ג'ואן אלן
ג'ואן אלן (באנגלית: Joan Allen; נולדה ב-20 באוגוסט 1956) היא שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון אמריקאית, שהייתה מועמדת לשלושה פרסי אוסקר, שלושה פרסי גלובוס הזהב, שלושה פרסי אמי וזכתה בפרס טוני.
 | |
| ג'ואן אלן (2000) | |
| לידה |
20 באוגוסט 1956 (בת 68) רוצ'ל, אילינוי, ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית  |
| השכלה |
|
| תקופת פעילות |
מ-1977 |
| בן או בת זוג |
פיטר פרידמן (1 בינואר 1990 – 10 במרץ 2002) |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
עריכהאלן נולדה בעיר רוצ'ל (אנ'), אילינוי לדורת'י מרי, עקרת בית, ולג'יימס ג'פרסון אלן, בעלים של תחנת דלק מקומית; היא הצעירה מתוך ארבעה ילדים. יש לה אח גדול, דייוויד, ושתי אחיות גדולות, מרי ולין.
אלן למדה בבית הספר התיכון רוצ'ל טאון בעיר הולדתה. לאחר לימודי התיכון החלה ללמוד באוניברסיטת מזרח אילינוי (אנ'), שם הופיעה בכמה מחזות לצד ג'ון מלקוביץ', שהיה גם סטודנט לצידה, ולאחר מכן היא עברה לאוניברסיטת צפון אילינוי (אנ'), שם סיימה את לימודיה עם תואר ראשון באמנויות יפות בתיאטרון.
קריירת משחק
עריכהבשנת 1977 הצטרפה אלן לחברת התיאטרון סטפנוולף בשיקגו והחלה את הקריירה שלה בתיאטרון.
בשנת 1987 שיחקה במחזה "שרוף את זה" שעלתה לראשונה בלוס אנג'לס, ולאחר הצלחתה המפתיעה עברה לאוף ברודוויי ולאחר מכן עברה לתיאטרון ברודוויי. אלן זכתה שנה לאחר מכן בפרס טוני על משחקה במחזה. כמו כן השתתפה במחזה זוכה פרס פוליצר "כרוניקת היידי".
תפקיד הבכורה של אלן על מסך הקולנוע היה בסרט הדרמה "Compromising Positions" בשנת 1985. שנה לאחר מכן, השתתפה אלן בסרט המותחן "הצייד" בבימויו של מייקל מאן, ובאותה שנה שיחקה בדרמה הרומנטית מועמדת שלושה פרסי אוסקר של פרנסיס פורד קופולה, "להתחתן שנית", לצד ניקולס קייג' וג'ים קארי. שנתיים לאחר מכן שיחקה אלן בסרט נוסף של קופולה, "טאקר: האיש והחלום"[1].
בשנת 1995 גילמה אלן את דמותה של פט ניקסון, אשת נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון (אנתוני הופקינס) והגברת הראשונה של ארצות הברית בין השנים 1969 - 1974, בדרמה הביוגרפית של אוליבר סטון, "ניקסון"[2]. על תפקידה קיבלה אלן מועמדות לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר ומועמדות לפרס באפט"א.
שנה לאחר מכן קיבלה אלן מועמדות נוספת לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר, הפעם על תפקידה בדרמה ההיסטורית המבוססת על המחזה "ציד המכשפות" של ארתור מילר[2], אלן קיבלה גם מועמדות לפרס גלובוס הזהב על אותו תפקיד. בסוף שנות ה-90 השתתפה אלן בדרמה הרומנטית של אנג לי "סופת קרח", במותחן האקשן "עימות חזיתי" לצד ג'ון טרבולטה, ובדרמת הפנטזיה הקומית מועמדת 3 פרסי האוסקר "פלזנטוויל" לצידם של טובי מגוויר וריס וית'רספון.
בשנת 2000 קיבלה אלן מועמדות שלישית לפרס האוסקר והפעם בקטגוריית פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר על משחקה במותחן הפוליטי "המועמדת", בסרט גילמה אלן את ליין האנסון, סנטורית שמתמודדת על תפקיד סגנית הנשיא[2]. אלן קיבלה גם מועמדות שנייה לפרס גלובוס הזהב. שנה לאחר מכן קיבלה מועמדות לפרס אמי על תפקידה בסדרה "הערפל של אבלון", שבו גילמה את דמותה של אחותו של המלך ארתור.
בשנת 2004 השתתפה אלן בדרמה הרומנטית "היומן", וכן במותחן הריגול "זהות במלכודת", שם גילמה את פמלה לאנדי, סוכנת CIA שרודפת אחר ג'ייסון בורן. בנוסף באותה שנה כיכבה בסרטה של סאלי פוטר "יס", דרמה אירוטית על מדענית אמריקאית עם שמתגוררת בלונדון ומנהלת רומן עם גבר לבנוני[3].
בשנת 2005 שיחקה אלן לצידו של קווין קוסטנר בדרמה הרומנטית "הצד הטוב של הכעס"[4].
בשנת 2007 שיחקה בחלק השלישי בסדרת סרטי הריגול של ג'ייסון בורן, "זהות אבודה", בסרט חזרה אלן לגלם את דמותה של פמלה לאנדי שממשיכה בחיפושיה לאיתור ג'ייסון בורן[5].
בשנת 2008 השתתפה אלן בשחזור לסרט הפעולה משנת 1975, "מרוץ המוות".
חיים אישיים
עריכהבשנת 1990 נישאה אלן לשחקן פיטר פרידמן (אנ'), לזוג נולדה בת, סאדי (ילידת פברואר 1994). בני הזוג התגרשו בשנת 2002.
פילמוגרפיה
עריכהקולנוע
עריכה| שנה | סרט | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1985 | Compromising Positions | מארי אליס מהוני | |
| 1986 | הצייד | ריבה מק'ליין | |
| Fat Guy Goes Nutzoid | לאלה | ||
| להתחתן שנית | מאדי | ||
| 1988 | טאקר: האיש והחלום | ורה טאקר | |
| 1989 | בתוך ארץ | איירין | |
| 1993 | איתן פרום | זינה פרום | |
| מהלכים תמימים (אנ') | בוני וייצקין | ||
| ג'וש וסאם | קרוליין ויטני | ||
| 1995 | אהבה בלי גבולות | מרגרט רוברטס | |
| ניקסון | פט ניקסון | מועמדת פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר | |
| 1996 | ציד המכשפות | אליזבת פרוקטור (אנ') | מועמדת פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר |
| 1997 | סופת קרח | אלינה הוד | |
| עימות חזיתי | ד"ר איב ארצ'ר | ||
| 1998 | פלזנטוויל | בטי פארקר | |
| 1999 | It's the Rage | הלן | |
| 2000 | שמיים אדומים | שינייד המילטון | |
| המועמדת | ליין בילינגס הנסון | מועמדת פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר
מועמדת פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בסרט דרמה | |
| 2003 | Off the Map[6] | ארלין גרודן | |
| 2004 | היומן | אן המילטון | |
| זהות במלכודת | פמלה לאנדי | ||
| יס | היא | מועמדת פרס הקולנוע הבריטי העצמאי לשחקנית הטובה ביותר | |
| 2005 | הצד הטוב של הכעס | טרי אן וולפמאייר | |
| 2006 | בונוויל | קרול | |
| 2007 | זהות אבודה | פמלה לאנדי | |
| 2008 | מרוץ קטלני | קלייר הנסי | |
| 2009 | האצ'יקו | קייט וילסון | |
| 2012 | זהות גנובה | פמלה לאנדי | |
| 2014 | A Good Marriage | דארסי אנדרסון | |
| 2015 | חדר | ננסי ניוסום |
טלוויזיה
עריכה| שנה | סדרה | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1983 | Say Goodnight, Gracie | ג'יני | סרט טלוויזיה של PBS |
| 1985 | ירוק עד | איריס פרידמן | מיני-סדרה |
| 1987 | כולם היו בניי | אן דיבר | סרט טלוויזיה של PBS
חלק מסדרת האנתולוגיה "American Playhouse" |
| The Room Upstairs | אלי | סרט טלוויזיה של CBS | |
| אזור הדמדומים | סאלי דובס | פרק: "Joy Ride/Shelter Skelter/Private Channel" | |
| 1991 | ללא אזהרה: סיפורו של ג'יימס בריידי | שרה בריידי | סרט טלוויזיה של HBO |
| 1996 | פרייז'ר | לידיה | פרק: "High Crane Drifter" |
| 2001 | ערפילי אבלון | מורגוז (אנ') | מיני-סדרה
מועמדת פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקנית משנה במיני-סדרה או סרט טלוויזיה |
| 2009 | ג'ורג'יה או'קיף | ג'ורג'יה או'קיף | סרט טלוויזיה של Lifetime
גם מפיקה בפועל
מועמדת פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה או סרט טלוויזיה מועמדת פרס גילדת שחקני המסך לשחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה או סרט טלוויזיה |
| 2012 | לאק | קלייר לאשיי | 6 פרקים |
| 2014 | ההריגה | קולונל מרגרט ריין | תפקיד ראשי (עונה 4); 6 פרקים |
| 2016 | המשפחה | קלייר וורן | תפקיד ראשי; 12 פרקים |
| 2021 | סיפורה של ליסי | אמנדה דבהר | מיני-סדרה |
| 2025 | יום אפס[7] | שיילה מולאן | 6 פרקים |
קישורים חיצוניים
עריכה
ג'ואן אלן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- ג'ואן אלן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
ג'ואן אלן, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'ואן אלן, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- ג'ואן אלן, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
ג'ואן אלן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ג'ואן אלן, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ אמיר רותם, קולנוע - נשף הפרידה של הנוסטאלגיה - טאקר, האיש והחלום, כל העיר, 21 באוקטובר 1988
- ^ 1 2 3 גארי יאנג, רומן בחרוזים, באתר הארץ, 28 ביולי 2005
- ^ ישי קיצ'לס, עכבר העיר תל אביב, כשאת אומרת כן למה את מתכוונת?, באתר הארץ, 5 בפברואר 2006
- ^ אורי קליין, הבעל, השכן והגבריות השחוקה, באתר הארץ, 3 במאי 2005
- ^ אורון שמיר, עכבר העיר, מכונת הרג משובחת, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2007
- ^ גואל פינטו, דיכאון שמצטלם נהדר, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2005
- ^ אמיר בוגן, "יום אפס" היא סדרת מתח מצוינת שמגיבה בזמן אמת למציאות הפוליטית בארה"ב, באתר ynet, 21 בפברואר 2025