ברכת הגומל

ברכת שבח

בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל היא ברכת שבח לה' על טובה שגמל למברך, שאותה מברך אדם שהיה בסכנת חיים או בסכנה משמעותית אחרת וניצל ממנה.

ברכת הגומל
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר תהילים, פרק ק"ז
תלמוד בבלי מסכת ברכות, דף נ"ד, עמוד ב'
משנה תורה ספר אהבה, הלכות ברכות, פרק י', הלכה ח'
שולחן ערוך אורח חיים, סימן רי"ט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ברכת הגומל

המברך אומר:
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוּב[1]"
השומעים עונים:
אָמֵן. "מִי שֶׁגְּמָלְךָ[2] כָּל טוּב, הוּא יִגְמָלְךָ כָּל טוּב סֶּלָה"

פירוש הברכה

עריכה

פירוש הברכה הוא - שהמברך מודה לקדוש ברוך הוא הגומל טובות אף ל'חייבים' - כלומר למי שאין זכויותיהם מצדיקות זאת, על טובה שגמל לו.[3]

מקור הברכה

עריכה

הבסיס להלכה זאת הוא המזמור בספר תהילים, פרק ק"ז אשר מפרט את ארבעת המקרים שבהם מברכים, ואת הגאולה המתאימה שמביא ה' בעקבות הקריאה לעזרה של האדם הנמצא בַּמְּצוּקָה. אחרי תיאור המקרה של יורדי הים הנקלעים לסערה, המזמור גם מוסיף שהם יודו לה' "וִירֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ."[4], פסוק שהיה בסיס לקביעת הקהל שבפניו יש לברך את הברכה.

הרא"ש מביא שברכת הגומל היא במקום קורבן תודה[5], והרבה למדו ודקדקו בדבריו ובהשלכותיהם למעשה.

מתי מברכים

עריכה

בתלמוד מובאות דוגמאות למקרים, שבזמן עבר היה בהם סכנה, ומי שיצא מהם בשלום צריך לברך את ברכת הגומל:

ארבעה צריכים להודות - יורדי ים, הולכי מדבריות, מי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא

שולחן ערוך נתן סימן לארבעת מקרי המצוקה הללו - "וכל החיים יודוך" - חבוש יסורין ים מדבר. בשולחן ערוך מובאת גם מחלוקת האם מלבד ארבעת המקרים המפורשים בגמרא שצריכים להודות, גם מי שהיה בסכנה וניצל ממנה או שאירע לו נס צריך לברך את ברכת הגומל, או רק ארבעה אלו מברכים ואין להוסיף על תקנת חכמים. למעשה פסק השולחן ערוך שבמקרים אלו יברך הגומל מבלי להזכיר שם ומלכות בברכה[6], וכך הורו פוסקי ספרד. אולם לדעת פוסקי אשכנז הלכה כדעה הסוברת שעל כל הצלה מסכנה יש לברך בשם ומלכות[7]. יולדות נוהגות לברך את ברכת הגומל לאחר לידה.

הגדרת הולכי מדבריות

עריכה

מלבד המחלוקת שהביא השולחן ערוך[8] לעניין תוספת מקרים בהם מברכים ברכת הגומל מביא השו"ע[9] מחלוקת לעניין הגדרת הולכי מדבריות, ושם מובא מחלוקת לשיטת חכמי אשכנז, הולכי מדבריות דווקא מפני סכנת חיות, אבל ההולך מעיר לעיר אינו חייב לברך, ולדעת חכמי ספרד 'כל הדרכים בחזקת סכנה' ולכך ברכת הגומל בעניין הולכי דרכים שווה לעניין תפלת הדרך[9], ובכל מקום שבו מתחייב הנוסע בתפלת הדרך יתחייב בברכת הגומל לעניין תפלת הדרך נחלקו האחרונים בסיבת החיוב,

טיסה

עריכה

לגבי טיסה יש מפוסקי זמנינו שהורו לברך הגומל מפני שזה בכלל יורדי ים או מפני שזאת שעת סכנה, ויש שלא נהגו לברך[10] מפני שטיסה היום לא נחשב שעת סכנה וזה לא בכלל יורדי הים.

נשים

עריכה

יש סוברים שנשים אינן נוהגות לברך את ברכת הגומל. היו שנתנו טעם למנהג זה בכך שאין מנהג נשים להימצא בפני מניין גברים על מנת לברך ("כל כבודה בת מלך פנימה"). אחרים סוברים שנשים חייבות לברך את הברכה כמו גברים שכן גם הן צריכות להודות[11].

היו שכתבו שאין לנשים לברך אלא בפני עשרה גברים. במשנה ברורה כתוב "ויש שכתבו שמכל מקום נכון הוא שתברך בפני עשרה על כל פנים בפני נשים ואיש אחד". הרב יהודה הרצל הנקין כתב שאישה יכולה גם לברך לפני נשים בלבד[12].

זמן הברכה

עריכה

לכתחילה יש לברך ברכת 'הגומל' תוך שלשה ימים מזמן החיוב. אפילו אם מחמת כן יברך שלא בזמן קריאת התורה ובפני ספר תורה, אך למרות זאת, מותר להמתין עד שלשים יום כדי לברכה במניין. בדיעבד אם לא בירכה לאחר זמן רב, יכול לברכה תמיד[13]. דעת הבן איש חי[14]. שמעיקר הדין לא לברך ברכת הגומל בלילה, משום שהברכה היא כנגד קרבן תמיד ואינו קרב בלילה, ויש חולקים[15] וסוברים, שברכת הגומל אינה דומה ממש לקרבן תודה, תדע שהרי מברכים בשבת ויום טוב על אף שלא מקריבים בהם קרבן תודה.

כיום נוהגים לברך ברכת הגומל לאחר עלייה לתורה.

בפני מי מברכים

עריכה

יש לברך את ברכת הגומל בפני מניין של עשרה גברים, כאשר לפחות שניים מהם הם חכמי-תורה שעוסקים בהלכות (על-פי קיצור שולחן ערוך), שנאמר, "וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ"[16]. אולם גם אם לא נמצאו שני תלמידי חכמים, לא יעכב אדם את אמירת הברכה.

יש מחלוקת האם הצורך במניין מעכב או שהוא רק נדרש לכתחילה.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ בנוסח הרמב"ם ובסידור בעל התניא: שֶׁגְּמָלַנִי טוֹב. ובהתאם לזה עונים גם השומעים: מִי שֶׁגְּמָלְךָ טוֹב.
  2. ^ נוסח עדות המזרח - הָאֵל שֶׁגְּמָלְךָ.
  3. ^ א - הקדמה כללית, ברכת הגומל, באתר פניני הלכה
  4. ^ ספר תהילים, פרק ק"ז, פסוק ל"ב
  5. ^ פסקי הרא"ש על ברכות ט׳:ג׳, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
  6. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רי"ט, סעיף ט'
  7. ^ ט"ז או"ח רי"ט, ז', משנה ברורה, סימן רי"ט, סעיף קטן ל"ב, ועוד.
  8. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רי"ט, סעיף ט'
  9. ^ 1 2 שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רי"ט, סעיף ז'
  10. ^ הרב יהונתן דייוויד ראש ישיבת פחד יצחק, והרב משה מרדכי פרבשטיין ראש ישיבת חברון.
  11. ^ הרב חנוך גולדברג, חובת נשים לברך ברכת הגומל, שנה בשנה תש"ן
  12. ^ הרב יהודה הרצל הנקין, ברכת הגומל של אשה בפני נשים אחרות, הדרום, אלול תשנ"ט, עמודים 48–51, באתר היברובוקס
  13. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רי"ט, ובמשנה ברורה שם.
  14. ^ בן איש חי, שנה ראשונה פרשת עקב סעיף ג'
  15. ^ הרב עובדיה יוסף הליכות עולם על הבן איש חי שם
  16. ^ ספר תהילים, פרק ק"ז, פסוק ל"ב

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.