ויקיפדיה

ברק MX

מערכת הגנה אקטיבית לכלי שיט ומערכת הגנה אווירית מודולרית ישראלית
(הופנה מהדף ברק-MX)

ברק MX היא מערכת הגנה אקטיבית והגנה אווירית ישראלית מודולרית רב-משימתית של טילי ים-אוויר וקרקע-אוויר שמיועדת להגנה מפני מטוסים, מסוקים, כלי טיס בלתי מאוישים, טילים נגד ספינות, טילי שיוט ועוד. ייעודה המקורי של המערכת הוא להגן על כלי שיט ומתקנים אסטרטגיים ימיים.[4] המערכת פותחה ומיוצרת על ידי התעשייה האווירית לישראל ומהווה את השכבה האמצעית של פורטפוליו ההגנה האווירית וההגנה האקטיבית הרב-שכבתית של החברה. המנוע הרקטי של הטיל מיוצר במפעל "גבעון" (בעבר של תעש ומנובמבר 2018 של "תומר").

ברק MX
ספינת סער 6 משגרת מיירט LR במהלך ניסוי
ספינת סער 6 משגרת מיירט LR במהלך ניסוי
מידע בסיסי
ייעוד טיל קרקע-אוויר וטיל נגד טילים לטווח בינוני
מדינת מקור ישראלישראל ישראל
פיתוח ישראלישראל התעשייה האווירית לישראל
יצרן ישראלישראל התעשייה האווירית לישראל
ישראלישראל תומר חברה ממשלתית (מנוע רקטי)
שימוש ראשון 15–16 ביוני 2025
מלחמות ומבצעים מלחמת חרבות ברזל, מבצע עם כלביא
תקופת השירות 2023–הווה
משתמשים

צה"ל:

מדינות נוספות הזמינו את המערכת.
פלטפורמת שיגור ימי או יבשתי;
שיגור אנכי - 8 תאים.
מאפיינים כלליים
הנעה מנוע רָקֵטָה-דֹּפֶק כפול, דו-שלבי,
הנעה וקטורית[1]
ממדים
אורך 4.5 מטר (תלוי בטיל המיירט)
קוטר 22 ס"מ לגוף הטיל
54 ס"מ בשלב המאיץ[2][3]
מוטת כנפיים 94 ס"מ[2][3]
ביצועים
טווח 15 ק"מ / 35 ק"מ / 70 ק"מ / 150 ק"מ
גובה טיסה עד 20 קילומטרים (66,000 רגל)
(30 ק"מ בדגם ER)
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי 60 ק"ג[3]
מרעום מרעום קרבה[3]
הנחיה ביות מכ"ם פעיל
ביות מכ"ם פעיל למחצה
ביות על קרינה
ניווט GPS-S-band

בניגוד למערכת ברק 8, שפותחה ומיוצרת בשיתוף פעולה של התעשייה האווירית יחד עם רפאל מערכות לחימה מתקדמות ותעשיית DRDO ההודית והברק 1 שפותח יחד עם רפאל. ברק MX היא פיתוח בלעדי של התעשייה האווירית לישראל על בסיס הניסיון של מערכות ברק 8 וברק 1.

המערכת מותקנת על ספינות סער 6 של חיל הים הישראלי, בו היא נקראת "ברק מגן" במקום "ברק MX". התצורה היבשתית של המערכת משמשת גם את מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר הישראלי במהלך מבצע עם כלביא. שתי המערכות רשמו טבילת אש מבצעית ויירוטים מבצעיים במהלך יוני 2025.

מאפיינים ואופן פעולה

עריכה

ברק MX היא מערכת מודולורית שכוללת מרכז בקרת אש[5], מגוון סוגים של מכ"מים וכן 4 סוגי מיירטים. את רכיבי המערכת ניתן להתאים לפי דרישות הלקוח, ולהתקין על פלטפורמות שונות, יבשתיות וימיות, בהן אוניות מלחמה כגון ספינת טילים, קורבטה או משחתת.

המערכת כוללת 4 דגמים של טילים מיירטים:

  • SR – מיירט לטווח קצר של 15 ק"מ
  • MR – מיירט לטווח קצר ובינוני של 35 ק"מ (כונה בעבר MRAD)
  • LR – מיירט לטווח בינוני וארוך של 70 ק"מ (כונה בעבר LRAD)
  • ER – מיירט לטווח מוגדל של 150 ק"מ ורום טיסה של 30 קילומטרים (98,000 רגל)

פיתוח וניסויים

עריכה

ב-22 במרץ 2021 דווח על השלמת סדרת ניסויים מוצלחת של גרסת ברק ER, המסוגל ליירט איומים בטווח של 150 ק"מ[6].

ב-30 בנובמבר 2022 נערך ניסוי מוצלח בשיגור טיל LR מספינת סער 6 של חיל הים הישראלי, שיירט טיל מטרה שדימה טיל שיוט.[7]

ב-14 במאי 2023 בוצע ניסוי מוצלח בו שוגר ברק ממשחתת Mormugao של חיל הים ההודי ויירט טיל שדימה טיל שיוט על-קולי.[8]

ב-1 באוגוסט 2024 הושלם ניסוי מוצלח במיירט LR ששוגר מספינת סער 6 אח"י עצמאות.[9]

פעילות מבצעית

עריכה

ב-16 ביוני 2025, במהלך מבצע עם כלביא במלחמת חרבות ברזל, דווח על שימוש מבצעי מוצלח ראשון במערכת בו ירט חיל הים כטב"מים ששוגרו מאיראן.[10] גרסה יבשתית של המערכת, שמכונה בצה"ל ברק, הופעלה על ידי מערך ההגנה האווירית, ורשמה יירוט בכורה ב-19 ביוני 2025.[11]

משתמשים

עריכה
  • ישראל  ישראל: מותקנת על ספינות הסער 6 של חיל הים הישראלי, ושמה בחיל הים "ברק מגן". המערכת שימשה גם את מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר במהלך מבצע עם כלביא.
  • מרוקו  מרוקו: הזמינה את המערכת ב-2022.[12]
  • קולומביה  קולומביה: הזמינה את המערכת ב-2023 בעסקה ששווייה 131 מיליון דולר,[13] אך העסקה הושעתה בעקבות ניתוק היחסים עם ישראל.
  • אזרבייג'ן  אזרבייג'ן: הזמינה את המערכת ב-2023 בעסקה של 1.2 מיליארד דולר.[14]
  • סלובקיה  סלובקיה: ב-2023 אישרה ממשלת סלובקיה רכישה של 6 סוללות.[15][16] ב-23 בדצמבר 2024 נחתמה העסקה עם התעשייה האווירית לאספקת המערכות בהיקף של 560 מיליון יורו (2 מיליארד שקל).[17][18]
  • קפריסין  קפריסין: בדצמבר 2024 דווח כי ברשותה לפחות 2 סוללות של המערכת.[19]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ IAI en route to extended range Barak-8ER באתר IHS Jane's 360
  2. ^ 1 2 Naval Barak-8 Missiles, Israel, India מאתר naval-technology.com
  3. ^ 1 2 3 4 Polish navy tests Barak-8 missile מאתר flightglobal.com
  4. ^   גילי כהן, "ברק" - "כיפת ברזל" של אסדות הקידוח, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2014.
  5. ^ ראו בקרת אש ימית לגבי הפן הימי של המערכת.
  6. ^ עמי רוחקס דומבה, ‏תעשייה אווירית: ניסוי במיירט ״ברק״ לטווח 150 ק״מ, באתר "IsraelDefense‏", 22 במרץ 2021
  7. ^   יירוט מוצלח של מיירט ארוך טווח ‘LRAD׳ נגד מטרה המדמה טיל שיוט מתקדם, באתר צה"ל, 30 בנובמבר 2022.
  8. ^ Hindustan Times (2023-05-22), Indian Navy's destroyer Mormugao intercepts supersonic target with Barak-8 missile | Watch, נבדק ב-2024-10-06
  9. ^   אח"י עצמאות ביצעה בניסוי יירוט מוצלח במיירט ארוך טווח LRAD, באתר צה"ל, 2 באוגוסט 2024.
  10. ^ יואב זיתון, חיל הים יירט לראשונה כטב"מים ששוגרו מאיראן על-ידי מערכת ההגנ"א "ברק מגן", באתר ynet, 16 ביוני 2025
  11. ^ ניר דבורי, ‏לראשונה: מערכת "ברק" נפרסה על היבשה ויירטה כטב"ם, באתר ‏מאקו‏, 20 ביוני 2025.
  12. ^ דני זקן, ‏עסקת ענק של יותר מחצי מיליארד דולר לתעשייה האווירית במרוקו, באתר גלובס, 13 בפברואר 2022.
  13. ^ איל בוגוסלבסקי, ‏קולומביה רוכשת טילי ברק MX מהתעשייה האווירית, באתר "IsraelDefense‏", 2 בינואר 2023
  14. ^ דין שמואל אלמס, ‏נחשפה המדינה שרכשה הגנה אווירית מתע"א ב-1.2 מיליארד דולר, באתר גלובס, 13 בנובמבר 2023.
  15. ^ CZDEFENCE, Israeli BARAK MX system succeeded in Slovakia, www.czdefence.cz (באנגלית)
  16. ^ סלובקיה רוכשת שש מערכות הגנ"א ברק MX מישראל תוצרת תעשייה אווירית, באתר "IsraelDefense‏", 30 באוגוסט 2024.
  17. ^ יובל אזולאי, עסקת ענק לתע"א: תספק לסלובקיה מערכות הגנה אווירית ב-2 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 23 בדצמבר 2024
  18. ^   חגי עמית, התעשייה האווירית חתמה על עסקה של 2 מיליארד שקל עם סלובקיה, באתר TheMarker‏, 23 בדצמבר 2024
  19. ^   אבי שרף, קפריסין רכשה מערכת הגנה אווירית מתקדמת מדגם Barak-MX של התעשייה האווירית, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2024



אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ברק_MX&oldid=41421661"