בריטן נורמן איילנדר

בריטן נורמן איילנדר או Britten-Norman BN-2 Islander הוא דגם של מטוס נוסעים קל, דו מנועי. האיילנדר נבנה על ידי חברת בריטן נורמן החל מ־1965, ויוצרו מהדגם 1,280 מטוסים. המטוס יוצר גם ברישיון בחברת Intreprinderea de Reparatii Material Aeronautic - IRMA מרומניה.

בריטן נורמן איילנדר
Britten-Norman BN-2 Islander
בריטן נורמן איילנדר
מאפיינים כלליים
סוג מטוס תצפית תובלה וקישור דו מנועי
ארץ ייצור בריטניהבריטניה בריטניה
יצרן בריטן נורמן
צוות 1 או 2
נוסעים 9
יחידות שיוצרו 1,280
משתמש ראשי בליז עריכת הנתון בוויקינתונים
ממדים 
אורך 10.86 מטר
גובה 4.18 מטר
מוטת כנפיים 14.94 מטר
שטח כנפיים 30.2 מטר רבוע
משקל ריק 1,667 ק"ג
משקל המראה מרבי 2,994 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצועים 
מהירות מרבית 273 קמ"ש
טווח טיסה מרבי 1,400 ק"מ
סייג רום 4,024 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנעה 
"ארמסטרונג סידלידאבל" מאמבה 100 טורבו-פרופ כפול בעל שתי יחידות הספק, 2,950 כ"ס כ"א
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מטוסי איילנדר בישראל עריכה

מטוס האיילנדר הראשון הגיע לישראל ב-1969 ונכנס לשירות בחברת יעף. בשנות השבעים רכשה את האיילנדר "חברת כנף לתעופה כללית", שהפכה לאחר מכן לשותפות כנף-ארקיע. שהפעילה את המטוסים למנחתים ביעדים הקצרים (שדה תימן ליד באר שבע, מנחת בר-יהודה ליד מצדה, סדום, מנחת ספיר ליד עין יהב, מנחת מצפה רמון, מנחת קריית שמונה ושדה תעופה חיפה).

סה"כ פעלו בישראל כ-17 מטוסי איילנדר, 11 על ידי ארקיע.

ערב מלחמת יום הכיפורים סבל חיל האוויר הישראלי ממחסור במטוסי סיור קלים. עקב כך עם פרוץ הקרבות נחכרה על ידי צה"ל טייסת אזרחית קלה שכללה 11 מטוסים. מטוסים אלו העבירו במשך המלחמה אח"מים ומפקדים מחזית לחזית וכמו כן העבירו דו"חות מודיעין מהמפקדות לחזיתות. המטוסים הגיעו לחיל האוויר מחברת כנף, עשרה מהם היו מסוג "איילנדר" ואחד צ'ייפטין. המטוסים הוטסו בעיקר על ידי טייסים יוצאי חיל האוויר שרובם גויסו למילואים במלחמה. למרות המחסור בכוח האדם הצליחה הטייסת להפעיל את מטוסיה והשתלטה במהלך המלחמה על כ-70 אחוזים מטיסות הטייסות הקלות. הסיבה לנתח הגדול לו זכו המטוסים האזרחיים הייתה נעוצה בכך שהם היו גדולים יותר ממטוסי הטייסת הקלה של חיל האוויר ויכלו לשאת יותר מטען. המטוסים הצטרפו לכוחות חיל האוויר כבר ב-6 באוקטובר והשתחררו בתחילת פברואר, לאחר ארבעה חודשים. המטוסים, שבשלושת הימים הראשונים למלחמה לא פעלו מחשש לפגיעה בהם, טסו שעות רבות ותרמו לחיזוק כוחו של חיל האוויר בטיסות הפנים והקישור.

בחיל האוויר שרתו באופן רשמי ארבעה מטוסים, שני מטוסים שנתרמו על ידי נדבנים מחו"ל, בשנות השבעים ופעלו במסגרת טייסת הסיור והקישור הקלה (כיום טייסת 135 "מלכי האוויר"), ושני מטוסים שגייסו מחברת ארקיע לאחר מלחמת יום הכיפורים.[1] המטוסים שהופעלו בחיל האוויר התאפיינו במכלי דלק משולשים שהותקנו בקצה הכנף. מאחר שכח האדם הדרוש להטסת המטוסים לא היה מצוי בחיל האוויר, הם הופעלו בעיקר על ידי טייסי מילואים. בשלב כלשהו הועברו המטוסים לאימון תובלה וניווט בביס"ט ובהמשך הוחלט להוציאם משרות.

בתאריך 17.8.95 התרסק מטוס איילנדר (4X-CCO מס. יצרן 139B) שהופעל על ידי חברת "ברק שירותי תעופה", בעת שהמריא מנמל התעופה חיפה לקפריסין[2].

 
בריטן נורמן איילנדר במוזיאון חיל האוויר בחצרים
 
בריטן נורמן איילנדר במוזיאון לתעופה וחלל במנחת ראשון לציון

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה