ברונו גנץ

שחקן שווייצרי

ברונו גנץגרמנית: Bruno Ganz;‏ 22 במרץ 194116 בפברואר 2019) היה שחקן תיאטרון וקולנוע שווייצרי בינלאומי. מוכר בעיקר בזכות דמות המלאך "דמיאל" שגילם בסרט "מלאכים בשמי ברלין", ודמותו של אדולף היטלר בסרט "הנפילה".

ברונו גנץ
Bruno Ganz
צילום מ-2011
צילום מ-2011
לידה 22 במרץ 1941
ציריך, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 בפברואר 2019 (בגיל 77)
Au, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות רהאלפ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה שווייץשווייץ שווייץ
תקופת הפעילות 1960–2018 (כ־58 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ציריך לאמנויות עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • טבעת איפלנד (1996)
  • פרס התיאטרון של ברלין (2001)
  • פרס במבי (2004)
  • העיטור האוסטרי למדע ואמנות (2005)
  • פרס מפעל חיים של האקדמיה האירופית לקולנוע (2010)
  • מדליית קרל צוקמאייר (2015)
  • צלב ההצטיינות של מסדר ההצטיינות של סקסוניה התחתונה (1 ביוני 2001)
  • אביר בלגיון הכבוד (2007)
  • צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (4 באוקטובר 2006)
  • Swiss Grand Prix for performing arts / Hans Reinhart Ring (1991)
  • קצין מסדר האמנויות והספרות
  • פרס דוד דה דונטלו למפעל חיים עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

גנץ, בנם של מכונאי שווייצרי ואם איטלקיה, החליט להיות שחקן כבר במהלך לימודיו בתיכון. בגיל תשע עשרה שיחק בסרטו הראשון, "האדון עם הכובע השחור" ("Der Herr mit der schwarzen Melone"). חרף התמיכה שקיבל מהשחקן הראשי, גוסטב קנוט (Knuth), הופעתו בסרט זה לא הייתה מוצלחת במיוחד ורק כעבור שנים החלה לנסוק הקריירה הקולנועית שלו. גנץ למד בסטודיו לבמה "Zürcher Bühnenstudio" (כיום בית הספר הגבוה לאמנויות). במקביל עבד כמוכר ספרים והשלים לימודי חובשות בבית ספר של הצבא השווייצרי. ב-1961 שיחק בתפקיד של חובב ג'אז בסרט "Chikita". באותה שנה חלה הופעת הבכורה התיאטרלית שלו, ובמשך כשני עשורים אחר כך התמסר בעיקר לתיאטרון.

את פריצת הדרך שלו כשחקן עשה גנץ בסרט "Sommergäste" ב-1976, שזיכה אותו בהכרה רחבה באירופה ובארצות הברית. ב-1978 שיחק לצד סר לורנס אוליבייה במותחן "הנערים מברזיל", וב-1979 כיכב לצד קלאוס קינסקי בסרט של ורנר הרצוג "Phantom der Nacht". אולם גנץ מוכר כנראה בעיקר בזכות תפקיד המלאך "דמיאל" שגילם ב"מלאכים בשמי ברלין" של הבמאי וים ונדרס. כן שיחק לצד דניס הופר בסרט "הידיד האמריקאי" של ונדרס (עיבוד לרומן "המשחק של ריפלי" של פטרישיה הייסמית'). לאורך השנים עבד עם במאים נודעים נוספים כאריק רוהמר ופרנסיס פורד קופולה.

בשנת 1992 שיחק בסרט הדרמה האוסטרלי "ימים אחרונים שלנו" בבימויה של ג'יליאן ארמסטרונג.

ב-2004 גילם את אדולף היטלר בסרט "Der Untergang" ("הנפילה"), לאחר שהקדיש כארבעה חודשים לחקר התפקיד. ב-2008 הופיע בסרט "נער קריאה" וב"כנופיית באדר מיינהוף", שניהם היו מועמדים לפרס אוסקר בקטגוריות הסרט הטוב ביותר, והסרט הזר הטוב ביותר.

גנץ שימש כקריין בשורה של יצירות מוזיקה קלאסית, כולל היצירה של לואיג'י נונו "Il Canto Sospeso", שהוקלטה עם התזמורת הפילהרמונית של ברלין. ב-2010 נבחר ביחד עם איריס ברבן לנשיאות האקדמיה הגרמנית לקולנוע.

חייו האישיים עריכה

נישא ב-1965 לסבין, לה נשאר נשוי עד יום מותו, אף שנפרדו. בנו היחיד התעוור בהיותו בן ארבע שנים. הוא התגורר לסירוגין בעיר הולדתו ציריך, בוונציה ובברלין, יחד עם הצלמת ושותפתו הוותיקה רות ולץ.

גנץ נפטר ב-16 בפברואר 2019 מסרטן המעי הגס, בגיל 77.[1]

פילמוגרפיה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ברונו גנץ בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה