ג'ויס מנסור
ג'ויס מנסור (באנגלית: Joyce Mansour; 25 ביולי 1928 – 27 באוגוסט 1986) הייתה משוררת וסופרת מצרייה-צרפתייה שנולדה באנגליה.[1][2] נחשבת לאחת המשוררות הסוריאליסטיות הידועות ביותר בעולם.[2] היא חיברה 16 ספרי שירה, וכן מספר קטעי פרוזה ותיאטרון.[2]
 | |
| לידה |
25 ביולי 1928 Bowden, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
27 באוגוסט 1986 (בגיל 58) פריז, צרפת |
| שם לידה |
Adès |
| מדינה |
מצרים, צרפת |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת קהיר |
| שפות היצירה | צרפתית |
| זרם ספרותי |
סוריאליזם |
| בן זוג | סמיר מנסור (1949–1986; נישואים שניים) |
  | |
ביוגרפיה עריכה
מנסור נולדה בשנת 1928 בעיר באודן שבאנגליה, להורים יהודיים-מצריים.[1][2] היא התגוררה בצ'שייר למשך חודש לפני שמשפחתה עברה דירה לקהיר, בירת מצרים.[2]
בצעירותה, הצטיינה כאצנית וכקופצת לגובה והתחרתה בתחרויות סוסים. היא גם התחרה בתחרויות סוסים.[1]
מנסור למדה באוניברסיטת קהיר.
מנסור החלה לגלות את הסוריאליזם הפריזאי בעודה מתגורר בקהיר. היא עברה לפריז בשנת 1953, בגיל 20.[2]
אוסף השירים הראשון של מנסור יצא לאור בפריז בשנת 1953, על ידי פייר סגרס.
חיים אישיים עריכה
מנסור נישאה בראשונה בשנת 1947, אך בעלה נפטר שישה חודשים לאחר נישואיהם. בשנת 1949, היא נישאה בשנית עם סמיר מנסור.[1]
יצירותיה עריכה
שירה עריכה
- Cris (1953)
- Les Éditions (1955)
- Rapaces (1960)
- Carré blanc (1966)
- Les Damnations (1967)
- Phallus et momies (1969)
- Astres et désastres (1969)
- Anvil Flowers (1970)
- Prédelle Alechinsky à la ligne (1973)
- Pandemonium (1976)
- Faire signe au machiniste (1977)
- Sens interdits (1979)
- Le Grand Jamais (1981)
- Jasmin d'hiver (1982)
- Flammes immobiles (1985)
- Trous noirs (1986)