ברור חיל
בְּרוֹר חַיִל הוא קיבוץ בצפון הנגב הנמצא בין קריית גת לשדרות, ושייך למועצה אזורית שער הנגב.
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | שער הנגב |
| גובה ממוצע[1] | 75 מטר |
| תאריך ייסוד | 1948 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,014 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.2% בשנה |
(למפת מערב הנגב רגילה)   ברור חיל  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
9 מתוך 10 |
| http://www.brorhail.org.il/ | |
הקמת היישוב עריכה
היישוב הוקם בתאריך 5 במאי 1948 בעקבות מבצע אברהם[3] שמטרתו הייתה לפתוח את הדרך ממרכז הארץ לנגב, שנשלטה מהכפר בֻּרֵיר. כך היה ליישוב האחרון שהוקם בארץ ישראל בטרם הקמת מדינת ישראל ואחד משני היישובים היחידים שקמו בתקופה שבין הצעת החלוקה להכרזת העצמאות (קדם לו המושב בית לחם הגלילית). בשנת 1950 היישוב עבר ממיקומו הראשוני למיקומו הנוכחי, ובשנת 1953 נבנה בו חדר האוכל[4].
נשיא עצרת האו"ם בזמן החלטת החלוקה, הברזילאי אוסוולדו ארניה, תרם לקיבוץ את הפטיש בו חתם את הדיון, ואת הפרוטוקול המקורי של הדיון[5]. בשל בעיות בשימור הפרוטוקול הוא הועבר בנובמבר 2009 לגנזך המדינה.
מקימי היישוב היו עולים ממצרים וממרוקו, אך במשך השנים קלט עולים רבים מברזיל שהגיעו במסגרת גרעיני תנועת 'הבונים-דרור'. הגרעין הראשון הגיע ב-1952[6]. במרוצת השנים הפך הקיבוץ למזוהה עמם על ידי התקשורת הישראלית. בשנים 1958–1961, במשך שנותיו הראשונות בישראל, גר בקיבוץ הקולנוען דוד פרלוב.
היסטוריה עריכה
שמו של הקיבוץ כשם יישוב יהודי שהתקיים ככל הנראה בקרבת מקום בתקופת בית שני, ובו מלו היהודים את בניהם בימי גזירות אדריאנוס שאסרו על קיום ברית מילה[7]. במקום זה התגורר רבן יוחנן בן זכאי, כפי שמובא בגמרא: ”תנו רבנן: "צדק צדק תרדף"[8] – הלך אחר חכמים לישיבה [...] אחר רבן יוחנן בן זכאי לברור חיל”[9]. שמו של היישוב השתמר בשמו של הכפר הערבי הסמוך בֻּרֵיר (אנ'). כפר זה נחרב במלחמת העצמאות בקרבות חטיבת גבעתי.
ועדת השמות הממשלתית הבהירה: ”ברוּר חיל בדומה לברוּרְיָה”[10]
במרכז הקיבוץ נמצא גן ארכאולוגי בו ניתן למצוא עתיקות שנמצאו במשך השנים בשטחי הקיבוץ. אף על פי שלא נעשתה חפירה ארכאולוגית מסודרת במקום, הרי שהממצאים מזוהים עם התקופה הביזנטית והתקופה הרומית.
נכון ל-2019 היישוב נכלל ברשימת אזור קו העימות הדרומי שפרסמה רשות המיסים[11]. בשני העשורים הראשונים של המאה ה-21 הוא סבל מירי מכיוון רצועת עזה.
שדה הנפט ברור חיל עריכה
בנובמבר 1956 החלה חברת לפידות חברת מחפשי נפט לישראל בקידוח "ברור 1" באזור הקיבוץ, לאחר שנמצא נפט בשדה חלץ הסמוך, אך נפט לא נמצא בו[12]. בפברואר 1957 החל קידוח "ברור 2" וביוני 1957, פרץ בו סילון נפט וזרם לאורך מאות מטרים[13][14]. הוחל מיד בהפקת הנפט[15] ובקידוח "ברור 3"[16], בו גם נמצא נפט[17]. בקידוחים נוספים שנערכו נמצא נפט ב"ברור 5" באפריל 1958[18] וב"ברור 8" באוקטובר 1964[19] בשנת 1965 סיפקו שדה ברור יחד עם שדה חלץ וכוכב הסמוכים 10% מתצרוכת הנפט של מדינת ישראל[20].
אופי היישוב עריכה
הקיבוץ היה הקיבוץ הראשון שחילק את נכסי המגורים לחבריו במסגרת שיוך דירות. בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[21] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתן לתושביו זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[22]
ענפים עסקיים בקיבוץ עריכה
לאורך השנים פעלו ביישוב מספר מפעלי תעשייה ועסקים מקומיים. באזור התעשייה הקטן בכניסה לקיבוץ פעל מספר שנים מפעל לייבוש ירקות של חברת "דקו", ואחריו מפעל מאפים של חברת "זוגלובק"[23]. באמצע שנות החמישים הוקם בית מלאכה לקרמיקה אמנותית תעשייתית שזכה להכרה כ"קרמיקה ברור חיל".
קישורים חיצוניים עריכה
ברור חיל (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- אתר היישוב ברור חיל
- אתר תנועת "הבונים-דרור" בברזיל
- סיפור מקומי - ברור חיל - התפתחות הקיבוץ על גבי ציר זמן, מוצגת באמצעות תמונות וזיכרונות
- שישים שנה – עליית הבונים דרור ברזיל / קיבוץ ברור חיל - תולדות העלייה החלוצית מברזיל, בהוצאת העמותה לציון 60 שנות עליה מתנועת דרור ברזיל
- 60 שנה ברור חיל מאת אברהם שנפלד
- היווצרות יחסי ישראל‐ברזיל באספקלריה חלוצית: בין דיפלומטיה לקיבוץ, מאת מאיר חזן
- ברור חיל, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- מידע על ברור חיל בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
- ישוב חדש בנגב חולש מאתמול על כפר פורע שהפריע לתחבורה היהודית, דבר, 20 באפריל 1948
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בחדר האוכל הנטוש בקיבוץ ברור חיל, באתר 'חלון אחורי', 23 בפברואר 2020
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ יצחק נשרי, "ההתיישבות במלחמת העצמאות", עמוד 121 באסופת המאמרים "שנה ראשונה לעצמאות" (בעריכת מרדכי נאור) שיצאה כחלק מסדרת "עידן", הוצאת יד בן צבי. באתר "כותר"
- ^ סיבוב בחדר האוכל הנטוש בקיבוץ ברור חיל, באתר 'חלון אחורי', 23 בפברואר 2020
- ^ אלי אשכנזי, הקיבוץ שזכה במזכרות נדירות מהצבעת האו"ם בכ"ט בנובמבר, באתר וואלה!, 18 בנובמבר 2017
- ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך, מטח, 2010, עמ' 160
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ב, עמוד ב'
- ^ ספר דברים, פרק ט"ז, פסוק כ'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ב, עמוד ב'; וראו גם בתוספתא מעשרות ב, א
- ^ ועדת השמות הממשלתית, מסמך מחודש ניסן תשי"א, גנזך המדינה, עמוד 7
- ^ רשימת יישובים שתושביהם זכאים להנחה ממס בשנת המס 2019
- ^ סיכויים לנפט בברור חיל, הַבֹּקֶר, 6 בינואר 1957
- ^ דב גולדשטיין, "הזהב השחור" בא לברור חיל, נפט מאיכות בינלאומית טובה זרם לואדיות, מעריב, 9 ביוני 1957
- ^ שדה נפט חדש בברור חיל, קול העם, 9 ביוני 1957
- ^ נפט מברור חיל - תוד שבועיים, מעריב, 16 ביוני 1957
- ^ קידוח חדש - "ברור 3", הַבֹּקֶר, 24 ביוני 1957
- ^ אושרה מציאות נפט ב"ברור 3", דבר, 25 באוגוסט 1957
- ^ הכנות להפקת נפט מקידוח "ברור "5, דבר, 22 באפריל 1958
- ^ ב"ברור "8 פרץ הנפט בכוחות עצמו, מעריב, 18 באוקטובר 1964
- ^ . 10% מצריכת הנפט - מתפוקה מקומית, הצופה, 11 באפריל 1965
- ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
- ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו חוברות ניכויים חודשיות - לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה, באתר של רשות המיסים
- ^ שני מוזס, סופית: מפעל זוגלובק בברור חיל סוגר את שעריו בסוף השנה, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2017