ברטולד וייס

תעשיין וחבר פרלמנט הונגרי-יהודי

הברון צ'פלי ברטולד וייס (במקור ברוך וייס, בהונגרית: Weiss Berthold; פשט, 5 באוקטובר 1845[1]בודפשט, 11 במרץ 1915) היה תעשיין יהודי-הונגרי, סופר וחבר האספה הלאומית של ממלכת הונגריה במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית. אחיו של מנפרד וייס.

ברטולד וייס
Weiss Berthold
לידה 5 באוקטובר 1845
פשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 במרץ 1915 (בגיל 69)
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Weiss Baruch עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב שלגוטאריאני, בודפשט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (18961905) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הליברלית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

ברוך (ברטולד) וייס נולד במשפחה יהודית כבנם של ב. אדולף וייס ושל אווה קניץ. בסיום לימודיו בתיכון הוא התחיל לפתח קריירה מסחרית-תעשייתית ומשנת 1880 היה גורם משמעותי בתעשייה ההונגרית בקנה מידה גדול. כבר בשנת 1876 הפך לחבר בבית הדין של הבורסה ההונגרית והיה לו חלק גדול בהקמת קווי הרכבת הפרוורית וכן בניסוח חוקי התעשייה של שנות ה-80 של המאה ה-19. במקביל, הוא ואחיו הגדול מנפרד, ייסדו את מפעל השימורים ההונגרי הראשון, את מפעל העפרות והתחמושת באי צ'פל ואותם המפעלים גם בברלין, וכן את מפעל הסריגה והאריגה בעיר ואץ. צפונית לבודפשט. הוא לקח חלק בארגון מחדש של מפעל הנשק בבאנסקה שטיאווניצה (אז חלק מהונגריה - בהונגרית: Selmecbánya) ושל העיר קסג, בהקמת מספנת דנוביוס ובייסוד מפעל השזירה והאריגה ברוז'אהג'. הוא גם מילא חלק משמעותי בניהול מוסדות פיננסיים וגם העלה את התוכנית לייסוד בנק למשכנתאות ובנקים לחיסכון באזורים מחוץ לבודפשט. ברטולד וייס היה חבר דירקטוריון בלשכת המסחר והתעשייה ובוועדת ההון. בשנת 1896 נבחר כחבר פרלמנט עם תוכנית ליברלית. הוא יזם את הקמת "המכון הלאומי לפנסיה לפקידים" (אלה שלא היו עובדי מדינה) ונבחר לנשיאו. ברטולד וייס היה נשיא הכבוד של חברת לויד בפשט. בשנת 1903, מתוך הכרה ביכולותיו בענייני ציבור, מינה אותו מלך הונגריה (קיסר אוסטרו-הונגריה) ל"יועץ חצר".[2]

ברטולד וייס הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב שלגוטאריאני בבודפשט.

חיים אישיים

עריכה

אשתו הייתה הרמינה בלאו (18581937),[3] בתם של לאזר בלאו ומאריה קייזר.

ילדיהם:

עבודותיו

עריכה
  • תנאים כלכליים ובריאות ציבורית ביחס לפשט (1869)
  • רפורמה במערכת הבנקאות המרכזית, בשם לב ליחסים עם הבנקאות האוסטרו-הונגרית (1870, גם בגרמנית)
  • כיבושים מסחריים (1886, גם בגרמנית)
  • האינטרסים של בודפשט והרכבת המזרחית (1887)
  • תקנון חדש של הבנק האוסטרו-הונגרי (1898)
  • רפורמה בבנקי החיסכון שלנו (1899)

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • Petrik Géza Könyvészete és Magyar Könyvészet 1886-1900
  • Ország-Világ 1896. 50. sz. arczk.
  • Pallas Nagy Lexikona XVIII. 811. l.
  • Sturm, Országgyűlési Almanach. Budapest, 1901. 393. l.
  • Weiss Berthold (Ország-Világ, 1896. 50. sz.)
  • Weiss Berthold (Magyar Ipar, 1915. március 15.)
  • Sándor Vilmos: Nagyipari fejlődés Magyarországon 1867 – 1900 (Budapest, 1954)
  • Mikus Károlyné: A Weiss dinasztia bemutatása és szerteágazótevékenységük ismertetése

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "Születési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség születési akv. 257/1845. folyószáma alatt".
  2. ^ משפחת מנפרד וייס-עץ משפחה
  3. ^ "Blau Hermina halotti bejegyzése a Budapest I. kerületi polgári halotti akv. 1409/1937. folyószáma alatt".
  4. ^ "Weiss Erzsébet Éva halotti bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári halotti akv. 1684/1944. folyószáma alatt".
  5. ^ "Weiss Jolán házasságkötési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári házassági akv. 190/1903. folyószáma alatt".
  6. ^ "Weiss Béla halotti bejegyzése a Budapest II. kerületi polgári halotti akv. 724/1945. folyószáma alatt".