ברונו באואר

תאולוג ופילוסוף גרמני

ברונו באואר (לעיתים: באוור; בגרמנית: Bruno Bauer; נהגה: [baʊɐ]; ‏6 בספטמבר 180913 באפריל 1882) היה פילוסוף ותאולוג גרמני. מתלמידיו הבולטים של גאורג וילהלם פרידריך הגל וככזה נמנה עם "ההגליאנים הצעירים".

ברונו באואר
Bruno Bauer
Bruno Bauer.jpg
לידה 6 בספטמבר 1809
אייזנברג, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 באפריל 1882 (בגיל 72)
נויקלן, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אתאיזם עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, Friedrich-Wilhelms-Gymnasium עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת בון עריכת הנתון בוויקינתונים
מונחה לדוקטורט קרל מרקס עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם אתאיזם עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין ההגליאנים הצעירים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסוף, תאולוג, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

באואר היה רציונליסט רדיקלי בפילוסופיה, בפוליטיקה ובביקורת המקרא. בעקבות נטייתו ההלנופילית של הגל, הגיע באואר למסקנה כי הנצרות הקדומה מבוססת יותר על תפיסותיה של הפילוסופיה היוונית הקדומה (האסכולה הסטואית) ופחות על היהדות כפי שהיה מקובל לחשוב. הוא טען שדמות ישו לא נשענה על אישיות היסטורית בשם זה, ולו בדוחק, אלא הייתה בדיה גמורה מן המאה השנייה. בעקבות ביקורתו הקיצונית פוטר ממשרתו באוניברסיטת בון, ובשנים 1843–1845 הוציא את החשוב שבספריו "תולדות התרבות הפוליטית והנאורות של המאה ה-18" (Geschichte der Politik, Cultur und Aufklärung des achtzehnten Jahrhunderts) בארבעה כרכים, בספרו זה בולטת בין היתר גישתו האנטישמית והקיצונית ל"בעיית היהודים". הוא הגדיר את היהודים כ"כושים לבנים" וטען שבהגדרה אין ליהודים זכות לשוויון זכויות, מאחר שההתבדלות מהאומות היא חלק יסודי בהגדרת היהדות. ביקורתו של באואר השפיעה על הרב הרפורמי שמואל הולדהיים להסיר את ההרחקות מגויים במשנתו הדתית.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ברונו באואר בוויקישיתוף
  ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה ובנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.