בתי ניסן ב"ק

ארבע שכונות יהודיות ששכנו סמוך לשער שכם בירושלים

בתי ניסן ב"ק היו ארבע שכונות יהודיות ששכנו סמוך לשער שכם בירושלים מסוף המאה ה-19 עד מאורעות תרפ"ט ב-1929. השכונה "קריה נאמנה" (אשל אברהם) הוקמה על ידי ראשוני העולים מגאורגיה שעלו לארץ בעת החדשה בשנת 1863. הם התיישבו בעיר העתיקה בירושלים, והקימו בשנת 1876 שכונה מחוץ לחומות - קריה נאמנה.

בתי ניסן ב"ק, 1925
בתי ניסן ב"ק במפת ירושלים[1], שנות ה-20
בתי ניסן ב"ק בעמק; מימין: חומת העיר העתיקה ושער שכם. המבנה הגדול ליד השכונה הוא קולג' שמידט. על רכס הר הזיתים באופק מימין - כנסיית אוגוסטה ויקטוריה. צילום ממנזר נוטרדאם 1950

היסטוריה

עריכה

הבתים הראשונים נרכשו בשנת 1875 על ידי ניסן ב"ק, חסיד רוז'ין, מעסקני העדה האשכנזית בירושלים, במסגרת תהליך "היציאה מן החומות". ניסן ב"ק שאף להקים שכונה לאנשי הקהילה החסידית שגרו בצפיפות בעיר העתיקה. שמה של השכונה נקרא תחילה "אהלי משה ויהודית" על שם משה מונטיפיורי ורעייתו, ובהמשך שונה ל"קריה נאמנה".[2] בניגוד לרוב השכונות שהוקמו עד לשנה זו, שכנה "קריה נאמנה" מצפון לעיר העתיקה ולא במערבה, על הדרך ליפו, כנראה בגלל חוסר מקום ומחירי הקרקע הגבוהים שם.[3]

השכונה לא התפתחה כמתוכנן, כנראה מחמת חוסר קונים למגרשי החברה, ורק על חלק מהאדמות שנרכשו נבנו בתים. על ראשיתה של השכונה כתב אליעזר בן-יהודה: ”בשנה ההיא [תרל"ה] כונן ר' נסים ב"ק חברה אחרת, ויקן אדמה מצפון לירושלם על דרך ההולך שכמה, ויבן שם כעשרים בית – ועוד יש להחברה הזאת אדמה הרבה, אפס מאין כסף עמדה החברה מבנות עוד”.[4]

בהמשך נמכרו חלק מאדמות החברה והוקמו שלוש שכונות לעדות אחרות: "אשל אברהם" לעדת הג'ורג'ים, "בית שמואל" ליוצאי הקווקז ו"עיר צדק" ליוצאי סוריה ועיראק. מכלול השכונות, כונה בפי תושבי ירושלים "בתי ניסן ב"ק" (ביידיש: "נישע ב"ק'ס הייזער"), ובשנת 1898 הוא כלל 120 בתים.[3]

ב-1884 נבנה במתחם "אהלי יעקב" שבשכונת "קריה נאמנה" בית כנסת בעזרת תורם יהודי.[3][5] ערב מאורעות תרפ"ט פעלו בשכונה 14 בתי כנסת והתנהלו בה חיי קהילה פעילים לצד השכנים הערבים.[6]

סופה של השכונה היהודית הגיע במאורעות תרפ"ט. ביום שישי, י"ז באב תרפ"ט (23 באוגוסט 1929), יצא המון מוסת מהמסגדים בהר הבית לאחר תפילת יום השישי לכיוון השכונות היהודיות בעיר החדשה דרך שער יפו ושער שכם. האספסוף שצעד דרך שער שכם פנה תחילה לשכונת מאה שערים ולאחר שנהדף משם עבר לתקוף את שכונת ניסן ב"ק. הפורעים הערבים רצחו בשכונה שמונה יהודים,[7] פצעו אחרים, בזזו רכוש ושרפו בתי כנסת ובתים נוספים. לאחר המאורעות עזבו רוב התושבים היהודים את בתיהם ורק מעט יהודים ספרדים נשארו. רוב הבתים נתפסו על ידי מוסלמים ונוצרים.[3]

בעשור הראשון של המאה ה-21 חודשה התיישבות יהודית בבתי ניסן ב"ק על ידי כמה משפחות יהודיות. בסוף שנת 2006 התגוררו בשכונה חמש משפחות יהודיות[8] ובתחילת שנת 2011 התגוררו בשכונה שמונה משפחות יהודיות.[9]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא בתי ניסן ב"ק בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מפת ירושלים בהוצאת יוסף לוי חגיז, 1919 בערך, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  2. ^ על פי ספר ישעיהו, פרק א', פסוק כ"א (החוקר אברהם לונץ מכנה את השכונה לעיתים "עיר הצדק" על פי ספר ישעיהו, פרק א', פסוק כ"ו)
  3. ^ 1 2 3 4 יהושע בן אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים החדשה בראשיתה, יד בן צבי, עמ' 164-163
  4. ^ אליעזר בן-יהודה, ירושלם החדשה, פרויקט בן-יהודה
  5. ^ ירושלם, חבצלת, 13 ביוני 1884
  6. ^   אלידע בר שאול, ‏סנדלים תנכיות ברחוב הנביאים, בערוץ "אורות – טלוויזיה יהודית"
  7. ^ ישראל עמיקם, המתקפה על היישוב היהודי בא"י בתרפ"ט, חיפה: אלול תרפ"ט, ההתקפה על ירושלים
  8. ^ חסידים עם טוריא, אתר כיפה, י"ט טבת תשס"ז
  9. ^ ניר חסון, נקודת החיכוך החדשה במזרח ירושלים, באתר הארץ, 15 באפריל 2011