פתיחת התפריט הראשי

הממלכה המאוחדת באירוויזיון

הממלכה המאוחדת משתתפת בתחרות הזמר של האירוויזיון מאז 1957, ומאז נעדרה פעם אחת בלבד, ב-1958 (כלומר היא משתתפת באופן רצוף מאז 1959). הממלכה המאוחדת מדורגת במקום השלישי בטבלת הזכיות עם 5 ניצחונות בתולדות התחרות. הממלכה המאוחדת היא שיאנית האירוח של התחרות – 8 פעמים התקיימה התחרות בשטחיה (לרוב באנגליה, פעם אחת בסקוטלנד).

הממלכה המאוחדת באירוויזיון
EuroReino Unido.svg
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
רשת שידור BBC
השתתפות ראשונה גרמניהגרמניה פרנקפורט, 1957
זכיות אוסטריהאוסטריה וינה, 1967
ספרדספרד מדריד, 1969[1]
הולנדהולנד האג, 1976
אירלנדאירלנד דבלין, 1981
אירלנדאירלנד דבלין, 1997
השתתפויות 61
היעדרויות 1
אירוח האירוויזיון הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת אנגליהאנגליה לונדון, 1960
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת אנגליהאנגליה לונדון, 1963
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת אנגליהאנגליה לונדון, 1968
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת סקוטלנדסקוטלנד אדינבורו, 1972
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת אנגליהאנגליה ברייטון, 1974
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת אנגליהאנגליה לונדון, 1977
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת אנגליהאנגליה הרוגייט, 1982
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת אנגליהאנגליה ברמינגהאם, 1998
השתתפות אחרונה ישראלישראל תל אביב-יפו, 2019
רוני קרול בלוקסמבורג (1962)
פרימה דונה בהאג (1980)
אנדי אברהם בבלגרד (2008)
ג'וש דובווי באוסלו (2010)
אלקטרו ולווט בווינה (2015)
לוסי ג'ונס בקייב (2017)

הישגיםעריכה

זכיותעריכה

הממלכה המאוחדת ממוקמת כיום במקום השלישי בטבלת המדינות הזוכות, עם 5 ניצחונות בתולדות התחרות (לאחר אירלנד ושוודיה). יחד איתה ממוקמות גם צרפת, לוקסמבורג והולנד, אולם בניגוד לאלו, עיקר זכיותיה של הממלכה המאוחדת היו מסוף שנות ה-60 ועד היום, כשהתחרות מוכרת לקהל האירופאי, בעוד שזכיותיהן של צרפת, לוקסמבורג והולנד היו בעיקר בסוף שנות ה-50 וראשית שנות ה-60, תקופה שפחות זכורה לקהל האירופי בימינו. שיריה המנצחים של הממלכה המאוחדת הם שירים ידועים ומוכרים גם כיום.

שנה שם המבצע שם השיר תרגום לעברית
1967 סנדי שו "Puppet on a String" "בובה על חוט"
1969 לולו "Boom Bang-a-Bang" "בום-באנג-א-באנג"
1976 אחוות האדם "Save Your Kisses for Me" "שמרי נשיקותייך עבורי"
1981 באקס פיז "Making Your Mind Up" "החלטה"
1997 קתרינה והגלים "Love Shine a Light" "אהבה האירי אור"

המקום השניעריכה

הממלכה המאוחדת היא שיאנית ההגעה למקום השני בתחרות; היא הגיעה למקום זה 15 פעמים, יותר מכל מדינה אחרת בתולדות האירוויזיון, ופי שלושה ממספר ניצחונותיה בתחרות. 5 פעמים שבהן הגיעה למקום השני היו כשאירחה את התחרות, שלוש פעמים בהן הגיעה הממלכה המאוחדת למקום השני היו כאשר אירלנד ניצחה, שלוש פעמים נוספות היו עם זכיותיה של לוקסמבורג, פעמיים צרפת ניצחה מעליה ופעמיים נוספות ניצחה מעליה הולנד.

שנה מבצע שם השיר תרגום לעברית המדינה הזוכה
1959 פרל קאר וטדי ג'ונסון "Sing, Little Birdie" "שירי, ציפור קטנה" הולנד  הולנד
1960 בריאן ג'ונסון "Looking High, High, High" "מסתכל גבוה, גבוה, גבוה" צרפת  צרפת
1961 האליסונים "Are You Sure?" "האם אתה בטוח?" לוקסמבורג  לוקסמבורג
1964 מאט מורנו "I Love The Little Things" "אני אוהב את הדברים הקטנים" איטליה  איטליה
1965 קתי קירבי "I Belong" "אני שייכת" לוקסמבורג  לוקסמבורג
1968 קליף ריצ'רד "Congratulations" "איחולים" ספרד  ספרד
1970 מרי הופקין "Knock, Knock Who's There?" "טוק, טוק, מי שם?" אירלנד  אירלנד
1972 המחפשים החדשים "Beg, Steal or Borrow" "להתחנן, לגנוב או להשאיל?" לוקסמבורג  לוקסמבורג
1975 הצלליות "Let Me Be The One" "תני לי להיות האחד" הולנד  הולנד
1977 לינדזי דה פאול ומייק מורן "Rock Bottom" "נקודת שפל" צרפת  צרפת
1988 סקוט פיצג'רלד "Go" "לך" שווייץ  שווייץ
1989 להקת דיווח חי "Why Do I Always Get It Wrong?" "למה אני תמיד?" יוגוסלביה  יוגוסלביה
1992 מייקל בול "One Step Out of Time" "צעד אחד מחוץ לזמן" אירלנד  אירלנד
1993 סוניה "Better The Devil You Know" "טוב יותר השטן שאתה מכיר" אירלנד  אירלנד
1998 אימאני "Where Are You?" "איפה אתה?" ישראל  ישראל

נציגי הממלכה המאוחדת בתחרותעריכה

המבצעיםעריכה

לאורך השנים שלחה הממלכה המאוחדת זמרים ולהקות שהיו עתידים להפוך לכוכבים בינלאומיים בעולם המוזיקה, כמו אוליביה ניוטון-ג'ון (1974), אחוות האדם (1976, מקום ראשון), באקס פיז (198, מקום ראשון), קתרינה והגלים (1997, מקום ראשון), סר קליף ריצ'רד (1968, 1973) וסקוט פיצג'רלד (1988).

השירים המייצגיםעריכה

רבים מלהיטיה הגדולים של תחרות האירוויזיון הם שירים של הממלכה המאוחדת. ביטוי משמעותי לתופעה זו ניתן למצוא בחגיגות היובל לאירוויזיון, שנקראו "Congratultaions" על שם השיר הבריטי ב-1968. ביטוי נוסף באותה תחרות היה העובדה ששני שירים בריטיים בתחרות, "Making Your Mind Up" ו-"Save Your Kisses for Me", נבחרו להשתתף בתחרות עצמה. שירים אחרים של הממלכה המאוחדת זכו להצלחה גדולה ולהשמעות רבות בתחנות הרדיו האירופיות (ולעיתים אף מחוץ ליבשת, במקומות כמו אוסטרליה, ניו זילנד, קנדה, דרום אפריקה ולעיתים רחוקות גם ארצות הברית). שירים כאלו הם רוב שיריה הזוכים של הממלכה המאוחדת, ושירים נוספים כמו "Jack in the Box" מ-1971, "Long Live Love" מ-1974 ו-"Ooh Aah... Just A Little Bit" מ-1996.

אחד משיריה הידועים ביותר, "Save Your Kisses for Me", השיר המנצח באירוויזיון 1976, הוא השיר שזכה לאחוז הניקוד האפשרי הגבוה ביותר – 80.3% מכלל הנקודות האפשריות (204, באותה השנה). באותה שנה קיבלה הממלכה המאוחדת 12 נקודות ("Douze Point") משבע מדינות שונות.

בחירת השיר המייצג בתחרותעריכה

משך רוב שנותיה נקראה התחרות "שיר למען אירופה" (A Song For Europe), ובחלק מהזמן נקראה גם "תחרות הזמר הבריטית הגדולה" (The Great British Song Contest) וגם נקראה "ההחלטה שלך" (Your Decision) ונקראה גם "ההחלטה" (Making Your Mind Up) על שם השיר הבריטי שזכה באירוויזיון 1981. בשנת 2011 לראשונה נבחר השיר בבחירה פנימית ולכן לא התקיימה התחרות.

בחירת השיר המייצג של הממלכה המאוחדת לתחרות האירוויזיון השתנתה פעמים רבות לאורך השנים:

  • בשנים 19571963 ערך ה-BBC תחרות שירים בשם "שיר למען אירופה" ("Song for Europe"). למעט ב-1961, בשנים אלה היה נהוג שה-BBC מזמין אמנים גדולים לבצע שירים שהוזמנו (על ידי ה-BBC) במיוחד לתחרות, וצוותי שיפוט אזוריים היו בוחרים את השיר הזוכה (בשיטת הצבעה הדומה לאירוויזיון עצמו). יוצאת מן הכלל היא התחרות ב-1961, בה הוקם צוות שיפוט ארצי בן 140 שופטים.
  • בשנים 19641975 נמשכה תחרות "שיר למען אירופה", אולם בפורמט שונה. ה-BBC נהג להזמין אמן מסוים על פי בחירתו האישית, והוא היה מבצע 6 שירים (בשנים 19661967 בוצעו רק 5 שירים). לאחר מכן, הקהל היה שולח גלוית דואר ובה נבחר השיר המייצג. גם לפורמט זה היה יוצא מן הכלל – התחרות ב-1971, שבה שביתה של עובדי הדואר מנעה קיום בחירות דמוקרטיות ובאותה שנה גויסו מחדש צוותי שיפוט אזוריים. שנה לאחר מכן, הפסקת חשמל גדולה ברחבי המדינה הובילה לשיעור צפייה (ושיעור הצבעה) נמוך.

בשנים אלה נהנתה הממלכה המאוחדת מהצלחה גדולה באירוויזיון. במשך עשור שנים (19671977) הגיעה הממלכה המאוחדת לארבעת המקומות הראשונים, ולמעשה רק 3 פעמים במהלך אותו העשור לא הגיעה למקום הראשון או השני.

 
לוגו אירוויזיון 1977, שאירחה הממלכה המאוחדת בלונדון לאחר זכייתה ב-1976
  • בשנים 19761995 נמשכה התחרות, ועוד פעם בשינוי פורמט. הוחלט ש-12 שירים יתמודדו על ייצוג הממלכה המאוחדת באירוויזיון, ומבצעיהם ייבחרו על ידי כותבי השירים. בחירת השיר המייצג תיעשה, כמו בעבר, על ידי צוותי שיפוט אזוריים. הפורמט החדש גרר הצלחה מיידית – כבר באותה שנה זכתה הממלכה המאוחדת בתחרות, והשיר נחשב כיום לאחד השירים הידועים והאהובים ביותר בתולדות תחרות האירוויזיון כולה.

שתי שביתות הפריעו לתחרות: הראשונה הייתה שביתת טכנאי ה-BBC ב-1977 (שהובילה לדחיית האירוויזיון עצמו באותה השנה, שנערך בלונדון). עקב שביתה זו שודרה התחרות ברדיו ולא בטלוויזיה. שנתיים אחר כך, ב-1979, התחרות לא נערכה בכלל, בעקבות שביתה של ה-BBC. לצוותי השיפוט הושמעו הקלטות השירים מהחזרות והם בחרו בהתאם להשמעות.

 
לוגו אירוויזיון 1982, שאירחה הממלכה המאוחדת בהרוגייט לאחר זכייתה ב-1981

ב-1980 התעוררה מהומה, כאשר נרשם שוויון בהצבעות בין השירים "Love Enough For Two" של להקת "פרימה דונה" ו-"Happy Everything" של הזמרת מגי מון. כדי להגיע לבחירת זוכה, קרא המנחה טרי ווגן, במעט היסטריה, לצוותי השיפוט על מנת לברר איזה שיר קיבל יותר נקודות מהשופטים. דבר זה חולל בלבול גדול בלוח התוצאות לאחר ששופטים רבים שינו את מספר הנקודות שהעניקו בהתחלה. בסופו של דבר, נמצא כי להקת "פרימה דונה" זכתה לאחר שהצביעו לה 8 צוותי שיפוט לעומת 6 שהצביעו למגי מון. בדיקה שביצע ה-BBC למחרת היום אישרה את זכייתה של "פרימה דונה". "פרימה דונה" היא הלהקה הראשונה בתולדות הממלכה המאוחדת שהוקמה במיוחד לאירוויזיון (וגם נשלחה אליו).

בהמשך שנות ה-80 הצטמצם מספר השירים בתחרות ל-8 והעניין בה פחת. ב-1987 נערך שינוי במתכונת התחרות – מספר השירים הועלה לעשרה והוצע לחברות התקליטים להגיש שירים לתחרות. אולם אכזבה גדולה שנחלה באותה שנה עם המקום ה-13 באירוויזיון עצמו, הובילה לשינוי נוסף במתכונת התחרות – כשההצבעה הועברה מצוותי שיפוט אזוריים להצבעה טלפונית של הצופים בבית. הוחלט שבמקביל להצבעה הטלפונית יישב באולפן פאנל (שהורכב ברובו מידוענים בריטים שונים) שהעניק טיפים ועצות הומוריסטיים למצביעים בבית. מתכונת חדשה זו גררה גם היא הצלחה מיידית – ובשנתיים הראשונות להפעלתה (19881989) הגיעה הממלכה המאוחדת למקום השני. ב-1990 הגיעה הממלכה המאוחדת למקום השישי (שנחשב הצלחה יחסית, לאור העובדה שבאותה שנה השתתפו למעלה מ-20 מדינות). אולם ב-1991 הגיעה הממלכה המאוחדת למקום העשירי בלבד, והתוצאה הנמוכה הובילה את ראש מחלקת הבידור הקל של ה-BBC, ג'ים מויר, להחליט על בחירת האמן בעצמו, בעוד שבחירת השיר תיעשה על ידי הקהל בבית. שיטה זו הניבה את המקום השני הן ב-1992 והן ב-1993. ב-1994 נבחרה הזמרת האלמונית פרנסיס רפאל עם השיר "We Will Be Free" ("אנו נהיה חופשיים"). השיר הגיעה למקום העשירי בלבד בדבלין, אולם זכה להצלחה בינלאומית לאחר האירוויזיון.

 
לוגו אירוויזיון 1998, שאירחה הממלכה המאוחדת בבירמינגהם לאחר זכייתה ב-1997
  • בשנים 19961999 חל שינוי דרסטי בתחרות, שהסימן הבולט בו הוא שינוי השם ל"תחרות הזמר הבריטית הגדולה" ("The Great British Song Contest"). במסגרת התחרות החדשה, 8 השירים המתמודדים בוצעו בתוכנית "טופ אוף דה פופ" ("Top of the Pop") ב-1 במרץ, והציבור הצביע טלפונית לארבעת השירים שיעלו לגמר. השירים העולים לגמר פורסמו למחרת (מבלי לפרסם את המיקום אליו הגיעו), והגמר עצמו נערך ב-8 במרץ. ב-1996 זכתה בגמר ג'ינה ג'י האוסטרלית עם השיר "Ooh Uh... Just A Little Bit" ("אוּ אָה... רק קצת"). השיר הגיע למקום ה-8 בלבד באוסלו, אולם זכה להצלחה עולמית, לרבות בארצות הברית, שבה שירי אירוויזיון אינם נוחלים הצלחה לרוב (ולמעשה לא קיימת שם מודעות לתחרות בכלל). ב-1997 שונתה מעט המתכונת והשירים הושמעו ברדיו והציבור נתבקש לבחור על ידי שמיעה בלבד (ולא על ידי הופעה, שכיום נחשבת לחשובה כמו, ואפילו יותר המוזיקה). הגמר התבצע במסגרת ספיישל "הגרלת הלוטו הלאומית", ונבחר בו השיר "Love Shine a Light" ("אהבה האירי אור"). השיר זכה באירוויזיון עצמו, באחד הניצחונות הסוחפים ביותר בתולדות האירוויזיון. המתכונת נשמרה גם בשנים 19981999.
  • בשנים 20002003 הוחזר שם התחרות ל"שיר למען אירופה", אולם הפורמט עצמו נותר כשם שהיה. בניגוד להצלחה שנחלה הממלכה המאוחדת באירוויזיון בעבר (5 זכיות, 15 פעמים במקום השני ועוד מספר פעמים בחמישייה הראשונה), החלה הממלכה המאוחדת להידרדר בתחרות (בדומה למדינות מערביות ותיקות אחרות). הצלחתה האחרונה של הממלכה המאוחדת נרשמה ב-2002, שם היא הגיעה למקום השלישי. מאז לא הצליחה הממלכה המאוחדת להיכנס לעשר המדינות הראשונות, אולם בהתאם למעמדה כאחת מ"ארבע הגדולות" (ארבע המדינות המממנות של התחרות) לא סולקה ממנה. בריטים רבים נוטים להאשים את מצבה של הממלכה המאוחדת באירוויזיון במספר סיבות: "הצבעת שכנים", בה מצביעים למדינות שכנות; "הצבעת פזורה", בה מצביעים מהגרים לארצות המולדת; ומחאה אירופאית על השתתפותה ותמיכתה של הממלכה המאוחדת בפלישה האמריקנית לעיראק ב-2003.
  • החל משנת 2004 התחרות לבחירת השיר הבריטי באירוויזיון נקראת "Making Your Mind Up", שמשמעה בסלנג: "תגיע להחלטה כבר", או בראשי תיבות: MYMU. התחרות נקראת על שם השיר הבריטי באירוויזיון 1981, שניצח. ב-2007 נרשמה מבוכה גדולה כאשר שני המנחים, טרי ווגן ופרן קוטון הכריזו יחד על שני מנצחים שונים. בעוד שקוטון קראה בשמה של להקת סקוּץ', ווגן קרא בשמה של הזמרת סינדי. הואיל וקולו של ווגן היה חזק יותר, רבים חשבו כי סינדי היא המנצחת, אולם קוטון הכריזה מיד כי ווגן טעה וסקוץ' הם נציגי הממלכה המאוחדת בתחרות. ווגן טען כי התבלבל ואין סיבה הגיונית לטעותו.

השנים הראשונותעריכה

הפורמט של "שיר למען אירופה", והאופן שבו הזוכה נבחר שונה פעמים מספר. בשנים הראשונות היו כמה שלבים וחצאי גמר לתחרות, כאשר הזוכה נבחר על ידי צוות שופטים אזורי ברחבי הממלכה. שיטה זו שימשה את שלוש התחרויות הראשונות (1957, 1959 ו-1960). ב-1961 הזוכה נבחר על ידי צוות של 140 שופטים. בשנים 19621963 השתמשו שוב בצוותי שיפוט אזוריים. האמנים הוזמנו בדרך כלל על ידי ה-BBC על מנת להופיע ולבחור שיר מבין רשימת שירים שניתנה להם. שמות גדולים בזמנו, כמו פטולה קלארק, ליטה רוזה, אן שלטון, פרנק איפילד, רוני הילטון, ג'יין מורגן ודייוויד יוז היו בין המתמודדים בתחרות הבריטית, אך אף אחד מהם לא זכה בכרטיס לאירוויזיון עצמו. בשנות ה-60' המוקדמות, חברות התקליטים החלו להיות מעורבות בתהליך הבחירה, ושלחו שירים המבוצעים על ידי האמנים שלהן. הדבר הוליד להיטים לזמרים כמו קרייג דאגלס, קארל דנבר, ג'קי לי, קני לינץ', וינס היל וריקי ואלנס, אך עדיין, אף אחד מהם לא הגיע לאירוויזיון. בין השנים 19641975, ה-BBC בחר מדי שנה באמן מסוים שייצג את הממלכה באירוויזיון. אותו אמן ביצע שישה שירים (חמישה שירים בלבד בוצעו ב-1966 וב-1967), והציבור הרחב (למעט בשנים 1964 ו-1971 היה מצביע באמצעות שליחת גלויות עם שם השיר בו הוא בוחר. שביתת עובדי הדואר ב-1971 מנעה קיום בחירות "דמוקרטיות", ולשם כך גויסו שוב צוותי השיפוט האזוריים. הפסקת חשמל גדולה ב-1972 גרמה לכך שבאזורים רבים לא יכלו לצפות בתחרות, מה שהוביל לשיעור הצבעה נמוך. בשנים הראשונות של התחרות, רק זמרי ה'מוזיקה הקלה' לקחו בה חלק, כמו קנת' מק'קלר וקת'י קירבי. מיקומו הנמוך של מק'קלר באירוויזיון 1966 בלוקסמבורג (מקום תשיעי מתוך 18 וקבלת נקודות רק משתי מדינות), גרם ל-BBC לפנות לכוכבי הפופ המרכזיים של הממלכה. הדבר הוביל לרצף של הצלחות עבור הממלכה המאוחדת באירוויזיון. שיטת הגלויות הופסקה ב-1975, לאחר שיעור הצבעה נמוך. תקופה זו הייתה מוצלחת מאוד עבור הממלכה המאוחדת באירוויזיון. כל שיר שייצג אותה בין 1967 ל-1977 סיים באחד מארבעת המקומות הראשונים (רק בשנים 1971, 1973 ו-1974 לא הגיעה הממלכה המאוחדת למקום הראשון או השני). בין השנים 1967 - 1970 הייתה הממלכה המאוחדת רחוקה שבע נקודות מארבעה ניצחונות רצופים.

שלהי שנות ה-70' ושנות ה-80'עריכה

ב-1976 שונתה המתכונת של תחרות "שיר למען אירופה". 12 שירים הוצגו על ידי אמנים שנבחרו על ידי כותבי השירים. הזוכה נבחר על ידי צוותי שופטים אזוריים ברחבי הממלכה. שיטה חדשה זו הניבה הצלחה מיידית. כבר באירוויזיון 1976 זכתה הממלכה המאוחדת עם השיר "Save Your Kisses For Me" (שמרי את נשיקותייך בשבילי), שבוצע על ידי להקת אחוות האדם. שיר זה נחשב עד היום לשיר המצליח ביותר בתולדות האירוויזיון (השיר הצליח אף יותר מ"Waterloo" (ווטרלו), "שיר היובל" של האירוויזיון, של להקת אבבא השוודית, הלהקה המצליחה ביותר בתולדות האירוויזיון). אמנים מצליחים נוספים שלקחו חלק בתחרות בשלהי שנות ה-70' היו פרנק איפילד, תמי ג'ונס, לין פול והאחיות נולן, והתחרות הניבה להיטים בריטיים רבים. שביתת עובדי ה-BBC ב-1977 הובילה לכך שתחרות "שיר למען אירופה" לא שודרה בטלוויזיה, אלא ברדיו. התחרות ב-1979 לא שודרה מעולם, עקב שביתת טכנאי הקול של ה-BBC. השופטים הצביעו על סמך הקלטות מהחזרות. השירים הושמעו לציבור הרחב בתוכנית הרדיו של טרי ווגן ביום למחרת, לאחר שהתוצאות כבר היו ידועות.

בשנת 1980 התוצאות הובילו לשוויון בין להקת פרימה דונה והשיר "Love Enough For Two" (אהבה שמספיקה לשניים) והזמרת מגי מון והשיר "Happy Everything" (הכל שמח). כדי לשבור את השוויון, המנחה טרי ווגן קרא (בהיסטריה, יש לומר) לצוותי השיפוט, על מנת לברר איזה שיר קיבל נקודות מיותר שופטים. הדבר הוביל לבלבול רבתי בלוח התוצאות, כאשר חלק מהשופטים הקריאו ניקוד שגוי, שאינו תואם את הניקוד עליו הכריזו בהתחלה (מה שגרם להקראה חוזרת שוב ושוב של הניקוד). לבסוף להקת פרימה דונה זכתה, עם שמונה שופטים שהצביעו לה, לעומת שישה למגי מון. בדיקה חוזרת שערך ה-BBC לאחר התחרות אשררה כי אכן להקת פרימה דונה היא הזוכה הנכונה.

להקת פרימה דונה היא הלהקה הראשונה שהורכבה במיוחד כדי להשתתף באירוויזיון ואף ניצחה בתחרות "שיר למען אירופה". הדבר הפך מקובל בשנות ה-80', כאשר אמנים שלקחו חלק בתחרות היו יותר חובבניים ועלומי שם. בשנת 1981 זכתה בתחרות להקת באקס פיז. הלהקה זכתה באירוויזיון 1981 בדבלין עם השיר "Making Your Mind Up" (החלטה). בעקבות הזכייה, הפכה הלהקה לאחת המצליחות ביותר באירופה. החל מ-1981 מספר השירים קוצץ לשמונה, והעניין בתחרות החל להצטמצם. ב-1987 גדל שוב מספר השירים לעשרה, וחברות התקליטים הוזמנו שוב להגיש שירים לתחרות. אחרי תוצאה מאכזבת של הזמר ריקי באותה שנה (מקום 13), גרמה ל-BBC לנטוש את צוותי השופטים, ולעבור לשיטה חדשה - הצבעה טלפונית. הציבור הוזמן להתקשר למוקד הצבעה מיוחד, כאשר פאנל מומחים (שהורכב בעיקר ממפורסמים) ייעץ והדריך את הצופים, באמצעות הומור ושעשוע. הדבר הוכיח את עצמו בשנים הראשונות, כאשר ב-אירוויזיון 1988 בדבלין הגיע סקוט פיצג'רלד למקום השני עם השיר "Go" (לכי), נקודה אחת מאחורי הזמרת הקנדית סלין דיון שייצגה את שווייץ עם השיר "Ne Partez Pas Sans Moi" (אל תעזבו בלעדיי). ב1989 בלוזאן הגיעה להקת דיווח ישיר למקום השני, מרחק שבע נקודות מהזוכה, להקת ריווה, להקה קרואטית, שבזמנו הופיעה תחת דגלה של יוגוסלביה.

גם ב-1990 בזאגרב נרשמה הצלחה יחסית, מקום שישי. אלא שבאירוויזיון 1991 נרשמה אכזבה לשחקנית סמנתה ג'אנוס, שהגיעה רק למקום העשירי. כתוצאה מכך, ה-BBC החליט להשתמש שוב בשיטה ששימשה בשנים 1964 - 1975, כאשר ראש מחלקת הבידור הקל של ה-BBC, ג'ים מויר, בחר אמן אחד שיופיע בתחרות "שיר למען אירופה". הדבר הוליד שוב שני מקומות שניים, מייקל בול ב1992 במאלמו וסוניה ב1993 במילסטרית. ב-1994 הציע מחבר השירים דון בלאק לראש המחלקה החדש של מחלקת הבידור הקל ב-BBC, דייוויד לידימנט לשלוח זמרת חדשה ולא ידועה, בשם פרנסיס ראפל. העניין בשיר "We Will Be Free (Lonely Symphony)" (נהיה חופשיים סימפוניה בודדת) היה נמוך, והשיר עצמו הגיע למקום העשירי בדבלין. למרות זאת, השיר הפך לאחר האירוויזיון ללהיט ברחבי אירופה ובישראל.

המהפך של שנות ה-90'עריכה

מפנה דרמטי חל ב-1995, בניסיון להעלות את העניין בתחרות. ה"מומחה" לפופ, ג'ונתן קינג התבקש לקחת על עצמו את ארגון התחרות "שיר למען אירופה", ולהפוך אותה למודרנית יותר. בתחרות זו הופיעו שירים בסגנון קצבי ומודרני הרבה יותר, על ידי אמנים בריטים פופולריים. אף על פי שלהקת הראפ Love City Groove הגיעה רק למקום העשירי בדבלין, השיר הפך ללהיט ענק בממלכה המאוחדת. שנה לאחר מכן שונה שמה של התחרות ל"תחרות הזמר הבריטית הגדולה" (The Great British Song Contest). במסגרת התחרות, כל שמונת השירים בוצעו ב-1 במרץ בטופ אוף דה פופס, והציבור הצביע טלפונים לארבעת השירים שעלו לגמר. ארבעת העולים לגמר פורסמו למחרת, מבלי לציין את המיקום המדויק של כל שיר. ב-8 במרץ נערך הגמר הגדול, כשג'ינה ג'י האוסטרלית מנצחת בשיר הדאנס הקצבי "Ooh Uh, Just A Little Bit" (או אה, רק מעט). השיר הפך מיד למגה-להיט במצעד הפזמונים הבריטי, אך לא באירוויזיון עצמו. באוסלו הסתפקה ג'ינה ג'י במקום השמיני, אך השיר הפך ללהיט עולמי (לרבות בארצות הברית, שם המודעות שירי האירוויזיון כמעט שאינה קיימת), שהצליח יותר מהזוכה האירי בתחרות. לקראת הגמר של תחרות הזמר הבריטית הגדולה לשנת 1997, הושמעו כל השירים המתמודדים בתוכנית הרדיו של קן ברוס, והציבור התבקש, על סמך שמיעה בלבד, לבחור בארבעת השירים שעולים לגמר. הגמר של תחרות הזמר הבריטית הגדולה התקיים במסגרת ספיישל "הגרלת הלוטו הלאומית", וב-1999 שוב ב"טופ אוף דה פופס". הדבר הוביל לניצחון הסוחף ביותר בתולדות האירוויזיון (והחמישי עבור הממלכה המאוחדת) עם השיר "Love Shine A Light" (אהבה, האירי אור) של להקת קתרינה והגלים. שנה לאחר מכן הגיעה הממלכה המאוחדת למקום השני.

דעיכת הממלכה המאוחדת בשנות ה-2000עריכה

החל מ-1999 נחלה הממלכה המאוחדת אכזבות באירוויזיון.

שמה של התחרות שונה שוב בשנת 2000 ל"שיר למען אירופה". באירוויזיון 2002 בטאלין נחלה הממלכה המאוחדת את ההצלחה האחרונה שלה, כששלחה את כוכבת ה"Strar Academy" (הגרסה הבריטית ל"כוכב נולד"), ג'סיקה גרליק. השיר שביצעה גרליק, "Come Back" (חזור) הגיע למקום השלישי.

שנת 2003 היא אולי השנה העגומה ביותר עבור הבריטים, אחת המדינות המצליחות ביותר בתולדות האירוויזיון. עד אז, המיקום הנמוך ביותר שלהם היה 16 (2000). בשנה זו הגיע הצמד "מזל תאומים" או "ג'מניי" עם השיר "Cry Baby" (כפל משמעות של: תבכה מותק/תינוק בכיין) למקום האחרון (26) עם אפס נקודות. המיקום הנמוך הסעיר את חובבי האירוויזיון בממלכה המאוחדת, ופתח את מהדורות החדשות במדינה. יש שייחסו את התוצאה כמחאה אירופית על הפלישה הבריטית-אמריקנית לעיראק. רוב הבריטים מייחסים תופעה זאת לעובדה שמדינות רבות מצביעות באופן לשכנותיהן ("הצבעת שכנים") או למולדתם של מהגרים במדינות מערביות ("הצבעת פזורה").

בשנת 2004 שונה שמה של התחרות שוב, והפעם היא נקראה "Making Your Mind Up" (החלטה) או בראשי תיבות MYMU, על שמו של השיר הבריטי המצליח של באקס פיז שזכה באירוויזיון 1981.

בשנת 2008 שונה שמה של התחרות פעם נוספת, ל-"Your Decision" (החלטה שלך),שם התחרות שונה בגלל ההישג של להקת סקוץ' (מקום 22). בשנה שלאחר מכן הוחלט לקרוא לתחרות בשם בו נעשה שימוש עד היום, "Your Country Needs You" ("המדינה שלך זקוקה לך").

בשנת 2011 הוקפאה התחרות לשלוש שנים כי הממלכה המאוחדת בחרה את להקת בלו בבחירה פנימית לאירוויזיון ולאור הצלחתם בחרה הממלכה המאוחדת עוד נציג בבחירה פנימית - אנגלברט המפרדינק, ולאחר מכן הם בחרו את בוני טיילר שביקשה לייצג את המדינה.

מי הזוכה ב-2007?עריכה

בשנת 2007 נרשמה מבוכה, כאשר לשלב הגמר הגיעה כוכבת ה"Star Academy" (הגרסה הבריטית ל"כוכב נולד") סינדי ולהקת סקוץ'. המנחים טרי ווגן ופרן קוטון הכריזו בו זמנית את שם הזוכה, אלא שקוטון קראה בשמה של להקת סקוץ' ואילו ווגן קרא בשמה של סינדי. קולו של ווגן היה חזק יותר, והקהל היה משוכנע שסינדי היא הזוכה. קוטון מיד דאגה להבהיר כי ווגן טעה, ולהקת סקוץ' היא נציגת הממלכה המאוחדת בהלסינקי. עד היום, ווגן לא מספק הסבר הגיוני לטעות זו. התגובה היחידה שהוא נתן הייתה בתוכנית הבוקר, למחרת באומרו: "טעיתי. אף אחד לא מת".

מנחיםעריכה

מנחי טקס בחירת השיר

הממלכה המאוחדת וחמש הגדולותעריכה

מאז תחרות אירוויזיון 1998, ישנן ארבע מדינות מסוימות שמעפילות אוטומטית לגמר התחרות, ללא קשר למיקומן בתחרות בשנה הקודמת. הן הרוויחו מעמד זה בזכות היותן התורם הפיננסי הגדול ביותר של התחרות של איגוד השידור האירופי (EBU). מדינות אלה הן גרמניה, הממלכה המאוחדת, ספרד, צרפת והחל מתחרות אירוויזיון 2011, כאשר איטליה חזרה לתחרות האירוויזיון לאחר כ-13 שנות היעדרות, גם איטליה. בשל מעמדן הבלתי פגיע בתחרות, הן היו ידועות בשם "ארבע הגדולות", ומאז שאיטליה הצטרפה אליהן בתחרות אירוויזיון 2011, הן ידועות בשם "חמש הגדולות". המפקח של התחרות, סוונטה סטוקסליוס, אמר לכתבים בפגישה עם "OGAE" סרביה, כי אם איטליה תחזור לתחרות בעתיד, היא תעפיל ישירות לגמר, ותהווה חלק מ"חמש הגדולות", וכך היה כאשר איטליה חזרה לתחרות באירוויזיון 2011. בשנת 2009, דווח כי "ארבע הגדולות" עלולות לאבד את מעמדן הבלתי פגיע בתחרות, והן יצטרכו להתחרות בחצאי הגמר של התחרות כמו כל שאר המדינות. עם זאת, הדבר לא התרחש, ו"ארבע הגדולות" שמרו על מעמדן הבלתי פגיע בתחרות.

הצבעהעריכה

בשנים האחרונות, מאז שהופעלה שיטת ה-"Televoting", הצבעה טלפונית, הועלו טענות כנגד תחרות האירוויזיון שרוב ההצבעות הנעשות בה הן הצבעות למדינות שכנות או הצבעות של מהגרים לארצות מולדת. מצב זה הוביל להידרדרות בפופולריות התחרות במדינות מערב אירופה הוותיקות בתחרות. מאז 2002, מוקמה הממלכה המאוחדת ארבע פעמים מתחת למקום ה-20 (ב-2003 הגיעה הממלכה המאוחדת למקום האחרון עם אפס נקודות). בפעמיים הבודדות שהצליחה הממלכה המאוחדת לעבור את רף המקום ה-20, היא הגיעה למקום ה-16 (אירוויזיון 2004) ולמקום ה-19 (אירוויזיון 2006). בעוד שהבריטים טוענים שלמיקום הנמוך לה זוכה הממלכה המאוחדת יש קשר לדפוסי ההצבעה וגם למחאה אירופית על השתתפות הממלכה המאוחדת בפלישה האמריקנית לעיראק, רבים באירופה טוענים שהממלכה המאוחדת, כאחת מארבע הגדולות, אינה חוששת למיקום אליו תגיע ועל כן אין לה עניין של ממש בנציגים אותם היא שולחת לתחרות, ולכן הופעותיה אינן מוצלחות.

עם זאת, דווקא בעידן ה-"Televoting", הממלכה המאוחדת יצרה לעצמה שם של מדינה המצביעה לרוב על פי איכות השירים, ולא על פי דפוסי הצבעה נפוצים בשאר היבשת, וזאת חרף ריבוי מהגרים בממלכה המאוחדת, מארצות ערב וממזרח אירופה. עם זאת, מדובר אך ורק במעמדה של הממלכה המאוחדת בתחרות, ולא הגדרה של ממש.

השירים שייצגו את הממלכה המאוחדת באירוויזיוןעריכה

  שורה בצהוב מסמלת ניצחון של המתמודדת באותה תחרות
  שורה באפור מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השני
  שורה בירוק-זית מסמלת תחרות שבה המתמודדת פרשה ממנה או לא השתתפה

  שורה בחום מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השלישי
  שורה באדום מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום האחרון

שנה מבצע שיר תרגום לעברית מקום ניקוד
1957 פטרישיה ברדין "All" "הכל" 7 6
לא נטלה חלק ב-1958
1959 פרל קאר וטדי ג'ונסון "Sing, Little Birdie" "שירי, ציפור קטנה" 2 16
1960 בריאן ג'ונסון "Looking High, High, High" "מסתכל גבוה, גבוה, גבוה" 2 25
1961 האליסונים "?Are You Sure" "האם אתה בטוח?" 2 25
1962 רוני קרול "Ring-A-Ding Girl" "נערת רינג-א-דינג" 4 10
1963 רוני קרול "Say Wonderfull Things" "אמור דברים נפלאים" 4 28
1964 מאט מורנו "I Love The Little Things" "אני אוהב את הדברים הקטנים" 2 17
1965 קתי קירבי "I Belong" "אני שייכת" 2 26
1966 קנת' מק'קלר "A Man Without Love" "גבר ללא אהבה" 9 8
1967 סנדי שו "Puppet on a String" "בובה על חוט" 1 47
1968 קליף ריצ'רד "Congratulations" "איחולים" 2 28
1969 לולו "Boom Bang-a-Bang" "בום-באנג-א-באנג" 1 18
1970 מרי הופקין "Knock, Knock, Who's there?" "טוק, טוק, מי שם?" 2 16
1971 קלודה רוג'רס "Jack In The Box" "ג'ק בקופסה" 4 98
1972 המחפשים החדשים "Beg, Steal Or Borrow" "להתחנן, לגנוב או להשאיל?" 2 114
1973 קליף ריצ'רד "Power to All Our Friends" "כוח לכל חברינו" 3 123
1974 אוליביה ניוטון-ג'ון "Long Live Love" "תחי האהבה" 4 14
1975 הצלליות "Let Me Be The One" "תני לי להיות האחד" 2 138
1976 אחוות האדם "Save Your Kisses for Me" "שמרי נשיקותייך עבורי" 1 164
1977 לינדזי דה פול ומייק מורן "Rock Bottom" "נקודת שפל" 2 121[2]
1978 קו-קו "The Bad Old Days" "הימים הרעים הישנים" 11 61
1979 בלאק לייס "Mary Ann" "מרי אן" 7 73
1980 פרימה דונה "Love Enough For Two" "אהבה מספיקה לשניים" 3 106
1981 באקס פיז "Making Your Mind Up" "החלטה" 1 136
1982 ברדו "One Step Further" "צעד אחד רחוק יותר" 7 76
1983 להקת חלומות מתוקים "I'm Never Giving Up" "אני לעולם לא מוותר" 6 79
1984 בל והדבושנס "Love Games" "משחקי אהבה" 7 63
1985 ויקי "Love Is" "אהבה היא" 4 100
1986 ריידר "Runner In The Night" "רץ בתוך הלילה" 7 72
1987 ריצ'רד פיבלס "Only the Night" "רק הלילה" 13 47
1988 סקוט פיצג'רלד "Go" "לך" 2 136
1989 להקת דיווח חי "Why Do I Always Get It Wrong?" "למה אני תמיד מבין את זה לא נכון?" 2 130
1990 אמה "Give a Little Love Back to the World" "תנו קצת אהבה בחזרה לעולם" 6 87
1991 סמנתה ג'נוס "A Message to Your Heart" "הודעה ללב שלך" 10 47
1992 מייקל בול "One Step Out of Time" "צעד אחד מחוץ לזמן" 2 139
1993 סוניה "Better The Devil You Know" "טוב יותר השטן שאתה מכיר" 2 164
1994 פראנסיס רפאל "Lonely Symphony (We Will Be Free)" "סימפוניה בודדה (אנחנו נהיה חופשיים)" 10 63
1995 הגרוב של עיר האהבה "Love City Groove" "הגרוּב של עיר האהבה" 10 76
1996 ג'ינה ג'י "Ooh Uh… Just A Little Bit" "אוּ אָה... רק קצת" 8 77[3]
1997 קתרינה והגלים "Love Shine a Light" "אהבה האירי אור" 1 227
1998 אימאני "?Where Are You" "איפה אתה?" 2 166[4]
1999 להקת "מתוק" "Say It Again" "אמור את זה שוב" 12 38
2000 ניקי פרנץ' "Don't Play That Song Again" "אל תנגנו את השיר הזה עוד פעם" 16 28
2001 לינדזי די "No Dreams Impossible" "אין חלומות בלתי-אפשריים" 15 28
2002 ג'סיקה גרליק "Come Back" "חזור" 3 111
2003 ג'מיני "Cry Baby" "בכה תינוק" 26 0
2004 ג'יימס פוקס "Hold On to Our Love" "היצמדי לאהבתנו" 16 29
2005 ג'אווין היילטון "Touch My Fire" "גע באש שלי" 22 18
2006 דאז סמפסון "Teenage Life" "חיי מתבגר" 19 25
2007 סקוץ' "Flying The Flag (For You)" "מניפים את הדגל (בשבילך)" 23 19
2008 אנדי אברהם "Even If" "אפילו אם" 25 14
2009 ג'ייד אוון "It's My Time" "זה הזמן שלי" 5 173
2010 ג'וש דובווי "That Sounds Good to Me" "זה נשמע לי טוב" 25 10
2011 בלו "I Can" "אני יכול" 11 100
2012 אנגלברט המפרדינק "Love Will Set You Free" "האהבה תשחרר אתכם לחופשי" 25 12
2013 בוני טיילר "Believe In Me" "האמן בי" 19 23
2014 מולי סמית'ן-דאונס "Children Of The Universe" "ילדי היקום" 17 40
2015 אלקטרו ולווט "Still in Love with You" "עדיין אוהבת אותך" 24 5
2016 ג'ו וג'ייק "You're not alone" "אינך לבד" 24 62
2017 לוסי ג'ונס "Never Give Up On You" "לעולם לא אוותר עליך" 15 111
2018 סורי "Storm" "סערה" 24 48
2019 מייקל רייס "Bigger than Us" "גדול מאיתנו" 26 11

אירוח האירוויזיוןעריכה

 
אירוויזיון 1972, שאירחה הממלכה המאוחדת באדינבורו, סקוטלנד. הייתה זו הפעם היחידה שהתחרות נערכה בממלכה המאוחדת, אך לא באנגליה.

הממלכה המאוחדת היא שיאנית אירוח התחרות – 8 תחרויות אירוויזיון נערכו בשטחיה, ועוד אחת נעשתה בלוקסמבורג בהפקתה. היא אירחה את התחרות 4 פעמים לאחר זכייתה, ו-4 פעמים לאחר שהמדינה הזוכה התקשתה לארח את התחרות. ב-1969 הייתה הממלכה המאוחדת אחת מתוך 4 זוכות, ולא הוגרלה לארח את התחרות ב-1970. לאורך השנים, סייע ה-BBC לרשתות השידור המפיקות של התחרות בארגון התחרות ובשידורה, כך למשל ב1999 שודרו הצבעות של מספר מדינות בסיוע לווייני שידור של ה-BBC. בניגוד למדינות אחרות באירוויזיון, כמו ישראל, ספרד, לוקסמבורג ואירלנד, הממלכה המאוחדת מעולם לא זכתה בתחרות כשאירחה אותה (וככלל, מעולם לא זכתה פעמיים ברצף). הואיל והממלכה המאוחדת הובילה את אירופה ואת רוב העולם המערבי בשידורי טלוויזיה, הצליח ה-BBC להפיק תחרויות מרשימות ומושקעות בהיקפן ובתפארתן. כך למשל, באירוויזיון 1968 הוקרנו על הבמה תמונות של המבצעים המופיעים בעת הופעתם; בשנת 1972 הוצבה טלוויזיה גדולה על הבמה שהקרינה קטעי מעבר ואת שמות המדינות המשתתפות.

ארבע פעמים אירחה הממלכה המאוחדת את התחרות אף על פי שלא ניצחה שנה קודם לכן:

  • הפעם הראשונה הייתה באירוויזיון 1960. שנה קודם לכן זכתה הולנד בתחרות, אולם NLS (רשות השידור ההולנדית) לא יכלה לעמוד בנטל אירוח התחרות פעמיים בזמן כה קצר (הולנד אירחה את התחרות גם ב-1958). ה-BBC התנדב לארח את התחרות בממלכה המאוחדת. הייתה זו הפעם הראשונה שבה התחרות נערכה במדינה. כמו כן, הייתה זו הפעם הראשונה (מתוך 17) שבה התחרות לא נערכה באירופה היבשתית (הואיל והממלכה המאוחדת יושבת על איים).
  • הפעם השנייה הייתה באירוויזיון 1963. בשנה הקודמת זכתה צרפת, אך זו סירבה לארח את התחרות בפעם השלישית תוך זמן קצר של 5 שנים.
  • הפעם השלישית הייתה באירוויזיון 1972. בשנה הקודמת זכתה מונקו בתחרות, אולם MTC (רשות השידור המונגסקית) לא הייתה מסוגלת לארח את התחרות, מסיבות תקציב ולוגיסטיקה (מונקו היא המדינה השנייה הקטנה בעולם ושטחה הכולל עומד על 2 קמ"ר). לפיכך ה-MTC ואיגוד השידור האירופי פנו ל-BBC (שכבר הייתה מנוסה בהפקתם של שתי תחרויות אירוויזיון) בבקשה שתארח את התחרות. ה-BBC הסכים והחליט לארח את התחרות באדינבורו, סקוטלנד. תחרות זו הייתה עתידה להיות השנייה ברצף מחוץ לאירופה היבשתית, מה גם שהייתה זו הפעם הראשונה והיחידה עד כה שבה נערכה תחרות אירוויזיון בשטחי הממלכה המאוחדת, אך לא באנגליה. תחרות זו זכורה כאחת המפוארות בתולדות האירוויזיון, כללה מכשיר טלוויזיה ענק על הבמה ששידר את קטעי המעבר ואת שמות המדינות המשתתפות (השימוש במסכי ענק באירוויזיון נכנס לשיאו רק בסוף שנות ה-80, ובכך הקדימה הממלכה המאוחדת את זמנה).
 
לוגו אירוויזיון 1974, שאירחה הממלכה המאוחדת בברייטון. היה זה האירוויזיון האחרון שאירחה מבלי שזכתה שנה קודם לכן.
  • הפעם הרביעית הייתה באירוויזיון 1974. ב-1973 זכתה לוקסמבורג בפעם השנייה ברציפות, ועתה ה-RTL (רשות השידור הלוקסמבורגית) לא הייתה מסוגלת להפיק את התחרות שנה שנייה ברציפות. לפיכך איגוד השידור האירופי פנה לממלכה המאוחדת וביקש ממנה לארח את התחרות, בפעם השנייה בתוך שנתיים. הממלכה המאוחדת הסכימה, והתחרות נערכה בברייטון. מתחרות זו יצאו מספר להיטים, בהן השיר הזוכה, "ווטרלו" של שוודיה (אותו שרה להקת "אבבא", שקנתה שם את פרסומה העולמי) ונבחר לשיר היובל באירוויזיון; השיר האיטלקי "SI" ששרה ג'יליולה צ'ינקווטי (זוכת התחרות ב-1964); ואף השיר הבריטי עצמו, "Long Live Love", ששרה אוליביה ניוטון-ג'ון (שהייתה עתידה להפוך לכוכבת בינלאומית 4 שנים מאוחר יותר עם צאת הסרט "גריז").
שנה העיר המארחת מקום התחרות מנחים
1960 אנגליה  לונדון רויאל פסטיבל הול גמר: קייטי בויל
1963 אנגליה  לונדון רשות השידור של BBC גמר: קייטי בויל
1968 אנגליה  לונדון אלברט הול גמר: קייטי בויל
1972 סקוטלנד  אדינבורו אושר הול גמר: מוירה שירר
1974 אנגליה  ברייטון כיפת ברייטון גמר: קייטי בויל
1977 אנגליה  לונדון מרכז כנס וומבלי גמר: אנג'לה ריפון
1982 אנגליה  הרוגייט המרכז הבינלאומי הרוגייט גמר: ג'אן לימינג
1998 אנגליה  ברמינגהאם אינדור אינטרנשיונל ארנה גמר: אולריקה ג'ונסון וטרי ווגן

אירוויזיון 1973עריכה

לאחר זכייתה של לוקסמבורג ב-1972 (שנערך באדינבורו, סקוטלנד) נדרשה ה-RTL, רשות השידור הממלכתית של לוקסמבורג, להפיק את התחרות. ב-RTL התקשו להפיק אירוע כה גדול, ופנו תחילה לרשות השידור המונגסקית (TMC), אולם זה הסכימה לסייע רק בתנאי שהתחרות תתקיים במונטה קרלו (אף על פי שהתחרות הקודמת, בה זכתה לוקסמבורג, הייתה אמורה להיערך שם אולם MTC סירבו לארחה מטעמי תקציב). ראשי ה-TMC התעקשו על קיום התחרות בארצם, ועל כן ביקשו עזרה מה-BBC בארגון ושידור התחרות. הייתה זו הפעם היחידה שה-BBC אירגן תחרות אירוויזיון מחוץ לגבולות הממלכה המאוחדת כולה, והייתה אחת משתי הפעמים היחידות בתולדות האירוויזיון כולו בה התחרות הופקה על ידי רשת שידור זרה למדינה המארחת.

מגישי הניקוד מטעם בריטניהעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ב-1969 ניצחה בריטניה במקום הראשון בתחרות יחד עם הולנד, ספרד וצרפת, ובהגרלה שנערכה נקבע כי הולנד תארח את התחרות ב-1970.
  2. ^ במהלכה של הצבעת המדינות נעשו מספר טעויות בשלב חלוקת הנקודות אשר תוקנו לאחר שידור התחרות. הן מגישי הניקוד של יוון והן של צרפת שכפלו מספר נקודות והעניקו את אותו מספר נקודות למספר מדינות. מבין חלוקת הניקוד של יוון נוכתה נקודה אחת מבריטניה, הולנד, אוסטריה ופינלנד, ומבין חלוקת הניקוד של צרפת נוכתה נקודה אחת מאוסטריה, גרמניה, איטליה, פורטוגל וישראל. התיקונים לא השפיעו על מיקומן הסופי של המדינות בתחרות, אבל הניקוד הסופי של בריטניה שעמד בתום התחרות על 122 נקודות נוכה לאחר קיום התחרות ל-121 נקודות.
  3. ^ ב-1996 ספרד העניקה, במהלך שידור התחרות, 6 נקודות לפולין. לאחר שידור התחרות, נאמר כי הדובר הספרדי אמר "הולנד" במקום "דֶה נֵדֶּרְלַנְדּ" ומנחת התחרות אינגבילד ברין הניחה כי הדובר אמר "פולין". הטעות תוקנה, הולנד קיבלה 6 נקודות יותר ועקפה את בריטניה, שמוקמה במקום ה-8.
  4. ^ ב-1998 ספרד העניקה, במהלך שידור התחרות, 12 נקודות לישראל ו-10 נקודות לנורווגיה. לאחר שידור התחרות, נודע כי הדובר הספרדי העניק, שלא בצדק, 12 נקודות לישראל. הטעות תוקנה, גרמניה קיבלה 12 נקודות מספרד וגרמניה קיבלה 7 נקודות יותר מנורווגיה. לאחר תיקון הטעות, ישראל ונורווגיה קיבלו 2 נקודות פחות משצוין במהלך שידור התחרות, וקרואטיה, מלטה, פורטוגל, הממלכה המאוחדת, הולנד, בלגיה, אסטוניה וטורקיה קיבלו, כל אחת, נקודת אחת פחות משצוין במהלך שידור התחרות.
תחרות הזמר של האירוויזיון
תחרויות
תחרות הזמר של האירוויזיון 19561957195819591960196119621963196419651966196719681969197019711972197319741975197619771978197919801981198219831984198519861987198819891990199119921993199419951996199719981999200020012002200320042005200620072008200920102011201220132014201520162017201820192020
האירוויזיון למוזיקאים צעירים 19821984198619881990199219941996199820002002200420062008201020122014201620182020
האירוויזיון לרוקדים צעירים 198519871989199119931995199719992001200320052011201320152017
אירוויזיון הילדים 20032004200520062007200820092010201120122013201420152016201720182019
האירוויזיון לרוקדים 20072008
האירוויזיון למקהלות 20172019
אירוויזיון אסיה 2019
תחרויות מיוחדות שיר היובל באירוויזיון (2005)המיטב של האירוויזיון (2006)הלהיטים הגדולים של האירוויזיון (2015)
ראו גם רשימת מנחי האירוויזיוןזוכי תחרות הזמר של האירוויזיוןרשימת ערים שאירחו את האירוויזיון
מדינות
מדינות משתתפות אוסטריהאוסטרליהאוקראינהאזרבייג'ןאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאסטוניהארמניהבלארוסבלגיהגאורגיהגרמניהדנמרקהולנדהונגריההממלכה המאוחדתיווןישראללטביהליטאמולדובהמונטנגרומלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובניהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקפריסיןקרואטיהרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
מדינות שפרשו אנדורהבולגריהבוסניה והרצגובינהטורקיהלוקסמבורגמונקומרוקוסלובקיה
מדינות לשעבר יוגוסלביהסרביה ומונטנגרו
ראו גם מדינות שלא משתתפות באירוויזיון
זוכים
שנות החמישים שווייץ  ליס אסיההולנד  קורי ברוקןצרפת  אנדרה קלאבוהולנד  טדי סחולטן
שנות השישים צרפת  ז'קלין בואייהלוקסמבורג  ז'אן-קלוד פסקלצרפת  איזבל אוברהדנמרק  גרטה ויורגן אינגמןאיטליה  ג'יליולה צ'ינקווטילוקסמבורג  פראנס גלאוסטריה  אודו יורגנסבריטניה  סנדי שוספרד (1945-1977)  מסיאלצרפת  פרידה בוקארההולנד  לני קורבריטניה  לולוספרד (1945-1977)  סלומה
שנות השבעים אירלנד  דנהמונקו  סבריןלוקסמבורג  ויקי לאנדרוסלוקסמבורג  אן-מארי דודשוודיה  אבבאהולנד  טיץ' איןבריטניה  Brotherhood of Manצרפת  מארי מריםישראל  יזהר כהן ולהקת אלפא-ביתאישראל  חלב ודבש
שנות השמונים אירלנד  ג'וני לוגןבריטניה  באקס פיזגרמניה  ניקוללוקסמבורג  קורין הרמסשוודיה  הרייסנורווגיה  בוביסוקס!בלגיה  סנדרה קיםאירלנד  ג'וני לוגןשווייץ  סלין דיוןיוגוסלביה  ריווה
שנות התשעים איטליה  טוטו קוטוניושוודיה  קרולהאירלנד  לינדה מרטיןאירלנד  ניב קבאנהאירלנד  פול הרינגטון וצ'ארלי מקגטיגןנורווגיה  סיקרט גארדןאירלנד  איימר קוויןבריטניה  קתרינה והגליםישראל  דנה אינטרנשיונלשוודיה  שארלוט נילסן
העשור הראשון של המאה ה-21 דנמרק  האחים אולסןאסטוניה  טאנל פדאר, דייב בנטון ו-2XLלטביה  מארי אןטורקיה  סרטאב ארנראוקראינה  רוסלנהיוון  הלנה פפאריזופינלנד  לורדיסרביה  מריה שריפוביץ'רוסיה  דימה בילאןנורווגיה  אלכסנדר ריבאק
העשור השני של המאה ה-21 גרמניה  לנה מאייר-לנדרוטאזרבייג'ן  אל וניקישוודיה  לורןדנמרק  אמילי דה פורסטאוסטריה  קונצ'יטה וורסטשוודיה  מונס סלמרלובאוקראינה  ג'מאלהפורטוגל  סלבדור סובראלישראל  נטע ברזיליהולנד  דאנקן לורנס