. ^ 1 2 3 יוסף יצחק שניאורסון, תרגום: טוביה בלוי, י', ספר הזכרונות, כרך א', מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 45. (בלשון הקודש)
  26. ^ יוסף יצחק שניאורסון, תרגום: טוביה בלוי, י', ספר הזכרונות, כרך א', מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 46. (בלשון הקודש)
  27. ^ יוסף יצחק שניאורסון, תרגום: טוביה בלוי, י"א, ספר הזכרונות, כרך א', מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 47. (בלשון הקודש)
  28. ^ יוסף יצחק שניאורסון, תרגום: טוביה בלוי, י"ב, ספר הזכרונות, כרך א', מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 52. (בלשון הקודש)
  29. ^ יוסף יצחק שניאורסון, תרגום: טוביה בלוי, י', ספר הזכרונות, כרך א', מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 53. (בלשון הקודש)
  30. ^ יוסף יצחק שניאורסון, תרגום: טוביה בלוי, י"ג, ספר הזכרונות, כרך א', מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 56. (בלשון הקודש)
  31. ^ יוסף יצחק שניאורסון, תרגום: טוביה בלוי, ט"ו, ספר הזכרונות, כרך א', מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 64. (בלשון הקודש)
  32. ^ יוסף יצחק שניאורסון, תרגום: טוביה בלוי, ט"ז, י"ז, ספר הזכרונות, כרך א', מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 71-72. (בלשון הקודש)
  33. ^ יוסף יצחק שניאורסון, תרגום: טוביה בלוי, י"ז, ספר הזכרונות, כרך א', מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 73. (בלשון הקודש)
  34. ^ יוסף יצחק שניאורסון, תרגום: טוביה בלוי, י"ז, ספר הזכרונות, כרך א', מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 74-75. (בלשון הקודש)
  35. ^ יוסף יצחק שניאורסון, תרגום: טוביה בלוי, י"ט, ספר הזכרונות, כרך א', מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 82. (בלשון הקודש)
  36. ^ יוסף יצחק שניאורסון, תרגום: טוביה בלוי, י"ט, ספר הזכרונות, כרך א', מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 84-85. (בלשון הקודש)
  37. ^ חיים מאיר היילמן, כ"ד, בית רבי, תרס"ב, עמ' 108. (בלשון הקודש)
  38. ^ יוסף יצחק שניאורסון, תרגום: טוביה בלוי, כ', ספר הזכרונות, כרך א', מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 89. (בלשון הקודש)
  39. ^ יוסף יצחק שניאורסון, תרגום: טוביה בלוי, כ"א, ספר הזכרונות, כרך א', מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 90. (בלשון הקודש)
  40. ^ יוסף יצחק שניאורסון, תרגום: טוביה בלוי, כ"א, ספר הזכרונות, כרך א', מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 90-91. (בלשון הקודש)
  41. ^ 1 2 יוסף יצחק שניאורסון, תרגום: טוביה בלוי, כ"ג, ספר הזכרונות, כרך א', מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 100. (בלשון הקודש)
  42. ^ יוסף יצחק שניאורסון, תרגום: טוביה בלוי, כ"א, ספר הזכרונות, כרך א', מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 91. (בלשון הקודש)
  43. ^ יוסף יצחק שניאורסון, ספר השיחות - תש"ה, קה"ת, עמ' 117. (ביידיש, לשון הקודש)
  44. ^ יוסף יצחק שניאורסון, ספר השיחות - תש"ג, קה"ת, עמ' 151-154. (באידיש, לשון הקודש)
  45. ^ עמנואל אטקס, בעל התניא: רבי שניאור זלמן מלאדי וראשיתה של חסידות חב"ד, מרכז זלמן שזר, תשע"ב
  46. ^ 1 2 3 מרדכי טייטלבוים, א', הרב מלאדי ומפלגת חב"ד, כרך ראשון, עמ' 1. (בלשון הקודש)
  47. ^ 1 2 אברהם חנוך גליצנשטיין (ע), א', ספר התולדות אדמו"ר הזקן, קה"ת, עמ' א'. (בלשון הקודש)
  48. ^ אברהם חנוך גליצנשטיין (ע), א', ספר התולדות אדמו"ר הזקן, קה"ת, עמ' ד'. (בלשון הקודש)
  49. ^ מנחם מנדל שניאורסון, אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון), כרך י"ח, קה"ת, עמ' רפ"ב. (בלשון הקודש)
  50. ^ מנחם מנדל שניאורסון, אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון), כרך י"ח, קה"ת, עמ' רפ"ב-רפ"ג. (בלשון הקודש)
  51. ^ 1 2 3 יהושע מונדשטיין (ע), רבינו הגדול, כרם חב"ד: עיון וחקר במשנת חב"ד דברי ימי החסידות ודרכי החסידים, אהלי שם, 26 בנובמבר 1991, גיליון 4 חלק א', עמ' 7. (בלשון הקודש)
  52. ^ מנחם מנדל שניאורסון, רשימות (חב"ד), קה"ת, חוברת קס"ב, עמ' 9. (בלשון הקודש, יידיש)
  53. ^ 1 2 3 4 מנחם מנדל שניאורסון, רשימות היומן, ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית: קה"ת, תשע"ו, עמ' שי"א. (בלשון הקודש, יידיש)
  54. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' ק"ל (בלשון הקודש)
  55. ^ 1 2 מרדכי טייטלבוים, הרב מלאדי ומפלגת חב"ד, עמ' 249. (בלשון הקודש)
  56. ^ שמואל קראוס, לתולדות אחיו הצעיר של אדה"ז - ר' משה, קובץ הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א, file:///C:/Users/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9/Desktop/Downloads/518.pdf כ"ה חשוון תש"נ גליון ז' (תקי"ח), מוסדות אהלי תורה, 23 בנובמבר 1989, עמ' 29 (בלשון הקודש)
  57. ^ יוסף יצחק שניאורסון, ספר המאמרים – תש"ט', קה"ת, עמ' 87
  58. ^ הערות וציונים, שארית יהודה, קה"ת, תשי"ז, עמ' צ"ח
  59. ^ 1 2 3 יהושע מונדשטיין (ע), רבינו הגדול, כרם חב"ד: עיון וחקר במשנת חב"ד דברי ימי החסידות ודרכי החסידים, אהלי שם, 26 בנובמבר 1991, עמ' 8. (בלשון הקודש)
  60. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קל"א (בלשון הקודש)
  61. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קמ"ב (בלשון הקודש)
  62. ^ 1 2 3 4 5 חיים מאיר היילמאן, כ"ד, בית רבי, תרס"ב, עמ' נ"ד. (בלשון הקודש)
  63. ^ 1 2 יוסף יצחק קמינצקי, ח' תשרי - תקנ"ב, ימי חב"ד, קה"ת, תשנ"ד, עמ' 13-14. (בלשון הקודש)
  64. ^ שלום דובער לוין, ב', תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, קה"ת, 2010, עמ' ד'. (בלשון הקודש)
  65. ^ 1 2 3 4 יוסף יצחק שניאורסון, ספר המאמרים - תש"ט, קה"ת, תשמ"ו, עמ' 87. (ביידיש)
  66. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קל"ב-קל"ג (בלשון הקודש)
  67. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קל"ג-קל"ד (בלשון הקודש)
  68. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קל"ה (בלשון הקודש)
  69. ^ שמואל הכהן ויינגרטן, ספר זכרון לקהילת סעליש והסביבה, תל אביב, ישראל: ארגון יוצאי סעליש והסביבה בישראל, תשל"ו, עמ' 23. (בעברית)
  70. ^ 1 2 יקותיאל יהודה גרינוולד, לקורות החסידות באונגאריא, הצופה מארץ הגר שנה חמישית, 1921, עמ' 270-271 (בלשון הקודש)
  71. ^ מיכאל הלוי פרומקין, א', שבחי הרב, תרכ"ד. (בלשון הקודש)
  72. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קכ"ח (בלשון הקודש)
  73. ^ 1 2 מרדכי טייטלבוים, הרב מלאדי ומפלגת חב"ד, כרך ראשון, עמ' 250. (בלשון הקודש)
  74. ^ 1 2 יוסף יצחק קמינצקי, ח' תשרי - תקנ"ב, ימי חב"ד, קה"ת, תשנ"ד, עמ' 14. (בלשון הקודש)
  75. ^ 1 2 שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קל"ד (בלשון הקודש)
  76. ^ 1 2 יוסף יצחק קמינצקי, ח' תשרי - תקנ"ב, ימי חב"ד, קה"ת, תשנ"ד, עמ' 13. (בעברית, לשון הקודש)
  77. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קל"ד-קל"ה (בלשון הקודש)
  78. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קל"ב, קל"ה (בלשון הקודש)
  79. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קל"ב (בלשון הקודש)
  80. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קל"ח (בלשון הקודש)
  81. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק ה', הלכה ה'
  82. ^ 1 2 שלום דובער לוין (ע), מבוא, אגרות קודש (אדמו"ר הזקן), קה"ת, תשמ"ז, עמ' 10. (בלשון הקודש)
  83. ^ שלום דובער לוין, ב', תולדות חב“ד ברוסיא הצארית, תש"ע, עמ' ד'
  84. ^ ישעיה הורביץ (צפת), עדן ציון, תשט"ז, עמ' צ"א
  85. ^ מגדל עז, עמ' רנ"ז
  86. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' ק"מ-קמ"א (בלשון הקודש)
  87. ^ חיים מאיר שלח, הקדמה, תולדות חיים, תשכ"ג, עמ' י'. (בלשון הקודש)
  88. ^ שלום דובער לוין (ע), מבוא, אגרות קודש (אדמו"ר הזקן), קה"ת, תשמ"ז, עמ' 11. (בלשון הקודש)
  89. ^ 1 2 שלום דובער לוין, ב', תולדות חב“ד ברוסיא הצארית, תש"ע, עמ' ה'
  90. ^ סעליש: שוקם אוהלו של אביו של הרה"ק בעל התניא זי"ע, באתר קברי צדיקים, ‏2017-05-08 (בעברית)
  91. ^ מענדי קורטס, תגליות חדשות סביב קברו של רבי ברוך, אביו של אדמו"ר הזקן, באתר COL, ‏27 בדצמבר 2021 (בעברית)
  92. ^ זכרון להולכים: יארצייט אביו של כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע, באתר COL, ‏17 בספטמבר 2018 (בעברית)
  93. ^ זכרון להולכים: הרב ישראל ברוך פוזנר ע"ה, באתר חב"ד אינפו, ‏7 באוקטובר 2019 (בעברית)
  94. ^ שופץ ציון הרה"ק רבי ברוך אביו של אדמו"ר הזקן, באתר COL, ‏7 במאי 2017 (בעברית)
  95. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קל"ה, קל"ח (בלשון הקודש)
  96. ^ יוסף יצחק שניאורסון, אברהם חנוך גליצנשטיין (ע), א', ספר התולדות אדמו"ר הזקן, קה"ת, עמ' א'-ו'. (בלשון הקודש)
  97. ^ מרדכי טייטלבוים, א', הרב מלאדי ומפלגת חב"ד, כרך ראשון, עמ' 1-2. (בלשון הקודש)
  98. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (ב), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון ב' (לד), תשס"ד, עמ' צ"ט (בלשון הקודש)
  99. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (ב), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון ב' (לד), תשס"ד, עמ' ק'-ק"א (בלשון הקודש)
  100. ^ חיים מאיר היילמן, כ"ד, בית רבי, תרס"ב, עמ' 110. (בלשון הקודש)
  101. ^ 1 2 מרדכי טייטלבוים, הרב מלאדי ומפלגת חב"ד, עמ' 251. (בלשון הקודש)
  102. ^ מנחם מנדל שניאורסון, ז' בניסן, היום יום, קה"ת, 1942, עמ' מ"ג. (בלשון הקודש)
  103. ^ מבוא, אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי), קה"ת, תשע"ג, עמ' 15. (בלשון הקודש)
  104. ^ 1 2 שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (ב), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון ב' (לד), תשס"ד, עמ' קי"א (בלשון הקודש)
  105. ^ 1 2 נפתלי אהרן וקשטיין, בעקבות מצבת רבי ליוואי הזקן, המודיע (בעברית)
  106. ^ 1 2 וינשטוק, תפארת בית דוד, תשכ"ט. (בעברית)
  107. ^ שמואל שמלקה בן צבי הירש הורביץ, שמן הטוב, תרס"ה. (בלשון הקודש)
  108. ^ 1 2 בואו, מחדשים את המלוכה - עולם קטן, באתר עולם קטן, ‏4 בספטמבר 2022
  109. ^ מאיר וונדר, אלף מרגליות, ירושלים, ישראל: המכון להנצחת יהדות גליציה, 1993, עמ' 422. (בעברית)
  110. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (ב), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון ב' (לד), תשס"ד, עמ' קי"ג (בלשון הקודש)
  111. ^ מרדכי טייטלבוים, הרב מלאדי ומפלגת חב"ד, עמ' 251-252. (בלשון הקודש)
  112. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (ב), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון ב' (לד), תשס"ד, עמ' צ"ט-קי"ג (בלשון הקודש)
  113. ^ 1 2 שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (ב), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון ב' (לד), תשס"ד, עמ' קי"ג (בלשון הקודש)
  114. ^ ליפשיץ, אריה יהודה ליב בן אברהם אבא, אבות עטרה לבנים, תרפ"ז, עמ' קל"ח. (בלשון הקודש)
  115. ^ משה בן מימון, פירוש המשנה לרמב"ם, הקדמה לסדר נשים. (בלשון הקודש)
  116. ^ שלמה אנגלרד, צפונות יוחסין (א), ישורון: מאסף תורני חלק ג - אלול תשנז, מכון ישורון, 1997, עמ' תש"ד-תש"ה (בלשון הקודש)
  117. ^ אהרן בן ישעיה נתן ולדן, יכבד אב, כרך ראשון, תרפ"ג, עמ' 67. (בלשון הקודש)
  118. ^ יהושע מונדשטיין (ע), רבינו הגדול, כרם חב"ד: עיון וחקר במשנת חב"ד דברי ימי החסידות ודרכי החסידים, אהלי שם, 26 בנובמבר 1991, גיליון 4 חלק א', עמ' 9. (בלשון הקודש)
  119. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (ב), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון ב' (לד), תשס"ד, עמ' ק"ד (בלשון הקודש)
  120. ^ מאיר וונדר, אלף מרגליות, ירושלים, ישראל: המכון להנצחת יהדות גליציה, 1993, עמ' 88. (בעברית)
  121. ^ אפרים זלמן מרגליות, מעלות היוחסין, תר"ס. (בלשון הקודש)
  122. ^ חיים מאיר היילמן, כ"ד, בית רבי, תרס"ב, עמ' נ"ה-110. (בלשון הקודש)
  123. ^ יוסף יצחק קמינצקי, ח' תשרי - תקנ"ב, ימי חב"ד, קה"ת, תשנ"ד, עמ' 14. (בעברית, לשון הקודש)
  124. ^ שמואל אלעזר היילפרין, ספר הצאצאים, עמ' 63-64. (בלשון הקודש)
  125. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קל"ו (בלשון הקודש)
  126. ^ 1 2 מנחם שמואל סלונים, רבנו הזקן, תולדות משפחת הרב מלאדי, עמ' 37. (בלשון הקודש)
  127. ^ 1 2 שמואל אלעזר היילפרין, ספר הצאצאים, עמ' 64. (בלשון הקודש)
  128. ^ 1 2 3 שלום דובער לוין (ע), אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי), קה"ת, עמ' ל"א. (בלשון הקודש)
  129. ^ חיים מאיר היילמן, כ"ד, בית רבי, תרס"ב, עמ' נ"ו. (בלשון הקודש)
  130. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קל"ז (בלשון הקודש)
  131. ^ ראו תבנית:עץ משפחת שניאורסון
  132. ^ יוסף יצחק שניאורסון, שלום דובער לוין (ע), אגרות קודש (הריי"צ), כרך ח', כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 4 באפריל 1984, עמ' תע"ב. (בלשון הקודש)
  133. ^ יוסף יצחק שניאורסון, תרגום: טוביה בלוי, ספר הזכרונות, כרך א', מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983. (בלשון הקודש)
  134. ^ יוסף יצחק שניאורסון, תרגום: טוביה בלוי, ספר הזכרונות, כרך ב', מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1985. (בלשון הקודש)
  135. ^ 1 2 יוסף יצחק שניאורסון, תרגום: טוביה בלוי, י"ב, ספר הזכרונות, כרך א', מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 51. (בלשון הקודש)
  136. ^ יוסף יצחק שניאורסון, תרגום: טוביה בלוי, י"ח, ספר הזכרונות, כרך א', מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 81. (בלשון הקודש)
  137. ^ יוסף יצחק שניאורסון, תרגום: טוביה בלוי, י"ט, ספר הזכרונות, כרך א', מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 85. (בלשון הקודש)
  138. ^ יוסף יצחק שניאורסון, תרגום: טוביה בלוי, כ"א, כ"ב, ספר הזכרונות, כרך א', מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 91-99. (בלשון הקודש)
  139. ^ יוסף יצחק שניאורסון, תרגום: טוביה בלוי, י"ז, ספר הזכרונות, כרך א', מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 80-81. (בלשון הקודש)
  140. ^ 1 2 יוסף יצחק שניאורסון, תרגום: טוביה בלוי, י"ג, ספר הזכרונות, כרך א', מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 58. (בלשון הקודש)
  141. ^ יוסף יצחק שניאורסון, תרגום: טוביה בלוי, י"ז, ספר הזכרונות, כרך א', מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 72-73. (בלשון הקודש)
  142. ^ יוסף יצחק שניאורסון, ספר השיחות - תש"ב, קה"ת. (ביידיש, לשון הקודש)
  143. ^ יוסף יצחק שניאורסון, ספר השיחות - תש"ג, קה"ת, עמ' 153. (ביידיש, לשון הקודש)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ברוך_פוזנר&oldid=38393701"