בריטה הרדי

בריטה הרדי (נולדה ב-23 באפריל 1946) היא אימונולוגית וחוקרת סרטן ישראלית, פרופסור חבר בדימוס בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב ומנהלת המעבדה לאימונולוגיה רפואית במכון למחקר רפואי ע"ש פלסנשטיין, המרכז הרפואי רבין.

בריטה הרדי
Britta Hardy

לידה	23 באפריל 1946 (בת 78) ברית המועצות
עיסוק	אימונולוגית, חוקרת סרטן
מקום לימודים	אוניברסיטת בר-אילן מכון ויצמן למדע אוניברסיטת סטנפורד
מנחה לדוקטורט	דוד דנון
מוסדות	המרכז הרפואי רבין אוניברסיטת תל אביב
תרומות עיקריות
חקר האימונותרפיה של הסרטן ומחלות איסכמיה קרדיווסקולרית

ביוגרפיה

בריטה הרדי נולדה בברית המועצות בשם בריטה קוגוט לרוזה ויצחק קוגוט מפולין. המשפחה עלתה לישראל ב-1949 והתיישבה בתל אביב. את לימודיה התיכוניים עשתה בתיכון אליאנס ברמת אביב.

למדה לתואר ראשון במיקרוביולוגיה ובביוכימיה באוניברסיטת בר-אילן, אותו השלימה ב-1967. לאחר מכן המשיכה לתואר שני במיקרוביולוגיה, גם כן באוניברסיטת בר-אילן, וסיימה את לימודיה בהצטיינות. בהמשך עברה למכון ויצמן למדע, שם ביצעה את לימודיה לתואר שלישי בביולוגיה של התא. עבודת הדוקטורט שלה, שהוגשה בשנת 1975 בהנחיית פרופ' דוד דנון, עסקה בתהליכי התחדשות במערכת החיסון.

ב-1976 יצאה הרדי להשתלמות בתר-דוקטורט, בחסות מלגת חיים ויצמן. היא השתלמה במחלקה ההמטולוגית של בית הספר לרפואה באוניברסיטת סטנפורד ושהתה שם מספר שנים בהנחיית פרופ' סטנלי שרייר, ראש המחלקה.

עם חזרתה לישראל ב-1980 ייסדה הרדי מעבדת מחקר במכון למחקר רפואי ע"ש פלסנשטיין (FMRC) בבית החולים בילינסון המסונף לפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב.

בשנים 1984–1985 ביצעה שנת השתלמות נוספת בסטנפורד, בה עסקה בהיבטים פונקציונליים של מערכת החיסון, ובשנים 1988–1989 השתלמה בתאגיד הפרמצבטי IDEC בקליפורניה, שם עסקה במחקר שמרכזו נוגדנים חד-שבטיים לקולטן על-תאי ממערכת החיסון, המשמשים לטיפול בחולי סרטן הדם.

עם חזרתה למעבדתה במכון פלסנשטיין, החלה במחקרים שמטרתם זיהוי נוגדנים חד-שבטיים המפעילים את מערכת החיסון במחלת הסרטן. ב-1995 הקימה במעבדתה במכון פלסנשטיין את חברת קיורטק (Curetech) בע"מ על בסיס תגליותיה באיתור נוגדנים חד-שבטיים להפעלת מערכת החיסון לטיפול בחולי סרטן. זאת, יחד עם שותפה פרופ' אברהם נובוגרודסקי ובמימון קרן ההון סיכון של חברת כלל.

ב-2001 עברה Curetech למשכנה בעיר יבנה ומשם המשיכה החברה בפעילותה, כשהרדי משמשת כיועצת וכמדענית הראשית.

מאז 2001 ועד לפרישתה ב-2015, המשיכה לנהל במעבדתה מחקרים בתחום האימונולוגיה התאית בתהליכים קרדיווסקולרים להבנת תהליכי עקה (cellular stress) ואנגיוגנזה בשיתוף המחלקה הקרדיולוגית במרכז הרפואי רבין ומנהלה, פרופ' אלכסנדר בטלר.

בשנת 2012 מונתה לפרופסור חבר באוניברסיטת תל אביב.

נשואה לפיזיקאי עמוס הרדי והם הורים לשניים וסבים לחמישה נכדים. מתגוררת בתל אביב.

מחקר

במרוצת השנים פרסמה הרדי כ-60 מאמרים שפורסמו בכתבי עת שפיטים, הוזמנה להרצות בעשרות כנסים בינלאומיים, כתבה שני פרקים בספרים ורשמה עשרות פטנטים. במעבדתה השתלמו מספר רופאים במדעי יסוד.

חקר הסרטן

תגליותיה של הרדי הובילו ליישום בפיתוח תרופה המתבססת על נוגדנים חד-שבטיים אשר בודדו במעבדה הנקשרים לתאי מערכת החיסון, ומפעילים אותם לטיפול במחלה. התגליות הראשונות פורסמו ב-1997 ונמשכו עד להקמתה של חברה ביוטכנולוגית שעסקה בניסויים קליניים מתקדמים באימונותרפיה של מחלת הסרטן ברחבי בעולם.

במחקריה, הדגימה הרדי כי שפעול של המערכת החיסונית למאבק בסרטן הוא כלי משמעותי ותחילת העידן החדש של אימונותרפיה סרטנית.

חקר מחלות איסכמיה קרדיווסקולרית

מחקרה של הרדי מתמקד באקטיבציה של העקה התאית באמצעות החלבון GRP78 המתבטא במחלות איסכמיות קרדיווסקולריות. במעבדתה, היא הגדירה פפטידים סינתטיים אשר בנלווה להיקשרותם לתאי אנדותל המרפדים את דופן כלי הדם, הם נקשרים לקולטן ה-GRP78. כך הודגמו מערכות ניסיוניות שונות בהן נגרם חוסר חמצן כגון גפיים, עיניים, תאי לב ועוד, אשר היקשרות הפפטיד הנקשר לחלבון ה-GRP78 מניע מנגנון פרו-הישרדותי ומונע מוות תאי. מאידך, נחקרו תהליכי הנעה של הסיגנל האנטי-הישרדותי, העשויים להיות שימושיים לטיפול בסרטן.

מאמרים נבחרים

• New era in cancer immunotherapy; Twenty years to the discovery of monoclonal antibodies harnessing the immune system to eradicate tumors
• Advances in Bioscience and Biotechnology, 2013, 4,34-37. http://www.scrip.org/journal/abb/
• Activation of human lymphocytes by a monoclonal antibody to B lymphoblastoid cells; molecula weight and distribution of binding protein. Cancer Immunology Immunotherapy, 1995, v.40 ,376-382.
• A novel monoclonal antibody with immune-stimulatory and anti tumor properties. Human antibodies and hybridomas v.8 95-98, 1997.
• Cancer disease predictive diagnosis: BAT/CD3positive lymphocytes in cancer patients. Internat. J. Oncology, 2005. V.26, 971-975.
• GRP78 expression beyond cellular stress: a biomarker for tumor manipulation. World J. Immunology, Jul. 27, 2015, 5 78-85.
• Therapeutic angiogenesis of mouse hind limb ischemia by novel peptide activating GRP78 receptor on endothelial cells. Biochemical pharmacology 2008, v.75, 891-899.
• A monoclonal antibody to human B lymphoblastoid cells activates human and murine T lymphocytes. Cell. Immunol., 1989, v.118, 22-29
• A monoclonal antibody against a human B lymphoblastoid cell line induces tumor regression in mice. Cancer Res., 1994, v.54, 5793-5796
• Colon cancer cells expressing cell surface GRP78 as a marker for reduced tumorigenicity. Cellular oncology, 2012, v.35, 345-354
• Peptide binding heat shock protein GRP78 protects cardiomyocytes from hypoxia- induced apoptosis, J. Mol. Medicine, 2010 v.88 1157-1167
• A lymphocyte-activating monoclonal antibody induces regression of human tumors in severe combined immunodeficient mice, Proc. Natl. Acad. Sci., 1997, v.94, 5756-5760.
• A mimotope peptide-based anti cancer vaccine selected by BAT monoclonal antibody. Vaccine, 2005, V23, 4283-4291.
• Immunotherapy of human colorectal hepatic metastases in mice by BAT monoclonal antibody. Cancer letters, 2005, V229, 217-222
• Therapeutic angiogenesis of mouse hind limb ischemia by novel peptide activating GRP78 receptor on endothelial cells. Biochemical Pharmacology, 2008, V. 75, 891-899.

קישורים חיצוניים

• אתר המעבדה של בריטה הרדי
• בריטה הרדי, באתר אוניברסיטת תל אביב