פתיחת התפריט הראשי

בתי סיידוף הוא מתחם מגורים ומסחר ברחוב יפו 153–157 בירושלים.

בתי סיידוף
Batei Saidoff and Saidoff Tower, Jerusalem2.jpg
הקצה המזרחי של בתי סיידוף ומגדל סיידוף, 2014
מידע על המבנה
סוג מתחם עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
סיום הבנייה 1911 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°47′11″N 35°12′38″E / 31.786361111111°N 35.2105°E / 31.786361111111; 35.2105
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
בתי סיידוף
בתי סיידוף
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

המבנה הראשי במקום הוקם בשנת 1911 על ידי יצחק סיידוף, יהודי אמיד מבוכרה, כמתחם מגורים ומסחר לאורך דרך יפו.

המבנה נבנה כמבנה דו-קומתי טורי בסגנון שכונות חצר כאשר החזית שפונה לרחוב יפו היא מסחרית ומתעקלת לפי תוואי הדרך ושתי זרועות נוספות נשלחות אל מאחרי המבנה. שני פתחי כניסה בחזית רחוב יפו מובילים לחצר הפנימית שבה נכרו שני בורות מים וגרם מדרגות מתוכה מוביל אל מרפסת לאורך הקומה העליונה שדרכה נכנסו לבתים.

עם השנים הוזנח המתחם ומצבו הדרדר, רוב החנויות בחזיתו שימשו כבתי מלאכה ובחצרו הוקמו בתי מלאכה, מחסנים ומבנים מאולתרים מחומרי בנייה ירודים. גם כמה מהדירות במתחם הפכו עם השנים למחסנים ומשרדים. על הווי החיים בשכונה סיפרו בזיכרונותיהם הסופרים והמשוררים הרצל ובלפור חקק, שגדלו בשכונה עד גיל 12:[1]

באותן שנים בשנות החמישים כולם היו עניים. בשכונה גרו רק בני עדות המזרח וספרדים. השכונה הייתה מקום מגורים למשפחות עניות. בשום בית לא היה מקרר או תנור. האמבטיה שלנו הייתה פיילה (גיגית). את שיעורי הבית הכנו על אדן החלון, כיוון שלא היה לנו שולחן כתיבה, ובלילה היה הבית כולו חסום במיטות (במשך היום היו המיטות מקופלות , כמובן). גרנו כולנו: זוג הורים, ארבעה אחים ושתי אחיות בדירת חדר. במרכז החדר היה שולחן אחד והוא שימש לכל הצרכים: גם שולחן בישול עבור אמא, גם שולחן אוכל משפחתי, ולפעמים גם שולחן משחקים וכתיבה. בבוקר היה מגיע החלבן ומוזג לאמא לסירים את החלב, לפי המידה שרצינו. אחר כך היה רושם בעיפרון קופי בפנקס, ואמא שילמה בהקפה בסוף החודש. כך היו מגיעים לשכונה בעלי מקצוע שונים: משחיז הסכינים, מלבין הכלים (וייסן קסלאך), הזגג, מנפץ הכותנה וכיוצא בזה.

לאחר מגעים שנמשכו כמה שנים הצליחו יורשי משפחת סיידוף, בעלי הנכסים במתחם, להגיע להסכמות וגיבשו תוכנית לשיקום המבנה ובניית גורד שחקים בחצרו. בשנת 2008 החלו העבודות במתחם, המבנה המרכזי שומר ושופץ מן היסוד תוך החלפת הדלתות, החלונות, הגג, שימור ושחזור פרטי ברזל[2] ובניית קומת גג (שלא בולטת משטח הגג המקורי). קומת הקרקע משמשת לחנויות, בתי קפה ובית כנסת והקומות שמעליה משמשות למגורים. בחלקו המערבי של המבנה פועל מרכז ביתא ירושלים.

בחצר המבנה הוקם גורד שחקים בן 24 קומות בתכנון האדריכל זאב שיינברג. הדירות במתחם, שנבנו כדירות יוקרה, נמכרו ברובם לתושבי חוץ.[3] בשאר שטח החצר הוכשרה רחבה מרוצפת, ניטעו עצים והוקמה מזרקה.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בתי סיידוף בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה