בריל קרול

פוליטיקאי אמריקאי

בריל פרנקלין קרול ( באנגלית: Beryl Franklin Carroll;‏ ‏15 במרץ 186016 בדצמבר 1939) היה פוליטיקאי אמריקאי מאיווה, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל איווה ה-20 בשנים 19091913. הוא היה ראשון מושלי איווה שנולד על אדמתה.

בריל קרול
Beryl F. Carroll
בריל קרול
בריל קרול
לידה 15 במרץ 1860
מחוז דייוויס, איווה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 בדצמבר 1939 (בגיל 79)
לואיוויל, קנטקי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא בריל פרנקלין קרול
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות אוד פלווס, בלומפילד, איווה, ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת המדינה טרומן עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הרפובליקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מושל איווה ה־20
14 בינואר 190916 בינואר 1913
(4 שנים)
סגן מושל איווה ג'ורג' קלארק
מבקר המדינה של איווה ה־18
19031909
(כ־6 שנים)
תחת מושל איווה אלברט קאמינס
ג'ון בליקלי ←
חבר הסנאט של איווה מטעם מחוז הבחירה השלישי
13 בינואר 18967 בינואר 1900
(4 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ראשית חייועריכה

בריל קרול נולד בחווה במחוז דייוויס שבאיווה, כ-12 מבין 13 ילדיהם של ויליס וכריסטינה קרול. לאחר שהתחנך בבתי ספר במחוז הולדתו, הוא סיים ב-1884 בקולג' המדינתי של מיזורי (כיום האוניברסיטה המדינתית על שם טרומן), ולאחר מכן לימד במיזורי במשך חמש שנים. ב-1886 נשא קרול לאישה את ג'ני דודסון ממחוז אדאיר שבמיזורי. לזוג נולדו שני בנים.

ב-1891 היה קרול למוציא לאור והעורך של העיתון Davis County Republican. ב-1896 הוא נבחר לסנאט של איווה מטעם מחוז הבחירה שכלל את מחוזות דייוויס ואפאנוס. לאחר שתי תקופות כהונה בסנאט הוא היה למנהל הדואר בעיר בלומפילד. ב-1902 נבחר קרול כמבקר המדינה של איווה, תפקיד שאליו הוא נבחר שוב עוד שתי פעמים. במשרה זו הוא נחל הצלחה מרובה. ב-1908 הוא נבחר כמועמד המפלגה הרפובליקנית למשרת מושל איווה ובבחירות הכלליות הוא ניצח ברוב עצום. ב-1910 הוא נבחר לכהונה שנייה כמושל.

מושל איווהעריכה

בנאום ההשבעה שלו, הביע קרול את הצורך לשמור על משאבי הטבע של איווה. הוא הושפע מוועידה שכונסה בבית הלבן במאי 1908 על ידי הנשיא תאודור רוזוולט, בה הכריז הנשיא שהשימוש במשאבי הטבע הייתה "הבעיה כבדת המשקל ביותר שניצבה אז בפני האומה". קרול הכריז שהיערות של איווה נכחדו כמעט לחלוטין, ושהאדמות שהיו הכי פחות מתאימות לעיבוד, צריכות לשמש לגידול עצים. כריית הפחם גם היא הגיעה לשיעורים מדאיגים. יותר מכך, לדעתו תושבי איווה היו צריכים לעבד שטחים קטנים יותר לגידולים חקלאיים. תנופת הבנייה והבעלות על הקרקע הייתה אמורה להוסיף למשאבים היצרניים של המדינה. קרול המליץ על הקמת נציבות שתחקור את משאבי הטבע של המדינה. בתגובה לכך החליטה האספה הכללית של איווה על הקמת נציבות הניקוז, נתיבי המים והשימור המדינתית, שתחקור את נתיבי המים, היערות, הקרקעות, המינרלים, בקרת השיטפונות ומיזמי הניקוז של המדינה. הנציבות הייתה גם אחראית על חקירת האנרגיה ההידרואלקטרית ואת האפשרות של ניווט בלפחות אחד מנהרותיה של איווה.

קרול היה תומך פעיל בסלילת כבישים איכותיים באיווה. הוא קרא לכינוסם של פקידי המחוזות ונציגים נוספים בדה מוין כדי לדון בשיפור מערכת הכבישים המדינתית. "אגודת הכבישים הטובים" הוקמה, ובשנים הבאות היא התכנסה מדי שנה והעניין בה הלך וגבר. אחת מההצעות שלה הייתה הקמת נציבות הכבישים המהירים, שהוקמה על ידי האספה הכללית של איווה כבר לאחר תום כהונתו של קרול כמושל.

עדיפות נוספת של קרול הייתה מערכת החינוך. הוא ירש הצעה לעדכון של כל חוקי החינוך של המדינה. ב-1909 הוא ביקש את תשומת לב האספה הכללית להצעת עדכון החוקים, אך זו נקברה בוועדה שטיפלה בה. ב-1911 הוא האיץ שוב באספה הכללית להעניק לבעיית בתי הספר יותר תשומת לב. בית המחוקקים הגיב בהקמת מערכת של הכשרה בבתי הספר התיכוניים.

ב-1911 ציין קרול שחוקי המס של המדינה היו בלתי צודקים. חלפו אז 14 שנים מאז בוצע עדכון כלשהו בחוקי המס. על פי המלצתו, החליטה האספה הכללית של איווה להקים וועדה מיוחדת שתבחן את סוגיית המיסוי, תכין חוקי מס חדשים, ותגיש אותה למושב הבא של האספה הכללית. בנאומו הדו-שנתי שנשא ב-1913, שיבח קרול את הוועדה על עבודתה המצוינת, וביקש בבית המחוקקים לשקול בקפדנות את המלצותיה. עם זאת, במהלך תקופת כהונתו של יורשו של קרול, סירבה האספה הכללית להעביר את הצעת החוק שהוגשה על ידי וועדת המיסוי.

על פי חוק שעבר באספה הכללית, מינה קרול וועדה לדווח על מערכת הפיצויים לעובדים. אף על פי שהוא הציע כמה שינויים בדוח הוועדה, הוא סבר שהוועדה הייתה ראויה לשבחים הרבים ביותר על שירותה הנאמן והמיומן כאשר היא כתבה את הדוח שלה והכינה את הצעת החוק. לאחר סיום כהונתו של קרול, העבירה האספה הכללית את החוק על פי הצעת הוועדה, גם אם בסופו של דבר הוכנסו לחוק שינויים לא מעטים.

קרול נהג לומר שהחקיקה החשובה ביותר במהלך כהונתו הייתה הצעת החוק להקמת מועצת החינוך המדינתית. ב-1909 הקימה האספה הכללית את הגוף הזה, שנטל על עצמו לנהל את הקולג'ים באיווה סיטי, באיימס ובסיידר פולס. קרול מינה את תשעת חברי מועצת החינוך המדינתית ואת שלושת חברי ועדת הכספים שלה. שנתים לאחר מכן שיבח קרול את המועצה על פרסום הדוח שהוגש לאספה הכללית, במיוחד על המלצותיה בנוגע להמשך גביית מס הרכוש, ביצוע התאמות בשכר, ויישום שיטות עסקיות. 16 שנים לאחר שקרול מינה את חברי מועצת החינוך, הוא עדיין דיבר בגאווה על איכויותיהם של האנשים שהוא בחר.

שנותיו האחרונותעריכה

לאחר סיום כהונתו כמושל, פנה קרול לעסקים, והיה לנשיא של חברת ביטוח החיים פרובידנט ושל חברת ההשקעות קרול בדה מוין.

בריל קרול נפטר ב-16 בדצמבר 1939, בלואיוויל, קנטקי, בעת שעשה שם בביקור אצל בנו. הוא נטמן בבית הקברות אוד פלווס שבבלומפילד, איווה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בריל קרול בוויקישיתוף