בשר עוף
בשר עוף הוא בשר למאכל שמקורו בעופות, ובעיקר בתרנגול הבית, תרנגול הודו וסוגים נוספים של פסיוניים כמו שליו וחוגלה. בלשון הדיבור קרוי בשר זה "עוף". בשר העוף נחשב לרוב קל להכנה, ואינו דורש עיבוד מיוחד (כמו יישון בבשר בקר).
מאכלים | |
---|---|
סוג | בשר, בשר עופות |
מרכיבים עיקריים | חזה עוף, רגלי תרנגולת, ירכי עוף, כנפי עוף |
עופות מאכל
עריכהבמינוח "בשר עוף" מקובל להתייחס בעיקר לתרנגול הבית. הנפוצים שבעופות המאכל הם תרנגולות, ברווזים, אווזים, תרנגולי הודו, טווסים, יונים ושליו.
חלקי העוף
עריכהבשר העוף נחלק למספר נתחים:
- חלקים פנימיים
- לב
- כבד
- טחול
- ריאות
- "קורקבן" - כינוי לקיבת השרירים
- כנפיים - בגריל, גם ברוטב, כמו כנפי באפלו (אנ')
- חזה - נתח זה משמש לרוב להכנת שניצלים, מאכלים מוקפצים ועוד. דל בשומן ודורש בישול קצר או טיגון.
- כרעיים - זהו צירוף של שוק וירך מחוברים. נקרא בסלנג "רבע עוף".
- גרון - מעין נתח דל מאוד בבשר, משמש בעיקר למרק.
- גב - עמוד השדרה של העוף והעצמות המחוברות אליו - משמש להכנת מרק בלבד.
- זנב - בתרנגולי הודו, נתח שומני מאוד המתאים לצלייה בתנור.
הכנת העוף למאכל
עריכהבשר עוף נאכל בדרך כלל לאחר בישול. בשר עוף שאינו מבושל עשוי להכיל חיידקי סלמונלה. ישנן מספר דרכים מקובלות להכנת בשר העוף למאכל: שליקה, אפייה, צלייה או טיגון.
ניתן לבשל עופות בשלמותם (לאחר הוצאת חלקי הפנים), מפורקים או טחונים. לבישול העוף בשלמותו מתאימות שליקה, אפייה וצלייה. עוף שלם ניתן גם למלא. עוף מפורק וחלקי פנים ניתן לבשל גם על ידי טיגון. בשר עוף טחון מתאים בעיקר לשליקה או צלייה, בדרך כלל כקציצות או כמילוי לנקניקיות.
השפעות בריאותיות
עריכהראו גם – השפעות בריאותיות של אכילת בשר |
תעשיית העופות משתמשת בזרזי גדילה ותרופות המכילות ארסן שאינו אורגני. ארסן הוא חומר רעיל, ואכילת עוף שגודל בצורה זו גורמת להצטברות כמויות גדולות של ארסן בכבד וברקמות השומניות. התוצאה במינון מצטבר עלולה להתבטא במחלות לב וכלי דם, בסרטן, בפגיעה במערכת העיכול ובתפקוד המנטלי והקוגניטיבי. הרשויות במרבית מדינות העולם מתירות שימוש בתרופות אלו, ולכן לעיתים קרובות נמצא בבדיקות מעבדה ריכוז גבוה של ארסן בבשר עוף.[1][2] כיום אסור על פי חוק במדינת ישראל להשתמש בזרז גדילה לעופות המכיל ארסן.[3]
כשרות
עריכהבתורה ניתנה רשימה של עופות אסורים באכילה, וכל היתר הותרו. במשך הדורות נשכח זיהויים של חלק מהעופות האסורים והתעוררו ספקות לגבי עופות שונים. בשל הבלבול ניתנו בספרות ההלכה סימנים שונים לזיהוי עופות טהורים, כך למשל נמסר כי עופות דורסים אסורים כולם, וכן סימנים נוספים. בסופו של דבר נקבע בהלכה כי כל עוף שאין מסורת רצופה על אכילתו אסור באכילה.
הכנתו של עוף לאכילה מצריכה שני שלבים:
- שחיטה לפי כללי ההלכה.
- הכשרת הבשר באמצעות מליחתו או צלייתו.
קישורים חיצוניים
עריכה- פרויקט חלוצי - בשר עוף מתורבת בישראל
- פרויקט חדש בישראל – בשר עוף מיוצר "במעבדה" (ללא צורך בשחיטה) בפורום בחדרי חרדים
- מדריך לפירוק חזה עוף, סרטון הדרכה מאתר המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי.
- נטע אחיטוב, כל הרעל שמסתתר בבשר שאנחנו אוכלים, באתר הארץ, 13 ביולי 2012
הערות שוליים
עריכה- ^ ריכוזי ארסן בבשר עוף בארצות הברית (באנגלית).
- ^ יפה שיר-רז, משרד החקלאות מאשר: יש רעל בעוף שלכם, באתר ynet, 8 בדצמבר 2006.
- ^ עמיר קורץ ויוני שדמי, מי שם ארסן בעוף שלי, באתר כלכליסט, 30 במאי 2009.