ברנשים וחתיכות (מחזמר)
ברנשים וחתיכות (באנגלית: Guys and Dolls) הוא מחזמר עם מילים ולחן מאת פרנק לואסר ומחזה מאת ג'ו סוורלינג ואייב בורואס. המחזמר מבוסס על The Idyll of Miss Sarah Brown ו-Blood Pressure - שני סיפורים קצרים מאת דיימון ראניון[1][2] - וכן מספר דמויות וקווי עלילה מסיפורים קצרים אחרים מאת ראניון, בעיקר "Pick the Winner".[3]
מילות השירים | פרנק לואסר |
---|---|
מבוסס על | The Idyll of Miss Sarah Brown ו-Blood Pressure - שני סיפורים קצרים מאת דיימון ראניון[1] |
ליברטיסט | ג'ו סוורלינג ואייב בורואס |
מוזיקה | פרנק לואסר |
הצגת בכורה | 1950 (ברודוויי) |
שפה | אנגלית |
פרסים | פרס אוליבייה |
הצגת הבכורה בברודוויי הייתה בשנת 1950. המחזמר הוצג 1,200 פעמים וזכה בפרס טוני למחזמר הטוב ביותר. למחזמר היו מספר הפקות מחודשות בברודוויי ובלונדון, כמו גם עיבוד קולנועי משנת 1955 באותו השם בכיכובם של מרלון ברנדו, ג'ין סימונס, פרנק סינטרה וויויאן בליין.
המחזמר נבחר לזוכה פרס פוליצר בדרמה לשנת 1951. עם זאת, בשל רדיפתו של המחזאי אייב בורואס על ידי ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי-אמריקנית, הטילה אוניברסיטת קולומביה וטו על הבחירה, ועל כן לא הוענק פרס פוליצר בדרמה באותה השנה.[4]
רקע
עריכההמחזמר נוצר על ידי המפיקים סיי פיואר וארנסט מרטין כעיבוד של סיפוריו הקצרים של הסופר דיימון ראניון.[5] סיפורים אלו, שנכתבו בשנות העשרים והשלושים, עסקו בגנגסטרים, מהמרים ובדמויות אחרות בעולם התחתון של ניו יורק. ראוניון היה ידוע כמי שעושה שימוש בסיפוריו בדיאלקט ייחודי, המערבב שפה גבוהה וסלנג.[6] פרנק לואסר, שרוב הקריירה שלו עד כה שימש כתמלילן למחזות זמר, נשכר כמלחין ותמלילן. ג'ורג' ס' קאופמן נשכר כבמאי. כאשר ג'ו סוורלינג סיים לכתוב את הגרסה הראשונה של המחזה, המפיקים חשו שהיא לא טובה מספיק, ופנו לאייב בורוז, כותב קומי שעבד ברדיו, על מנת שישכתב את המחזה.[5][7]
לואסר כבר חיבר חלק ניכר מהמוזיקה שתתאים לגרסה הראשונה של המחזה.[6] מאוחר יותר, נזכר בכך בורוז:
ארבעת-עשר השירים של פרנק לואסר היו כולם מעולים, והמחזה החדש היה צריך להיות כתוב כך שהסיפור יוביל לכל אחד מהם. מאוחר יותר המבקרים דיברו על כך שהמחזמר "משולב". המילה "משולב" פירושה בדרך כלל שהמלחין כתב את השירים כך שהם עוקבים אחרי הסיפור בצורה חיננית. ובכן, השגנו את זה אבל עשינו את זה הפוך.[8]
הדמות של מיס אדלייד נוצרה במיוחד כדי להכניס את ויויאן בליין למחזמר, לאחר שלואסר החליט שהיא לא מתאימה לשחק את התפקיד של שרה השמרנית.[9] כאשר לואסר הציע שבמערכה השנייה יבוצעו שנית שירים שכבר בוצעו במהלך המערכה הראשונה, הזהיר אותו קאופמן: "אם תחזור על שירים, אנחנו נחזור גם על הבדיחות".[10]
תקציר העלילה
עריכהנתן דיטרויט וסקיי מאסטרסון, שני מהמרים כפייתיים ידועים לשמצה בניו יורק, עורכים ביניהם התערבות: על סקיי מוטלת המשימה לצאת לארוחת ערב בהוואנה, קובה עם שרה בראון, שמרנית חסודה הפעילה במיסיון נוצרי מקומי והמתנגדת להימורים. בעוד סקיי רודף אחרי שרה, במשימה שלכאורה היא חסרת כל תקווה, נייתן מתמודד עם בעיות אישיות משלו - לארוסתו מזה 14 השנים, אדלייד, נמאס לחכות לחתונה.
שירים
עריכה- מערכה ראשונה
מס' | שם השיר | ביצוע |
---|---|---|
1 | אוברטורה | תזמורת |
2 | Runyonland | תזמורת |
3 | Fugue for Tinhorns | נייסלי, בני, ראסטי |
4 | Follow the Fold | שרה, תזמורת המיסיון |
5 | The Oldest Established | נייתן, נייסלי, בני, ברנשים |
6 | I'll Know | שרה, סקיי |
7 | A Bushel and a Peck | מיס אדלייד, חתיכות |
8 | Adelaide's Lament | מיס אדלייד |
9 | Guys and Dolls | נייסלי, בני |
10 | Havana | תזמורת |
11 | If I Were a Bell | שרה |
12 | My Time of Day / I've Never Been in Love Before | סקיי, שרה |
- מערכה שנייה
מס' | שם השיר | ביצוע |
---|---|---|
1 | Take Back Your Mink | מיס אדלייד, חתיכות |
2 | Adelaide's Second Lament | מיס אדלייד |
3 | More I Cannot Wish You | אברנת'י |
4 | Crapshooters Ballet | תזמורת |
5 | Luck Be a Lady | סקיי, ברנשים |
6 | Sue Me | מיס אדלייד, נייתן |
7 | Sit Down, You're Rockin' the Boat | נייסלי, הלהקה |
8 | Marry the Man Today | מיס אדלייד, שרה |
9 | Guys and Dolls (Reprise) | הלהקה |
הפקות
עריכההפקת ברודוויי המקורית
עריכההמחזמר הועלה לראשונה בברודוויי בתיאטרון רחוב 46 (כיום תיאטרון ריצ'רד רוג'רס) ב-24 בנובמבר 1950. את ההפקה הזו ביים ג'ורג' קאופמן, עם כוריאוגרפיה של מיכאל קיד, עיצוב תפאורה ותאורה של ג'ו מילזינר, עיצוב תלבושות של אלווין קולט, ניצוח תזמורת של ג'ורג' בסמן וטד רויאל, ועיבוד מוזיקלי של הרברט גרין.[11] בתפקידים הראשיים כיכבו רוברט אלדה (סקיי), סם לוין (נתן), איזבל ביגלי (שרה) וויויאן בליין (אדלייד). איווה ויטרס הייתה השחקנית המחליפה של אדלייד. המחזמר רץ 1,200 הופעות, וזכה בחמישה פרסי טוני בשנת 1951, כולל פרס טוני למחזמר הטוב ביותר. חברת התקליטים Deca Records הוציאה אלבום הקלטה של שירי המחזמר בביצוע צוות השחקנים המקורי על גבי תקליט, שמאוחר יותר הופץ מחדש כאריך-נגן ובהמשך גם כתקליטור.
הפקת לונדון המקורית
עריכההצגת הבכורה של המחזמר בוסט אנד של לונדון הייתה ב-London Coliseum ב-28 במאי 1953. הפקה זו הציגה 555 פעמים. השחקנים הראשיים היו ויויאן בליין, סם לוין, ליזבת ווב וג'רי ויין.[12][13] ליזבת ווב הייתה השחקנית הראשית היחידה שהייתה בריטית והיא לוהקה לתפקיד על ידי פרנק לאוסר. לאורך השנים, המחזמר הופק מחדש מספר פעמים ויצא למספר סיבובי הופעות וזכה לפופולריות רבה בקרב בתי ספר והפקות של תיאטרון קהילתי.
בישראל
עריכהב-3 במרץ 2006 הועלה המחזמר בתיאטרון בית ליסין בתל אביב, בעקבות הצלחת הפקה מחודשת של המחזמר בלונדון שנה קודם לכן, בכיכובו של יואן מקגרגור. את הגרסה העברית תרגם דורי פרנס. בהפקה הישראלית, עם בימוי וכוריאוגרפיה של קן אולדפילד ובהפקתו המוזיקלי של אלדד שרים, כיכבו צביקה הדר (נייתן דטרויט), גיא זו-ארץ (סקיי מסטרסון), לירז צ'רכי (סרה בראון) ומיה דגן (גברת אדלייד). עוד השתתפו: ישראל גוריון, רותי הולצמן, ניקי גולדשטיין, שמחה ברבירו, אלחי לויט, אסף אשתר, נתן נתנזון, יונתן פז בוגנים ועוד.
תגובות וביקורות
עריכההפקת ברודוויי המקורית של ברנשים וחתיכות זכתה לביקורות חיוביות פה-אחד, והמבקרים שיבחו את הנאמנות למקור של דיימון ראניון. ריצ'רד ווטס מהניו יורק פוסט כתב כי "ברנשים וחתיכות זה בדיוק מה שצריך להיות כדי לחגוג את רוחו של ראניון ... [המחזמר] מלא בדמויות ממולחות ובשפה המקורית והעשירה המקודשת את זכרו של המאסטר המנוח".[14] וויליאם הוקינס מה-"ניו יורק וורלד-טלגרם & סאן" כתב כי המחזמר "משחזר את מה ש[רניון] ידע על ברודוויי ... האבירות שלו טהורה וצעירה כמו אווה הקטנה".[14] רוברט קולמן מה-"ניו יורק דיילי מירור" כתב כי "אנחנו חושבים שדיימון היה מתענג [מהמחזמר] כמונו".[14]
גם המחזה והלחן זכו לשבחים רבים; ג'ון צ'פמן מהניו יורק דיילי ניוז כתב כי "המחזה הוא יצירה של הומור קל ומהנה, המוזיקה ומילות השירים, שנכתבו על ידי פרנק לוסר, מתאימים כל כך עבור המופע ונטולים כל בנאליות, כך שהם משלימים זה את זה לכדי ניצחון אמנותי".[14] קולמן כתב כי "פרנק לוסר חיבר לחן שיזכה להשמעות רבות בג'וקבוקסים, ברדיו ובביסטרואים ברחבי הארץ. מילות השירים שלו מובחנות במיוחד בכך שהן עוזרות לבורווס לקדם את העלילה". בניו יורק טיימס כתב ברוקס אטקינסון: "לשירים של מר לוסר יש את אותה המשיכה כמו של הסיפורים [עליהם מבוסס המחזה], שהם מצחיקים מבלי להיות מודעים לעצמם או מכניים".[15]
מבקרים רבים טענו כי למחזמר חשיבות רבה בתיאטרון המוזיקלי. ג'ון מקליין מהניו יורק ג'ורנל אמריקן כתב כי "זה הדבר הכי טוב ומרגש מכל סוג שהוא מאז פאל ג'ואי, זהו ניצחון ותענוג".[14] אטקינסון כתב כי "מוטב שכבר נודה בכך שברנשים וחתיכות הוא יצירה אמנותית. היא ספונטנית ויש לה צורה, סגנון ורוח".[15] צ'פמן טען: "בכל המחלקות, ברנשים וחתיכות הוא קומדיה מוזיקלית מושלמת".[14]
עיבוד קולנועי
עריכה- ערך מורחב – ברנשים וחתיכות (סרט)
ב-3 בנובמבר 1955 יצא לאקרנים עיבוד קולנועי של המחזמר באותו השם, בכיכובם של מרלון ברנדו בתפקיד סקיי מסטרסון, פרנק סינטרה בתפקיד נייתן דטרויט, ג'ין סימונס בתפקיד שרה וויויאן בליין בתפקיד מיס אדלייד. הסרט בוים על ידי ג'וזף ל. מנקייביץ' והופק על ידי סמואל גולדווין.
שלושה שירים חדשים, שנכתבו על ידי פרנק לואסר, נוספו לסרט: "Pet Me Poppa", "A Woman in Love" ו-"Adelaide" שנכתב במיוחד עבור סינטרה. חמישה שירים שהופיעו במחזמר הושמטו מהסרט: "A Bushel and a Peck", "My Time of Day", "I've Never Been In Love Before", "More I Cannot Wish You" ו-"Marry the Man Today".
פוקס המאה ה-20 רכשו את הזכויות למחזמר בתחילת 2013, על מנת להפיק גרסה מחודשת לסרט בכיכובם של צ'נינג טייטום וג'וזף גורדון-לוויט.[16]
דמויות ושחקנים
עריכהסקיי מסטרסון | האחות שרה בראון | נתן דיטרויט | מיס אדלייד | נייסלי-נייסלי ג'ונסון | אברנת'י | ביג ג'ול | הארי "הסוס" | בני סאות'סטריט | |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
הפקת ברודוויי המקורית | רוברט אלדה | איסבל ביגלי | סם לוין | ויויאן בליין | סטאבי קיי | פאט רוני | ב' ס' פולי | טום פדי | ג'וני סילבר |
הפקת לונדון המקורית | ג'רי וויין | ליזבת' ווב | ארנסט באצ'ר | לואו הרברט | |||||
סרט הקולנוע, 1955 | מרלון ברנדו | ג'ין סימונס | פרנק סינטרה | רג'יס טומי | ב' ס' פולי | שלדון לאונרד | |||
הפקת ברודוויי המחודשת, 1976 | ג'יימס רנדולף | ארנסטין ג'קסון | רוברט גיום | נורמה דונלדסון | קן פייג' | אמט "בייב" וואלאס | וולטר וייט | ג'ון ראסל | כריסטוף פייר |
הפקת ברודוויי המחודשת, 1982 | איאן צ'ארלסון | ג'ולי קובוינגטון | בוב הוסקינס | ג'וליה מקנזי | דייוויד הלי | ג'ון נורמינגטון | ג'ים קרטר | ביל פטרסון | בארי ראטר |
הפקת ברודוויי המחודשת, 1992 | פיטר גלאגר | ג'וזי די גוזמן | נייתן ליין | פיית' פרינס | וולטר בובי | ג'ון קרפנטר | הרשל ספארבר | ארני סבלה | ג'יי קיי סימונס |
הפקת ברודוויי המחודשת, 2005 | יואן מקגרגור | ג'נה ראסל | דאגלס הודג' | ג'יין קרקובסקי | מרטין אליס | ניאל באגי | סבאן סטפן | נורמן באומן | קורי אינגליש |
הפקת ברודוויי המחודשת, 2009 | קרייג ביירקו | קייט ג'נינגס גראנט | אוליבר פלאט | לורן גרהאם | טיטוס בורג'ס | ג'ים אורטליב | גלן פלשלר | ג'ים וולטון | סטיב רוזן |
מועמדויות ופרסים
עריכהשנה | טקס הפרס | קטגוריה | מועמדות | תוצאה |
---|---|---|---|---|
1951 | פרס טוני | המחזמר הטוב ביותר | זכייה | |
השחקן הראשי הטוב ביותר | רוברט אלדה | זכייה | ||
השחקנית הטובה ביותר | איסבל ביגלי | זכייה | ||
הכוריאוגרפיה הטובה ביותר | מיכאל קיד | זכייה | ||
במאי מחזמר הטוב ביותר | ג'ורג' קאופמן | זכייה |
שנה | טקס הפרס | קטגוריה | מועמדות | תוצאה |
---|---|---|---|---|
1965 | פרס טוני | השחקן הטוב ביותר במחזמר | ג'רי אורבך | מועמדות |
שנה | טקס הפרס | קטגוריה | מועמדות | תוצאה |
---|---|---|---|---|
1977 | Drama Desk Award | השחקן הטוב ביותר במחזמר | רוברט גיום | מועמדות |
השחקנית הטובה ביותר במחזמר | ארנסטין ג'קסון | מועמדות | ||
Theatre World Award | קן פייג' | זכייה | ||
פרס טוני | ההפקה המחודשת הטובה ביותר | מועמדות | ||
השחקן הראשי הטוב ביותר במחזמר | רוברט גיום | מועמדות | ||
השחקנית הראשית הטובה ביותר במחזמר | ארנסטין ג'קסון | מועמדות |
שנה | טקס הפרס | קטגוריה | מועמדות | תוצאה |
---|---|---|---|---|
1982 | Critics' Circle Theatre Award[17] | השחקן הטוב ביותר | בוב הוסקינס | זכייה |
העיצוב האמנותי הטוב ביותר | ג'ון גונטר | זכייה | ||
Evening Standard Award | הבמאי הטוב ביותר | ריצ'רד אר | זכייה | |
פרס לורנס אוליבייה | המחזמר הטוב ביותר של השנה | זכייה | ||
השחקן הטוב ביותר במחזמר | בוב הוסקינס | מועמדות | ||
השחקנית הטובה ביותר במחזמר | ג'וליה מקנזי | זכייה | ||
שחקן המשנה הטוב ביותר במחזמר | דייוויד הלי | זכייה | ||
הבמאי הטוב ביותר | ריצ'רד אר | זכייה | ||
עיצוב התפאורה הטוב ביותר | ג'ון גונטר | זכייה |
שנה | טקס הפרס | קטגוריה | מועמדות | תוצאה |
---|---|---|---|---|
1992 | Drama Desk Award | ההפקה המחודשת הטובה ביותר | זכייה | |
השחקן הראשי הטוב ביותר במחזמר | נייתן ליין | זכייה | ||
פיטר גלאגר | מועמדות | |||
השחקנית הראשית הטובה ביותר במחזמר | פיית' פרינס | זכייה | ||
השחקן הטוב ביותר במחזמר | וולטר בובי | מועמדות | ||
הבמאי הטוב ביותר במחזמר | ג'רי זאקס | זכייה | ||
הכוריאוגרפיה הטובה ביותר | כריסטופר צ'דמן | מועמדות | ||
עיצוב התפאורה הטוב ביותר | טוני וולטון | זכייה | ||
עיצוב התלבושות הטוב ביותר | וויליאם אייבוי לונג | זכייה | ||
עיצוב התאורה הטוב ביותר | פול גאלו | זכייה | ||
פרס טוני | ההפקה המחודשת הטובה ביותר | זכייה | ||
השחקן הראשי הטוב ביותר במחזמר | נייתן ליין | מועמדות | ||
השחקנית הראשית הטוב ביותר במחזמר | פיית' פרינס | זכייה | ||
ג'וזי די גוזמן | מועמדות | |||
הבמאי הטוב ביותר במחזמר | ג'רי זאקס | זכייה | ||
הכוריאוגרפיה הטובה ביותר | כריסטופר צ'דמן | מועמדות | ||
עיצוב התפאורה הטוב ביותר | טוני וולטון | זכייה | ||
עיצוב התאורה הטוב ביותר | פול גאלו | מועמדות |
שנה | טקס הפרס | קטגוריה | מועמדות | תוצאה |
---|---|---|---|---|
1996 | Critics' Circle Theatre Award | הבמאי הטוב ביותר | ריצ'רד אר | זכייה |
1997 | פרס לורנס אוליבייה | השחקנית הטובה ביותר במחזמר | אימלדה סטונטון | מועמדות |
ג'ואנה רידינג | מועמדות | |||
שחקן המשנה הטוב ביותר במחזמר | קלייב רוי | זכייה |
שנה | טקס הפרס | קטגוריה | מועמדות | תוצאה |
---|---|---|---|---|
2006 | פרס לורנס אוליבייה | ההפקה הטובה ביותר של מחזמר | זכייה | |
השחקן הטוב ביותר במחזמר | דאגלס הודג' | מועמדות | ||
יואן מקגרגור | מועמדות | |||
השחקנית הטובה ביותר במחזמר | ג'יין קרקובסקי | זכייה | ||
ג'נה ראסל | מועמדות | |||
הכוריאוגרפיה הטובה ביותר עבור תיאטרון | רוב אשפורד | מועמדות | ||
עיצוב הקול הטוב ביותר | טרי ג'רדין, כריס פול | מועמדות | ||
עיצוב התאורה הטוב ביותר | הווארד הריסון | מועמדות |
שנה | טקס הפרס | קטגוריה | מועמדות | תוצאה |
---|---|---|---|---|
2009 | פרס טוני | ההפקה המחודשת של מחזמר הטובה ביותר | מועמדות | |
עיצוב התפאורה הטוב ביותר | רוברט בריל | מועמדות |
שנה | טקס הפרס | קטגוריה | מועמדות | תוצאה |
---|---|---|---|---|
2015 | פרס לורנס אוליבייה | ההפקה המחודשת של מחזמר הטובה ביותר | מועמדות | |
השחקן הטוב ביותר במחזמר | דייוויד הייג | מועמדות | ||
ג'יימי פארקר | מועמדות | |||
השחקנית הטובה ביותר במחזמר | סופי תומפסון | מועמדות | ||
שחקן המשנה הטוב ביותר במחזמר | גאווין ספוקס | מועמדות | ||
הכוריאוגרפיה הטובה ביותר עבור תיאטרון | קרלוס אקוסטה, אנדרו רייט | מועמדות |
שנה | טקס הפרס | קטגוריה | מועמדות | תוצאה |
---|---|---|---|---|
2024 | פרס לורנס אוליבייה[18] | השחקן הטוב ביותר במחזמר | דניאל מייס | מועמדות |
השחקנית הטובה ביותר במחזמר | מרישה וואלאס | מועמדות | ||
השחקן הטוב ביותר בתפקיד משנה במחזמר | סדריק ניל | מועמדות | ||
כוריאוגרף התיאטרון הטוב ביותר | ג'יימס קאזינס וארלין פיליפס | זכייה | ||
עיצוב התפאורה הטוב ביותר | באני כריסטי | מועמדות | ||
עיצוב התלבושות הטוב ביותר | דבורה אנדרוז ובאני כריסטי | מועמדות | ||
עיצוב התאורה הטוב ביותר | פול קונסטבל | מועמדות | ||
תרומה מוזיקלית יוצאת דופן | טום בריידי וצ'רלי רוזן | מועמדות |
הקלטות
עריכהישנן הקלטות רבות של שירי המחזמר, בביצועים שונים. בין הבולטות שבהן:
- הקלטה בביצוע צוות שחקני הפקת ברודוויי המקורית, 1950.[19]
- פסקול סרט הקולנוע משנת 1955.[20][21]
- כחלק מאלבום אולפן בשם "Reprise Musical Repertory Theatre" משנת 1963 (הכולל ביצועים מאת בינג קרוסבי, פרנק סינטרה, דבי ריינולדס, דין מרטין, ג'ו סטאפורד, האחיות מקגוויר, דינה שור, סמי דייוויס ג'וניור, אלן שרמן).[22]
- הקלטה בביצוע צוות שחקני הפקת ברודוויי המחודשת, 1976.[23]
- הקלטה בביצוע צוות שחקני הפקת לונדון המחודשת, 1982.[24][25]
- הקלטה בביצוע צוות שחקני הפקת ברודוויי המחודשת, 1992.[26]
- אלבום אולפן משנת 1995.[27]
הפניות
עריכה- Davis, Lee. "The Indestructible Icon". ShowMusic. Winter 2000–01: 17–24, 61–63.
- Loesser, Susan (1993).: A Most Remarkable Fella: Frank Loesser and the Guys and Dolls in His Life. New York: Donald I. Fine. ISBN 0-634-00927-3.
- Stempel, Larry (2010). Showtime: A History of the Broadway Musical Theater. New York: W. W. Norton and Company. ISBN 0-393-92906-X.
- Suskin, Stephen (1990). Opening Night on Broadway: A Critical Quotebook of the Golden Era of the Musical Theatre. New York: Schrimmer Books. ISBN 0-02-872625-1.
קישורים חיצוניים
עריכה- ברנשים וחתיכות במסד הנתונים IBDB (באנגלית)
- ברנשים וחתיכות, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 Nadel, Ira Bruce. Double act: a life of Tom Stoppard. Methuen, 2002. p. 542.
- ^ "Damon Runyon". Authors. The eBooks-Library. נבדק ב-2008-07-20.
- ^ Stempel, 435
- ^ Suskin, 275
- ^ 1 2 Zolotow, Maurice. "Guys, Dolls and Runyon". The New York Times, Nov. 12, 1950, Section 2, p. 1,3.
- ^ 1 2 Stempel, 434
- ^ Suskin, 272-276
- ^ 1 2 Burrows, Abe (1980). Honest Abe. Boston: Atlantic-Little, Brown, p. 149, cited in Stempel, 434-435
- ^ Scott Simon (host). "Creation of the musical Guys and Dolls, Weekend Edition Saturday, National Public Radio, November 2=pk2000
- ^ Herrmann, Dorothy (1982). With Malice Toward All. New York: G. P. Putnam's Sons. pp. 60–61.
- ^ Guys and Dolls | IBDB: The official source for Broadway Information. IBDB. Retrieved on 2012-05-21.
- ^ Listing, 1953 guidetomusicaltheatre.com, retrieved March 5, 2010
- ^ The London Coliseum history, Programme arthurlloyd.co.uk, retrieved March 5, 2010
- ^ 1 2 3 4 5 6 Suskin, Steven. Opening Night on Broadway: A Critical Quotebook of the Golden Era of the Musical Theatre, pp. 272-276. Schirmer Books, New York, 1990. ISBN 0-02-872625-1
- ^ 1 2 Atkinson, Brooks. "At the Theatre". הניו יורק טיימס, November 25, 1950. p. 21
- ^ Fleming Jr., Mike "Fox Seals ‘Guys And Dolls’ Rights; Wants Channing Tatum, Joseph Gordon-Levitt To Fill Frank Sinatra And Marlon Brando Shoes." Deadline.com (April 24, 2013).
- ^ Critics Circle Awards – 1982
- ^ Olivia Rook, 2024 Olivier Awards: Full list of winners, London Theatre, 2024-04-14 (באנגלית)
- ^ Guys & Dolls: 1950 Original Broadway Cast Recording 2000 CD
- ^ Guys and Dolls: 1955 Movie Soundtrack 2007 Blue Moon Imports CD
- ^ Guys & Dolls: 1955 Movie Soundtrack 101 Distribution 2009 CD
- ^ Guys and Dolls: 1976 Studio Recording (1976 date is incorrect) 1992 CD
- ^ Guys and Dolls: 1976 Broadway Revival Cast Recording 1991 CD
- ^ Guys and Dolls: Original 1982 London National Theatre Cast EMI 2007 CD
- ^ Guys and Dolls: Original 1982 London National Theatre Cast Music for Pleasure 1992 CD
- ^ Guys and Dolls: 1992 Broadway Revival Cast 2009 CD
- ^ Guys and Dolls: 1995 Complete Studio Cast Recording 1996 2-CD set