בשנה הבאה

שיר

בשנה הבאה הוא שיר עברי, שכתב אהוד מנור והלחינה נורית הירש. השיר בוצע לראשונה בראשית שנת 1970 על ידי הצמד אילן ואילנית והיה ללהיט.

בשנה הבאה

"בַּשָּׁנָה הַבָּאָה נֵשֶׁב עַל הַמִּרְפֶּסֶת
וְנִסְפֹּר צִפֳּרִים נוֹדְדוֹת
יְלָדִים בְּחֻפְשָׁה יְשַׂחֲקוּ תּוֹפֶסֶת
בֵּין הַבַּיִת לְבֵין הַשָּׂדוֹת.

עוֹד תִּרְאֶה, עוֹד תִּרְאֶה
כַּמָּה טוֹב יִהְיֶה
בַּשָּׁנָה, בַּשָּׁנָה הַבָּאָה."

הבית הראשון בשיר

תולדות השירעריכה

השיר נכתב על ידי אהוד מנור לזכרו של אחיו הצעיר, יהודה וינר, שנהרג במלחמת ההתשה בשנת 1968 (לזכרו כתב קודם לכן את השיר "אחי הצעיר יהודה"). השיר מתאר את כמיהתו של מנור לבלות זמן נוסף עם אחיו המנוח,[1][2] בדומה לשיר Sunny, שכתב בובי הב בשנת 1963 בעקבות הירצחו של אחיו הגדול הרולד.

אהוד מנור מסר את השיר לנורית הירש על מנת שתלחינו, לפי בקשתו של שלמה צח, אמרגנה של אילנית. הירש הלחינה את השיר עם לחן אלגי ועגום, במקצב 6/8. צח סבר שהשיר איננו מתאים לאילנית בנקודה בה נמצאה הקריירה שלה, וביקש מהירש ומנור ליצור גרסה שמחה ומלאת תקווה. הירש שינתה את הלחן בהתאם, והחליפה את מקצב השיר ל-4/4.[3] במקביל, ערך מנור שינויים במילות השיר. במקור, סיים מנור את השיר במילים: "אנפה לבנה תפרוש באור כנפיים, והשמש תשקע בתוכן"; תיאור המציאות הנשקפת ממרפסת ביתו, הפונה מכתף הכרמל אל המערב. לבקשתה של הירש, בחר מנור בניסוח החליפי והאופטימי, "השמש תזרח בתוכן".

את השיר ביצעו לראשונה הצמד אילן ואילנית והוא זכה להצלחה רבה. במשך השנים בוצעו לשיר גרסאות כיסוי רבות, בהן של אילנית, רינת גבאי, גיתית שובל ורון דרויאן, עוזי חיטמן, גלי עטרי וחני נחמיאס, יפה ירקוני, דליה כהן, חובי סטאר, ישראל גוריון, שרי צוריאל ושירי מימון.

מבנה השירעריכה

לשיר שלושה בתים בני ארבע שורות כל אחד, בחריזה מסורגת. לאחר כל בית מופיע פזמון חוזר בן שלוש שורות.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה