ויקיפדיה

בריונות מינית

בריונות מינית היא סוג של בריונות ואלימות מינית. בריונות מוגדרת כהתנהגות אלימה המאופיינת בכוונה לפגוע באדם אחר, חזרה על הפגיעה וחוסר איזון במידת הכוח. מאפיין חשוב נוסף הוא הפומביות של המעשה.[1]

בריונות מינית היא בריונות המבוססת על מין הקורבן, מגדרו, נטייתו המינית או התנהגותו המינית. קשת ההתנהגויות שאליה מתייחס המונח רחבה, החל מקריאה בשמות גנאי ועד הטרדה מינית פיזית. בריונות מינית יכולה להתבטא באופן פיזי, מילולי או רגשי, ויכולה להיות גלויה או סמויה. כאשר בריונות מינית מתרחשת באופן סמוי, היא נתפסת בטעות על ידי מפעיל הכוח, הקורבן או סביבתם כבריונות "רגילה" או אף כהתנהגות נורמטיבית.

המונח "בריונות מינית" מוכר בעיקר בבריטניה.[2] בישראל המונח אינו מצוי בשימוש נרחב, וההתנהגויות שאליהן הוא מתייחס מוגדרות על פי רוב כפרקטיקות של בריונות, הטרדה או תקיפה מינית בקרב בני נוער.

דוגמאות נפוצות לבריונות מינית עריכה

בין הדוגמאות הנפוצות לבריונות מינית ניתן למצוא שימוש בכינויים הומופובים או נשיים כנגד נערים שאינם עונה לתכתיבים גבריים;[3] אקלים חברתי המתנה את ההערכה הניתנת לנערות בהתאמת סגנון לבושן, דיבורן או התנהגותן לאלה המצופים מנשים; שימוש של ילדים בשמות גנאי, השמצות וביטויים מיניים כלפי בנות גילן או כלפי נשים מבוגרות;[3] ושימוש בשפה סקסיסטית המתבססת על סטראוטיפים ותפקידים מגדריים מגבילים או מילות גנאי הנוגעות לנטייה מינית, מיניות או מגדר של אדם, כמו "הומו" לנערים "זונה" לנערות.[3]

לעיתים בריונות מינית מתרחשת גם כלפי צוות בית הספר: מורות רבות מעידות כי חוו הערות סקסיסטיות או התנהגות מינית פוגענית מצד תלמידים בטווח גילאים משתנה, כגון צעקות על נטייתן המינית של המורות, שימוש בשפת גוף גסה כלפיהן, או גנבת תמונות אינטימיות שלהן והפצתן לכלל התלמידים או באתרי אינטרנט שונים.[3][4]

בריונות מינית ברשת עריכה

  ערך מורחב – בריונות רשת

ברחבי רשת האינטרנט ניתן למצוא ביטויים שונים של בריונות מינית, כגון הפצה ואיסוף של חומרים מיניים ופוגעניים, פרסום תכנים פוגעניים על בסיס מגדר או מיניות של אדם, העברת מסרים ותכנים הקשורים בצורה ישירה או עקיפה למין, מיניות ומגדר האדם, ואף יצירת קשר פוגעני על בסיס מיני. הפער הטכנולוגי בין דור ההורים לדור הילדים והנוער מוביל לעיתים תכופות לחוסר בפיקוח והדרכה לשימוש נכון ברשת האינטרנט. בני הנוער הם פלח האוכלוסייה שעושה את השימוש הרב ביותר באינטרנט. הגלישה ברשת מאפשרת את כל המאפיינים של בריונות מינית כמו פומביות, חזרה על הפגיעה וחוסר היכולת של הנפגע להסתתר או למנוע את הפגיעה. מאפיין נוסף שקיים ברשת הוא האנונימיות של הפוגע. מסיבות אלה ואחרות, הרשתות החברתיות משמשות כר פורה עבור בני נוער ומבוגרים לבריונות מינית.[5]

דוגמה לבריונות מינית ברשת היא קבוצות פייסבוק שבהן מדורגות תמונות חושפניות של נערים ונערות, המועלות באופן יזום על ידיהם. לעיתים קרובות, התגובות בקבוצות אלו פוגעניות ומזלזלות, ומשום כך הן עלולות להביא לתוצאות קשות ביותר, ובכללן התמוטטות נפשית ואף התאבדות.[6]

פרקטיקה נפוצה נוספת של בריונות מינית ברשת היא הפצה של תמונות וסרטונים מיניים באמצעי המדיה השונים, כמו אפליקציות מסרים או אתרים דוגמת פייסבוק. במקרים אלה ההפצה נוטה להיות מהירה, וקיים קושי להתחקות אחר מסלולה ולאתר את מפיץ התוכן המיני. נכון ל-2016, מפיצי תכנים כאלו נחשבים בישראל למטרידים מיניים, והחוק מטיל עליהם עד חמש שנים של מאסר בפועל.[7]

מחקרים ונתונים עריכה

במחקר שנערך בשנת 2001 בהשתתפות נוער בכיתות ז'- יב' עלה כי כ-35% מהבנות וכ-28% מהבנים עברו לפחות מקרה אחד של הטרדה עם היבט מיני במהלך השנה. בנוסף, עלה כי על אף ששני המינים מוטרדים, קיים הבדל ביניהם בסוג ההטרדה ואופן התרחשותה, ובגיל שבו אירעה.[8]

נראה כי אחוזי הפגיעה בקרב נערים ונערות דומים יחסית, אך ניתן לראות דפוסי פגיעה ברורים יותר בבית הספר נגד בנות: בנים המשמיעים הערות וכופים מגע לא רצוי באופן ספונטני נגד נערות. כלפי בנים, דפוסי הפגיעה הם בעיקר מילוליים: שימוש בכינויים המרמזים על היעדר גבריות כפי שנתפסת על ידי נוער.[3]

ממחקרים שנערכו בישראל עולה כי בנים ובנות אינם מזהים תשומת לב שאינה רצויה כהטרדה מינית, ואינם מבחינים בין התנהגויות נורמטיביות לבלתי נורמטיביות.[9]

ממחקרים שנערכו בישראל בקרב מורים בנושא התמודדות עם הטרדות ובריונות מינית בבתי הספר, עולה כי כי קיימת עמימות לגבי ההגדרה של המעשים וקיומם במרחב בית הספר: פחות מ-3% מהנשאלים ענו כי הם רואים בהטרדה מינית והתנהגות סקסיסטית ביטוי לאלימות בבתי ספר; רק כ-37% מהנשאלים העידו כי דיווחו על מקרים כאלו; רק 36% מהנשאלים העידו כי הם יודעים על קיום מדיניות בית ספרית בנושא הטרדות מניות; ורק כ-3% מהנשאלים היו בקיאים בפרטיו של חוזר המנכ"ל בנושא.[9] במחקר אחר שנערך בקרב מורים, כ-75% מהנשאלים לא היו מודעים לקיומה של מדיניות בית ספרית לטיפול באלימות מינית.[8]

במחקר שנערך בנושא בריונות מינית ברשת, עלה כי כ-30% בקרב בני הנוער מציינים כי נשלח אליהם חומר מיני באינטרנט, כ-50% קיבלו הערות מילוליות מיניות באינטרנט וכ-60% נחשפו לפורנוגרפיה באינטרנט. במחקר אחר עלה כי 19% מהצעירים המשתמשים באינטרנט מהווים מטרה לשידול מיני בכל שנה. להבדיל מניצול מיני במרחב הפיזי, אשר מתרחש לרוב על ידי דמות מוכרת, הניצול המיני המתרחש ברשת מאופיין בכך ש-97% מההטרדות נעשות על ידי זרים וכ-99% מהקרבנות הם ילדים בגילאי 13–17 בלבד.[10]

השלכות על הקורבנות עריכה

קורבנות של בריונות בכלל ובריונות מינית בפרט עלולים להגיע לכדי מצוקה פסיכולוגית הבאה לידי ביטוי בשינויי התנהגות קיצונים, כגון דיכאון, התבודדות או תוקפנות, וכן ברגשות עזים של אשמה ושנאה עצמית ובתפיסות מזיקות בנוגע לגוף ולזהות המגדרית או המינית.[11] נערים ונערות שחוו בריונות מינית נוטים להתאפיין בביטחון עצמי נמוך, חוסר אמון בסביבה, חרדות חברתיות ואחרות ופגיעה בבריאות הפיזית המתבטאת בכאבים ומחושים פסיכוסומטיים כמו כאבי ראש חזקים, כאבי בטן ונדודי שינה. כמו כן, הם נוטים לדפוסים של התנהגות מסכנת כמו שימוש מופרז באלכוהול, שימוש בחומרים מאלחשים כמו סמים, היעדרות ממושכת מבית הספר, פגיעה עצמית וביטויים של אובדנות. במקרים רבים קורבנות הבריונות המינית מגיעים לכדי אשפוזים במוסדות פסיכיאטריים ומפתחים תלות בתרופות ובעזרים חיצוניים כדי להצליח לתפקד בחברה באופן יומיומי.[12] לעיתים התופעות שמתעוררות אצל נערות ונערים בעקבות בריונות מינית ברשת או במרחב הפיזי חזקות ומשמעותיות כל כך, עד שהן שקולות לתופעות שמתעוררות אצל קורבנות אונס.[13]

בריונות מינית מתרחשת פעמים רבות בתוך כותלי המוסד הלימודי עצמו, ובמקרים אלה קורבן הבריונות הופך פגיע יותר. כאשר מקום הפגיעה הוא בית הספר, מקום אליו מחויב הקורבן להגיע בכל יום ולפגוש את המטרידים פעם אחר פעם, מתאפשר ביצוע של הפגיעה באופן חוזר ופומבי. פגיעה מינית אשר מתרחשת באופן פומבי עלולה להיות בעלת השלכות מזיקות וקשות יותר מאשר פגיעה שנעשית באופן פרטי וחבוי: בגילאי העשרה, ההשפלה הפומבית גורמת נזק רב למוניטין של הנער או הנערה, פוגעת בכבוד ובמעמד החברתי, מעוררת שמועות שיש להילחם איתן, מערערת את הדימוי העצמי ועוד.[8]

ביטויים של בריונות מינית נוטים להיתפס כמעשי קונדס או כמעשים הומוריסטיים.[3] מסיבות אלה ואחרות התופעה לא זוכה תמיד לטיפול והתייחסות, ודבר זה מאפשר לה להמשיך להתקיים ואף להיתפס כנורמטיבית. מצב זה מוביל לערעור תחושת הביטחון אצל ילדים וילדות בבתי הספר, ולחוסר אונים שלהם ביחס לאפשרות להילחם נגד התופעה ולהתמודד עם הבעיה.[9]

בריונות מינית ברשת מאופיינת באנונימיות של הפוגע, דבר המקשה על חשיפתו. בנוסף, בפגיעה וירטואלית הנפגע אינו יכול להימלט מן הפגיעה, ואינו יכול לדעת מהו היקף ההפצה של התוכן הפוגע או לשלוט בהפצתו. זאת ועוד, בדרך כלל התכנים אשר מועלים לרשת האינטרנט אינן מוסרים ממנה, כך שהתוכן הפוגע מצוי בה לעד. כל אלה גורמים לכך שהנפגע מתקשה להגן על עצמו, נותר חשוף, ונתון לחסדי החברה.[4]

התופעה של אלימות מינית בבתי הספר משליכה גם על היחס לנשים בחברה ועל ממדי האלימות נגד נשים: כאשר אין מענה הולם לבעיית ההטרדות והבריונות המינית, והן הופכות חלק מהנורמה המקובלת בבתי הספר, בני נוער (ונערות בפרט) לומדים כי אין להם למי לפנות על מנת להפסיק תופעות מעין אלה. יתרה מזאת, הבריונים התוקפים לומדים כי הם יכולים להמשיך ולנהוג באלימות.[8]

בגיל ההתבגרות לומדים שני המינים איך להתייחס לבני המין השני, מתחילות להתעצב הזהות המינית והנטייה המינית ומתרחשת הלמידה של נושאי האינטימיות והמין. כאשר באותן שנים מתרחשת בריונות מינית, הפגיעה היא ארוכת טווח ועלולה להיחרט בזהות הקורבן.[14]

בריונות מינית כלפי צוות לימודי פוגעת באיכות תפקודו. כאשר מורות מוטרדות, הן עלולות לחוש אי נוחות, מתח וחשש, נפגעת יכולתם לתפקד ולמצות את כישוריהן ולשמש כדמות סמכות אל מול תלמידיהן.[3]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ בריונים וקרבנות בבית-הספר, באתר בין הצלצולים
  2. ^ ארגון המורים בבריטניה מגדיר בריונות מינית כך: ”התנהגות, שפה מילולית או דעות המבטאות אפליה ממוסדת, שיטתית ומקיפה המבוססת על ראיה סטראוטיפית של תפקידים גבריים ונשיים” (איגוד המורים הבריטי, מדיניות איגוד המורים להתמודדות ומניעת בריונות והטרדות מיניות).
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 איגוד המורים הבריטי, מדיניות איגוד המורים להתמודדות ומניעת בריונות והטרדות מיניות (ארכיון)
  4. ^ 1 2 רועי גולדשמידט, אלימות וירטואלית בקרב בני נוער, מרכז המחקר והמידע של כנסת ישראל
  5. ^ פגיעה מינית והאינטרנט: קבוצת השווים כשומרי סף או שומרי שתיקה, באתר cms.education.gov.il
  6. ^ התעללות בפייסבוק: תופעת הבריונות של בני הנוער, באתר mako
  7. ^ "אושר: עד 5 שנות מאסר למפיץ תמונות מיניות". ynet. 2014-01-06. נבדק ב-2016-03-04.
  8. ^ 1 2 3 4 אלימות מינית בבתי ספר בישראל
  9. ^ 1 2 3 פרופ' ענת זוהר, מבט על הטרדות מיניות בבתי הספר בישראל, מבט על פעילות מרכזי הסיוע בקרב ילדים ובני נוער במערכת החינוך בישראל
  10. ^ ילדים ישראלים גולשים: מחקר בנושא הרגלי הגלישה של נוער בישראל
  11. ^ ד"ר טלי היימן, ד"ר דורית אולניק שמש, ד"ר סיגל עדן, אלימות ופגיעות ברשת האינטרנט: מאפיינים, דפוסים, גורמי סיכון וגורמים מגנים בקרב ילדים ובני נוער., דוח מחקר למשרד החינוך
  12. ^ Neil Duncan, Bullying Experiences and Discourses of Sexuality and Gender, Routledge, 2013
  13. ^ לי ירון, כולם ראו אותי בוואטסאפ, החיים שלי נגמרו, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 31 באוגוסט 2015
  14. ^ בטיפולנט, מגזין בטיפולנט – מיניות בגיל ההתבגרות, באתר www.betipulnet.co.il
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בריונות_מינית&oldid=37403598"