ברט בכרך

**ברט בכרך**
**Burt Bacharach**
לידה	12 במאי 1928; קנזס סיטי, מיזורי, ארצות הברית
פטירה	8 בפברואר 2023 (בגיל 94); לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
שם לידה	Burt Freeman Bacharach
מקום קבורה	בית הקברות הילסייד ממוריאל פארק
מוקד פעילות	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1949–2023 (כ־74 שנים)
מקום לימודים	בית ספר מאנס למוזיקה, האקדמיה למוזיקה של המערב, אוניברסיטת מקגיל, תיכון פורסט הילס
סוגה	מוזיקת פופ, מוזיקה ווקאלית, פופ תזמורתי, מוזיקת טרקלינים, מוזיקה קלה
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	פסנתר, כלי מקלדת
חברת תקליטים	A&M רקורדס, DJM רקורדס, קאפ, קולומביה רקורדס, Ricordi International
שיתופי פעולה בולטים	האל דייוויד
בן או בת זוג	אנג'י דיקנסון (1965–1981); קרול באייר סייג'ר (1982–1991)
צאצאים	ניקי בכרך
פרסים והוקרה	פרס גראמי למפעל חיים (2008); פרס ג'וני מרסר (1996); פרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר (29 במרץ 1982); פרס גרשווין (2012); פרס גראמי של חבר הנאמנים (1997); פרס האוסקר לפסקול המקורי הטוב ביותר שאינו מחזמר (1968); פרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר (7 באפריל 1970) ;
	www.bacharachonline.com
	פרופיל ב-IMDb

ברט בכרך (באנגלית: Burt Bacharach, נהגה באנגלית "בַּקֶרַק"; ‏12 במאי 1928, קנזס סיטי – 8 בפברואר 2023, לוס אנג'לס) היה פסנתרן ומלחין יהודי-אמריקאי, שנחשב לאחד מיוצרי הלהיטים הגדולים ביותר בתולדות הפופ. מלהיטיו הגדולים: נעימת הסרט "קיד וקאסידי" ("טיפות הגשם ממשיכות ליפול על ראשי"), נעימת הסרט "אלפי" (בגרסתו הראשונה), ו"I'll never fall in love again".

ביוגרפיה עריכה

ברט בכרך נולד בקנזס סיטי, מיזורי שבארצות הברית, אולם גדל בניו יורק, שם סיים את לימודיו בתיכון פורסט הילס (אשר ברובע קווינס) בשנת 1946. בנם של אירמה (לבית פרימן) מורה למוזיקה, ומארק "ברט" בכרך, בעל טור בעיתון. בכרך למד מוזיקה באוניברסיטת מקגיל אצל הלמוט בלום, בבית הספר למוזיקה מאנס וכן ב"אקדמיה למוזיקה של המערב" בקליפורניה. בין מוריו להלחנה: דריוס מיו, הנרי קאוול, בוהוסלב מרטינו ונדיה בולאנז'ה.^[1]

קריירה עריכה

לאחר פרישתו מהצבא האמריקאי, עבד כפסנתרן, כשהוא מופיע לעיתים בסולו ולעיתים כמלווה לזמרים כגון ויק דאמון, פולי ברגן, סטיב לורנס, האחים איימס ופולה סטיוארט (שלימים הייתה לאשתו הראשונה). מאמצע שנות ה-50 עד 1961 קיים בכרך סיורי הופעות, הן כאמרגן והן כפסנתרן, ומאוחר יותר כמוביל הרכב עם מרלן דיטריך.

בשנת 1957 פגש את הפזמונאי האל דייוויד במשרדי בניין בריל המפורסם בתעשיית המוזיקה בניו יורק. השניים ביססו מאז שיתוף פעולה ארוך שנים והפיקו כבר באותה שנה את להיטם המשותף הראשון "הסיפור של חיי". ולאחר זמן קצר גם את "רגעי קסם", בביצועו של פרי קומו שהגיע בפברואר 1958 למקום הרביעי במצעד האמריקאי ולמקום הראשון במצעד הבריטי, שם החליף במקום הראשון את "הסיפור של חיי".

בשנות ה-60 המוקדמות כתב בכרך מעל 100 שירים עם דייוויד. לאורך שנות ה-60 פעל צמד הכותבים במקרים רבים יחד עם הזמרת דיון וורוויק, זמרת בוגרת קונסרבטוריון שהשניים חשבו עליה כמבצעת בעת כתיבת יצירותיהם. שיתוף הפעולה ביניהם הוליד את אחד הצוותים המצליחים ביותר בתולדות המוזיקה הפופולרית. במשך אותן שנים ביצעה ווריק 38 שירים פרי עטם שנכנסו למצעד בילבורד הוט 100; מהם תשעה ב"עשרת הגדולים".

לאורך שנים אלה שיתף בכרך פעולה גם עם התמלילן בוב היליארד וגם איתו היו לו מספר להיטים.

במהלך שנות ה-60 וה-70 היו עוד מבצעים נוספים שפרסמו להיטים רבים פרי עטם של דייוויד ובכרך. ביניהם: דאסטי ספרינגפילד, סילה בלאק, השירלז, הביטלס, הקרפנטרס, אריתה פרנקלין, אייזיק הייז, בי ג'יי תומאס, טום ג'ונס ואנגלברט המפרדינק.

השירים של בכרך אומצו גם על ידי זמרי הג'אז הוותיקים, כמו סטן גץ, קאל ג'יידר ווס מונטגומרי. השיר "My Little Red Book" של הצמד, שהוקלט במקור על ידי מנפרד מן עבור הסרט ?What's New, Pussycat, הפך לסמל רוק.

בכרך הלחין ועיבד את הפסקול לסרט "קזינו רויאל" (פרודיה על סרטי ג'יימס בונד) שיצא למסכים ב-1967 וכלל את הלהיטים "The Look of Love", בביצועה של דאסטי ספרינגפילד ואת נעימת הנושא שבוצעה על ידי הרב אלפרט והטיחואנה בראס. ב-1968 שיתפו דייוויד ובכרך פעולה עם המפיק דייוויד מריק במחזמר "Promises, Promises" שהניב שני להיטים; נעימת הנושא והשיר "I'll Never Fall in Love Again" שבוצע על ידי דיאן ווריק. שנת 1969 היוותה שיא נוסף עבור צמד המחברים כשזכו עם הלהיט "טיפות הגשם ממשיכות ליפול על ראשי" (Raindrops Keep Falling on My Head), מתוך הסרט "קיד וקאסידי" שזכה בפרס האוסקר לשיר הטוב ביותר ונעימת שיר הנושא לסרט ארתור שזכתה בפרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר

במאה ה-21 החל לכתוב פזמונים בעצמו ואף הקליט שירים עם הראפר ד"ר דרה^[2].

רוב שניידר כינה אותו "מוצרט של מוזיקת הפופ וסת' מקפרלן שיבח אותו כ"אחד המלחינים/כותבים הקלאסיים הגדולים האחרונים".^[3]

הוקרה עריכה

בשנת 2008 נערכה הופעתו לציון 60 שנות קריירה מוזיקלית בפסטיבל מוזיקה בלונדון, בשיתוף עם הזמרות אדל ובת' ראולי ותזמורת של ה-BBC.

סגנון יצירתו עריכה

את המוזיקה של בכרך מאפיינים מהלכי אקורדים יוצאי דופן, תבניות רתמיות סינקופטיות, פיסוק לא-סדיר, מודולציות תכופות ושינויי משקל חריגים, כאשר בכרך הוא המעבד, המנצח ושותף להפקה של רוב יצירותיו המוקלטות.

דוגמה לשימוש הייחודי שלו במשקל משתנה נמצאת ב"הבטחות, הבטחות" (מתוך המוזיקה למחזמר הנושא אותו שם). סגנונו נקשר לעיתים עם צירופים אינסטרומנטליים מסוימים, שנראה כי יש, או הייתה, לו העדפה אליהם, ובכלל זה השימוש הבולט בפלוגלהורן ביצירות כמו "Walk on By", "ניקי" ו"טולדו".

חיים אישיים עריכה

בכרך התגורר בלוס אנג'לס. היה נשוי ארבע פעמים. לו ולרעייתו האחרונה, ג'יין הנסן, לה נישא ב-1993, יש 3 ילדים.

בכרך נפטר ב-8 בפברואר 2023, בגיל 94.^[4]^[2]

לקריאה נוספת עריכה

Serene Dominic, Burt Bacharach, Song by Song, Schirmer Trade Books, 2003

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא ברט בכרך בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של ברט בכרך (באנגלית)

ברט בכרך, ברשת החברתית פייסבוק
ברט בכרך, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ברט בכרך, ברשת החברתית אינסטגרם
ברט בכרך, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ברט בכרך, באתר AllMovie (באנגלית)
ברט בכרך, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
ברט בכרך, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ברט בכרך, באתר אייטונס (באנגלית)
ברט בכרך, באתר ספוטיפיי
ברט בכרך, באתר Last.fm (באנגלית)
ברט בכרך, באתר AllMusic (באנגלית)
ברט בכרך, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ברט בכרך, באתר דיזר
ברט בכרך, באתר Yandex.Music (ברוסית)
ברט בכרך, באתר Discogs (באנגלית)
ברט בכרך, באתר Songkick (באנגלית)
ברט בכרך, באתר Genius
ברט בכרך, באתר SecondHandSongs
ברט בכרך, באתר DNCI
ברט בכרך, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
שרון מולדאבי, ‏הענק המלודי ברט באכארך: "היום ללהיט יש מזל אם הוא שורד חודש", באתר גלובס, 24 ביוני 2013
אילת יגיל, ברט בכרך: הקיטש גבר על המלודיה, באתר ynet, 3 ביולי 2013
בן שלו, ברט בכרך, יו"ר חוג הסילון של מלחיני הפופ, באתר הארץ, 10 בפברואר 2023
ברט בכרך, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ברט בכרך, דף שער בספרייה הלאומית
ברט בכרך, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

^ מייקל באדס, הערך "ברט בכרך" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
^ ¹ ² המלחין ברט בכרך הלך לעולמו בגיל 94, באתר ynet, 9 בפברואר 2023
^ Brie Stimson, Burt Bacharach remembered by Dionne Warwick and Hollywood: It's 'like losing a family member', Fox News, ‏2023-02-09 (באנגלית אמריקאית)
^ המלחין והפסנתרן ברט בכרך מת בגיל 94, באתר הארץ, 9 בפברואר 2023

[1] מייקל באדס, הערך "ברט בכרך" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין

[:0-2] ¹ ² המלחין ברט בכרך הלך לעולמו בגיל 94, באתר ynet, 9 בפברואר 2023

[3] Brie Stimson, Burt Bacharach remembered by Dionne Warwick and Hollywood: It's 'like losing a family member', Fox News, ‏2023-02-09 (באנגלית אמריקאית)

[4] המלחין והפסנתרן ברט בכרך מת בגיל 94, באתר הארץ, 9 בפברואר 2023

[1]

[2]

[3]

[4]


לידה	12 במאי 1928 קנזס סיטי, מיזורי, ארצות הברית
פטירה	8 בפברואר 2023 (בגיל 94) לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
שם לידה	Burt Freeman Bacharach
מקום קבורה	בית הקברות הילסייד ממוריאל פארק
מוקד פעילות	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1949–2023 (כ־74 שנים)
מקום לימודים	בית ספר מאנס למוזיקה, האקדמיה למוזיקה של המערב, אוניברסיטת מקגיל, תיכון פורסט הילס
סוגה	מוזיקת פופ, מוזיקה ווקאלית, פופ תזמורתי, מוזיקת טרקלינים, מוזיקה קלה
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	פסנתר, כלי מקלדת
חברת תקליטים	A&M רקורדס, DJM רקורדס, קאפ, קולומביה רקורדס, Ricordi International
שיתופי פעולה בולטים	האל דייוויד
בן או בת זוג	אנג'י דיקנסון (1965–1981) קרול באייר סייג'ר (1982–1991)
צאצאים	ניקי בכרך
פרסים והוקרה	פרס גראמי למפעל חיים (2008) פרס ג'וני מרסר (1996) פרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר (29 במרץ 1982) פרס גרשווין (2012) פרס גראמי של חבר הנאמנים (1997) פרס האוסקר לפסקול המקורי הטוב ביותר שאינו מחזמר (1968) פרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר (7 באפריל 1970)
www.bacharachonline.com
פרופיל ב-IMDb